מראה שעל הקירארצ'יבלד
מסקנות שלי בסוף היום,

אין לי כבר מושג אם רץ למעלה או למטה.
אבל

תמיד מרגיש מדרון

החיים תלוים על מראה אותי דוחפת מאחורה


היי את!




תסובבי תראש כשאני פונה אלייך!

את בוהה כשחודר אל תוך פנייך.

את תראי שנאה,
בעיניים

תראי רק שנאה,
אין ביניים


תראי כאב מוסתר מרוב 'שמחה'

תראי שאין סיפוק, רק אשמה


ואנ'לא רואה פה אף אחד


רואה תעצמי

אני מסתכל על ה


מראה שעל הקיר

פוגש אותך שוב פעם

בלילות וגם ימים

את תמיד היית איתי


אמרת לי יום יבוא

שהם יבינו מי אני

אז למה שוב
אני
מדבר עם העצמי השני?!


אתה!


אני רואה אמת בתוך שקרים

לא בוהה, רואה חיים.


רואה אהבה גועש,
רואה מציל

כאב בתוך שמחה,
אל תקצין.


נשמה כלואה מרוב בושה

בצד מונח סיפוק, ערמה קטנה


אתה רואה סביבך אדם אחד


אני רואה אותך ארי


שומע קולות מה-

מראה שעל הקיר

פוגש אותך שוב פעם

בלילות וגם ימים

את היית תמיד איתי


אמרת לי יום יבוא

שהם יבינו מי אני

אז למה שוב
אני
מדבר עם העצמי השני?!







זה משהו עמוק בתוך העינייםu

פנימי

ככ אמיתיפלפלחריף

וכתוב מהמםם

 

מקווה שבאמת הבנתי..

סתם שטויותארצ'יבלד
תשישותארצ'יבלד
נמאס לי לשמוע רצונות אחרים

מרגיש חסר אמונה, אבוד בכבישים


למה ממני כולם תמיד מצפים

לובש נעליים, שלא מתאימים

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות

כל צעד שאני פוסע זו פסיעה שאני לוקח ממך.

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות


דיי! אני נעשה כל כך אדיש!!
לא מרגיש יותר!!
נעשה כל כך מותש!! אבל מודע לעצמי הרבה יותר!!

אני רוקם לאט גידים!!
כל מה שאני רוצה עכשיו!!

זה להיות יותר אני!!

ולהיות פחות אתה!!!



לא קולט ששוחטים פה אותי?
מחזיקים בי חזק, מפחדים לאבד שליטה

כי כל מה שחשבו שאהיה בעתיד
מתפורר ממולם, ואין פה קלפים מנצחים

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות

כל צעד שאני פוסע זו פסיעה שאני לוקח ממך.

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות

וכל שנייה שזורק זה מרגיש לי צורב

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות



דיי! אני נעשה כל כך אדיש!!
לא מרגיש יותר!!
נעשה כל כך מותש!! אבל מודע לעצמי הרבה יותר!!

אני רוקם לאט גידים!!
כל מה שאני רוצה עכשיו!!

זה להיות יותר אני!!

ולהיות פחות אתה!!!


זה סבבהארצ'יבלד
אנשיםארצ'יבלד
ארי מרגיש לי,

מרגישה שמתגלגלת, מ'הואה שאן' כמו סינית.
לא מתאפקת כשחותכת בבשר כמו פריקית.
אני בכנות שוב מתנצלת כי, כל מה שאני נשמעת זה-
מתלוננת.
אבל החיים כה מורכבים וממשיכים להתסבך לי. ו-

שוב מתלבטת אם,
לעזוב ת'עולם-
הערב.
מה שאוכלת מקיאה, נראת כמו שלד.

מנסה להסתיר מהסביבה, לא מצליחה.

חברות רואות רק גיבורה כשעמוק בפנים אני גוססת, שוב מגייסת כוחות-
ומקלידה.

זו ההודעה האחרונה,
קולטת סוף סוף שאני צריכה טיפה עזרה.


לא יכולה לצעוד לבדי,
שלוש שנים.

שלוש שנים עם עליות וירידות בחיים
עוברת דרך פסגות-

ועמקים

עם מחשבה אחת סופית לצלול למטה ולסיים
את החיים



שונאת ת'השתקפות שלי!

מנפצת כל מראה בבית בצרחות אימה (אאעעההה)

מתעבת אותי כל כך, בעע



אני נראת זוועה!!
אבל לי לא אכפת?! כי שמה קצוץ!!


אני פוחד רק לעצום עיניים ולראות אותה שוב




נעלתי את עצמי שוב בחדר, באמבטיה,
בית ריק כולם הלכו.
שולחת הודעה והוא במצב רוח רע.
אחרת,
למה כבר עבר שעה?
ארי, תגיד מה נסגר איתך?
שאתה לא מפסיק עם הכדורים האלה והכישורים כבר לא מחזיקים אותך,
אנשים שבעבר סימפטו אותך,

עכשיו,
בכלל לא מעריכים אותך.

פגשת בעיה והתקפלת במקום להלחם כשהיא עמדה זקופה?
תעמוד!!
תיהיה גבר, וקום!
גבר מזמן היה משסף את הפרצוף שלה.

יודעת שלאחרונה, מתערבל מלא בתוך הראש שלך הזכרונות אותך תוקפים תמיד כשאתה למטה בפינה שלך

הוא לא היה דוקר מאחורה! שפןןןן!!
הוא לא היה דוקר ב-
אפחד! לא!!
הוא היה נלחם בידים עם הפרצוף אליך

אבל לילל על זה בחושך הופך תלילה ליותר גרוע
ועכשיו מערבב גלולות מתאדון בכוס, וזה טעים מאוד!
הרגתם אותו!
סוחרי סמים, עומדים סביבי עם לשון בחוץ כמו כלב
והם יעשו כל מה שארצה
כשאבקש מהם.

זה אינטרס אישי להגן על עצמי-
והשקעה שלהם.

אני איבדתי את החבר הכי טוב, אז לעזאזל,
כנראה ש-


אני עובר שינויים,


החברים, לא מבינים שוב אותי.
ואני מבין אותם הכי,
אבל תחשבו על הטרוף אם אתם הייתם אני
גם אתם הייתם טורפים

אם הייתם כלואים בהצלחה וכמו חיות בגן נעולים,

וכל מי שעובר רוצה לצפות על מה כולם שם בוכים.

איך מצפים שאקום?


אני מתחיל לחיות כמו מת בודד, והאמת היא, ההצלחה מהווה לי תרוץ.
להיות נמוך, לא לזוז,
לשבת בקורסה עם הפוך, והרגליים על הכיסא אחרי עוד יום מלא בכלום, צופה בסרטון שלנו כשהוא עוד היה בחיים
וזה כואב כל כך, אז מריץ קדימה לתמונות חדשים, וגלולות שינה גורם לי להרגיש מעולה, ואם עדיין אני ער בלילה אז לוקח עוד כמה,
חה חה אתה כל כך צודק!

לא מאט לעצור לאפחד
עוד רגע אני עולה לשם
כמעט בתרדמת קומה, כן, זהו זה מסתיים עכשיו

"ארי, תשאר בחיים בשבילי"

"ארי תחזיק באדמה סביבי"

לעזאזל, מכיר את הקול הזה שלה

כן, ילדונת, תחזיקי בי חזק.


-ארי
אני עובר שינויים, אני עובר שינויים
-אריה
לא יודע מה עובר עלי,
אבל אני ממשיך רק לעבור שינויים

מתתעורר לבד בבית חולים,
תינוק ביד,
אבל איכשהו, נשבע שאני אליהם אשוב,
חסין הפעם מפני יאוש

עושה זאת בשבילה ו- אוף
רוצה שהיא תכתוב לי שוב
מספר מילים,
כי אין לי עוד הזדמנות לשוב

הכה בי לא לעזור לך לחיות חיים נורמליים בלי תמיד ליפול ולקום
חשבתי על חיים של אדם בלי עוזר, אבל לעולם לא אצליח לעשות כמו שצריך,
ולכן, בחרתי לכתוב עוד שיר בשבילכם
אפרת ופיצקי זה מוקדש לכם
אלרועי, הגעגוע לא עוזב
ולא רואה איך זה אי פעם יקרה, עדיין שומע את הצליל מהפה כשחיקית אותי ,וזה לא ישתנה
וחושב עלייך בכל יום שעובר, מבין שזה לא יכל להמשיך אבל, היי!
הלוואי שהיתה לי דרך טובה יותר לומר זאת אבל נשבע בכל דבר, שאם תצטרכי אני מיד חוזר

אבל יש יותר מדי דברים,

להסביר
כשיורד גשמים,
גשמים זולפים,
כן זה כן.
הלוואי שלא היה לך אף כאב

אבל לא מעמיד פנים שאין

לא מטיל אשמה על אדם אחר, לא מצביע לכיונך, תשאלי את בוחן כליות ולב

אני יודע שזה מרגיש קצת שהרגזנו את ההיסטוריה שהיה בניננו,
אבל רק היום,
הבטתי בתמונה שלך, כמעט כאילו כדי לומר לך
אני מתגעגע כל כך

הלוואי שזה לא היה נגמר ככה
ועכשיו אני פשוט נאלץ לברוח,
לא יודע למה,
לא יודע מה עוד לומר



אני מניח שאני עובר שינויים

אחלהארצ'יבלדאחרונה
לילה טוב, התעייפתי לכתובארצ'יבלד
..ביחד ננצח

יש בי את הפחד לפעמים

שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה


אני אפילו יודעת בעצם

אחרי 6 חודש אינטנסיביים

שכרגע זה חצה קצת את האהבה

כרגע זו הקרבה.

אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם

אבל מצד שני

לפעמים כשאתה אוהב מישהו

צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית

וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת

כמו מדינה,וצבא

לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה 

--מחכה לרחמים~

קומי אהובתי

קומי

יש לך עוד לחיות

את עוד תהיי

ותחיי

יהיה לך טוב

כל כך טוב

🤍

--מחכה לרחמים~

את תהיי

אני מבטיחה לך

את תהיי ויהיה לך

יהיה לך הכל

את תהיי הכל

את כבר הכל

את עולם

עולם שלם ונסתר

אל תתני לו לרסק אותך

יש לך עוד חיים לחיות

קומי אהובה

כי בא אורך

קומי לזרוח

🤍

....צאצאאחרונה

אמן

שעון קיץxmasterx

מפנה לילות מכלה בקרים

שירי יום הזיכרון באווירxmasterx

וזה כאילו דומה לכל שנה אבל זה לא

אין בית שאין בו מת

וחסרה חמלה

אף אחד לא חושב שהשני מיוחד כי הוא גם סובל

אין סבלנות באוויר

משהו יתפוצץ מתישהו וההישרדות הזאת כבדה

אם הייתיxmasterxאחרונה

יכולה הייתי נעקדת במקומו

סדק

סדק אחד בכל יום

אין מה למהר

זה בסוף יגיע להכל

יתפרץ כמו סכר

על אדמה רעה ויבשה

הזמן לא מרפא דבר

רק מפיל אותך על חרבו

העבר מגיע כמו חסד

זכרונות מנחמים מעט

עצוב כשלא נשאר מי למות למענו

או

לחיות בשבילו

...כְּקֶדֶם
יבוא יום ואנקום בהם על כל מה שהם עשו ועל כל מה שהם זממו לעשות
כל השמש המסנוורת הזאתxmasterx

השמש הלבנה שמרחפת מעל מעוורת הכל ולא נותנת לראות מה שאמיתי וצריך לראות

הולך בעיר ליד הטיילת כולם חצי לבושים רק חיכו לזה

איפה הקלאס

איפה המסתורין

איפה המתח

ממתי לחשוף הכל מההתחלה נחשב לאיזה משהו טוב?

מבאס ומייאש

תני משהו לחקור לגביו

אבל אני חוקר אז אולי ליxmasterx

זה לא נכון ולאחרים כן

לא בדור הנכון

לא במקום הנכון

לא בזמן

לא במרחב

לא ביקום

לא בעיר

איפה איזון בין בורקה להפקרות? אולי בכפכפי טבעxmasterx

וחצאית

או בקוקו וסרפן

איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן

עם טוריה

שיבריה

ולא זוכר מה עוד ובכלל

אולי בגבעות הרחוקות של החוות

אבל באוסטרליה או משהו

או שיאמצו את ההרגלים המינימליים שלהן

לא יודע מה מאכלס לי את התודעה

החום מביא איתו את הריק והשטות

והתחלתי להתאמן ושם זה אותו דבר בחדר כושר הזהxmasterx

לא מתרכז בכלום כל הטייצים האלה והחרא הזה מפתיע אבל אני נגד

או שלא מפתיע

תני לפרופורציות הנכונות והיפות של הגנטיקה המשובחת שלך לדבר לא לטייץ מעצב שיט

צ'יטים

שקר

מי שלא זכתה בגנטיקה של גובה נכון

פרופורציות נכונות בין ירך לשוק

קו לסת בולט

ולא יודע מה עוד הוגדר ברנסאנס או ביוון העתיקה

אף אחת לא מחוץ למטריקס אם תאכלי ככה תיראי ככה וגם אתה גבר

נהיה ממושמעים זה שווה

נזיז ברזלים

נסבול

נאכל בשר וביצים

ואי אפשר בלי אלכוהול אבל נפצה

וסיגריות בוערות

מה עוד?

אף אחת לא מחוץ למטריקסקפיץ

סליחה, אבל חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
 

אם אין לך מושג מכלום בעולם עדיף שתסתום

אף אחת ואף אחדxmasterx

גם המאסטר

שמח שקראת

שמח שצחקת

שמח שהגבת

זה לא דעה שלי זו עובדה

זה יכול להיות לצערי ויכול להיות לשמחתי אבל כלום לא מחוץ למטריקס

הכל גנטיקה, קלוריות ומדע מדויק

לא זוכר מה ראיתי אותו יום אולי משהו של דוריאן ייטס או מייק מנצר (נראה לי שהם טיפה הבינו ומבינים משהו מתזונה ואימונים)) בכל אופן מי שיאכל כמו בן אדם ייראה כמו בן אדם בטח אם יתאמן זה לא מדע טילים ומי שלא ממושמע או ממושמעת סבבה שייהנו אבל יש לזה מחיר זה לא מפתיע. איזון קלורי או עליה קטנה או ירידה קטנה ישפיעו לטווח ארוך כל השאר סתם אופנה שאין מה לבזבז עליה זמן


אין לי כנפיים ואני לא עף ולא יכול לחיות מפוטוסינתזה וגם לא יכול להרים משאית לצערי אני במטריקס)))


חחחחחחחחחחחחחחחחחחחקפיץ

אם רבע מה"מדע המדויק" שלך היה נכון, אז אין שום דרך בעולם שאני יותר מ-30kg

והעובדות הן שאני כן 

 

רוב הסיכויים שאין לך טיפה אחת של משמעת עצמית, וסתם קיבלת קלפים מוצלחים יותר בעולם הזה.

עוד לא פגשתי אדם אחד שזה לא היה נכון עליו, ואני לא מאמינה שאתה האחד שכן

הלוואי שהמדעxmasterx

היה שלי

זה די בסיסי וגם את מודעת אליו בסוף זה פיזיקה פשוטה ומחשבון בסיסי

כל תזונאי מתחיל מטמו עודפים יודע את זה.

שוב משמח שצחקת למרות שהיום כבר יום רציני יותר.


 

את מסיקה עלי דברים לא נכונים לא אמרתי או רמזתי למראה שלי או לנתונים רק אמרתי שזה נותן לי תקווה שכולם במטריקס וגם אני.

עם איזון קלורי, משמעת ותזונה טובה דברים השתנו.

לא חושב שבורכתי באיזה גנטיקת על ולא יודע עלייך כלום חוץ מזה שעל דרך השלילה אני מבין שאת לא 30KG לטוב או לרע..

את המשפט האחרון שלך לא הבנתי, מוזמנת להסביר למתקשה כמוני או בפרטי אם זה אישי או לא


 

לגבי הקלוריות על רגל אחת 10 קלוריות זה 10 קלוריות גם אם הן מחסה או מגלידה מבחינת הגוף שלך או שלי זה מן הסתם שונה אבל מעט. את השוני הזה אפשר לנטרל אם חותכים מראש מזונות חרא מעובדים ומתוקים ופחמימות מסוג מסוים. קלוריות של מזון איכותי, טבעי, מלא שמבוסס על חלבון או שומן הקלוריות יעבדו אצלך ואצלי דומה וגם ה''מס'' שהגוף ייקח על הפירוק שלהן יהיה דומה.

כאן נכנסת המשמעת שאני מקווה להתמיד בה ולהרזות ולהתחזק על ידה. (בינתיים המשמעת שלי באה לידי ביטוי בכניסה מזערית לכאן אז סבלנות ועבודת מידות בתגובות לדיון))


 

השקעתי בך תשקיעי יותר מחחח... למרות שזה מאוד נחמד

 

אין לי כוח להסביר למה זה שטויותקפיץ

נחמד מצידך להסביר לי על קלוריות, רוצה להסביר לי עוד קצת על תרמודינמיקה? פשוט יש לי מבחן ביום ראשון ואני אשמח לעזרה...

אני יודעת איך קלוריות עובדות, תאמין לי, זה פשוט לא רלוונטי בשום צורה לגוף שלי

וזה למה מעצבן לטעון שכולם במטריקס, חלקנו לא. ואם אתה כן - אני מקנאת מאוד

 

זה שעם משמעת עצמית ואיזון נכון דברים השתנו אצלך, זה משמח מאוד, רק אל תדמיין שזה עובד אצל כולם.

האמת שכניסה מזערית לכאן זה החלק הכי מרשים במה שכתבת עד כאן (ברצינות) ומקווה בשבילך שתצליח להמשיך בזה.

 

הגזמתxmasterxאחרונה

זה לא היה הסבר או הסגבר הבהרתי כבר בתגובות הקודמות וגם בתחילת זאת שברור שאת מבינה בזה וזה לא הענין

רק טענתי את מה שאובייקטיבי. ברור שיש יוצאי דופן וגם אני בתוכם אבל מאמין שיש לי סיכוי להינצל...

לא כל כך מהר התרמודינמיקה תפסח עלינו

יש יוצאי דופן בשלל צורות וצבעים גנטיקה, הורמונים וטיפולים, אוטואימוניות וסיבוכים אבל ככלל לפני המצבים האלה צריך להחזיק בזה שאנחנו במטריקס עם היופי והצער חוץ מזה שגם זה חלק מהמטריקס.

לא רוצה לתת לעצמי חיים קלים והנחות רוצה לשנות דברים והתחלתי דרך מקווה שילך

אם חשבת שאני איזה UBERMANCH אז עוד לא אולי אני בכלל שמן קרח ונמוך שזה לא רע

מאמין בך  🖤 ובכולנו ובשינויים ותנועה

ל' ניסן בס"ד, תשפ"ו (1)ריקומוסתרארכיון

אני מולה, ואני בוכה. אפילו שפגעתי בה קשות היא יודעת שאני מיוסר. 
היא שולחת לרגע יד מהוססת, כאילו רצתה להניח אותה על הכתף שלי במחווה מנחמת והתחרטה ברגע האחרון.
(שאיפה עמוקה), "[שם פרטי]" ,(פאוזה). 
אני מושך באף ומרים מבט.

היא מסתכלת ישר לתוך העיניים אבל איכשהו זה לא כואב, כי משהתחלתי לבכות אני מרגיש חשוף לגמרי. 
המילים הבאות שלה נושאות משקל גדול.
"אם אתה צריך מחילה - אני נותנת לך אותה. שומע? אני מעניקה לך מחילה. אתה מחול, נסלח לך."

העיניים שלי מתרחבות ואני נרתע במעידה קלה לאחור.

משתנק לרגע בשקט, מסיט מבט ועוצר את הדמעות.

- "תודה"

"שומע?" היא אומרת שוב כדרכה, כמעט בלחישה. "אני יודעת, זה בסדר."
אני לא יודע מה היא יודעת, אבל אני רק חוזר: - "תודה"

 
~

ראיתי דברים מוזרים באותו היום. דברים משונים מאוד. אבל אצילות הנפש הזאת לא הייתה מובנת מאליה. ודווקא אז, כשהרגשתי קרוב אליה יותר מאי פעם, ידעתי שזה הזמן להתרחק, להתנתק ולעולם לא לחזור.

לא יהיה סוף טוב יותר לסיפור הזה.

טוב... לא יהיה אם לא אכתוב אותו בעצמי.


לכן זה מה שעשיתי.

..מבולבלת מאדדדד
מהמם.

ויהיה סוף טוב. באמת. 

(טעות נגררת)ריקומוסתרארכיון

רפלקציה
 

אנשים טועים בי.

 
מהמם  -?-

ויהיה סוף טוב  -?-

באמת  -?-

 

הטעות הנגררת היא שלך, מה אתה עושה מזה. כן, אנשים יורים בחשיכה - אז מה?? גם אני יורה בחשיכה.

 

כמו תמיד : תשתוק, תהנהן ותמשיך הלאה.

🙂‍↕️✌️

ג' אייר תשפ"ו (3)ריקומוסתרארכיוןאחרונה

*HINT*

רמז?

אז צריך רמז?

 

הנה הוא.

זה עכשיו או לעולם לא.

..מחפש שם

לנגן

ולנשום

ולחלום על הרמוניה

וחופש

ואהבה

ולהזרק על אבני החוף

חחח חשבת שאפשר להשאר בים לעד

אתה בן אדם מותק

והחיים אפורים ועומדים ומסריחים

כמו המערבולת שפגשת שם בים.

ומה סך הכל ביקשתי

אי קטן ושקט שאפשר לשבת בו לאכול בננות לשתות קוקוס ולשחק עם איזה קוף

אה ולהרגיש בית

מוגן

ומה סך הכל ביקשתי חוץ מלב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי

במקום הלב המבולבל הסוער והכל כך לא ברור הזה.

והלוואי שתן לי להרגיש בתוך הסערה את ידך האוהבת החמה והמלטפת

ותעטוף אותי ותאסוף אותי אליך וארגיש שוב את הרחם שממנה נזרקתי.

ותן לי כח, ואומץ, ובטחון חזק ואמיץ להיות.

ושמחה, ללא מורא.

כן. הנני.

ופתאום השמש עולה, וענני ערפל וסערה מתפזרים.

ומשב רוח נעים מלטף את פני ועיני המכווצים ושערי הפרוע.

וחום עדין מייבש את דמעותיי, וציוצי ציפורים שקטות נשמעות, והים שב למקומו ונרגע.

ועצמתי עיני, וליבי שב לפעום בסדר,

והנה אני חיי

ואור אין סוף פתוח לפני, מזמין ונותן תקווה.

ואני רוקד את רגליי וידי וגופי שהיה מכווץ, מתמזג עם ההוויה ההרמונית.

יש אלוהים, מבצבצת בי הידיעה.

ואהבה

וחיים.

...מחפש שםאחרונה

ושוב אני לא מטולטל כעלה נידף בסערה

אני קרן האור

אני השמש

אני האי

--מחכה לרחמים~

תראה אותי עם כל השברים האלה

תראה

תחבק

תגאל 

אולי יעניין אותך