|כותרת מושכת עין כלשהיא|אוסנת
אם חבר שלכם יספר לכם שבשעות הפנאי שלו הוא עושה עבודות יצירה, או שחברה שלכם תספר שהיא משחקת כדורגל - תצחקו עליו? תחשבו לעצמכם שזה לא נורמלי? או תשתתפו איתו?
 
ובכלל -
זה נראה לכם מצב נורמלי?
כותרת כ"כ פרובוקטיבית :Oהרועה
אני אשקול לצנזר..
 
תלוי עד כמה, אם חבר שלי ישחק בברביות זה יהיה מוזר, כל עוד זה לא דבר שהוא ממש של בנות וזה עושה לו טוב שיהיה לו בכיף.
תכלס- חברות שלי ואנוכי משחקות כדורגל- זה כזה כיף.אוהבת את אבא
בס"ד
אני לא רואה בזה שום בעיה או מצב לא נורמלי.
או שאנחנו פשוט..אמ.. בנים.
אולי אתן באמת בנים?!...אחי.אחותי?!
בנות שמשחקות כדורגל זה חזון נפרץ.אוסנת
היום אפילו בנות שהולכות מכות זה נפוץ...
 
תכל'ס, לבנים אין משהו מייחד.
אולי זה בגלל שהם הקולניים, והם טרחו להכניס לראש ש"נשי" זה רע, ו"בובות" זה "נשי".
כדורגל זה "גברי", ו"גברי" זה טוב.
 
הכל הכל על פי המקובלויות החברתיות.
למה מוזר?אוסנת
כי זה מה שהחברה קבעה?
כי זה מה שמקובל?
 
[יש לי תגובה במקומך, אבל אני מנסה בכ"ז לפתח דיון ולהעלות קווי מחשבה]
אם חבר שלי יגיד לי את זה, אני אשקול ברצינות לזרוקמרב.
אותו מכל המדרגות של הבניין שאי לא גרה בו~
אם חברה שלי תגיד לי אני אסתכל עליה במבט נוטף ריר, אבהה לכמה שניות ואגיד: "אבל... היי-- אני לא יודעת כדורגל, ואני לא אוהבת את זה. בואי נעבור לכדורסל..."
סתם, אם בן באמת כשרוני באומנות, כמו שאני מכירה הרבה בנים שמעולים בזה, אני לא אזלזל בהם. אני אחמיא להם. אבל אם חבר שלי יגיד לי שהוא מעצב קלסרים לבנות בכיתה א', אני אעיף לו ת'פרצוף מהגוף עם מסור חשמלי~
למה לא?הרב כהנא צדק
אני למדתי במשך פוול זמן אומנות ובחיים לא אהבתי כדורגל או כדורסל ויש מלא בנות שאוהבות כדורגל או כדורסל אז למה מי יקבע מה שייך למי??
רק בגלל שזה לא מקובל? שיקפצו! זה המצב הכי תקין שיש כל אחד עושה את מה שנמשך אליו..
מה הבעיה....<^TNT^>
בנים לא חייבים כל הזמן ליות בדברים של כוח...אפשר גם דברים רגועים....
מה הבעיה??~~~חנוש~~~
זה נראה לי נורמלי לחלוטין!!!
אני הייתי משתתפת...
צריך לקבל כל אדם איכשהוא וזה לא משנה איזה תחביבים יש לו...ומה הוא עושה...
 
ד.א. אני לא רואה כלל בעיה שבן יעשה עבודות יצירה או שבת תשחק כדורגל...
זה סבבה לגמרי..המלכה של העולם
אין בזה שום בעיה !-שירה-
אני למשל משחקת כדורגל וגם עוסקת בתחום האומנות
אמממ... לא רואה בזה יותר מדיי בעיה...חיוכים

אם שי לי חברות שאוהבות לשחק כדורגל שיהנו להם, אני אישית לא ישחק איתם כי זה פשוט לא מתאים לי ואני לא אוהבת ומתחברת לזה.
לא יודעת מה עם בנים, אבל אני לא חושבת שזה יראה לי מוזר אם אחשלי נגיד יעסוק באומנות, זה מה שהוא אוהב, ומצידי בכיף!

באמת היום כבר זה ממש לא בעיהרוצה להבין
הכל כבר שייך לכולם והכל נורמאלי גם לבנות לגם לבנים, ולמרבה הצער גם השמות... אני מכירה משפחה על נוגה לבן!!!! כן לבן!!! מסכן הילד!!!
אני שמחה שלאף אחד אין בעיה...אוסנת
אולי זה רע שהכל שייך גם לבנים וגם לבנות?
 
אולי אין מספיק יחוד לכל מין?
הרי אנחנו שונים מטבענו...
ואפשר אפילו להוסיף:אוהבת את אבא
בס"ד
עד כדי כך שאין יחוד לכל מין שאשה הולכת להיות מנהלת חשבונות/עורכת דין ושאר מקצועות בחיים
במקום להיות עקרת בית.
אבל תכלס- העולם שלנו הוא כזה. ככה העולם חושב, שאפילו הנשים צריכות מקצועות מקובלים.
אנחנ באמת שונים בטבענו. אפילו יש לציין בתכונות.
אך לפעמים אפשר לראות תכונות של "אישה" אצל גבר. ואפשר. [כמו רגשנות]
זה אולי כי התערבבנו יותר מדי? כי אולי האישה נוצרה מהגבר? העניין גם ממש תמוה בעיניי.
או או אואוסנת
הגעת פה לנושא,
שאני מקווה שהרועה לא יסגור כי הוא יגרר ויגרר לאורך שרשורים...
 
מכיון שאין לי זמן,
תדעי שאני הולכת להתווכח איתך על: "האם אישה צריכה להיות עורכת דין או עקרת בית".
 
טוב, אולי אין טעם ונוותר על זה...
למה אין טעם?אוהבת את אבא
בס"ד
בסוף נגלה שאנחנו באותה דעה. איפה הבנאדם שתמיד עם הדעה נגדנו? [המבין יבין..]
סתם, אני חושבת שהעולם הוא כזה, אישה חייבת ללכת לעבוד, אך זה תלוי גם בהרבה תנאים.
מה המצב, איפה הזוג עומד, באילו תנאים, מקום מגורים, כמות ילדים.
העולם שלנו "מחייב" גם אישה לעבוד, ותכלס- אם הבעל הולך ללמוד תורה, האישה לא יכולה להיות
עקרת בית, היא גם חייבת לפרנס. לכן יש בזה אפשרויות.
יש כאלה שחצי יום עובדות וחצי יום בבית.
זה נושא באמת שאפשר להתווכח עליו, אך בסופו של דבר- האישה חייבת לעבוד וזה המציאות בה אנו חיים.
טוב, נו... בשבילך... ;)אוסנת
אני מסכימה, אבל מוסיפה -
שבעולמנו האישה גם צריכה צורך נפשי לצאת לעבוד.
ולכן, גם אם התנאים קצת לא מאפשרים (יש מספיק כסף, אז שתשאר בבית... או העבודה דורשת הרבה כח ומאמץ) - לא צריך לפסול עבודה.
וכמובן, זה תלוי באישה.
אבל אסור ליצור לחץ חברתי האוסר ללכת ללמוד לימודים גבוהים משמעותיים, או לצאת לעבודה לפני שאחרון הילדים עוזב את הבית...
 
יש עוד נקודה -
שבגלל המחשבה הזאת, נשים נוהגות לוותר על רצונותיהן.
אישה משתוקקת ללמוד הנדסה. אבל "מה יהיה עם הבית, הבעל, הילדים" - היא מוותרת והולכת ללמוד הוראה (טוב, נו - הוראת מתמטיקה).
אולי בהתחלה זה נראה לה נכון, אבל בגיל 30 היא תופסת את עצמה מאוכזבת ועצבנית על חוסר המימוש העצמי.
יש פסיקה של הרמב"ם, שאדם צריך לעבוד במה שהוא אוהב.
אז אפשר לומר - היא אוהבת להיות מורה כי אז היא יכולה לחזור הביתה.
אבל מה יקרה בגיל 30?
אבוד לה.
לכן כדאי ללכת ללמוד מה שרוצים, ואח"כ להתפשר.
 
לילה טוב!
ממש לא מסכימה עם הגישה הזאת שאומרתרוצה להביןאחרונה
שלתת לאישה לעבוד זה לתת לה פריווילגיה מיוחדת, כיאלו, את ממש לא אמרוה לעשות את זה, אבל אם הכל יהיה מספיק טוב נואיל בטובינו לתת לך להרגיש מועילה ועובדת ונרשה לך (ותודי לנו מאוד) לצאת לעבוד, איזו הקרבה מצד הבנים המיוסרים להרשות  את זה!!!
לא!!!! ממש ממש לא!!!! בנות כמו בנים, יכולות אם בא להם לצאת לעבוד ואם לא אז לא, זכותם לעשות מה שהם חושבות שטוב בשבילם בלי קשר למגבלות אחרות!!!
אממ...מיטל
אין לי בעיה... במיוחד שכדורגל זה אחד הדברים היותר כייפים =))
נורמלי לחלוטין......זכוכית מגדלת
אבל בגבולות הטעם הטוב , לדג' אולי בת תשחק כדורסל או כדורגל , אבל לא תלך לזירת מתאבקים או משו
מה הבעיה?שרון.
כאילו, היום כבר הכל כ"כ התערבב, וזה לא משנה כ"כ אם יש בן שמצייר בשעות הפנאי או בת שמפתחת שרירים...
אבל זה עד גבול מסויים, כאילו, בן שישחק בוואלה כיף במשחקים לבנות,זה כבר מוגזם...  
מסכימה עם שרון:]יושי=]
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך