עולם,
למה אתה כזה אכזר?
למה אתה תמיד הכל,
אתה רק מתמלא מיום ליום ואולי לא שם לב שממני אתה לוקח ---
כמעט הכל.
לוקח דמויות מחיי.
דמויות שאהבתי,
דמויות שאני עדיין אוהבת.
דמויות שאני כל היום חושבת עליהן,
רוצה אותן,
מ ת ג ע ג ע ת אליהן.
אתה מעלים אותן מחיי.
למה אתה בוחר בשבילי דברים כי כך היא דרכך-
'דרך העולם'....
בוחר.
ולא נותן לי אפשרות לבקש,
לתקן.
רק משאיר אותי עם הטעויות שלך.
טעויות שעולות לי בחיי...
למה אתה דואג רק לעצמך?
מנקה ממך את כל הדאגות, התסכולים, העצב, הכאב....
ומעביר אליי.
למה אתה לוקח ממני כל דבר שיכול להביא שמחה לחיי?
למה עולם?
למה אתה שונא אותי?
אני רק רוצה להמשיך להיות בתוכך,
לקשט אותך.
למלא אותך.
אבל אתה מרוקן אותי.
אתה גורם לי לרצות לברוח ממך.
אבל כנראה שכ"כ טוב לך כשאני סובלת אז-
אתה אפילו לא נותן לי לברוח.
אתה חונק אותי.
אתה מרסק אותי.
מייאש.
עולם,
אני שונאת אותך.
אתה אכזר!
