זה ודאי והכרח המציאות שהגאולה מתקרבת!!

אני אישית מרגישה את זה ממש מקרוב כי משהי שקרובה אליי ממש נפגעה בשבת שעברה מרכב שדרס אותה למוות והיום בדיוק קמו מהשבעה.... 

אנחנו צריכים להאמין ולהבין, שכל מה שקורה לנו באופן אישי, לאומי ועולמי - הכל זה חלקיקים של מהלך אלוקי גדול ומופלא.

יש חלקים שבהם ההשגחה האלוקית גלויה, כל הטוב והחסד שה' גומל עמנו, באהבה אין קץ, וברחמים גדולים. ממש לא חסר על מה להודות.

ויש את החלקים שבהם הנהגת ה' היא נסתרת, ונראה שפשוט הצרות לא נגמרות.. כמה כאב, כמה קושי.. צודקים לגמרי. וגם לי יש הרבה כאבים.

אבל אנחנו צריכים לזכור כל הזמן, שמה שיחזיק אותנו מעל הגלים זאת האמונה הזאת, האמונה בטוב ה' ובחסדו, ה "ואמונתך בלילות" שלנו, עם כל הקושי והצער. ההבנה שאנחנו חלק מתהליך גאולתי עצום, שנמשך ביתר שאת בימינו, והתחיל כבר מראשית ההיסטוריה.

משל למה הדבר דומה? איך לדעתכם צומח פרי או פרח? אתה לא יכול להצמיח משהו, מבלי שקודם הגרעין יירקב מתחת לאדמה, בחושך. אבל אחרי שהוא עובר את זה - הוא צומח ופורח לתפארת. וצריך להתבונן על דברים שעברנו בחיים ולראות שגם הדברים שהיו כואבים - הביאו אותנו להיות מי שאנחנו.

מאמין מאוד מאוד שבקרוב תבוא הגאולה השלימה, וכולנו נשב ונצחק על כל מה שהיה.

העיקר לא להתייאש. נלחמים עד הסוף. אין תירוצים - רק תוצאות.

בהצלחה אחים יקרים!

והחתימה שלך ממש מעודדת

וכן, החתימה שלי היא אחלה ומעודדת גם אותי. לזכור שלכל דבר יש ייעוד והכל מה' באהבתו הגדולה אותנו.

אבל עדין עצוב לי בלב!!!!!

לא נמאס לכם??

כי לי ממש נמאס!!

מכווה שזה באמת הגאולה!!!!!

הכל מה', מכוון לגמרי במדויק. אין שום טעות.

"א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא... הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט".

כן, גם לנו כואב וגם לנו נמאס, אבל בואו לא נשאיר את זה כאן. בואו נוסיף טוב וצדק, נשתדל לעשות כל אחד לפי כוחו, עוד משהו טוב, קטן או גדול. ככה גם לא נשקע בכאב, ובע"ה גם אולי נצליח לקדם משהו.. מבחינת שמיא - בוודאי שאנחנו מקדמים.. ה' שמח וגאה בנו כ"כ. 

העיקר להאמין בטוב ה' ובאהבתו. ולא להתייאש.

זה שיש צרות זה מראה ההפך מגאולה!

ידוע שיש מושג שנקרא 'חבלי משיח' ובדור של עקבתא דמשיחא- כשמשיח כבר ממש בפתח אז יש צרות לעמי"ש, בשביל לעורר אותנו לתשובה....

מה זה חבלי משיח? למה שיהיה דבר כזה? מה ההגיון?

זה טוב נסתר.. כל הצרות והכאבים מתגברים דווקא לפני האור הגדול..

בדיוק היום חשבתי על זה, שמיום ליום אני מרגיש שנהיה לי באופן אישי ולעמ"י באופן כללי - יותר ויותר קשה.

זה הסתר פנים, לצד כל החסדים הגלויים שה' יתברך מרעיף עלינו בלי סוף.

בטבע זה תמיד עובד ככה, שלפני שזורחת השמש - יש את החושך הכי גדול.

ככה גם אנחנו, מרגישים יותר מדי הסתר וחושך, מבולבלים ותוהים ולא מוצאים את עצמנו..

אבל דווקא מתוך הייאוש הזה, תעלה ותצמח אי"ה התקוה והנחמה הגדולה.

העיקר להחזיק חזק חזק, ולא להתייאש.

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!