החיים בסך הכל תותים..

התקן בוקר מושלם, בלי עין הרע..
וחוץ מהתקן בוקר אני עושה גם בגרעין תורני באחד הערים במרכז..
הגרעין שלנו גרעין קטן.. קצת בנות.. קצת משפחות בגרעין..
אבל בסך הכל האווירה טובה .
יש לי רק בעיה אחת, והיא המרכזית..
יש לי מישהי שהיא איתי בדירה, בחדר, ובגרעין.. זה אומר שכל היום יוצא לי להיות איתה..
והבן אדם הזה אין לו יחסי אנוש משו, בלשון המעטה..
אי אפשר לדבר איתה נורמאלי, הכל הולך אצלה בצעקות..
וגם היא צועקת, ומאשימה דווקא אותי בדברים סתם . והיא גם מצד שני אומרת תמיד למישהי אחרת שאתנו בגרעין ובחדר.. שהיא באמת רוצה להיות חברה שלה אבל היא מרגישה שאני לא רוצה..
וואלה, אני הרבה דברים..
אבל לא לרצות להתחבר לאנשים זה הדבר האחרון שאני
.
קיצר..
אני מתה מפחד מהילדה הזאת.. כל רגע שאני איתה הוא סיוט לי..
היא גם שתלטנית מאוד .ומתעצבנת משטויות..
קיצר, אני לא יודעת מה לעשות איתה..
אני בינתיים מתעלמת ממנה, אבל גם מנסה להבליג על כל מה שקורה איתה..
ומרגיש לי שהגיעו מים עד נפש..
ואני לא מצליחה להכיל..
אבל מצד שני הבת האחרת שאיתנו בדיקה, והאנשים שבגרעין חמודים..
מה לעשות?
אני כבר מתרסקת לרסיסים, אבל מצד שני לא רוצה לוותר סתם..
אשמח לעצות!!😍
תזכו למצוות ולחיים שמחים!!

