דבר תורה יפה שווה לקרוא

דבר תורה יפה שווה לקרואאנונימי (פותח)

"מִי בָכֶם יְרֵא ה'" - זֶה אֱלִיעֶזֶר; "שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ" - בְּקוֹל אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה עֶבֶד לְהקב"ה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי; "אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים" - בַּשָּׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת רִבְקָה; "וְאֵין נֹגַהּ לוֹ". וּמִי הָיָה מֵאִיר לוֹ - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מֵאִיר לוֹ בְּזִיקִים וּבִבְרָקִים; "יִבְטַח בְּשֵׁם ה', וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו" - "וַיֹּאמַר: ה' אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם" (בראשית רבה, פרשת חיי שרה, פרשה ס')

כֹּה הִתְנַבֵּא יְשַׁעְיָהוּ: "מִי בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים, וְאֵין נֹגַהּ לוֹ. יִבְטַח בְּשֵׁם ה', וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו" - חֲזַ"ל דּוֹרְשִׁים פָּסוּק זֶה עַל אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, אֲשֶׁר יָצָא לִשְׁלִיחוּת הִסְטוֹרִית שֶׁכָּל קִיּוּמוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הָיָה תָלוּי בָּהּ: מְצִיאַת אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְיִצְחָק.

"מִי בָכֶם יְרֵא ה'" – זֶה הוּא אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהָיָה יְרֵא ה'.

"שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ" – שֶׁשָּׁמַע בְּקוֹלוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה עֶבֶד לְהקב"ה, וְיָצָא לַשְּׁלִיחוּת לִמְצֹא אִשָּׁה לִבְנוֹ יִצְחָק.

"אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים" - בַּשָּׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת רִבְקָה וְהָיָה כִמְחַפֵּשׂ בַּחֲשֵׁכָה בְּלֹא כָל הַנְחָיוֹת מִצַּד מְשַׁלְּחוֹ עַל אוֹדוֹת הַנַּעֲרָה הַמְבֻקֶּשֶׁת. "וְאֵין נֹגַהּ לוֹ" - לְלֹא מִי שֶׁיָּאִיר לוֹ אֶת הַדָּרֶךְ.

אוּלָם הקב"ה הֵאִיר אֶת דַּרְכּוֹ בְּזִיקִים וּבִבְרָקִים, הִקְפִּיץ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ וּמִמֵּשׁ אֶת הַסִּימָנִים שֶׁהִצִּיב אֱלִיעֶזֶר.

"יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו" - בָּטַח בַּה' וְנִשְׁעַן עָלָיו, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּקְרֶה לְפָנָיו אֶת הַסִּימָנִים.

בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יֵצֶר הָרַע אֵין לָאָדָם שׁוּם מְבִינוּת

סִפּוּר מְצִיאַת זִוּוּגוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ מְעוֹרֵר פְּלִיאָה רַבָּתִי בְּלֵב כָּל אָדָם בֶּן תְּקוּפָתֵנוּ.

יִצְחָק לֹא הָיָה יֶלֶד, לֹא נַעַר וְאַף לֹא בָחוּר בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. בֶּן אַרְבָּעִים! – "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם, אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה"

"אַרְאֶה לָכֶם אֲהוּבַי, דָּבָר נִפְלָא מְאֹד, מְאֹד", כּוֹתֵב הָרַב דֶּסְלֶר זצ"ל. "לִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ מְאֹד - אֵיךְ סָמַךְ עָלָיו יִצְחָק בִּבְחִירַת אִשָּׁה עֲבוּרוֹ, הַאִם אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל אֲחֵרִים בְּדָבָר כָּזֶה?"

אָכֵן תֵּמַהּ הוּא, אַבְרָהָם נוֹתֵן הוֹרָאוֹת לֶאֱלִיעֶזֶר כֵּיצַד לִבְחֹר אִשָּׁה לְיִצְחָק; וְיִצְחָק – אֵין מֻזְכֶּרֶת כָּל הַנְחָיָה שֶׁלּוֹ וְכָל בַּקָּשָׁה שֶׁלּוֹ בָּעִנְיָן, כְּאִלּוּ הוּא אֵינוֹ קָשׁוּר לְכָל הַפָּרָשָׁה. מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר?ֹ

לָנוּ נִרְאֶה, כִּי כְּכֹל שֶׁאָדָם יוֹתֵר חָכָם וְיוֹתֵר מַשְׂכִּיל הֲרֵי הוּא רוֹכֵשׁ יוֹתֵר כֵּלִים שֶׁיְּאַפְשְׁרוּ לוֹ לִבְרֹר אֶת הָאִשָּׁה הַמַּתְאִימָה לוֹ בְיוֹתֵר לְכָל יְמֵי חַיָּיו. בְּרַם, הַדָּבָר הוּא לְהֵפֶךְ בְּדִיּוּק, כִּי כְּכֹל שֶׁאָדָם יוֹתֵר חָכָם וְיוֹדֵעַ אֶת דַּרְכֵי נֶפֶשׁ הָאָדָם, הֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ בְּאֹפֶן בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְעִרְעוּר, כִּי בַשָּׁעָה שֶׁהַתַּאֲוָה שׁוֹלֶטֶת בָּאָדָם אֵין הוּא מְסֻגָּל לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרָע!

הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה הִיא שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יֵצֶר הָרַע אֵין לָאָדָם שׁוּם מְבִינוּת, וַאֲפִלּוּ הֶחָכָם הַיּוֹתֵר-גָּדוֹל טוֹעֶה הוּא, וְאֵין לוֹ הַבְחָנָה בֵּין טוֹב לְרָע.

"אַדְרַבָּה, אֵלּוּ שֶׁהָיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים בֶּאֱמֶת, וּבוֹרְחִים מִטָּעֻיּוֹת, יָדְעוּ שֶׁאֵין לִסְמֹךְ כְּלָל עַל מְבִינוּת עַצְמָם וּבָחֲרוּ כִּי דַוְקָא אֲחֵרִים יֹאמְרוּ לָהֶם מַה טּוֹב; כִּי בְדָבָר שֶׁאָדָם לֹא יוּכַל לָדַעַת בְּעַצְמוֹ הוּא צָרִיךְ לִשְׁאֹל אֲחֵרִים, וְאִם לֹא יִסְמֹךְ עַל אֲחֵרִים בְּוַדַּאי יִטְעֶה".

לְפִיכָךְ סָמַךְ יִצְחָק יוֹתֵר עַל אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם מֵאֲשֶׁר הָיָה סוֹמֵךְ עַל עַצְמוֹ.

אֶת דְּבָרָיו הוּא מְסַיֵּם בְּצִיּוּן עֻבְדָּה מְרַתֶּקֶת: "רְאָיָה מִן הַחַיִּים מַמָּשׁ – לִכְאוֹרָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, שֶׁכָּעֵת לֹא יִהְיוּ כָּל כָּךְ גִּטִּין כְּמוֹ שֶׁהָיוּ לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים כַּאֲשֶׁר הָאָבוֹת בָּחֲרוּ בְּחָתָן לְבִתָּם וּבְכַלָּה לִבְנָם. וּמַה נִּפְלָא שֶׁהוּא מַמָּשׁ לְהֵפֶךְ, וְהַגִּטִּין רַבִּים פִּי עֲשָׂרָה לְפָחוֹת מִבְּדוֹרוֹת עָבָרוּ".