יש מקום להתיר לגוי לאכול

אמנם יש עניין של דרך ארץ בסיסית ולכן אולי יש מקום שלא יאכל

לענין דד"ד, זה אינו כלל מכלל העניין

לא הותר אכילת אדם מעולם

דידוע דכל חיה דבשרא כשר חלבא כשר, ולחילופין.

ועוד ידוע דחלבו של אדם כשר, ובפרט לינוקא דגילו קטן מארבע, ובפרט לינוקא דגילו קטן משנתיים.

ובעניין אכילת אדם בעודו חי יש לציין את "לא אחפוץ במות המת" שמיכן לומדים שכל החוטא שדינו מיתה משול למת.

אך מצד שני יש לתהות שמא אומנם לא עובר הגוי על איסור רצח אך עובר הוא על איסור "אבר מן החי"

שהרי איסור אבר מן החי לא נאמר אלא למניעת סבל. והאדם שדינו נגזר למיתה, אע"ג דהוא משול למת, נגרם לו סבל מאכילתו, ועל כן מן הבחינה הזאת הוא עוד חי, ולא חל עליו לא דין לולב השרוף ולא דין "במות המת".

הוא איסור לישראל בלבד.

ובענייין "מה איכפת לו" הרי מצווה על הנוכרים להקים להם בתי דינין. ומה תאמר לבתי הדינין לפסוק במקרה אכילת אדם.

ובעניין האיסור לקיצור החיים מעבר לשורת הדין הרי שבהלכות בן סורר ומורה מקצרים את חיי הבן מעבר לשורת הדין על מנת למנוע חטא.

ועוד, שחוטא משול למת, שנאמר "לא אחפוץ במות המת". ומה משנה באיזו צורה הוא מת?

לפי הרמב"ן אין איסור אבר מן החי באדם.

באכילת אדם מת, יש איסור הנאה מהמת.

בוודאי שלא, אבל לפי הרמב"ן, גם ליהודי מותר לאכול אדם (בתנאי שהוא חי).

אדם הוא לא מפריס פרסה ולא שוסע שסע ולא מעלה גרה.

ובלי שום סנפיר וקשקשת בפעם האחרונה שבדקתי.

ולעניות דעתי הוא גם אינו יודע לעופף.

ועל פושע נאמר לא להוסיף על 39 המלקות שהוא חייב.

וקל וחומר על אדם רגיל.

יש מיעוט מפסוק: 'זה טמא ואין בשר מהלכי שתיים טמא אלא טהור'

אין איסור להכות גוי, אין איסור להכות אדם שמרשה לך.

ומה עם דרך ארץ שקדמה לתורה?

ומה עם בל תשקצו?

גויים לא חייבים בבל תשקצו, אחרי כמה שנים שבשר אדם ייאכל, הוא לא יחשב בעייתי מאף בחינה.

מה הקשר של דרך ארץ?

ויהודי כן חייב בבל תשקצו.

ולא מעניין אותי מה יקרה עוד כמה שנים. כיום יש דין מלכותא על זה.

ויש דרך ארץ בסיסית של הימנעות מקבינליזם ברוב התרבויות כיום.

וגם אם אדם טהור הוא חייב שחיטה, והשחיטה תהרוג אותו. ואז זה יהיה איסור רצח שקיים גם לגבי גויים. וגם הנאה ממת.

א. בכלל לא ברור שיש בזה בל תשקצו.

ב. כתבו קודם שאין בזה דינא דמלכותא.

ג. יש גם דרך ארץ לא להרוג עמלקים, אז מה?

לפי הרמב"ן אדם נאכל חי, וגם אם לא, הוא לא חייב שחיטה (כמו דגים וחגבים)

ואין איסור רציחה בגוי עובד ע"ז.

א. לי לפחות, המחשבה על אכילת אדם, בפרט בעודו בחיים, מעוררת סלידה.

ב. למה?

ג. הוראת תוררה גוברת על דרך ארץ, פה זאת לא הוראת תורה.

ב.אינני יודע.

מניין לך שיש צורך להתחשב בדרך ארץ בכלל?

א. לא ענית לי

ב. אז זה לא יכול לשמש טיעון.

ג. אני לא יודע, קדושים תהיו?

א. אם היית נולד למציאות בה זה מקובל, לא היית מרגיש כך.

ג. מה הקשר?

1) כן, אבל המציאות הזאת לא הייתה נוצרת מלכתחילה, כי אף אחד לא היה יכול להתחיל אותה.

2) שנראה לי אכילת אדם זה נבל ברשות התורה.

קין היה יכול.

למה שיהיה נבל ברשות התורה, יותר ממי שאוכל פרה?

א. כן, אבל הוא לא היה יהודי, אנחנו מדברים רק על יהודים.

ג. בסדר, נכנע.

אבל מצד שני אין לך תשובה בנוגע ל-ב.

א. אם כל האנשים מימי קין היו קניבלים, זה לא היה משוקץ, ולא היה נאסר לישראל.

ב. ממה שראיתי בהלכה, הכלל הזה לא תקף לכל דבר.

א. נכון, אבל זה לא קרה, ולכן ככל הנראה אין ולא היו יהודים שהיה מותר להם לאכול בשר אדם.

ב. אז מתי הוא לא תקף? (מלבד מקרים שבהם הוא סתר את התורה, כמובן)

א. אבל אם באלף השנים הבאות הגוים יעשו את זה, זה יותר (חוץ מזה שזו סיבה צדדית).

ב. כמו שכתבתי, נפסק שמותר להרוג (בעקיפין) גוי עובד ע"ז, אפילו שבמדינת הב"י זה היה אסור.

א. אם באלף שנים הבאות הגויים יעשו את זה ה"בל תשקצו" אכן יותר. אבל אז זה יאסר משום "דרכי האמורי"

ב. זה לא נקרא סתירה. סתירה זה רק במקרה שבו אי אפשר לשמוע גם לחוקי המדינה וגם לחוקי התורה.

פה זה לא המצב, פה אם לא אוכלים אדם לא עוברים על אסור תורה ולא על איסור מדינה.

א. לא לכל הדעות, זה לא מנהג ע"ז או חסר טעם.

ב. גם בלהרוג גוי (מדובר בכל אדם, לא ב"ד, רשות אך לא חובה)

א. נכון, אבל יחמירו. זה מן הסתם יחשב סימן שמבדיל בין היהודים לגויים, ואז פתאום להתיר את זה?

ואם אתה לא מאמין לי תסתכל על תשעה באב, לדוגמה.

ב.לא הבנתי את הטענה שלך.

תשעה באב?

א. מעניין שאתה לא שומר על הלבוש היהודי שהיה מקובל באירופה.

זה לא יקרה פתאום, כמו שמכנסיים לבנות לא קרה פתאום.

ב. זו דוגמא למשהו שאינו מצווה ואינו איסור, למרות דינא דמלכותא.

בוא נישאר חלוקים וזהו.

לא הסברת למה התכוונת בתשעה באב.

התכוונתי לזה שלפי רוב הפוסקים המצב היום הוא רוצים מתענים לא רוצים לא מתענים, ולדעת רש"י אפילו צריך להפוך את תשעה באב ליום חג. אבל לא תמצא אפילו רב אחד שיתיר לאכול ביום כיפור לגברים מבוגרים ובריאים.

זה לא אותו דבר.

התכוונת תשעה באב.

ההנחיה לצום בת"ב, והנחיה תיאורטית לא לאכול אדם.

אתה לא תצליח לגרור אותי לוויכוח הזה מחדש.

אמרתי שיגעתי מהדיון הזה, אבל בתטר בונוס הסכמתי להסביר למה התכוונתי, אבל אני מסרב להמשיך לנסות להגן על עמדתי.

בסדר גמור.

שבת שלום!

שבת שלום!

דווקא לפי הרמב"ן.

לפי הרמב"ם יש איסור עשה דאורייתא.

אפשר פילאטיס ולא זומבה

כמובן.

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

בגרויות חורף פטור מלספור  

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

אתם שטוניקים גאוניים

פעם היינו חברות;)

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

 בשביל הלא מעודכנים

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.