הכל תלוי לגופו של עניין.

מה הן השאיפות, ואיפה היא נמצאת היום.

פחות מעניין מה קרה בעבר.

ולגמרי מסכים עם הסיפא

וודאי שלמשפחות טובות לא יציעו גיורת כי זה סוג ב' ואפילו סוג ג' וזאת הבעיה לצערי.

לצערי באמת יש הרבה שכך חושבים.

אל יהי חלקי עימם.

כל מגזר וה'משפחות הטובות' שלו...

אולי פתיחות.. ממש ממש לא מתירנות.. 

כלומר אולי הם לא יגיעו בתמימות כזאת של דתי מבית שלא ראה עולם (שדרך אגב היום גם הרבה דתיים מבית "ראו עולם" כל אחד בדרגתו..) 

קלקול גדול של הכחות ועוד דברים גרועים מאד.

לא צריך לעשות מהרע טוב.

זאת פתיחות לאו דווקא רעה..הרבה פעמים הזוגות האלה (ראיתי על כמה זוגות חוזרים בתשובה) מגיעים לפתיחות ברמה ממש גבוהה אחד עם השנייה , כמעט כמו נשואים, ויש בזה המון צדדים חיוביים מאוד שלדוסים מבית אין. הדוסים יצרכו לעבור לא מעט עד שהם יגיעו לרמה הזאת..

כולם בסוף עוברים את השלב הזה.. פשוט מישהו שקצת חווה חברה מעורבת אז הוא כבר מבין את העניין..

ויכול להיות שלזוג דוס זה ייקח קצת זמן .. 

אם לא מבינים את ההבדל התהומי בין יחס שנבנה מתוך נישואין, לבין "פתיחות" בלי זה, אז באמת צריך לעיין בנושא מחדש..

כל המהות של הנישואין, זה ההיפך מאופציה של "פתיחות" שבאה מתוך הפקר. נישואין זה לא איזה "טקס".

אוי ל"דוסים" שזו ה"רמה" שהם רוצים להגיע אליה.

אדרבה, כל הענין הוא, שיש הכרה ותחושה של השונות המהותית, שרק ע"י נישואין מגשרים עליה. ואז נבנה עומק, שלב אחרי שלב. לא איזו "פתיחות" מהרגל שכאילו הכל אותו דבר... ח"ו.

לא הייתי רוצה להתחלף עם חוזר בתשובה עם "עבר" בעד שום הון שבעולם גם אם הוא הכי מדהים בעיני, הכי צדיק ,הכי הכי. גם אם אני הכי מקנאה בו..

יש חן ויופי לזוג בלי שום עבר שאין ולא יהיה כנראה לזוג חוזר בתשובה 

ויש גם יופי ומעלה גם במי שעלה וטיפס ממקום מסויים למקום אחר גבוה,שלא יהיה למי שהתחנך כך כל חיו.

זה לא שהתכוונתי לומר שהאידיאל זה להיות במקום של מי שיש לו עבר..ממש ממש לא.

פתיחות בין בני בעל לאשתו זה דבר חיובי, רק שיש כאלה שיקל עליהם להגיע לזה ויש כאלה שיצרכו לעבוד בשביל זה..

(קראתי עכשיו שרשור של מישהו בנשו"ט שאומר שהמניע שלו להתחתן זה רק בגלל התמודדות עם יצר, רחוק מלהיות אידיאלי בעיני. נראה לי הגיוני שזה פחות יכול לקרות לחוזר בתשובה עם עבר כי הוא כבר יודע מה זה מה וממילא השכל קצת יותר מתערב בבחירת בת זוג..

בקיצור, באנו רק להאיר זווית טובה וחיובית שיש לחוזרים בתשובה ולא להעדיפם על פני אחרים..)

זה דבר שאמור להיבנות מתוך השונות - שמה שמגשר עליה זה דווקא הנישואין, וההבנה שבלי זה אין גישור אמיתי עליה.

דווקא כך בונים בעדינות עומק של קישור פנימי (לא אומר שמי שלא גדל כך, לא יכול. אבל זו דרך המלך הפשוטה והעמוקה. לא פשוט להגיע אליה בלי להיות בה).

זה לא סותר שיש מעלה עצומה, למי שטיפס ועלה וכו', כפי שכתבת. הדיבור היה על נקודה ספציפית.

[לגבי "יצר". מה שהוא כתב, דומני היה שזו מוטיווציה חזקה אצלו. מניח שגם אצלו בוודאי השכל לגמרי "התערב" עם מי.. הוא יתחתן, יתמתן, ויבנה עם אשתו מצד אישיותם בעיקר. זה עדיף מאשר לעבור את זה ח"ו לפני כן]

אני דיברתי מהצד הנראה לעין של העניין. זה חמוד שזוג מתפתל אחד מול השני ,ראיתי כמה כאלה, אבל מוגזם לפעמים..

(לא הצענו לבחור לעבור דברים כדי להירגע..ח"ו.. פשוט יש צדדים לכאן ולכאן..)

כל מה שמדובר הוא מה קורה אחרי שמתחתנים.

לפני כן, זה תהליך של היכרות, כדי לראות אם שייך להתחתן. לא בעל ערך עצמי (כלל לא התייחסתי לזה).

אבל הנימוק, לעשות מזה "עוצמות חיוביות ומתירנות חיובית".. הוא ממש אבסורדי בעיני. היפך האמת באופן גמור.

ואולי הוא לא התכוון/אמר כך.

וזה לא קשור ל"להכיל". אין כל קשר להערכה העצומה כלפי כל מי שעולה מעצמו בתהליך של תשובה.

לעשו מצורת החיים ההיא, שגוזלת מהאדם את התום והאפשרות לבנות יחס שכולו מתוך נישואין, אמת של יצירת משפחה וקשר פנימי ונשמתי ואמיתי - משהו שכביכול מתברר למפרע כ"עם עדיפות", זה עיוות גמור.

אמנם אפשר להעלות כל מיני כחות חיים מתוך התשובה, אבל הדבר הספצפי הזה אינו יתרון אלא הפסד. אלא שבעז"ה, מי שחוזר לשם שמיים, כדברין הרמב"ם "מדרכי הבע"ת להיות עניו", אז הקב"ה יסייעו לעלות מעלה מעלה.

אין לי ענין לשמוע את המקור. אני מעריך ומחבב את ר' יואב, מכיר אותו ואת אשתו עוד מלפני שנים, גם היו אצלנו בבית. ובוודאי שהוא מזכה הרבה בע"ת בכך שמלמדם. אבל צריך גם "מדרגות". אי אפשר לומר ,אוטומאטית" על כל מי שמלמד. "ככל הנראה הרב גדול מאיתנו". יש מדרגות גם בין מרביצי תורה ובין גדולי תורה וכו'. כבר הרב יצחק יוסף הלין לפני זמן מה על הדבר הזה.

אני לא מסכים עם האמירה הזו - ואני חושב שהיא מזיקה, בוודאי כשמצוטטת כאן. יתכן שרצה לעודד בע"ת שמלמד, לומר שיוכלו להוציא מתוך מה שעברו גם כחות חיים לטובה. מכל מקום, בנישואין בפעל - בוודאי אשרי מי שמתחיל לבנות את כל הקשר העמוק עם "הצד השני", מתוך כך. 

אבל עכשיו שאתה מסביר את זה ככה זה יותר מובן לגבי העוצמות שאתה מדבר אליהם.

זה כאילו לומר בעצם שלגרים וחוזרים בתשובה יש כוחות מיוחדים והם או צריכים מישהו כמוהם או שהם יהיו מסוגלים להכיל מישהו פחות מהם. נשמע ממש הגיוני... לדעתי זה לא רק כוחות , אלא פשוט התייחסות שונה לעבודת ה', עם יותר התלהבות וחיות. כי מבחינתם הכל חדש, מעניין, מסקרן.. ואולי דתי מבית פחות יתחבר לזה..  

אבל רק את החלק של המתירנות לא הצלחתי להבין... ואולי עם זה ד. לא הסכים..

היה מבית דוד.

המקור הוא בבבלי עבודה זרה מ"ד ע"א. מעתיק מויקיפדיה את קיצור האגדתא: כל מלך לבית דוד היה נבדק אם הוא ראוי למלכות על ידי שהניחו בראשו את עטרת מלכום שיקוץ עמון, ורק אם הייתה העטרה הולמתו היה נחשב ראוי למלוך על כיסא דוד.

רק בתחילת התשובה..

מכיוון שהם לא ינקו את העולם הזה מבטן ומלידה תמיד יש רעב פנימי להשלים איזשהו חוסר..

ובל נשכח שזאת דרך שהם עמלו ומצאו בכוחות עצמם וממילא יש יותר מוטיבציה וכוחות, לדעתי, לחזור כל הזמן למסלול העלייה גם בירידות..כשהתשובה באה מהלב.

אני מסכימה שזה שונה מאחת לאחת..אבל בהכללה חושבת שזה נכון.

שימי לב לחתימה שלך מוכיח את מה שאמרתי..נראה לי שהחוזר בתשובה נמצא בחיפוש תמידי יותר מהדתי מבית הממוצע אבל יכול להיות שאני טועה..

אני כן חושבת שיש שוני גם אם ככל שהתשובה מתקדמת נראה כלפי חוץ את אלה דומים לאלה אבל בבפנים יש שוני..

נראה לי שלחוזר בתשובה תהיה נטייה פחות להתפשר על דברים,

באיזשהו מקום הוא פחות כבול לנורמות החברה, הוא יותר חופשי , יותר מוכן ללכת עד הקצה..ככה נראה לי.

אבל מסכימה שזה לא אמור למנוע מפגש בין עולמות.

יש בזה משהו שבאמת בהתחלה יש אורות מסויימים...

ואז כשנבנים זה מתאזן..

מכיר את זה בד"כ על האור החיים ועל צדיקים בתקופת הבעש"ט.

לא שזה סותר, לא שמעתי פשוט

אוכל בשבת "בכמות שלא תיאמן".. זה לא מדויק.

אלא בגלל כבודה של השבת, היה אוכל כל מה שהגישו לו.

ורמז פעם למשמשו, ר' יוסי בדיחי, שהגזים...

לא דובר על חשבונות נסתרים, מה אדם מעלה מבחינה פנימית ע"י  שהוא חוזר בתשובה.

דובר באופן "נגלה", על ה"יתרון" כביכול שיש בכך, מצד הנישואין.

אני לא מסכים עם זה לחלוטין.

והציטוט שראיתי מספיק ללחלוטין להבין את הנושא שעליו דובר.

[ואני מציע לך, לגבי "בדבריך מתבטא חוסר הבנה מובהק"... עדיף לא לתת ציונים. זה לא מוסיף כבוד לכותב]

ובכללי, צריך להבדיל בין חשבונות אלוקיים "למפרע" למה כל אדם הגיע לנסיבות חייו - לבין חשבונות גלויים של בני אדם.

שלא להגיע מתוך "חשבונות" כאלה, לעיוות במושגים הכי פשוטים.

לגבי "מצד גודלם עדיף שיתחתנו עם מישהו בגודלם"... לא נתחיל למדוד כאן "גדלים", וחבל לדון בכך. וגם אין ענין להגיע לפגיעה באיזה צד. 

אני הערתי נקודתית על כך שאי אפשר להפוך את הנורמליות. להתחתן מתוך טהרה, ללא "מתירנות" קודמת, זה עליון על כל. מי שמשום מה לא גדל כך, בוודאי שה' יעזור לו במאמציו, וינצל את כחות התשובה שלו.

בכללי, מציע לך לנקוט לשון קצת יותר ענוה/זהירה. אם מישהו לא מסכים עם מה שכתבת (כולל "מתירנות קדושה".. אין דבר כזה), אז זה לא דווקא שהוא "לא מבין" או "לא מתענין" - אלא פשוט חושב אחרת ממך. אולי גם יודע יותר.

ולכן גם מה שכתבת "אדם אלמוני שמגיב בסוגיא לפני שאפילו נכנס אליה והבין במה מדובר. לא התעמקו בנושא..מגיבים בנושאים שלא למדו"... מגחיך את דבריך בלבד.

אם "אלמוני" - אז מניין אתה יודע ש"אפילו לפני שנכנס" וכו'.. אולי הוא מכיר את זה בלי להזקק ל"שיעור" הנ"ל.

מוטב תקרא את הפסוק שכתבת בניק שלך בשלמותו. לפעמים עדיף "להחריש" כשלא יודעים.

[לגבי "הרב גדול" וכו'.. אין לי ענין להיכנס. מניח שאם היה רואה מה שכתבת - היה נותן לך על הראש...]

שהתייחסתי למה שציטטת בדבר ה"יתרון" בנישואין של מי שעברו דברים כאלה. על דרך הנגלה, על ה"עוצמות" וכד', לא לעניינים נסתרים. אין טעם לחזור על זה הרבה. ובהקשר לכך, אינני מסכים עם זה. ומתוך היכרותי את האדם, אני יכול להבין למה התכוון.

כל ההתייחסות הרי היתה למשפט שכתבת: "הם מביאים עוצמות מסוימות ומתירנות חיובית שיש דתיים מבית שזה לא יתאים להם". עם הצגת הדברים הזאת לא הסכמתי ואיני מסכים. למרות שכפי שכתבתי, אכן יתכן שעדיף להתחתן עם רקע דומה. זה לא יתאים לדתיים מבית, לא פעם, לא דווקא בגלל צד "עוצמתי" כביכול שבכך.

[אם אדם שחוטא כי כך הוא נולד, זה אומר ש"הקב"ה רצה שיהיה כך", זו שאלה לא פשוטה. אמנם כל דבר בדיעבד מתברר כחלק מרצון ה'. אבל לומר כך "לכתחילה", זה תלוי גם בשאלה האם יש יכולת לזולת להזיק לאדם. למשל, להורים לגדל אותו לא כראוי וכד'. זה לא נושא חד משמעי. כמובן, שבדיעבד אפשר להעלות דברים מכל מצב.

מכל מקום, כלל לא על זה דיברתי, כבר חזרתי כמה פעמים]

לגבי החָרפות שכתבת בסוף, חבל להגיב. אין לי כל ענין לרדת לצורת הדיבור הזאת.

ואני מביע דעה בשרשור הזה, לא "בשבילך", אלא בשביל אנשים שקוראים. שלא יגיעו למסקנות "הפוכות", מציטוטים כאלה. כדאי שלא תחפש "שרש של תגובות", ולא "תנתח" מי שאינך מכיר. אני מגיב, כי אינני מסכים עם הדברים. נקודה.

וכנ"ל, כלל לא התייחסתי ל"עצה" שלך למישהי, אלא למשפט שעליו הגבתי.

אינני אחראי.

אני לא רואה כל "גאוה" בלא להסכים עם ר' יואב, גם אם אכן אמר מה שצוטט - ובלי סתירה לחיבה וההערכה אליו.

ו"הבהרתי", כי האמירה שצוטטה מקוממת בעיני. ואכן גם יכולה לגרום לתוצאות לא רצויות, שאח"כ עלולים לשלם עליהם ביוקר. וזה, מתוך הכרת המציאות.

וזה דווקא מצא חן בעיני. אבל לא הכי רלוונטי לנידון דידן, בלי סתירה לכבודו החביב גם בעיני.

לגבי תוכן הדברים - לצדדיהם השונים - כבר הבעתי את דעתי. ויש להניח שחלקם מושפע גם ממה שלמדתי מרבותי...

"תוצאות לא רצויות", זה לדוגמה כאשר מישהו נתפס לתיאוריה כזו, ומסתכל על בעיות שהיו לפני הנישואין בתחום הזה כ"עוצמות" שהוא ישתמש בהן מתוך התשובה של הצד השני - ופתאום מגלה שזה לא ממש כך, לגביו לפחות (אז נכון שלא דובר לגבי מישהו מרקע "דתי", אבל יכול מישהו כזה להסיק כך).

אני לא רוצה להכנס לזה יותר מידי, כי זה גם עלול לפגוע שלא בצדק באנשים. אבל חשוב להכיר שיכול להיות גם צד כזה.

הוא ראה הרבה בימיו במכון מאיר שיש בו מכון גיור...

לא דיברתי על זה.

דיברתי על כך, שבחור/ בחורה שחיו בתרבות צנועה מלפני כן, ושכל ההיכרות שלהם נבנית לצורך נישואין ומתוך נישואין - זו מעלה עצומה ופשוטה וטבעית. ולא שייך לומר כאילו מה שכדאי לבע"ת להתחתן עם בע"ת (שזו מסקנה שהרבה פעמים נכונה), זה בגלל המעלה של הכחות שהם מעלים דווקא כי "הורגלו" בתרבות מתירנית ר"ל. 

אבל חוזר בתשובה לא אפסול.

הגיור תקף לכל דבר גם אם אחרי זה הוא הפסיק לשמור

והוא יהודי לכל דבר כמו חוזר בשאלה למשל

ובדיוק את הכוונה שלהם הרבנים בודקים בזמן הגיור

אלה שני עולמות אחרים.

אני לא מכיר מישהו, גם חרדי, שמפקפק בגיורים של בית הדין שלא בצבא.

לא לחינם התעלמתי ממנו

יש להרבה אנשים פה בעיה שברגע שלמישהו יש כיפה סרוגה ולשני שחורה אז הם תופסים את הצד של הסרוגה.

דיון מיותר.

זה שיש רבנים שעושים דברים אחרים שלא לפי הנהלים של הרבנות לא אומר שיש בעיה ברבנות.

ואתה בטח לא הולך להודות שמישהו עם כיפה סרוגה הוא לא בסדר, אז הדיון הזה נגמר פה.

...

אין לאף אחד חרדי, וכשאני אומר אף אחד אני מתכוון לפוסקים לא לעמי ארצות מן הסתם, משהו נגד הרבנות כרבנות.

יתכן שיש לגיורים מסויימים בעיות, זה לא קשור לרבנות עצמה אלא להרכב שלה בזמנו.

זה לא נובע מסיבות אנטי ציוניות או זלזול במוסד הרבנות, זאת בעיה שנוגעת לאדם מסויים ספציפי.

למשל בעניין האתיופים, גם המחמירים ביותר בעולם החרדי מחזיקים מאוד מהרב אברהם שפירא ומהרב מרדכי אליהו. לאף אחד לא היה ואין אומץ להגיד שההחלטות שלהם לא היו בסדר.

מה שכן, הם דורשים בשידוכים, לבדוק ספציפית בכל מקרה של גיור לחומרא כזה מי היו הדיינים וכו'.

ותעשה לי טובה רד מהדיון הזה, לא בא לי להתחיל לדון פה בסיבות למה יש להם משהו נגד רב מסויים.

לא מעניין אותי ולא בא לי להכנס לנושא הזה.

(כמובן שכשאני אומר חרדים אני לא מתייחס לדעות מוזרות כמו סיקריקים שאוהבים לחפש על מה לריב וכו')

בס"ד

ב. חלק מהדיינים ברגיל הם דיינים גם בצבאי.

ג. מוזמן לשבת איתם לשיחה ולראות את הפסקים שהם מסתמכים עליהם גם בצבאי. לי עולה רק הפסק של הרב עובדיה זצ"ל אבל אני לא זוכרת אותו במלואו ולא רוצה להטעות. 

ד. יש שמפקפקים. הם לא רבים אולי אבל הם קיימים. בכל מקרה אצל החרדים הרבה הולכים לבית הדין של ה רב קרליץ ובאים לבית הדין לגיור הממלכתי רק בשביל התעודה.

זהות הדיינים פחות משנה מהכוונה של המתגיירים. יש בתי דין שיש להם איזו הבנה כזאת כאילו שיש עניין בגיור המוני, משהו שאין לו ממש בסיס...

מכיר אישית כמה מתגיירים מהצבא שאף פעם לא התכוונו להיות שומרי תורה ומצוות והם גם היום אנטי דתיים.

מכיר את הטענות, הרב עובדיה התיר לאחר מעשה, לא לכתחילה.

החרדים שאני מכיר שהלכו לבית דין של הרב קרליץ הלכו כדי "לסגור" את כל הפינות. לא בגלל שמפקפקים.

בכל מקרה של גיור, כשאתה מגיע לחתונה, חובה עליך לברר את הגיור ומי היו הדיינים. זה לא קשור לגוף שגייר, זה עניין של יוחסין והוא לא רשות.

בס"ד

לגבי חתונה- אני די בטוחה שמכיוון שכיום זה מאוגד תחת הרבנות אז מי שסומך על הרבנות לא צריך לבדוק ספציפית מי היה הדיין. חלק מהדיינים גם בכלל לא יהיו מוכרים לכל האנשים. על התעודת המרה של כל מתגייר כתוב לדעתי מי הדיינים ובד"כ מסתפקים בזה. 

בכל מקרה הרבנות היא גם זאת שמחתנת אז טכנית היא סומכת על הדיינים שלה.

הם בטלים ברוב. וזה לא משהו ששמור רק לחרדים (ע"ע למעלה).

מי שרוצה להתחתן לא רוצה להגיע למצב שיביך אותו אז הוא פונה לכל בית דין שיתכן שצריך.

בוודאי שצריך לבדוק את הגיור. זה שיש למישהו תעודה לא אומר שהיא אמיתית, וכדאי לפנות אל הרבנות.

אני מכיר אישית רבנים שעוסקים בנישואים ברבנות שבודקים מקרה מקרה לגופו ובודקים מי היו הדיינים והכל.

הבדיקה היא לא בדיקה פרטית של הבן אדם שרוצה להתחתן, הם לא צריכים להיות מוכרים לו.

את טועה באמירה האחרונה שלך, כמו שכתבתי... בחלק מהרבנויות בודקים כל מה שאפשר. "מעלה עשו ביוחסין".

ויש מסמכים מהרבנות הראשית, הכי אמינים שיש?

וגם אני פעם חשבתי ומה אם זה לא נעשה  כמו שצריך וכו או כל מיני דברים שאומרים לגבי גרים

ואלה שהכרתי (ויש לא מעט, הם מסתובבים סביבנו ולרוב מסתירים את זה בגלל הסביבה) הם/ן לרוב אנשים מאוד טובים ושומרים ומקפידים כמו דתיים מלידה אם לא יותר

מאוד מחוברים לעולם התורה ולרבנים, הם עשו תהליך לא פשוט בכלל שנמשך כמה שנים ואם הרבנות מכירה בגיור שלהם באמת שאין מה להרהר לגביהם (וגם שרואים לגבי האדם עצמו עד כמה הוא שומר ומקפיד)

ורק לציין שהתורה מצווה "ואהבת את הגר"

עלי לדוגמא לא רואים בכלל, כשאני מספרת ממש מתפלאים.

אבל בשידוכים אי אפשר לא לגלות דבר כזה...

שמחתי לקרוא

מניח שזה יצור קצת עניין

לאורתודוקסים מודרניים קלאסיים ילידי ישראל הרבה פחות.
אבל אורתודוקסים מודרניים קלאסיים ילידי ישראל זה זן נכחד.

לא נעים לי מהתגובות שאני אקבל

לא פסלתי לגמרי, אבל זה בוודאי מוריד.

בפשטות, זה רקע שונה לגמרי (מדבר על גרים שלא גדלו בארץ).

לא  יודע לגבי גרים אחרים. יצא לי להכיר אישית מאוד מקרוב כמה גויים וגויות שגדלו פה.

קשה להבדיל ביניהם לבין ישראלי מצוי...

ניק קלאסי.

זה עזר לי.

וגם וואו, שמו את זה בראשי.

אמשיך לעקוב כאן ואולי להיות פעילה.

בהצלחה לכולם!

שיש הבדל ענק בין גרים שהגיעו מחו"ל. שבנוסף לגרות יש את העניין של מנטליות שונה

לבין גרים שגדלו עם ישראלים לכל דבר (ויש כאלה שאפילו חשבו שהם יהודים ..)

ופשוט עשו את התהליך האחרון של להיות חלק מהעם היהודי.

יש כאלה שלוקחים את הגרות למקום שמניף אותם למעלה בעבודת ה'.

ויש כאלה של מצוות אנשים מלומדה.. 

אז כל מקרה לגופו

ומלא בהצלחה לך ! @חדשהכאן

בארה"ב למשל או ברוסיה יש הרבה שחושבים שהם יהודים ואין להם מושג שזה הולך לפי האמא למשל

פשוט לעשות את התהליך האחרון- זה תהליך של גיור לכל דבר גם אם הם חשבו שהם יהודים בניגוד למקרים של גיור לחומרה ששם זה באמת תהליך מקוצר (ודווקא זה מעורר בי הרבה שאלות)

וחו"ל זה לא בהכרח מנטליות שונה

אז כן כל מקרה לגופו

באתי לעניין מציאת זיווגי מ:" מה' אשה לאיש".

 שלא אפסול דבר: גרושה, אלמנה, גיורת (בכל מקרה, +ילד הסתייגתי).

 גם ידעתי שאת בחירתי יאשר  צדיק (הרב יורם זצ"ל).

סופו של דבר, התחתנתי עם גיורת.

זכיתי בפיס. {לא כסף}

לענ"ד מומלץ לבוא לחיים בתמימות, לא להתנגד לסיבות בהן ה' יתברך מנהיג את העולם.

חשוב מאוד שתדע שגיור היום זה לא הגיורים של פעם. יש היום הצפה של גרים שמעטים מאוד מהם יכולים להיקרא גרי וגרות צדק. גרות רבות מתגיירות כדי לשפר את מצבן הכלכלי או האישי בפרט אילו שמוצאן ממדינת ברית המועצות לשעבר (רוסיה, אוקראינה, פולין, לטביה, מולדובה וכו'). 
על מנת שתבין על מה אני מדברת, ואני מכירה את העניין מקרוב, בחורות מהמדינות שציינתי עושות חשבון שגבר יהודי עדיף על פני גבר גוי. הוא לא ישתכר ולא יכה ולא יבגוד. מצד שני הוא יפרנס וישמש כאב נורמטיבי לילדים.

גם גרות שמוצאן מארצות הברית יכולות לחשוב כך.

לכן, אם חשוב לך לשמור על משפחה יהודית אמיתית אתה בהחלט יכול לפסול בחורה גיורת.
בשולי התגובה כדאי שתזכור את הכתוב: "קשים גרים לישראל כספחת". 
 

הלכתית גיורת נחשבת פחות. היא לא יכולה להינשא לכהן וכמו שכתבתי מהמקורות "קשים גרים לישראל".

פוסלת את המיועד לי ואיני יודעת באיזה צורה ומאיפה הוא יגיח לעולם..

מה אני מנסה לומר לך?

אם זאת הבעיה היחידה שלך מצבך מעולה ממש וחבל להתעסק במי יקבל או לא יקבל אותך..

את מי זה מעניין מה אחרים חושבים על זה? את תקבלי את מה ששלך ממילא.

תראי איזה בעיות אנשים מציפים בפורום, מוזמנת לגלגל לאחור... הכותבים הם אנשי הפורום עצמם מן הסתם..אז..

בהצלחה!

אין שום מניעה לנשואים לגיורת.נהפוך הוא.הן הנשים הטובות והצנעות ביותר עם תרבות וחברות טובים ממה שאנו רגילים

(ולא בגיל 12)

הדבר היחיד שאני יכולה לספר זה שבאמת הרבה אנשים שמתגיירים היום לא עושים את זה בצורה "נקיה". 

אבל מן הסתם לפני שיוצאים עם מישהו/י מבררים את כל מה שתיארתם כאן כחששות (והרבה מכם השליכו את זה על כל הגרים וחבל) ומחליטים. יותר מזה, התעניינתם ויצאתם איתו/ה? די קל להבין אם מתאים או לא, אף אחת לא תשקר שהיא דתייה בשביל לצאת עם מישהו דתי. נכון שאנחנו העם הנבחר אבל תהליך ההיכרות והדייטים במגזר הזה הוא לא בדיוק מה שכולם חולמים עליו והרבה פעמים הוא לא בדיוק מהנה. 

בקיצור, עם ובלי קשר לגיור, 

לפני שקיבלתם יכולת לשפוט קיבלתם יכולת ורצון לאהוב, ואני ממש מאחלת לכם לאהוב אנשים ולשפוט אותם לכף זכות ובעין טובה. 

לפחד מהשונה זה בסדר, גם אני מפחדת לפעמים   

תודה, מסכימה עם כל מילה.

אל תקטין את פשט ההלכה.

ואם קשה לך עם "עברית קלוקלת" אתה מוזמן לא להשתמש בביטויים מחודשים.

אתה יכול גם להצמד לעברית המקראית, נראה אותך.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!