אני יכולה להתנרמל עד אז

כתבתי שיר שממש מתאר אתזה לפני כמה ימים!

הנה.

סינדרום ירושלים / מי_אני

בוא נשתגע עד כאב
בוא נרגיש את הפחד
בוא נאהב מכל הלב
ובסוף נשתוק, ביחד.

בוא ניסע לירושלים
ניגע בכותל, באבנים
בוא נזיל דמעה או שתיים
על האם, על הבנים.

בוא נשתגע עד כאב
נסבוב את כל חומות ירושלים
בוא נצחק, בוא נתלהב;
נקרא לזה - סינדרום ירושלים.

בוא נלבש לבן, נתקע בשופר גדול
נרוץ יחפים בסמטאות ירושלים
נכריז שאנחנו נביאים, מטורפים מהכל;
נקרא לזה - סינדרום ירושלים.

ראיתי את השיר בפרוכח ולכן נזכרתי בחלום הזה..

שיר יפהפה!

חן חן

הוגשם.

את ממש אמיצה.

(יותר חולת נפש מאשר אמיצה.)

אל תקראי לעצמך ככה

יש לך חלומות מוזרים אבל אני בעד הגשמת חלומות לכי על מה שהלב אומר לך הוא יודע יותר טוב מכול