עזבתי את המקום היפה והקר הזה לפני חודשיים.

אז עברת למרכז לאקלים חם ודביק?

(חצי. יש סיבות משמחות וסיבות פחות, כמו תמיד)

אמרת שהגשם ישטוף ת'דמעות,
אבל הגשם הפסיק,
והדמעות ממשיכות.
הן זורמות,
אל הקבר החם
יורדות על כל העולם.

- - -

יש משהו עצוב בגשם. קדרות של שמיים אפורים.
אבל איתו יש התחדשות, צמיחה רעננה של חיים.

אייל גולן? אתה? אייל גולן? אני מזועזעת בכל כך הרבה רמות

זיעזעתי (איזו מילה זוועתית) אותך פעם יותר, אז אני לא מתרגש

וכן, הצבא לא עושה טוב למוזיקה שלי.

כמו חצב להתבצר 
במעבה האדמה 
ולחכות לסיומה 
של העונה הכי חמה 
ואחר כך להתמר 
וכעמוד עשן לבן 
שמועה טובה להעביר 
שהחגים כבר באוויר 

וכמו ענן להתגשם 
מעל חלקת שדה ריקה 
ולהביא לרגבים 
את הבשורה הירוקה 

שוברי הרוח מנסים 
לשמור עלי מן הבאות 
במעבה הפרדסים - 
אמרו מתי קץ הפלאות 
אמרו מתי קץ הימים 
הלא מדבריות שלמים 
יש לעבור בניד עפעף 
שבין הקיץ והסתיו 

וכמו ענן להתגשם... 

ציפור השיר הפעוטה 
שהסופה אותה גרשה 
ובלבלה את מסלולה 
מיבשה ליבשה 
ציפור טסה, נעה, נסה. 
על תורן של ספינת משא 
בהגיעך עד אי אובד 
למדי אותי להשרד 

וכמו ענן להתגשם...

אסוף את המעשים 
את המילים והאותות 
כמו יבול ברכה כבד משאת. 

אסוף את הפריחה 
אשר גמלה לזיכרונות 
של קיץ שחלף בטרם עת. 

אסוף את כל מראות פניה היפים 
כמו את הפרי ואת הבר. 
האדמה היא אפורה מתחת לשלפים 
ואין לה עוד לתת לך דבר. 

ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו 
ואין יותר נדרי ואסרי 
רק הבטחת הרוח כי הגשם בעיתו 
עוד יחונן את עפרה בתום תשרי.

תראה הזמן עצר מלכת
רק הסודות שנתגלו
עם רדת יום
עם בוא הערב
ניפול למלחמה,
לנחמה,
על סף הדלת
תראה הפחד משתלט
אבל בסוף אני נשארת

ברסיסים שאת שייכת
@חלילית אלט

@הנושמת שרשור רישמי?

וכשיבוא, נו מי אם לא, מה נגיד לו?

אולי שדי לנו כבר!

וכשיבו נפציר בו

כבר חיינו פה שנים!!!!

מחכים לרחמים שיבואו עלינווווווווווווווו

שיבואו עלינווווווווווווווווו

שיבואו עלינווווווווווווו

זה כל כך מרגיש הזמןןןןןןןןןןןןןןן

 

אם אבנים שחקו המים

 

 

 

 

 

אז גם אתה יכול ללמוד

 

 

 

[לא להתייחס, הדבר הראשון שעלה לי בהשראת ממ.]

גשם בוא, רד עלי,
בוא כסה אותי עכשיו, אותי ואת ימי.
רד לאט, רד ושא אותי לים
אל נא אל תחדל לרדת לעולם,
אל תחדל.

רד עכשיו, רד עלי
שא אותי ואת ימי, אל תוך הנעלם.

וענן, יחוג מעל ימי הים,
חוג יחוג יומם וליל,
חוג יחוג ורוח מיילל.
והים יגיע עד גגות תבל,
ואין אוויר אין אש אין חול,
ואור אחרון ייגוע בלאט בלי קול
וקץ לכל.

לילה בוא, רד עלי
בוא עטוף אותי עכשיו, עצום את שתי עיני.
רד לאט, את עין השמש האפל
שים ידך ביד הגשם הנופל, ונופל.

וענן, יחוג מעל ימי הים,
חוג יחוג יומם וליל,
חוג יחוג ורוח מיילל.
והים יגיע עד גגות תבל,
ואין אוויר אין אש אין חול,
ואור אחרון ייגוע בלאט בלי קול
וקץ לכל.

גשם בוא, רד עלי,
שא אותי ואת ימי, אל תוך הנעלם.

חוווווווורף!

הגשם מטפטף על העוווווווווווורף!

ועכשיו אני יודעת שחווווווווווווווווורף!

חורף, קררררררר

תל-אביב חסומה וגם חיפה
שב ילד שב
אני אומר לך שב
(בלה בלה בלה לא זוכר)

אם לא נאט, לא נביט,
לא נשים לב לפרטים,
לא נגיע לארץ חדשה.

אשכרה.