| ואת השארת אותי אוהב ולא בטוח |
| תלוי מעל מים סוערים |
| אהבות שהתפרצו עליי בזעם |
| ננעלו שוב לא יצאו לעולמים |
| זה לאהוב אותך כאילו שאף פעם |
| לא נפרדנו לא עזבנו ידיים |
| האהבה שלך אליי זרמה כמו נחל |
האהבה שלי אלייך הייתה שלי
|
| בחלומות שלי אני מתגעגע |
| אז קופץ לשתות קפה אצל ההורים |
| וחשבתי שאולי תרצי לדעת |
| עוד שואלים מה את עושה מה עניינים |
| האהבה שלי תמיד קצת משוגעת |
| רוצה לריב מכות כשכולם כבר ישנים |
| לבחור בטוב שבעולם ממש כמו פעם |
לאן ברחנו כשהיינו ילדים
|
| הזמן עובר ומדייק את הגעגוע |
| גופך נמתח מן הכרית עד הפרקט |
| בסיפורים שלך הטוב תמיד ניצח |
| בווידויים שלי אני הלכתי לקראתך |
| פתאום חושב על מה שיש לי להציע |
לא ממהר להאמין לניצחון |
| אל תנסי שוב להגיד שלא היינו |
כי היינו והיינו בגדול
|
| בחלומות שלי אני מתגעגע |
| אז קופץ לשתות קפה אצל ההורים |
| וחשבתי שאולי תרצי לדעת |
| אני חולם עלייך כבר שלוש שנים |
| האהבה שלי תמיד קצת משוגעת |
| רוצה לריב מכות כשכולם כבר ישנים |
| ומפזם את “לה בוהם” באמצע לילה |
| למה הקשבנו כשהיינו ילדים |
| וכל העיר אולי כבר חיה על כנפיים |
| אנשים טסים אל תוך הבניינים |
| וחשבתי שאולי תרצי לנסוע |
ללטף נמר לאיזה מומנט רוחני
|
| ועוד אוהב אותך אפילו שבינתיים |
| את מתרגלת אהבה ולא איתי |
| כותב לך שיר מלב העיר אווו בינתיים |
שלא תדעי בדידות כזו אף פעם בחיים |