קר לי נורא ואני רועדת ויש לי פרצי בכי וכאבי ראש גרון אוזניים שרירים, טעם מר בפה ומצב רוח ברצפה.
מחבלים ארורים, תמותו כולכם עוד היום. כולם בבית כי אין לימודים. אנחנו חייבים להישאר קרוב למרחב המוגן, כלומר בבית ולא בחדר שלי, כי החדר שלי בקומה העליונה ואני עלולה להחליק במדרגות, מה שאומר שאני ישנה בספה בלילה ומסתובבת אבודה בין הסלון למטבח בשאר היום.
כואב לי כל הגוף ומרגיש רע להתלונן כי אנחנו לא עוטף עזה. יש לנו 45 שניות לרוץ למרחב מוגן שזה 45 שניות יותר מהם, ועוד לא הייתה לנו אזעקה בסבב הנוכחי, בניגוד אליהם שחוטפים המון המון. אני לא מחפשת להתלונן, אני מחפשת לפרוק את המתח.
איום האזעקה מרחף מעלינו כל הזמן, אבל אין אזעקה.
ומטוסים, כל הזמן מטוסים ויירוטים. מלא מלא בומים.
לפחות כיבינו את ההתראות על האזעקות. זה לא מונע ממני להיכנס לרוטר כל חמש דקות לבדוק מה קורה.
אם יתחיל מבצע אני אכבה את הפלאפון. לא רוצה לשמוע על הרוגים ופצועים.
קר לי וכואב לי ואני בוכה ואנשים שלא חוו את זה לעולם לא יבינו מה זה להיות נפגע חרדה.
מחבלים ארורים, תמותו כולכם עוד היום. כולם בבית כי אין לימודים. אנחנו חייבים להישאר קרוב למרחב המוגן, כלומר בבית ולא בחדר שלי, כי החדר שלי בקומה העליונה ואני עלולה להחליק במדרגות, מה שאומר שאני ישנה בספה בלילה ומסתובבת אבודה בין הסלון למטבח בשאר היום.
כואב לי כל הגוף ומרגיש רע להתלונן כי אנחנו לא עוטף עזה. יש לנו 45 שניות לרוץ למרחב מוגן שזה 45 שניות יותר מהם, ועוד לא הייתה לנו אזעקה בסבב הנוכחי, בניגוד אליהם שחוטפים המון המון. אני לא מחפשת להתלונן, אני מחפשת לפרוק את המתח.
איום האזעקה מרחף מעלינו כל הזמן, אבל אין אזעקה.
ומטוסים, כל הזמן מטוסים ויירוטים. מלא מלא בומים.
לפחות כיבינו את ההתראות על האזעקות. זה לא מונע ממני להיכנס לרוטר כל חמש דקות לבדוק מה קורה.
אם יתחיל מבצע אני אכבה את הפלאפון. לא רוצה לשמוע על הרוגים ופצועים.
קר לי וכואב לי ואני בוכה ואנשים שלא חוו את זה לעולם לא יבינו מה זה להיות נפגע חרדה.
- לקראת נישואין וזוגיות