האם ייתכן אכילת אדם בהיתר?nk

ידוע ומפורסם האיסור לאכול אדם. -בין משום הרצח ,ובין משום שהוא לא כשר.

אבל,

האם ייתכן שבמצב שאדם כבר מת יהיה מותר לגוי (שאינו מחויב בכשרות וגם אין כאן משום אבר מן החי) לאכלו?

 

ועוד, האם ייתכן שמותר לגוי לאכול אדם בעודו בחיים?

 

שנינו במסכת סוכה:  לולב....של עיר הנידחת פסול- והטעם הוא שכיוון שעיר הנידחת דינה להישרף -מחשיבים כבר את הלולב לשרוף.

אם כן, האם במצב שבית דין גזר על אדם מסויים מיתת בית דין(מוות) - גוי יכול לאכלו גם בחיים? שכן הוא כמו שרוף בדיני לולב?

האם על אדם "שרוף" חל איסור אבר מין החי? שכן גם לולב של עיר הנידחת עכשיו עדיין לא שרוף, אבל כיוון  שמיועד לשריפה דינו כשרוף- כך גם אדם שדינו למוות אפילו שעדיין לא מת -דינו כמת?

 

ואם תגיד שאסור משום דינא דמלכותא דינא- כנראה שיש מקומות בעולם שבהם מותר אכילת אדם (ג'ונגלים נידחים וכו') -וגם אם אותם היערות בשליטת אותה מדינה -הרי שכנראה המדינה לא מתקרבת לאותם מקומות של אוכלי אדם- האם זה משנה מדינא דמלוכתא? שהרי מצד אחד היערות נמצאות בתוך שטח המדינה ,ומצד שני כנראה שהממשלה לא מתקרבת לשם.

וגם אם תגיד שחלים ביערות אלו חוק המדינה- ישנם מקומות שהם בינלאומיים מה שנקרא, כמו יבשת אנטרטיקה והאוקיינוסים שאין בהם שלטון של מדינה. 

 

לכאורהאור שחור

יש מקום להתיר לגוי לאכול

אמנם יש עניין של דרך ארץ בסיסית ולכן אולי יש מקום שלא יאכל

לענין דד"ד, זה אינו כלל מכלל העניין

אלא שאוליאור שחוראחרונה

לא הותר אכילת אדם מעולם

 

ועוד יש להרהר בדבריכול להיות ש-
עבר עריכה על ידי יכול להיות ש- בתאריך ט' בחשון תשע"ט 12:53

דידוע דכל חיה דבשרא כשר חלבא כשר, ולחילופין.

ועוד ידוע דחלבו של אדם כשר, ובפרט לינוקא דגילו קטן מארבע, ובפרט לינוקא דגילו קטן משנתיים.

 

ובעניין אכילת אדם בעודו חי יש לציין את "לא אחפוץ במות המת" שמיכן לומדים שכל החוטא שדינו מיתה משול למת.

אך מצד שני יש לתהות שמא אומנם לא עובר הגוי על איסור רצח אך עובר הוא על איסור "אבר מן החי"

שהרי איסור אבר מן החי לא נאמר אלא למניעת סבל. והאדם שדינו נגזר למיתה, אע"ג דהוא משול למת, נגרם לו סבל מאכילתו, ועל כן מן הבחינה הזאת הוא עוד חי, ולא חל עליו לא דין לולב השרוף ולא דין "במות המת".

ונראה דקושיא מעיקרא ליתא.אניוהוא
כב' מניח שאכילת אדם היא איסור לאו,
ולא אכחד דאיכא למ'ד כך, ילמד זאת מ'בל תשקצו'
אבל מאידך ברמב'ם משמע שהוא איסור עשה בלבד ואין בזה לאו,
ויש ראשונים דסברי שאין בזה איסור כלל.

א'כ, כל קושייתו היא אליבא דסברי דאיכא איסור,
ועוד איכא למידק, מה אכפת לו אי שרי לגויים או לאו,
הרי אית היה 'הלעיטהו לרשע וימות'.


ומה ששאל בנגמר דינו למיתה, פשוט דאיכא איסור לקצר חייו יותר ממה שב'ד גזרו, אלא שלא נענש על כך, כהורג טריפה.


ודינא דמלכותא דינא, לא אמרינן אלא במה שלא סותר לתורתנו הקד' וע'כ לא שייכת להכא.
אך בל תשקצויכול להיות ש-

הוא איסור לישראל בלבד.

 

ובענייין "מה איכפת לו" הרי מצווה על הנוכרים להקים להם בתי דינין. ומה תאמר לבתי הדינין לפסוק במקרה אכילת אדם.

 

ובעניין האיסור לקיצור החיים מעבר לשורת הדין הרי שבהלכות בן סורר ומורה מקצרים את חיי הבן מעבר לשורת הדין על מנת למנוע חטא.

ועוד, שחוטא משול למת, שנאמר "לא אחפוץ במות המת". ומה משנה באיזו צורה הוא מת?

ע.י.צ'יאל

לפי הרמב"ן אין איסור אבר מן החי באדם.

באכילת אדם מת, יש איסור הנאה מהמת.

ואיסור הנאה מהמת חל גם על גויים?יכול להיות ש-


ע.י.צ'יאל

בוודאי שלא, אבל לפי הרמב"ן, גם ליהודי מותר לאכול אדם (בתנאי שהוא חי).

אבל גם בלי אבר מין החי,יכול להיות ש-

אדם הוא לא מפריס פרסה ולא שוסע שסע ולא מעלה גרה.

ובלי שום סנפיר וקשקשת בפעם האחרונה שבדקתי.

ולעניות דעתי הוא גם אינו יודע לעופף.

 

ועל פושע נאמר לא להוסיף על 39 המלקות שהוא חייב.

וקל וחומר על אדם רגיל.

ע.י.צ'יאל

יש מיעוט מפסוק: 'זה טמא ואין בשר מהלכי שתיים טמא אלא טהור'

אין איסור להכות גוי, אין איסור להכות אדם שמרשה לך.

ומה עם דינא מלכותא?יכול להיות ש-

ומה עם דרך ארץ שקדמה לתורה?

ומה עם בל תשקצו?

ע.י.צ'יאל

גויים לא חייבים בבל תשקצו, אחרי כמה שנים שבשר אדם ייאכל, הוא לא יחשב בעייתי מאף בחינה.

מה הקשר של דרך ארץ?

אבל אמרת שגם ליהודים מותר לאכול אדם קודםיכול להיות ש-

ויהודי כן חייב בבל תשקצו.

ולא מעניין אותי מה יקרה עוד כמה שנים. כיום יש דין מלכותא על זה.

ויש דרך ארץ בסיסית של הימנעות מקבינליזם ברוב התרבויות כיום.

וגם אם אדם טהור הוא חייב שחיטה, והשחיטה תהרוג אותו. ואז זה יהיה איסור רצח שקיים גם לגבי גויים. וגם הנאה ממת.

 

ע.י.צ'יאל

א. בכלל לא ברור שיש בזה בל תשקצו.

ב. כתבו קודם שאין בזה דינא דמלכותא.

ג. יש גם דרך ארץ לא להרוג עמלקים, אז מה?

לפי הרמב"ן אדם נאכל חי, וגם אם לא, הוא לא חייב שחיטה (כמו דגים וחגבים)

ואין איסור רציחה בגוי עובד ע"ז.

י.עיכול להיות ש-

א. לי לפחות, המחשבה על אכילת אדם, בפרט בעודו בחיים, מעוררת סלידה.

ב. למה?

ג. הוראת תוררה גוברת על דרך ארץ, פה זאת לא הוראת תורה.

ע.י.צ'יאל

ב.אינני יודע.

מניין לך שיש צורך להתחשב בדרך ארץ בכלל?

י.ע.יכול להיות ש-

א. לא ענית לי

ב. אז זה לא יכול לשמש טיעון.

ג. אני לא יודע, קדושים תהיו?

ע.י.צ'יאל

א. אם היית נולד למציאות בה זה מקובל, לא היית מרגיש כך.

ג. מה הקשר?

י.ע.יכול להיות ש-

1) כן, אבל המציאות הזאת לא הייתה נוצרת מלכתחילה, כי אף אחד לא היה יכול להתחיל אותה.

2) שנראה לי אכילת אדם זה נבל ברשות התורה.

ע.י.צ'יאל

קין היה יכול.

למה שיהיה נבל ברשות התורה, יותר ממי שאוכל פרה?

י.ע.יכול להיות ש-

א. כן, אבל הוא לא היה יהודי, אנחנו מדברים רק על יהודים.

ג. בסדר, נכנע.

אבל מצד שני אין לך תשובה בנוגע ל-ב.

ע.י.צ'יאל

א. אם כל האנשים מימי קין היו קניבלים, זה לא היה משוקץ, ולא היה נאסר לישראל.

ב. ממה שראיתי בהלכה, הכלל הזה לא תקף לכל דבר.

י.ע.יכול להיות ש-

א. נכון, אבל זה לא קרה, ולכן ככל הנראה אין ולא היו יהודים שהיה מותר להם לאכול בשר אדם.

ב. אז מתי הוא לא תקף? (מלבד מקרים שבהם הוא סתר את התורה, כמובן)

ע.י.צ'יאל

א. אבל אם באלף השנים הבאות הגוים יעשו את זה, זה יותר (חוץ מזה שזו סיבה צדדית).

ב. כמו שכתבתי, נפסק שמותר להרוג (בעקיפין) גוי עובד ע"ז, אפילו שבמדינת הב"י זה היה אסור.

י.ע.יכול להיות ש-

א. אם באלף שנים הבאות הגויים יעשו את זה ה"בל תשקצו" אכן יותר. אבל אז זה יאסר משום "דרכי האמורי"

ב. זה לא נקרא סתירה. סתירה זה רק במקרה שבו אי אפשר לשמוע גם לחוקי המדינה וגם לחוקי התורה.

פה זה לא המצב, פה אם לא אוכלים אדם לא עוברים על אסור תורה ולא על איסור מדינה.

ע.י.צ'יאל

א. לא לכל הדעות, זה לא מנהג ע"ז או חסר טעם.

ב. גם בלהרוג גוי (מדובר בכל אדם, לא ב"ד, רשות אך לא חובה)

י.ע.יכול להיות ש-

א. נכון, אבל יחמירו. זה מן הסתם יחשב סימן שמבדיל בין היהודים לגויים, ואז פתאום להתיר את זה?

ואם אתה לא מאמין לי תסתכל על תשעה באב, לדוגמה.

ב.לא הבנתי את הטענה שלך.

ע.י.צ'יאל

תשעה באב?

א. מעניין שאתה לא שומר על הלבוש היהודי שהיה מקובל באירופה.

זה לא יקרה פתאום, כמו שמכנסיים לבנות לא קרה פתאום.

ב. זו דוגמא למשהו שאינו מצווה ואינו איסור, למרות דינא דמלכותא.

טוב, זה לא יסתיים לעולםיכול להיות ש-

בוא נישאר חלוקים וזהו.

ע.י.צ'יאל

לא הסברת למה התכוונת בתשעה באב.

י.ע.יכול להיות ש-

התכוונתי לזה שלפי רוב הפוסקים המצב היום הוא רוצים מתענים לא רוצים לא מתענים, ולדעת רש"י אפילו צריך להפוך את תשעה באב ליום חג. אבל לא תמצא אפילו רב אחד שיתיר לאכול ביום כיפור לגברים מבוגרים ובריאים.

ע.י.צ'יאל

זה לא אותו דבר.

התכוונת תשעה באב.

ע.י.צ'יאל

ההנחיה לצום בת"ב, והנחיה תיאורטית לא לאכול אדם.

י.ע.יכול להיות ש-

אתה לא תצליח לגרור אותי לוויכוח הזה מחדש.

אמרתי שיגעתי מהדיון הזה, אבל בתטר בונוס הסכמתי להסביר למה התכוונתי, אבל אני מסרב להמשיך לנסות להגן על עמדתי.

ע.י.צ'יאל

בסדר גמור.

שבת שלום!

י.ע.יכול להיות ש-

שבת שלום!

נראה לי שרמב"ם אומר שאפשר לאכול אדם כל עוד הוא חי יהודיאח בדם של כולם


ע.י.צ'יאל

דווקא לפי הרמב"ן.

לפי הרמב"ם יש איסור עשה דאורייתא.

לכבוד החשובים שכאן, שאלה קשה באה לפיתחי-שדמות בחולות

הרמב"ם כתב שיש לשלב פעילות גופנית למען בריאות הגוף והנפש,

מהו ענף הספורט המומלץ ליושבי מחשב / מושב נסיעה.

העונה להגדרות הצניעות ?

פילאטיס מכשירים לנשיםפ.א.
לפי פריינטה הדרשןדורין השמיני

אפשר פילאטיס ולא זומבה

גם לגברים וגם לנשיםשדמות בחולות

כמובן.

 

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

הרעיון הטוב ביותר במחשב הוא הליכוןשמיניסט באמ"ש

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

בריכהelicoאחרונה
האם להגיד הלל כל יום(פירוט למטה)שמיניסט באמ"ש

הרי כל יום אנו צריכים להודות שכ"מ ביבי שליט"א יצא למבצע נגד מ"ה איראן ימ"ש

הרי לכאורה נראה לענ"ד שצריך להגיד הלל כל יום, שהרי כל יום אנחנו ניצלים מחדש מאותה אימה שהייתה יכולה להרוג בנו רבים וטובים

ואכן אנחנו אומרים מודיםאנונימי (2)
3 פעמים ביום בכל יום, ועוד כהנה וכהנה תודות, שירות והללים.


הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

בין כה וכה אנו דשים את ההלל,אז מה הבעיה להוסיף?שמיניסט באמ"ש
אבל אז מה יעשו בתפילהדורין השמיניאחרונה

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

למי שלא מעודכן בעולם הישיבותדורין השמיני

יש שאלה שממש עולה בזמן הזה בכול עולם הישיבות (התיכוניות) ומה שמתחתיהם

האם כשסופרים ספירת הגומר סופרים גם ימי חופש או לא 

על כן הגעתי אל כבוד תורתכם על מנת שתדונו בשאלתי ותענו לי תשובה המניחה את הדעת

מה הדיןקעלעברימבאר
של שמיניסט שנהיה בן 18 במהלך ספירת הגומר? האם הופקע מכלל תלמיד ומפסיק לספור בברכה?
לִכְאוֹרֶה לאדורין השמיני

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

אבל האם שמיניסט שעשהדורין השמיני

בגרויות חורף פטור מלספור  

כשם שמי שעושה פסח שניקעלעברימבאר
סופר מהראשון, כך מי שעושה מועד ב סופר ממועד א
ומה עם השמיניסט שלא עשהשלג דאשתקד
אפילו בגרויות קיץ? יספור עד מועד ג? או שאצל שמיניסט כזה החופש התחיל מספטמבר של 6 שנים לפני כן...
כנראה שלא כי זה כמו פסח שנידורין השמיני
האם סופרים שמונה שמיניות בספירת הגומר?קעלעברימבאר
או שהשמינית שנה הזאת היא שמינית שבשמינית שבגאו"ה (ישיבה גאונית הונללו)? 
אין גוזרים גזרות שהציבור לא יכול לעמוד בהםדורין השמיני

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

וכי מתבלבלים מאי הוי?125690
אם טועים בספירה ומוסיפים ימים, ראוי להם שיתווספו ואם מורידים ימים, למעליותא הוא
שמיניסטים לא סופרים125690
הלימודים בשמינית נגמרים מוקדם יותר (החופש בפועל שלי התחיל היום)
יא עוקץדורין השמיני

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

יכול להיות שכיוון שישדורין השמיני

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

הרמוניהאחרונה

אתם שטוניקים גאוניים

..מפוצלשת(:

@אני))))

זוכרת תמקום הזה???

עוד פעיל?קעלעברימבאר
שבירכת אותי ביומולדתאני:)))))
ישןן
וואי נכוןןמפוצלשת(:
איזו תקופהאני:)))))

פעם היינו חברות;)

נכון ואז נטשת אותי😪מפוצלשת(:
בואי, אנחנו יודעים מי באמת נטשה..אני:)))))
סתם.. אבל מסיבות טובות לפחות🤭מפוצלשת(:
זה כן.אני:)))))
לא בא לי לדבר בפורום הזה
העלאה באוב אסורה מהתורהזיויק
כן, אבל יש לעיין אם גם העלאה באוב דיגיטלי125690
האמת דנו בזה במשפחהאני הנני כאינני

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

מה היה שםדורין השמיניאחרונה

 בשביל הלא מעודכנים

תרצו שנעיר פה את הפורום הזה?שדמות בחולות

יש לכם ממנו זכרונות טובים?

 

יש שרשורים שחקוקים לכם עמוק עמוק בראש?

 

תשתפו אותי (החדשה שבא לה להכנס ל"חבורה")

אני ארצה למרות שלא הייתי פהקעלעברימבאר
כנ"ל125690
...שדמות בחולותאחרונה

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

 

נשאלה שאלהשמיניסט באמ"ש
האם אדם המשחק כדור מים ונתן מכה תוך כדי ריחוף בפחות מג טפחים והכניס, נחשב שער או אינו נחשב שער?
למה שלא יחשב?אניוהוא
הוא לא במים ואם לא במים אז לא נחשבשמיניסט באמ"שאחרונה
הניגון הוא בשהרגלים יצאו מחוץ למים
שאלה רבתיקופת חיסכון

אם אתה יושב לך על חוף הים, ולפתע פתאום אתה רואה לא פחות ולא יותר- את אבו מאזן טובע! כן, בהחלט שווה! אבל כעת עומדות בפניך שתי אפשרויות, או להציל אותו או לשבת על פסק זמן ובירה. מה היית בוחר גולדסטאר או מכבי?

הייתי הולך לעזור לואניוהואאחרונה
לוודא שהוא טובע לגמרי.
שאלהשמיניסט באמ"ש
אם עברתי בשבת מרשות היחיד אחת לאחרת ע"י שיגור ולא עברתי ברשות הרבים שבאמצע, האם הוצאתי מרשות לרשות?
לא125690

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

מה הדין בשיגור מרשות היחיד לרשות היחיד שרחוקההוד444
יותר מאלפיים אמה?
בעיקרון השאלה היא איך מתבצע השיגור125690

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

אוקי מגניבהוד444
מה הדין במנהרת קוונטים?ימח שם עראפת
או במנהרת הזמן?
עברת ברה'ר מעל י' טפחים או מתחת לי טפחים?אניוהוא
מסתומא אם הוא נזרק,ימח שם עראפתאחרונה

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.

אולי יעניין אותך