ברור שהקבה לא מנסה את האדם אאכ הוא יכול וכו. אבל אני לא עושה את זה ואני לא מתמודדת עם זה בכלל. בכלל.
וכן, אני יכולה לשבת וללמוד עד מחר, אבל זה לא משנה כלום. המטרה היא לקיים מצוות.קו כשאני אישה ולא מצווה בתלמוד תורה. ואז גם הם. ובאמת שאין לי את הכוח כדי לעמוד עוד פעם בזה. לא רוצה.
יש חילון אצלנו. מעודדים אתאיזם. אולי לא האולפנה, אבל הרבה בנות כן. ומאיפה לי לדעת האם אני חזקה מספיק ובכלל למה אני במקום כזה 'אני הדמות הזאת. זה כ"כ רחוק ממני. זה לא מוצדק בכלל ואני לא רוצה להכשל בזה.
מה כבר ביקשתי? לחיות חיי תורה? בקשה מוגזמת?
שדת ואמונה יהיו דבר ברור? חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים וכבוד הבריות? זה מוגזם?




ברור שכן. הקב"ה לא חייב לנו כלום.

אבלאבל


אוך. אבא. מה עושים?

אני אמורה להיות גאה בעצמי. מאושרת. דברים בסגנון


אבל למה לקלקל סתם לשם הקלקול?!
למה להרוס לי סתם כי אתם יכולים?!

תנו לי פעם אחת שקט על משהו שאני עושה. טוב?




אבא. תעזור לי.

לעשות את זה?


לוחצים עלי. אבל האם זה הדבר הנכון? אני לא יודעת.



אבא, אתה יודע. תוכל בבקשה לכוון אותי? אני לא מוצאת את דרכי.


אבודה.

מפחדת. יש בכלל צעד נכון במצב כזה?



ברחבת הכותל. רעיון מעניין. סתם תוהה עד כמה זה יהיה הזוי. מקבץ אנשים שלא מכירים אחד את השני, וגם אני לא.


אני לא רוצה. די.
או שאני סתם מפחדת להכיר בזה?


לא. ברור שיש משהו מעבר..

אני חוטאת בזה. ורע לי . אז אולי לא נעשה כלום ודי




(ואולי זה יצר רע בכלל שמתחפש ליצר טוב. בכולם כזה של שקרים קשה להגיע לאמת)


אני שמחה שלא הצלחתי להרכיב את הרשימה. זה אומכ שאני במצב פחות גרוע .
מצב גרוע, כן, אבל פחות .


(ואגב, @עברי אנכי, תודה על הקטע. בדיוק)