אולי גוי יכול לכתוב ספר אובייקטיבי על הציונות וגם זה קשה לי להאמין, הוא צריך להיות איזה אסקימואי או משהו דומה.

וקונטרס הצ"צ ותנועת ההשכלה.

אחרי זה יש מכתבים של הרבי באג"ק וביטויים של הרבי הקודם.בספר השיחות ובליקוטי דיבורים

קיים הספר "בין חושך לאור" של הרב דוד דרוקמן,
אבל הוא רחוק מלהיות אובייקטיבי או אפילו לוגי

תאלץ לפלס את הנתיב בעצמך.

ציונות – חב"דפדיה

גם כשהיא מנגישה את עצמה לקהל  הרחב עדיין לכל אחד יש את השטח שלו.

ללכת ראש בקיר אולי זה צודק  אבל לא חכם.

לא משנה איזו פחית, זה פשוט משדר חוסר רצינות (וגם בזבוז כסף).

לדעת כל  הדעות הנושא המדובר הוא כאלו שהרימו יד בתורת ישראל.

המחלוקת היא אם לקרב אותם על  מנת  להגשים את המטרה הנכונה או לרחק אותם כי היא מטמאית את המטרה הנכונה 

זה ממש לא דומה למחלוקת בית שמאי ובית הלל

לא מתרגש.

לא רחוק מהדעות החרדיות של היום.

בכ"מ לא מעוניין להכנס לנושא מי ומה הדעות של כל רב.

רק רציתי לנסות להסביר שלכל אחד יש  את המגרש שלו ולא חייבים להסכים אבל חייבים להבין.

לחב"ד יש קו מסוים ומאוד חריף בנושא , אבל  אהבת ישראל יותר קיצונית אצלם, זה לא אומר שמוותרים על  אחד מהקווים אלא שמשלבים בינהם ויש לא מט התייחסויות של הרבי לכף.

לנסות להכנס למגרש חבד"י ולנסות לשכנע זה בדיוק להכנס למגרש ציוני ולשכנע, יכולים לזרוק עובדות  מהיום עד מחר אבל  אף אחד לא באמת ישתכנע.

במקום לדון על זה דיון עקר אפשר לעשות  עוד מצווה וללמוד עוד תורה, יותר מועיל . 

הרי חב"ד לא מתפעלים מאף אחד כשזה מגיע לדעות שלהם.

גם את סאטמר גם את מועצת גדולי התורה וגם את שאר העם.

הם יודעים לא לזלזל ועדיין לעמוד על שלהם.

השיטות האחרות  לא משבחים את הציונות המקורית בלשון המעטה וד"ל

לסיסמה "לכו ונלכה" הוא היה מורה לחסידו להצטרף.

שהשמיטו את זה הוא התנער בכל תוקף מהרעיון הלאומי כפי שפורסם אז

אגב, שכחת את העליה של ר מ"מ מויטבסק שאדמו"ר הזקן כמעט עלה איתה.

אכן ה"ותחזינה עינינו בשובך לציון" עשו זאת החרדים לדבר ה' חסידים וליטאים כאחד עוד לפני רעיון הלאומיות  הכפרני כפי שמתואר בהקדמה לקונטרס ומעיין.

אך  מכיון שלקחו את הרעיון הציוני והורידו ממנו תורה ומצוות אז החרדים  - הציונים האמיתיים העדיפו להחליף שם והגדרה מאשר להיות משויכים אליהם

בשביל להביא את הגאולה.

התנועות הציוניות נלחמו מלחמת חורמה בישיבה הזו.

כול שימוש באש חיה.

כי ידעו שהיא תסכל את התוכניות  שלהם.

לגבי אגודת ישראל וכדו' בהתחלה  הצטרפו אליהם אבל שזה נהיה מפלגתי פרשו

ובינתם רואים מי צדק..

מה נשאר מיראים ושלמים שעלו...

למות כיהודי שומר תורה ומצוות

או לחיות בפריקת עול.

אגב איזה ישיבות היו בארץ  לפני השואה?

(חוץ מהישיבה החבדית והליטאית מחברון)

ובעידוד ובמימון המדינה.

אגב אני יודע שיש דעות של רבנים שאמרו שעדיף לעלות  לארץ אפילו במחיר ירידה בשמירת התורה והמצוות וביראת שמים

הסיבה לכך שיש פחות נישואי תערובת בארץ מאשר בחו"ל, נעוצה בהיותם של הערבים אוכלוסיה עויינת. עם גויים אחרים, או ליתר דיוק, גויות אחרות הישראלי המצוי מסתדר די מהר. בין אם מדובר בכלות המיובאות מאוקראינה, בעובדות זרות מתאילנד או במתנדבות מסקנדינביה. 

צריך לזכור שאת החילוני המצוי הרבה יותר מעניינת הזהות הישראלית מאשר זו היהודית. אוקסנה היגרה מכפר נידח ליד כתריאליבקה, למדה להכין פלאפל - יופי, היא ישראלית! 

אותם אלו שנלחמו ביהדות הקימו מדינה בשביל לעשות אידאולוגיה מהדרך.

הקומניסטים בברית המועצות לא נלחמדו נגד היהדות, היעבסקציה ימש הסבירה להם שהם כיהודים ילחמו בצורה הכי טובה

"מיליונים היו ניצלים" - כי למה? להזכירך, צבא רומל שאף לכבוש את א"י ולהחיל עליה את ה"הפתרון הסופי". רק בנס הוא נבלם במצרים.

אגב, מה עם האנגלים, הם ממש, אבל ממש היו נדיבים בחלוקת הסרטיפיקטים לכל עולה פוטנציאלי?

הציונות הדתית הולכת ומתפלגת: חרד"ל חוברים לחרדים, הליברלים עם רגל אחת בתוך התנועה הקונסרבטיבית. החילוני המצוי מתנער מכל מה שקשור ליהדות, הממשלה מחריבה יישובים, מבצעת ניסויים פמיניסטיים בצבא, מפחדת להילחם בטרור, נותנת לגיטימציה להומואים וכו' וכו'.

אז כן, עכשיו יבואו חסידי ה"ראשית צמיחת" ויסבירו באותות, במופתים ובציטוטים שמדובר באחד השלבים בדרך לגאולה. הרב מיכאל אברהם אמר בהקשר זה כי גם השואה קירבה את עם ישראל לגאולה, אבל אין זה אומר שצריך להעלות את השואה על נס.

ומי שעלה ארצה, קנה ציאניד:

על האסונות שקרו מההשכלה והלאומיות (שבהמשך זה נהפך לציונות) היתה בחירה חופשית ולא לטובה וד"ל

כי הם השפיעו על תלמידי הישיבות דאז להגרר אחריהם וכנסיו למחות בעדם הם השתמשו באלימות קשה כשהם לא בוחלים בשום אמצעים (כולל נטילת נפשות).

אגב, סיפור ששמעתי לאחרונה ממישהו בר סמכא.

שגם אם הם לא היו, הם יכלו להיות

אצ"ל?

לאחרי שעברו כך וכך שנים מאז אותה תקופה האם עושים חשבון נפש מה היה נכון ומה לא ומנסים לתקן בהתאם?

שבשנה הבאה יגיע ויתגלה משיח צדקנו,

קודם כל המון מפשוטי חב"ד זאת אומרת אלה שבאו ממשפחות לא חבדיות , ואינם  בחוג הפנימי של חב"ד, הם בסדר גמור . הם באמת בעד שתהיה בארץ ישראל מדינה יהודית. השרות הצבטי חשוב להם כי רק כך אפשר ללחום באויבי ישראל להרוג בהם ולא לתת להם לעשות בנו את מה שהם רוצים. 

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.