כולל מה שציטטת בתחילה ממשפחתך.

הקושי שלך מובן.

באמת לא ראוי שינהג כך - זה עדיין לא אומר שזה מה שאת חושבת.. חבל להיכנס ל"קנאה".

וכמובן, חשוב שיעמיק בתוכו את מה שאומר על "יופיך הפנימי".

יודעים ע"י "למדתי על זה".. לא לכל מספיק תיאוריות.

"גברים" אינם "עם" אחד. ההכללות הללו מוגזמות.

ולא כל דבר שנכון לגבי תרבות פרוצה של גויים, נכון גם לגבי משפחה נורמלית בישראל.

וגם לא כל דבר נפתר ע"י "מתכון".

עצות שנותנים לחבר'ה מהרחוב ש"יוצאים", אינן בהכרח מתאימות לדינמיקה של משפחה נורמלית בישראל (אע"פ שבהתנהלות שלו, אכן יש חריגה מסויימת מהנורמה. להתענין באופן שגלוי לאשתו איך נראית אשתו של... נו..). כולל החמאה ברחוב על מראה של בנות אחרות..

אז יש כיוונים מתוך הנקודות שכתבת, שאפשר לאמץ במצב הזה. אבל המכלול מוגזם. כתבת נכון: "בטעם בלי הגזמה".. בעצם מה שנכתב, יש מן ההגזמה... על אף הכוונה שברור שהיא טובה.

אני אכן מסכים. לרפא קנאה, זה הרבה ע"י דימוי עצמי.

זה שייך למה שאמרתי, שיש כיוונים נכונים בתוך הנקודות שכתבת.

אבל, כנ"ל, יש דברים לא נכונים, הכללות, תיאוריות. ואם היא "תשחק את עצמה קשה להשגה" גם בבית, זה יכול לגרום גם לתוצאות קשות.

הטעות הכי קשה, היא המחשבה ש"היה לי חבר" (דבר גרוע לכשלעצמו), מזה אפשר להבין לגבי נישואין. מי שלא תופסת את ההבדל התהומי, היסודי, בין נישואין ללא-נישואין, איבדה את העיקר. יש לקוות, מאד, שכשתתחתן תתפוס - אם לא תתחתן מראש בגישה שהיא כבר "יודעת" מקודם, כי אז זה גרוע מאד. 

על זה אינני מתכווין להתווכח. זה פשוט כך. מי שבגלל ה"תרבות" היום איבד את זה, וחושב שנישואין זה איזה "מיסוד" של מה שקיים גם בלי זה, חבל מאד.  זו כנראה אחת הסיבות העיקריות היום להרס המשפחה. במקום לבוא מתוך השונות המהותית בין איש לאשה, אל המציאות של החיבור הבלעדי של נישואין - שמתחיל מהראש, מהנשמה, מעצם ההפיכה להיות משפחה - חווים כאילו "לפני זה", ואז כבר מתקהים.

וגם לשמוע מ"חברות נשואות" זה עוד לא הענין. מלבד מה שכל אחת עם נסיון חייה.

ואני חושב שלכתוב "בובה", כ"בעלת נסיון", לאשה שהעידה על עצמה שהיא כבר אחרי כמה לידות - זה לא שייך. אפשר להציע דברים, צריך לדעת את הגבול עד כמה ניתן בלי לחוות אותם.

מניין לקחת את זה.

שום דבר ממה שכתבתי, לא היה "אישית" לך - אלא כעיקרון, לגבי מציאות שקורית לצערנו כיום.

לא חשבתי לרגע שאת "טיפשה".. להיפך, אני מתרשם שאת דווקא חכמה. אבל זה לא מספיק להכל.

"ללמוד באוניברסיטה" על קנאת נשים - הרי זה בדיוק מה שהערתי לגביו.

 זה לא "עלייך", אלא על הענין הזה. אני חושב שיש גבול למה שאפשר "ללמוד באוניברסיטה". החיים הם מעבר לכך; קל וחומר שהאוניברסיטה אינה עושה בדיוק הבחנה בין אנשים מישראל, ואיך שהם גדלים - לבין גויים ותרבותם. בנושא הנישואין - יש דברים שהם הבדלי שמיים-וארץ.

לגבי סיום דברייך - אכן הייתי זהיר. ציינתי שיש בתוך הנקודות שהצעת, עקרונות שאפשר לקחת מהם. אבל אינם המכלול. גם פירטתי לגבי נקודה מסויימת שאכן.

לכן, הדרך הנכונה היא לדעתי, לקחת קודם כל את מכלול הנושא של המשמעות היחודית של הנישואין, בוודאי בעם ישראל; להביא בחשבון את מה שאפשר לתפוס רק מתוך שחווים את זה (ולא שמץ "תחליפים" שאינם תחליפים), ואז לשלוף גם "נקודות" מתוך מה שאומרים "בעולם", ולשבץ במה שמתאים - ובאופן המתאים למציאות היחודית של בית.

ומכל מקום, אם משום מה נפגעת אישית - מתנצל. זו כמובן לא הכוונה.

בעיה רצינית שככה זה כאב

א. נכון שכל אחד הוא עולם לכשלעצמו. זה בדיוק מה שרציתי להדגיש בקונטרה ל"כללים" מופרזים..

ב. יש עם זה תפיסה בסיסית, מה זה קשר בין איש לאשה, בבנין משפחה בלבד. העיקרון שדווקא מתוך השונות, מגשרים דווקא ע"י נישואין; ההבנה הכי פשוטה שאי אפשר אחרת (שהיא באמת קיימת כמעט אוטומאטית אצל מי שגדלים בצורה יהודית בריאה), זה כלל נכון להכל.  על גבי זה, יש כל אחד עם אישיותו, עם רגישויותיו, יחד עם הבדלים בקוים כלליים בין גברים לנשים.

ג. אני מסכים איתך, שהאינטרנט והפריצות גורמים לזלזול בנשים. בכלל לזלזול באדם. מנמיך את כל היחס ביניהם לאיזה משהו מהיר ויצרי. חיצוני, בהצגה של "אהבה" - שהיא אמורה להיות בראש וראשונה משהו נפשי עמוק, אישיות אל אישיות. אח"כ ביטויים נוספים בתוך נישואין.

אבל אצל אנשים כשרים, שלא חיים מהסרטים הללו - אין "בגלל זה" "זלזול בנשים בתת מודע". ח"ו.

ולגבי התדמית העצמית, כבר אמרתי שאני גם חושב כך. אבל זה צריך חוכמה, שלא יהיה במקום הזרימה הטבעית.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.