מראה שעל הקירארצ'יבלד
מסקנות שלי בסוף היום,

אין לי כבר מושג אם רץ למעלה או למטה.
אבל

תמיד מרגיש מדרון

החיים תלוים על מראה אותי דוחפת מאחורה


היי את!




תסובבי תראש כשאני פונה אלייך!

את בוהה כשחודר אל תוך פנייך.

את תראי שנאה,
בעיניים

תראי רק שנאה,
אין ביניים


תראי כאב מוסתר מרוב 'שמחה'

תראי שאין סיפוק, רק אשמה


ואנ'לא רואה פה אף אחד


רואה תעצמי

אני מסתכל על ה


מראה שעל הקיר

פוגש אותך שוב פעם

בלילות וגם ימים

את תמיד היית איתי


אמרת לי יום יבוא

שהם יבינו מי אני

אז למה שוב
אני
מדבר עם העצמי השני?!


אתה!


אני רואה אמת בתוך שקרים

לא בוהה, רואה חיים.


רואה אהבה גועש,
רואה מציל

כאב בתוך שמחה,
אל תקצין.


נשמה כלואה מרוב בושה

בצד מונח סיפוק, ערמה קטנה


אתה רואה סביבך אדם אחד


אני רואה אותך ארי


שומע קולות מה-

מראה שעל הקיר

פוגש אותך שוב פעם

בלילות וגם ימים

את היית תמיד איתי


אמרת לי יום יבוא

שהם יבינו מי אני

אז למה שוב
אני
מדבר עם העצמי השני?!







זה משהו עמוק בתוך העינייםu

פנימי

ככ אמיתיפלפלחריף

וכתוב מהמםם

 

מקווה שבאמת הבנתי..

סתם שטויותארצ'יבלד
תשישותארצ'יבלד
נמאס לי לשמוע רצונות אחרים

מרגיש חסר אמונה, אבוד בכבישים


למה ממני כולם תמיד מצפים

לובש נעליים, שלא מתאימים

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות

כל צעד שאני פוסע זו פסיעה שאני לוקח ממך.

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות


דיי! אני נעשה כל כך אדיש!!
לא מרגיש יותר!!
נעשה כל כך מותש!! אבל מודע לעצמי הרבה יותר!!

אני רוקם לאט גידים!!
כל מה שאני רוצה עכשיו!!

זה להיות יותר אני!!

ולהיות פחות אתה!!!



לא קולט ששוחטים פה אותי?
מחזיקים בי חזק, מפחדים לאבד שליטה

כי כל מה שחשבו שאהיה בעתיד
מתפורר ממולם, ואין פה קלפים מנצחים

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות

כל צעד שאני פוסע זו פסיעה שאני לוקח ממך.

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות

וכל שנייה שזורק זה מרגיש לי צורב

קרוע בין שתי עולמות, בין צריך ללרצות



דיי! אני נעשה כל כך אדיש!!
לא מרגיש יותר!!
נעשה כל כך מותש!! אבל מודע לעצמי הרבה יותר!!

אני רוקם לאט גידים!!
כל מה שאני רוצה עכשיו!!

זה להיות יותר אני!!

ולהיות פחות אתה!!!


זה סבבהארצ'יבלד
אנשיםארצ'יבלד
ארי מרגיש לי,

מרגישה שמתגלגלת, מ'הואה שאן' כמו סינית.
לא מתאפקת כשחותכת בבשר כמו פריקית.
אני בכנות שוב מתנצלת כי, כל מה שאני נשמעת זה-
מתלוננת.
אבל החיים כה מורכבים וממשיכים להתסבך לי. ו-

שוב מתלבטת אם,
לעזוב ת'עולם-
הערב.
מה שאוכלת מקיאה, נראת כמו שלד.

מנסה להסתיר מהסביבה, לא מצליחה.

חברות רואות רק גיבורה כשעמוק בפנים אני גוססת, שוב מגייסת כוחות-
ומקלידה.

זו ההודעה האחרונה,
קולטת סוף סוף שאני צריכה טיפה עזרה.


לא יכולה לצעוד לבדי,
שלוש שנים.

שלוש שנים עם עליות וירידות בחיים
עוברת דרך פסגות-

ועמקים

עם מחשבה אחת סופית לצלול למטה ולסיים
את החיים



שונאת ת'השתקפות שלי!

מנפצת כל מראה בבית בצרחות אימה (אאעעההה)

מתעבת אותי כל כך, בעע



אני נראת זוועה!!
אבל לי לא אכפת?! כי שמה קצוץ!!


אני פוחד רק לעצום עיניים ולראות אותה שוב




נעלתי את עצמי שוב בחדר, באמבטיה,
בית ריק כולם הלכו.
שולחת הודעה והוא במצב רוח רע.
אחרת,
למה כבר עבר שעה?
ארי, תגיד מה נסגר איתך?
שאתה לא מפסיק עם הכדורים האלה והכישורים כבר לא מחזיקים אותך,
אנשים שבעבר סימפטו אותך,

עכשיו,
בכלל לא מעריכים אותך.

פגשת בעיה והתקפלת במקום להלחם כשהיא עמדה זקופה?
תעמוד!!
תיהיה גבר, וקום!
גבר מזמן היה משסף את הפרצוף שלה.

יודעת שלאחרונה, מתערבל מלא בתוך הראש שלך הזכרונות אותך תוקפים תמיד כשאתה למטה בפינה שלך

הוא לא היה דוקר מאחורה! שפןןןן!!
הוא לא היה דוקר ב-
אפחד! לא!!
הוא היה נלחם בידים עם הפרצוף אליך

אבל לילל על זה בחושך הופך תלילה ליותר גרוע
ועכשיו מערבב גלולות מתאדון בכוס, וזה טעים מאוד!
הרגתם אותו!
סוחרי סמים, עומדים סביבי עם לשון בחוץ כמו כלב
והם יעשו כל מה שארצה
כשאבקש מהם.

זה אינטרס אישי להגן על עצמי-
והשקעה שלהם.

אני איבדתי את החבר הכי טוב, אז לעזאזל,
כנראה ש-


אני עובר שינויים,


החברים, לא מבינים שוב אותי.
ואני מבין אותם הכי,
אבל תחשבו על הטרוף אם אתם הייתם אני
גם אתם הייתם טורפים

אם הייתם כלואים בהצלחה וכמו חיות בגן נעולים,

וכל מי שעובר רוצה לצפות על מה כולם שם בוכים.

איך מצפים שאקום?


אני מתחיל לחיות כמו מת בודד, והאמת היא, ההצלחה מהווה לי תרוץ.
להיות נמוך, לא לזוז,
לשבת בקורסה עם הפוך, והרגליים על הכיסא אחרי עוד יום מלא בכלום, צופה בסרטון שלנו כשהוא עוד היה בחיים
וזה כואב כל כך, אז מריץ קדימה לתמונות חדשים, וגלולות שינה גורם לי להרגיש מעולה, ואם עדיין אני ער בלילה אז לוקח עוד כמה,
חה חה אתה כל כך צודק!

לא מאט לעצור לאפחד
עוד רגע אני עולה לשם
כמעט בתרדמת קומה, כן, זהו זה מסתיים עכשיו

"ארי, תשאר בחיים בשבילי"

"ארי תחזיק באדמה סביבי"

לעזאזל, מכיר את הקול הזה שלה

כן, ילדונת, תחזיקי בי חזק.


-ארי
אני עובר שינויים, אני עובר שינויים
-אריה
לא יודע מה עובר עלי,
אבל אני ממשיך רק לעבור שינויים

מתתעורר לבד בבית חולים,
תינוק ביד,
אבל איכשהו, נשבע שאני אליהם אשוב,
חסין הפעם מפני יאוש

עושה זאת בשבילה ו- אוף
רוצה שהיא תכתוב לי שוב
מספר מילים,
כי אין לי עוד הזדמנות לשוב

הכה בי לא לעזור לך לחיות חיים נורמליים בלי תמיד ליפול ולקום
חשבתי על חיים של אדם בלי עוזר, אבל לעולם לא אצליח לעשות כמו שצריך,
ולכן, בחרתי לכתוב עוד שיר בשבילכם
אפרת ופיצקי זה מוקדש לכם
אלרועי, הגעגוע לא עוזב
ולא רואה איך זה אי פעם יקרה, עדיין שומע את הצליל מהפה כשחיקית אותי ,וזה לא ישתנה
וחושב עלייך בכל יום שעובר, מבין שזה לא יכל להמשיך אבל, היי!
הלוואי שהיתה לי דרך טובה יותר לומר זאת אבל נשבע בכל דבר, שאם תצטרכי אני מיד חוזר

אבל יש יותר מדי דברים,

להסביר
כשיורד גשמים,
גשמים זולפים,
כן זה כן.
הלוואי שלא היה לך אף כאב

אבל לא מעמיד פנים שאין

לא מטיל אשמה על אדם אחר, לא מצביע לכיונך, תשאלי את בוחן כליות ולב

אני יודע שזה מרגיש קצת שהרגזנו את ההיסטוריה שהיה בניננו,
אבל רק היום,
הבטתי בתמונה שלך, כמעט כאילו כדי לומר לך
אני מתגעגע כל כך

הלוואי שזה לא היה נגמר ככה
ועכשיו אני פשוט נאלץ לברוח,
לא יודע למה,
לא יודע מה עוד לומר



אני מניח שאני עובר שינויים

אחלהארצ'יבלדאחרונה
לילה טוב, התעייפתי לכתובארצ'יבלד
מישהי לשלוח לה שירים של יונה וולךxmasterx

באמצע סתם יום מקרי

עצם הלוז היאxmasterx

דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.

בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.

העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה

שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.

מה הדבר האחרון

הפרט הכי קטן ואקראי

משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך

משהו שעליו הכל נשען

משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת

שלא משנה מה עוברים הוא נשאר

וישאר

תמיד

שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא

דבר שממנו תצמח מחדש

כולך תיוולד מחדש ממנו

מי שבורח היוםxmasterx

חי בשביל להילחם ביום אחר

כנראה

שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב

כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה

מפסיד בקרב

וחי

וחוזר להילחם ביום אחר

כנראה שאין ברירה.

די פחדני האמת

כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו

הוא יישאר באותה דעה בדיוק.

כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.

תפיליןשבורת,לב

את זה כולם כבר מכיריםxmasterxאחרונה

כאילו שניםזיויק

הראש כואבהמפוזר מהכפר

הלב דופק

אני כאן אבל לא באמת כאן

לכל יום ההתמודדויות שלו

למה היצר הרע כל כך רע

למה הוא גורם לי להיות עצבני, במקום להיות שמח על ההתגברות על הניסיונות הבוקר

זה דרכו של המנוול הזה, להכניס אותנו לעצבות ולהתסכל על הדברים הלא טובים, במקום לשמוח על הדברים הטובים

ככ עמוס, רוצה שקט רוצה נחת רוצה רוגע

רוצה להסתכל על השמים מבלי להתעניין מה השעה וכו

..זית שמן ודבש

הם לא רוצים שתדעו- שאת תאיר בני נוער רצחו.

לבבות וחיות אחרותxmasterx

הכניסו אותי בכפיה אחרי מחאה לכמה קבוצות של הורים בגן ובכיתה

מסתנוור שם בא לי לעקור את העיניים

כמה לבבות כמה ליקוקים

בכל צורה

בכל פינה

בכל צבע

מתחת להודעה

בתוך ההודעה

אחרי ההודעה

כהודעה בפני עצמה

בחילה קשה

מראות קשים

כמה רפיסות כמה רוך כמה חולשה

מילא האמהות אני מבין אבל אבא של אלוני שמבקש שיחבקו אותו אחרי שהוא עוזב אותו שם בבוקר כי הוא עכשיו בתקופה מאתגרת אחרי שהאוגר שלו נקע את האצבע.

הצלתי את נפשי ועשיתי מעשה וברחתי משם

כואב הלב על המלחמה הבאה ודור הגברים הבא במזרח התיכון

מובלעת מסורסת הקמנו כאן

אסור לשכוח שמוחמד מעזה או קרוב יותר מכניס מחסניות לנשק כבר מגיל 4

יורה בחתונות מרכב נוסע מגיל 9

ושוחט בהמות בידיים כשבא לו

זהוxmasterx

כל אחד וכל דבר חוזר למקום

או שלא

החיים ממשיכים בשלהם כמו זרם

לוקחים אותך איתם

זה יכול להפתיע, להיות טוב להיות רע העיקר שקורה מה שקורה.

הזנחתי את הקריאה בזמן האחרון

צריך לחזור לזה

משמעת מתרופפת זה לא סימן טוב

קפה שני להיום

מירי המזכירה מספרת איך היה היום הראשון

אני מחייך משאיר קהל אחר שיאזין והולך להסתגר ולשמוע תכנים שונים

תוהה על שובניזם ושמרנות וכמה רע בן אדם יכול לצאת כי הוא מאחל לאמא שתגדל את הילדים שלה בעצמה ולא מטפלת אדישה עם טלפון בשביל שהיא תצא לעבוד.

כנראה שזה מורכב יותר או שלא

המהפכה התעשייתית מודל 2026

להפשיר במיקרו ולשלוח לגן

יש כל מיני דרכים לספרxmasterx

סיפור

לתקשר

בכתב, בעל פה, בתמונה, בסרט, בספר

כמו אלה שמצלמים את עצמם או את אותו דבר ואותו מקום כל יום באותו זמן במשך חודשים או שנים. אם תסתכל על אחת מהתמונות לא תבין כלום, גם אם תדפדף מהר.

אם לא תאט לא תבין

זה המשפט

יש סיפורים שהם לא עם דרמות גדולות הכל בפרטים הקטנים, כל מיני שינויים קטנים מזעריים ששמים אליהם לב לאט, מקרוב, לאורך זמן.

בסיפור בעל פה כבר אפשר להפליג רחוק, לערב דמויות, לפרט, להמציא, להגזים, לשנות. הכל תלוי במטרה להגיע לפנטזיה המוחלטת של המציאות האמיתית.

החיים הם רצף של מקריות, של תאונות, של היתקלויות שמרכיבות קשרים ומצבים עם אינסוף הסתעפויות אפשריות ואפשרויות. דלתות מסתובבות שנעקרות מהצירים באגרסיביות הגורלית של החיים. זה סיפור

החגים מגיעיםxmasterx

החגים מגיעים וכמה סיפורים הם מביאים איתם

כמה סיפורים הם יביאו

כמה התניות כמה אהבה, שנאה, כעס, השפלה, בדידות, שמחה, געגוע הם מביאים איתם.

מישהו אומר לי שהחג האהוב עליו הוא סוכות כי כשהיה ילד בנה מחנה עם אבא שלו. כמה פעמים שמעתי משפט כזה שאין לו קשר לחג ועדיין הכי קשור אליו ומביא את כל המטען של החג עד שנמות.

יש סיפור על געגוע

איך שוקלים געגוע

היה לי פרופסור אחד זקן שהתאהב באישה אחת והם היו יחד אבל היא חזרה אל הארץ שלה, מעבר לים. הם לא נפגשו יותר אחרי שנפרדו וכל אחד המשיך בחייו. כששאלתי אותו איך הוא מעריך את הגעגוע אליה הוא ענה 7 קילו ו-600 גרם בערך.

לא הבנתי והפרופסור לקח אותי לעלית הגג.

הראה לי את כל המכתבים שנשארו בפינה קרועים ואמר לי

לאורך השנים כתבתי לה המון אבל לא שלחתי מכל מיני סיבות.

כל ערימת הדפים הזאת שאתה רואה כאן, אם תרים אותה ותשקול אותה תגיע ל-7 קילו ו-600 גרם ככה זה היה הבוקר.

זה משקל הגעגוע שלי אליה והוא גדל מדי יום ורגע.

החגים יכולים להיות כבדים אבל יש בהם מטען שמספר משהו גם אם הוא רע וגם אם טוב זה אנחנו וחלק מהחיים. זה לא דת ולא הלכה ולא תורה גם זה חלק מזה. זה נמצא בכל דבר וכל רגע.

עכשיו לקרר בירות לעבור בחנות ולהביא וויסקי בדרך לבית ולצלול לערב עם ספר או סרט ולצאת מהפיוטיות הזאת

וואושבורת,לבאחרונה

זהוxmasterx

ימים אחרונים של חופש לילדים

אני נכנס לסלון כמו לזירת אסון

עומד במרכז החדר עם ספר של פוקו ביד שאיכשהו בפרץ אופטימיות חשבתי שאצליח לקרוא בו קצת.

ביד השניה חבילת מגבונים ואני מתווך בין הילדים בסכסוך טריטוריאלי שלא היה מבייש את המעצמות הגדולות.

זמן איכות חינוכי סך הכל היא קראה לזה לפני שנעלמה לי.

זה לא התחום שלי כמי שעובד עד מאוחר ועוד מעט השעון יתחלף ובכלל.

אשתי במקלחת מנסה לגנוב קצת שקט לעצמה חכמה

ואני מרגיע אותה שהכל תחת שליטה בטון סמכותי ומפרגן

מכין כוס קפה שלפחות ננחת נורמלי לתוך הערב ואומר תודה מכל הלב

כל העולם הזה הוא נסיוןxmasterx

שרק הולך ומקצין את עצמו באיזו מערבולת שמכניסה אותך עמוק יותר ויותר במעגלים רחבים.

כמו אפקט הפרפר טעות קטנה בגיל צעיר הופכת להיות אסון בקנה מידה היסטורי כמה שנים אחר כך.

עצימת עיניים קטנה וזהו

תוסיפו לזה את עייפות החומר והזקנה שקופצת עליך מגיל 37 והלאה כמו איזה חיידק טורף שמתעלק עליך ויש מתכון מושלם.

מבט אחד במראה בבוקר כבר לא סלחני

בטח אחרי ערב של בירה וחצי ליטר של משהו חזק יותר הכל מרגיש הרבה יותר כבד לתפעול

זה לא מה שהיה

אז המלחמה נמשכת בכל הכוח כמו שבוקובסקי אמר

כל עוד אפשר תרביץ

מחפשים את האהבה עצמה לא אחרת שאוהב אותה.

נשמע עמוק אינטיליגנטי אבל לא יודע כשזה לא פשוט זה לא זה.

בסוף אתה כאן היא מחייכת אליך כי מי באמת יושבת בבית קפה עם מחשב ללמוד? הכל הצגה בשביל לצאת קצת וליצור קשר כלשהו אבל זו סימולקרה היא לא באמת מפלרטטת איתך.

גם אם כן זה כבר לא הענין

שני טיפוסים בעיר הגדולה שמחליפים כמה מילים ומימיקה מסוג מסוים כמו בסרט של גודאר שזה מאוד פשוט וטבעי.

המרחב הזה גם יכול לזמן אליו כל מיני שיחות ועניינים משלו.

תיאוריות לתוך החיים ולמי אכפת.

אכניס שישייה למקרר

היא מנסהxmasterx

והוא מנסה

לשמור על איזה ניצוץ של משהו

והכל בתוך מערכת עסקית של מפעל עם תזרים רציני

וזה מנווט יפה וחכם בין קווים מקבילים כמו פסי רכבת לאופק הדדי

היא מחייה אותו משם באיזה משהו חדש ומרגש שהביאה אישה אמיתית וזה עושה לה טוב כמו שלו זה עושה טוב רק ממקום שונה.

הוא דואג שיהיה כל מה שצריך

חסר מדף שם

הכיור מלא

הכל נשחק יש חוסר מהותי כי זה לא נבנה נכון ואז מתחילה עבודה

ואיזה שטויות זה עבודה

יעוץ זוגי טיפול

כמה רומנטי זה להתאמץ על מלאכותיות של קשר

איזה חיים יש לזקן שמנשימים?

לא מאמין בחרא הזה וזה גם לא ענין של אמונה.

ואז יש איזה סערה שמזיזה הכל

אותה אותו

וזה סבבה

אין סטריליות וואקום

ולא מתרגש מזה

נותן לזה יחס משתעשע עם הסופה הזאת

וחוזר

וגם היא רואה ולומדת

צריך את הגמישות לצאת בשביל למצוא חזרה את הדרך להיכנס גם אם זה ממקום אחר

כמו איזה גנב בתוך מבוך של כספות

הכל מלא ונוצץ בטח מרחוק והוא יודע בדיוק מה הוא עושה ואיך

נוגע ללב

ועדיין שהמוח ישלוט ישים את המושכות עליה ויחזיק קרוב

גם אותה וגם את מי שצריך

וברתימות האלה מתקדמים

זה כמו ריקוד

כמו מוזיקה קלאסית בתחילת סרט שואתי עם רקע של דרזדן המופצצת בהתחלה בסוף היא כמו אישה שיודעת בדיוק איך לחזור לעצמה כזאת חתיכה היום

רק לתת לה בטחון ולדאוג למה שהיא צריכה

בשבתותxmasterx

אני יוצא איתם טיולים וכל מיני צועדים בעיר

מגלים מקומות חדשים

איזה הרפתקה זה לילד לצעוד ככה לגלות עוד דרך למקום מוכר

ולא משנה כמה הדרך ארוכה אם היא חדשה אז היא נקראת דרך קיצור

וזה מהעיניים שלו

מגיעים לאיזה גן משחקים חדש התרגשות

סצנה שלמה של הורים שאני נמנע ממנה גם אם זה אומר שאקפוץ ואשחק איתם בכל המתקנים אם צריך.

מסתכן באירוע לב אבל התחלתי להתאמן אז נשרוד בינתיים.

ויש אמא שגם כנראה לא מתאים לה והיא מתחילה לדבר איתי

ואני עונה

מדי פעם נעלמים לראות מה ומי צריך עזרה

וממשיכים מתוך הבנה הדדית של המחיר שיש

הפרעות קשב חיצוניות לחיים

וכנראה שלא ניפגש יותר אבל זה היה נחמד

ומחיה בדרך שלו

מרגש משהו אפילו

ריגוש לעניים

כמו סיפור שעוד לא נכתב מאיזה במאי סוג ז' על תסריט רומנטי דהוי

ואז יוצאים חזרה

כל אחד קיבל את הדופמין שלו להיום

וככה החיים מזמנים לך בדיוק מה שצריך רק לשים לב

ליופי הפשוט שעוטף אותך

מתי הבחירות בכלל? איך זה עובדxmasterx

מחלקים שוטים של אלכוהול בכניסה?

שנדע שאין באמת למי להצביע כאן?

רק המילה הזאת מדגדגת לי ביד ללכת להביא בירה

כל סיטואציה חברתית אבל זה השיא

הכל אותו דבר וזה ראי העולם והחברה והאהבה

יחסים בין בני אדם

הבטחות בלי כיסוי

חיבורים ונישואים מתוך אינטרס ענין אידיאלים עמוקים

ממש אחד לאחד סיפור האהבה המושלם

כל המוטיבים כאן וחזק עד הפירוק המוחלט שיבוא כי שם יש תאריך תפוגה או פירוק יזום.

אלה רוצים הכל בלי לתת כלום

אלה נותנים הכל בלי לקחת

בינתיים הילדים צורחים

ההתחלה שהיתה חלקה מתחילה לרעוד

אולי נעזוב אותה ונתחבר להיא

הכל אותו דבר

שומע כנסיית השכל דברים בלחש

הדבר היחיד שיחזיר לשפיות

אעבור לרוסיה

אפילו הנשים (המהממות) שם עם אופי בנוסף

דברים בלחששבורת,לב

תתחבר להיא. כן. פששש

בסוף זה קורה בכל המפלגות לכן החרדים צודקיםxmasterxאחרונה

לעשות ככל אשר יורוך

תראי את גפני נשבר הלב

יש פה הקבלה אחד לאחד

..זית שמן ודבש

אני מתחנן לרב טאו שידרוש מאבי מעוז להתחבר לנתניהו/סמוטריץ/וינטר.

🌹Giniאחרונה

כדי ליצור קשר עם הרב צבי ישראל טאו, הדרך המקובלת והישירה ביותר היא לפנות אל מזכירות ישיבת הר המור בירושלים, שבה הוא מכהן כנשיא הישיבה. הרב אינו מחזיק בטלפון סלולרי אישי או באמצעי מדיה דיגיטליים ישירים.

ניתן לפנות למזכירות הישיבה בדרכים הבאות:

  • טלפון קווי במזכירות: 02-642-4242

  • הודעות וואטסאפ (WhatsApp): 055-924-8832

  • דואר אלקטרוני: office@harhamor.co.il

  • כתובת למכתבים וביקור: רחוב אריה ורשבסקי 8, קריית יובל, ירושלים

  • טופס פנייה מקוון: ניתן לשלוח הודעה ישירות דרך עמוד יצירת הקשר באתר ישיבת הר המור

..דף תלוש

Maybe I'm hormonal but fuck that was a tough day

Too many moments of getting into bed and wishing to disappear

Too much pain

Too much anxiety

.Too much trauma

I need to print the drawing for a present for her

I need maybe to write a letter or something

My head is too full of bullshit right now and I can't think

I wish I will have a good night sleep

But as always I'm skeptical

I need someone to slap me

Maybe it will help with something inside my head

I hate being like this

I miss Kedem and David

I need them in my arms

They help me relax and bring a smile on my face

I need the ocean and alcohol and sleep

And maybe a hug but not really

Maybe metaphorical

She made a sudden noise and I jumped

I hate this

I'm so tense

And I can't fine anything to help myself

Accept get into bed and cry to the pillow

And that's not really helpful actually

Definitely not healthy

These days are too much

Oof

I need to sleep for two years

..דף תלושאחרונה

"The man"

FUCK

אולי יעניין אותך