טוב אז מי כאן? בואו נשוחח

טוב אז מי כאן? בואו נשוחחריעות.

אניפיצילושששש3

/נמצא/בוז

היי

מה שלומך?ריעות.

רע. מה איתך? פרשת מהלימודים?בוז

אגב, לא יודעת אם אפשר להגדיר את זה כ"רע". יותר כמו לחיות בחוסר וודאות מתמדת, זה מתסכל, תסכול זה רע.

כן. התחלתי לנקות לפסח.ריעות.

תסכול זה רע במובן מסוים, כי זה כואב וקשה. אבל זה אומר שעדיין יש שאיפה לטוב. אז הטוב יגיע מתישהו. בקרוב, אני מקווה.

לפסח?

בוז

אני מתה שיהיה לי מקום לנקות לפסח. כל אחד והבעיות שלו.
הטוב מגיע, אבל הוא לוקח את הזמן, ובינתיים מעצבן.
לא ענית, עזבת בסוף?

כן, מרוב שיעמום.ריעות.

חיפשתי דבק מגע כדי לתקן עציץ שבור אז על הדרך סידרתי את כל המגירה של היצירות, וזה פרויקט רציני. משם כבר עברתי לכל הסלון, עשיתי גם דברים שאף אחד לא עושה. וניקיתי את המסך של המחשב סוף סוף. לא מבינה איך הם יכולים להשתמש בו כשהוא עם כתמים. מצאתי את עצמי מסתובבת בסלון ומחזקת ידיות של כל השידות והספריות עם מברג... ותיקנתי דלת שמפורקת כבר שנה וחצי ואף אחד לא היה חכם מספיק כדי להבין שבורג אחד קטן צריך שיבריגו אותו בחזרה למקום. נשאר רק הארון של משחקי הקופסא, האזור שמתחת למדרגות (אללי לי, אימא שומרת שם מלא בגדים שצריך למיין ><) ולנקות את הספה עם חומץ. מי קונה ספת בד גדולה כשיש מליון תינוקות בבית? אין לי מושג. בכל אופן זה בטח ייקח איזה שעתיים. זהו, רק הייתי צריכה שיהיה לי כתוב מה נשאר. אבל זה לשבוע הבא, מחר מתחילים שבת.

איפה אתם כרגע? זה חוסר וודאות של יום ליום או תקופה לתקופה? בכל אופן זה בטח מעצבן ומעייף ומכאיב :/

עניתי שכן, עזבתי. מיד אחכ הוספתי שהתחלתי לנקות לפסח כי איכשהו הבנתי מהעולם שכשעוזבים משהו אחד צריך להתחיל משהו חדש.

כל הכבוד על החריצות!!!בוז

חוסר וודאות כבר שנתיים, תודה ששאלת. אבל הולך להסתיים בקרוב בעז"ה. עלה לי עד כאן. /מנופף מעל הראש/
וכן. שנתיים של חוסר וודאות מיום ליום. ברמה שאין לי מושג איפה נישן מחר, לפעמים.

לא חייבים להתחיל משהו חדש. לפעמים צריך לנוח ולחשוב למה עזבנו את הישן, ולטפל בסיבה, כי אז אולי בגללה נעזוב כל דבר חדש שנתחיל. וחבל.
אני חושבת שאת צריכה נופש טוב ומפנק. ולהכיר אנשים חדשים. זה תמיד עוזר.

שום חריצות, זה שעמום וחוסר באינטרנטריעות.אחרונה

השם ישמור, זה ממש ממש לא כיף :/ מקווה שיסתדר בקרוב ממש

אני בהחלט צריכה טיפול פסיכולוגי ממוקד שיעזור לי להבין מה הבעיה שלי עם מחוייבות או ווטאבר. אבל אני לא מצליחה להתחייב לטיפול. עזבתי כבר שניים בזמן האחרון.
אחח, אילו רק היה מישהו שישלם לי על הנופש. ואילו לא הייתה לי חרדה חברתית.

אולי אני בכלל צריכה כדורים וזהו

אני, אבל עייף מדי לשוחחארצ'יבלד

בדיוק דיברתי עם חבר לפני רגע במשך שעה.

אז לילה טוב