חינוך-ביתי home schoolingאנונימי (פותח)
שלום
אני גרה בבית שמש ומתייאשת מבית ספר לבת שלי.   גם לגן היה קשה להעיר אותה בבוקר, גם בחינוך הרגיל וגם בגן שפה.   האם יש משפחות באיזור שעושים חינוך-ביתי?
תודה
יחסית הרבה משפחות מאזורכםיוקטנה
סיבה מצויינת לעבור לחינוך ביתי, לדעתי ;)
המשפחה שלנו לוקחת חלק במפגשי חינוך ביתי של משפחות באזור שלכם. יש קבוצה נהדרת, עם הרבה פעילויות והרבה ילדים (והורים) נחמדים.
פני אלי במסר או במייל, ואני אמשיך איתך משם בשמחה
לאיזה גילאים מתאים חינוך ביתי?אנונימי (פותח)
האם חינוך ביתי מתאים לכל גיל ולכל אחד? אולי אני פשוט לא מבינה מה זה?
אשמח מאוד אם תאירו את עיניי בנושא.....
 
מה זה חינוך ביתייוקטנה
חינוך ביתי - ילד שלא הולך למסגרת חינוכית כלשהי (בכל גיל).
האם זה דבר נורמלי שילד לא הולך לשום מסגרת חינוכית?אנונימי (פותח)
האם זה מותר גם מבחינה חוקית? כל העניין של חינוך חובה וכדומה..
 
כן רק מגישים בקשה ומקבלים אישור יוקטנה
מעניין אותי...קיווי
הילדים לא הולכים לבית ספר? הם לומדים בבית? בתור מורה שרואה מה קורה בבתי הספר זה נשמע דווקא רעיון לא רע..
 הילדים לא מרגישים מבודדים חברתית?
באופן טבעי..שלה שוב
יש אתר שקוראים לו באופן טבעי, שם תוכלי לקרוא על הרבה משפחות שעושות חינוך ביתי. הילדים בודאי שאינם מרגישים מבודדים חברתית- אלא פנויים יותר מילדים שכבולים למסגרת בית ספרית. את החברים הם רוכשים או במפגשים כאלו של משפחות שבד"כ מתקיימים משהו כמו פעם בשבוע, ותמיד יש שכנים ותנועות נוער. תאמיני לי הרבה יותר מעניין להם מבית ספר.
הבעיה זו המחויבות של ההורים-להיות בבית, ליצור מסגרת לימודית, ולדאוג לה (צריך אישורים כאמור) והכי להיות יצירתיים ומוכשרים בעצמם...
כן נכון אתר נהדר עם כל התשובות.יוקטנה
ולא רק בנושא חינוך ביתי, אלא כמעט בכל מה שעולה על הדעת
הוא עמתנהל בצורה קצת משונה, אבל שווה לנסות להתרגל.
הנה קישור לנושא החינוך הביתי באתר.
הילדים, כמונו, לומדים בכל מקוםיוקטנה
ישנה צורה של חינוך ביתי בה יש שעות שמוקדשות ל"לימוד" ונושאים שההורים בוחרים ללמד, אבל בארץ נפוצה יותר הצורה של "חינוך חופשי", שבה אין שעות ונושאים מוגדרים. כשילד מרגיש שחסר לו ידע, הוא שואל את ההורים, וחובתם לספק את התשובות (בעצהם, או אם אין להם, אז בכל דרך אחרת).
לדוגמא, בני בן ה-7 מתחיל לקרוא בימים אלה יותר ויותר, ובתי התחילה לקרוא בגיל 5. כל אחד מתי שהוא רוצה.
סליחה לא עניתי בנוגע לעניין החברתייוקטנה
יש לי שכנה בחינוך ביתי, שי שלה בת בגיל של בתי הגדולה, והן חברות מאוד טובות.
לבן שלי אין חברה ברוב הבקרים, וקשה לו מאוד עד שחבריו חוזרים מהמסגרות.
יש בקרים בהם יש לנו מפגשי חינוך ביתי או סיורים של קבוצות חינוך ביתי, ואז כיף להם מאוד.
ואחרי הצהריים, כאמור, יש חברים, חוגים, ובעתיד אני מקווה שגם תנועות נוער, כמו שאמרה שלה-שוב
הסתכלתי באתרקיווי
זה נשמע מעניין... עוד שאלה קטנה שמעניינת אותי (ואם לא בא לך לענות אז לא..)
הילדים לא רוצים ללכת לבית ספר ? כשהם רואים שכולם הולכים ומספרים חוויות, מרכלים על המורים וכו'??
יש לזה תשובה בשאלה מוכנה:יוקטנה
"ואם הילדים שלך היו רוצים ללכת לבית ספר חילוני?"
ואם לענות לא בשאלה: כן, הם מבקשים. הם כמובן לא יודעים מה זה (חוץ מזה שיש שם הרבה ילדים).
זו החלטה שאנחנו עשינו בשבילם, על דרך שאנחנו מאמינים בה.
(הגדול שלי לא עולה ל-ב', ואחריו בת שלא עולה ל-א', אגב. הם לא כל כך גדולים).
בהצלחהקיווי
יפה לראות אנשים שהלכים עד הסוף בדרך שמאמינים בה... (אני ממש מתביישת שהגדול שלי - שנה ועשרה כבר הולך למשפחתון.  למרות שעקרונית התחברתי לרעיון של חינוך ביתי אני מ-ת-ח-ר-פ-נ-ת איתו כשאנחנו יום שלם בבית (איתו ועם אחיו שנולד לא מכבר והקנאה רבה... )
גם אנייוקטנה
מ-ת-ח-ר-פ-נ-ת! אני לא איזו אמא-שאנטי... הלוואי!
באמת יוקטנה, רציתי לשאול מתי יש לך זמן לעצמך?נווה מדבר
זמן להרגע לבד עם כוס נס ומשהו לקרוא בשקט...
 
כי אצלי זה ממש הזמן של הבוקר (כשאני ביום חופשי או מתחילה קצת מאוחר).
 
בלילה- כשניסיתי לעשות זאת, חלק מתכולת הכוס גלשה לי על הבגדים כי נרדמתי...
 
הרגת אותי מצחוק D: באמת זה קרה?יוקטנה
אני גונבת דקות פה ושם. יותר זמן יש לי כשאני שמה לגדולים סרט בזמן שהקטנים ישנים, למשל.
גם כשאני כאן, אצל אבא שלי, יש לי זמן חופשי.
והכי חשוב - בעלי מפנה לי הרבה זמן.
עד היום אני מודה לה' שזו לא היתה כוס תהנווה מדבר
אלא, כוס שוקו עם 3/4 מים רותחים והשאר חלב...
 
לגבי החינוך הביתי, נראה לי שמי שמסוגלת לעשות את זה כמו שצריך, וגם מעודדת מאוד את המפגש עם החברים,חוגים וכו'...  וגם כמו שכתבת, ששני בני הזוג נרתמים ומשקיעים בזה, אז זה אחלה!
 
כמו לכל גישה בחינוך, יש יתרונות ויש חסרונות...
 
בכל אופן ממש בהצלחה והרבה כוח וסבלנות (נראה לי שאם אנחנו ששולחים את ילדינו בבוקר לבתי ספר ונפגשים שוב בצהריים צריכים את זה, אז בוודאי גם אתם...)
יוקטנה, יש לי שאלה בנושא הלימודישירק
רוב האנשים אם לא שהם חייבים ללמוד, הם מעדיפים לא לאמץ את הראש. מישהו מאיתנו היה מאמין שאפשר לדחוס למוח כל כך הרבה חומר לפני הבגרויות?
לכן אני שואלת, מה מדרבן ילדים ללמוד דברים שהם קצת יותר קשים מסתם העשרה מעניינת, אם לא מבחנים וציונים ומעמד של חרוץ/טיפש?
מה את זוכרת היום מהדחיסה של הבגרויות?יוקטנה
ואם את (כמוני, למשל), לא זוכרת כמעט כלום, אז בשביל מה זה היה טוב?
אני מרגישה שכל אחד רוצה ללמוד ולומד בהצלחה את מה שנכון לו, מתי שנכון לו. אני מרגישה שאין הגיון וטעם לדחוס מידע שהאדם לא מעוניין בו. אני מרגישה שהרעיון של בית הספר, שיש מידע מסויים שכוווולם "צריכים"לדעת - איננו נכון. אני מרגישה שהזמן שטורחים לעשות כן, מתבזבז. ממילא המידע הזה מתעופף החוצה זמן קצר אחרי הבחינה.
באמת לא זוכרת כלוםשירק
אבל שאלת בשביל מה זה כן היה טוב?
המוח הוא כמו שרירים, אם מפעילים אותו הוא מתחזק, אם לא תלכי לחדר כושר פעמיים בשבוע ותסמכי על זה שתעשי כבר התעמלות בבית, זה הרי לא ילך. כשאת קוראת ספר ואת לא מבינה משהו את מדלגת במקום לשבור את הראש, אבל אם תצטרכי להבחן על הספר תשקיעי את הכמה דקות מחשבה.
אני מסכימה איתך שילד שלומד לבד מתוך סקרנות טבעית זה תורם לו יותר מאשר ללמוד למבחן, אבל גם במסגרת בית הספר ילד ממילא לומד את המקצועות שהוא אוהב מתוך סקרנות טבעית, ואת המקצועות שהוא לא אוהב.. ובכן, הוא לומד פה לעשות גם דברים שהוא לא אוהב!
אבל תכנית הלימודים של משרד החינוך היא רק דרך אחתיוקטנה
ילד בחינוך חופשי לא יושב במצב בטטה. זה לא כאילו יש רק או "בית ספר" או "שום דבר". האם רק בית ספר זו הדרך לאמן את המח? האם מח שלא נמצא בבית ספר, לא עושה כלום באותו הזמן? האם רק כשמרגישים סבל זה אומר שזה עובד?
אני מרגישה שללמוד לעשות גם דברים שלא אוהבים זה לא משהו שאני רוצה שיקרה לילדים שלי. אני לא רוצה שהם יחשבו שיש מישהו שיודע "מה חשוב". אני לא רוצה שהם ילמדו לעשות משהו בלי סיבה טובה, רק בגלל שמישהו אמר להם לעשות את זה, או אפילו הפחיד אותם. אני יודעת שזו דעה רווחת שצריך לעשות גם דברים שלא אוהבים, אבל אני לא מרגישה שזה נכון עבורנו. אולי דווקא בעם שלנו מרגישים שרק כשכואב לנו, סימן שאנחנו בדרך הנכונה זה מעניין
הנה סיפור בשבילך.יוקטנה
יוצא שאנחנו מבלים הרבה זמן בנסיעות. גם למפגשים רחוקים, לסיורים רחוקים, וגם למשפחה. תמיד היו לי קצת רגשות אשמה על כל הזמן הזה שהם יושבים באוטו ו"לא עושים כלום". בעיקר הרגשתי אשמה, כמובן, על נסיעות שהיו "בשבילי" (למשל, לנוח קצת אצל אבא שלי), ולא "בשבילם" (למשל, למוזיאון המדע בירושלים).
אז יום אחד אנחנו חוזרים מאבא שלי, נוסעים, נוסעים, אנחנו לא מדברים, שקט באוטו. פתאום יונתן אומר לי: "אמא, אי זוגי ועוד אי זוגי יוצא תמיד זוגי!". מאז אני כבר לא מרגישה אשמה על נסיעות ;)
מסכימה איתך בחלק מהזמןשירקאחרונה
 
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...