זה לא נוגע לדתלש, אלא לדתיים לייט. אז כדאי לדלג
לפעמים יש זמנים קשים שממשיכים לאורך זמן, לא תמיד דכאון, זה יכול להיות גם כעס, זעם נגד אלוקים, ולפעמים חוסר רצון כי אין חשק מהמעשים לרוב מצוות שאין בהם הגיון כגון תפילין ציצית ואולי אפילו תפילה (במובן אמוני לחלק).
והנקודה שרציתי לשתף, לרוב (כמובן שזה תלוי איפה אתה נמצא כרגע בחיים), מצוות לא תעשה לא קשה להמשיך לשמור, כגון שבת ועוד כמה (תמיד כשצריך למצוא דוגמאות לא מוצאים
) לעומת מצוות עשה שיותר קשה לשמור. ומה שקורה זה שכשאין כח בוחרים להזניח הכל, במקום לתפוס את מה שאפשר.
אם אין כח, סבבה, קח תחיים באיזי. אתה לא חושב שככה אמורים לחיות, אתה חושב שזה צבוע? אז יש לי טיעון נגד, הרי אני רוצה להיות דתי? אני רוצה לקיים מצוות? אם אני לא מצליח בדרך אחרת ואני חייב לקחת בצעדים אז זה לא בעיה שלי, אדם שלא יכול אחרת וכך הוא מוכרח, אז שיבואו בטיעון ליותר שלו. אין בעיה שינהג כך. (אגב, חוזרים בתשובה חוזרים טיפין טיפין)
קיצ' נקודת סיכום אין סיבה להזניח הכל, מצוות עשה, אלו מצוות שאלוקים מצווה שתקום לעשות, אם לא עשית את כולם לא יענישו אותך, במיוחד אם היה לך קשה. (כמובן שראוי לקיים אותם, אבל גם ראוי להיות דתי, ומוטב שתחלל מצוות עשה ולא תחלל שבתות הרבה)
נקודה שניה, אין מה להתבייש בזה שקשה. קשה לשמור מצוות כפשוטו.
יש כאלה שכן יש כאלה שלהם לא. (אני מאלו שקשה לי)
ולכן, כמו שלא אמורים להתבייש מאנשים בסביבה, במובן מסוים, במובנים אחרים זו בושה. (אישית לא מסתיר מפני הסביבה את המצב שלי) כך גם לא להסתיר מעיני דתלשים, שאתם לא כמוהם. חלק פה לא דתלשים.
להיות דתלש זה לא כבוד. זאת עובדה יבשה. להיות דתי זה לא כבוד, זאת עובדה יבשה. אתם מה שאתם, אין מה להתבייש, ואם מישהו רוצה לכתוב בעיה בנושא "קשה לי להניח תפילין מישהו יכול לתת עצה לעזור לי", ובכן פה, בין היתר, המקום. (או לשלוח בנסיופ ולגלות שאתה בן של "מלך מופשט"
)
סליחה על החפירות
לפעמים יש זמנים קשים שממשיכים לאורך זמן, לא תמיד דכאון, זה יכול להיות גם כעס, זעם נגד אלוקים, ולפעמים חוסר רצון כי אין חשק מהמעשים לרוב מצוות שאין בהם הגיון כגון תפילין ציצית ואולי אפילו תפילה (במובן אמוני לחלק).
והנקודה שרציתי לשתף, לרוב (כמובן שזה תלוי איפה אתה נמצא כרגע בחיים), מצוות לא תעשה לא קשה להמשיך לשמור, כגון שבת ועוד כמה (תמיד כשצריך למצוא דוגמאות לא מוצאים
) לעומת מצוות עשה שיותר קשה לשמור. ומה שקורה זה שכשאין כח בוחרים להזניח הכל, במקום לתפוס את מה שאפשר.אם אין כח, סבבה, קח תחיים באיזי. אתה לא חושב שככה אמורים לחיות, אתה חושב שזה צבוע? אז יש לי טיעון נגד, הרי אני רוצה להיות דתי? אני רוצה לקיים מצוות? אם אני לא מצליח בדרך אחרת ואני חייב לקחת בצעדים אז זה לא בעיה שלי, אדם שלא יכול אחרת וכך הוא מוכרח, אז שיבואו בטיעון ליותר שלו. אין בעיה שינהג כך. (אגב, חוזרים בתשובה חוזרים טיפין טיפין)
קיצ' נקודת סיכום
אין סיבה להזניח הכל, מצוות עשה, אלו מצוות שאלוקים מצווה שתקום לעשות, אם לא עשית את כולם לא יענישו אותך, במיוחד אם היה לך קשה. (כמובן שראוי לקיים אותם, אבל גם ראוי להיות דתי, ומוטב שתחלל מצוות עשה ולא תחלל שבתות הרבה)נקודה שניה, אין מה להתבייש בזה שקשה. קשה לשמור מצוות כפשוטו.
יש כאלה שכן יש כאלה שלהם לא. (אני מאלו שקשה לי)
ולכן, כמו שלא אמורים להתבייש מאנשים בסביבה, במובן מסוים, במובנים אחרים זו בושה. (אישית לא מסתיר מפני הסביבה את המצב שלי) כך גם לא להסתיר מעיני דתלשים, שאתם לא כמוהם. חלק פה לא דתלשים.
להיות דתלש זה לא כבוד. זאת עובדה יבשה. להיות דתי זה לא כבוד, זאת עובדה יבשה. אתם מה שאתם, אין מה להתבייש, ואם מישהו רוצה לכתוב בעיה בנושא "קשה לי להניח תפילין מישהו יכול לתת עצה לעזור לי", ובכן פה, בין היתר, המקום. (או לשלוח בנסיופ ולגלות שאתה בן של "מלך מופשט"
)סליחה על החפירות
😆
😆
