אם שי לי חברות שאוהבות לשחק כדורגל שיהנו להם, אני אישית לא ישחק איתם כי זה פשוט לא מתאים לי ואני לא אוהבת ומתחברת לזה.
לא יודעת מה עם בנים, אבל אני לא חושבת שזה יראה לי מוזר אם אחשלי נגיד יעסוק באומנות, זה מה שהוא אוהב, ומצידי בכיף!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....