אבא שלו נפטר, אמא שלו קורעת את עצמה בעבודות, הוא לא כזה מצליח בלימודים, אבל ילד טוב ותמים באופן כללי (כשהוא לא מסתבך במכות). הוא נואש לחברים ובפנים הוא מאוד פגיע, למרות שלא רואים את זה מן הצד. מזל שיש לו כלב להיות קרוב אליו.

כבר כמה זמן שלא דיברנו, אבל כל פעם שהוא כותב סטטוס חדש בוואטסאפ אני רואה את כל הכאבים שהוא רומז ושנרמזים מאליהם, אבל אין לי איך לעזור לו. וגם כשיכולתי זה דרש ממני המון ולא בטוח שאני יכול עוד. אנחנו במקומות אחרים עכשיו. גם להצטער מרחוק קשה לי, אבל זה נראה לי מינימלי.

שה' ישמור אותו.

ואתם תגידו תודה שאתם איפה שאתם.