עם הזמן לומדים איך להתמודד ושולחן שבת חוזר להיות לחוויה נעימה. מבליגים על מריבות ככל הניתן - וזהן דועכות, לא קושרים את הילדים לכיסאות, והם קמים וחוזרים כשיש משהו מעניין [חידון פרשת שבוע, סיפור, מנה אחרונה ....]. לענ"ד - יש לזרום ולא לנסות לטפס על קירות חלקים בשאיפה שסעודת שבת תיזכר אצל הילדים כחוויה נעימה ולא כחובה כפויה ומעיקה ובסופו של דבר הרווח הוא של כולם, גם של ההורים.   

אותם לשולחן שבת. למשל: לתת לכל אחד מיץ ענבים כדי שיעשו יחד עם אבא קידוש. שכל אחד בתורו יבחר שיר, לתת לכל אחד לשיר סולו בבית/פזמון שהוא מכיר וכד'

ומה שכן, אין צורך להאריך את הסעודות שבת במיוחד כשהילדים קטנים.

שלא הבנתי למה אנשים אוהבים את השבת, כן? ויסלחו לי כולם...

זה היה יום הסיוט שלי.

היו לנו 4 פיצים, הגדול בן 4.5 הקטן בן כמה חודשים, שובבים גדולים.

היה שם הכל חוץ מאוירה של שבת.

ואני זוכרת שפעם נלחצתי שהגדול אמר שהוא הכי לא אוהב את השבת.

אמאלה!! זה מה שאנחנו מנחילים לילדים? (הוא כנראה קיבל את השדר ממני, למרות שלא נאמרו מילים)

אני יכולה להרגיע אותך בזאת, שהיום, כשהילדים קצת גדלו, אמנם יש גם קטנים, אבל כשיש גם גדולים- השולחן נראה אחרת לגמרי, כיף לנו כל רגע (כמעט... כי כשגדולים רבים זה פחות כיף מאשר קטנים...)

מה שכן עזר לי היה להזמין אורחים, משפחות קטנות עם ילד או שניים, ואז יש גם תעסוקה לקטנים וגם נחמד לנו.

אבל לא להשען על זה יותר מידי, כי צריך ללמוד וללמד את הילדים להתמודד אחד עם השני ואנחנו עם עצמינו...

בהצלחה, ותחזיקי מעמד, זה עובר!!!!

בגילאים האלה נתתי מנה עיקרית לפני הקידוש, עשינו קידוש, אכלנו מעט, ואז בעלי הפליא בסיפורי פרשת שבוע בצורה חווייתית ומרתקת!

נצלו את הגיל הזה, אנחנו כבר בשלב שרבים מי מספר ראשון וכמה....

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות