מה לעשות?קוגל ירושלמי
אוףףף..
תקשיבו ישלי בעיה.
קולה זמן זה נראה שאני עצובה!
היום הכי טוב שיהיה לי- אני לא אצליח לחייך!
מרגע שאני יוצאת החוצה-
ועד שאני חוזרת הביתה-
יש לי פנים שקטות ורציניות ודכאוניות!
ואני רוצה להיות חייכנית!
כולם אוהבים אנשים שמחים וחברמהניים!
אני כזאת...

מסורבלת... וממורמרת...;(   

ושקטה...



זה מעצבן!


תעזרו לי!
קחי את זה בתור דבר קל..Michal1
גם אם זה לא ממש בקטע שלך להרעיש וכל זה..
את יכולה באמת כמו שאמרת פשוט לחייך..!!
אולי לפעמים קשה.. אבל.. אני בטוחה שתצליחי..1!!
בהצלחה!
דבר ראשון עשית לי צמרמורת שכתבת:אוהבת את אבא
בס"ד
"יש לי פנים רציניות, שקטות ודכאוניות!"- מה פתאום! תכלס, את זאתי שמחליטה באמת איך את תראי בעיני אחרים
ובעיקר- בעיני עצמך.
עכשיו חברה, את רוצה להשתנות, את רוצה להיות חייכנית ושמחה.
אבל- משהו מפריע. עצם זה שאת מודעת לבעיה שאת עצובה ושאת לא יכולה להיות שמחה ושיש בך רצון להשתנות זה כבר חצי פיתרון.
החצי של הפתרון השני הוא ממה זה נובע. למה זה קורה לך. [נקרא- בירור פנימי]
לכן, אפשר לאבחן את זה מכמה זויות. או לבדוק מה ישמח אותך ואז ממילא לא תהיי עצובה.
ז"א למלאות חסרון ביתרון. או שפשוט תביני ממה את עצובה ותנסי לפתור את זה.
יש כאן הרבה להרחיב, אבל אני אתן לך כמה עצות קלות:
שבי עם עצמך לבד בחדר או איפה שלא תהיי. ופשוט תגידי לעצמך שאת רוצה לשמוח.
ואת רוצה להשתנות לטובה. וכדי להיות שמחה זה משהו שצריך לבוא אליך מהפנים.
בעצם, כל דבר חיצוני הוא שקר, שמחה חיצונית, הכל נעלם תוך שניה.
שמחה שנובעת מהבפנים של האדם היא שמחה אמיתית.
לכן- תבדקי מאיפה נובע בעיית הדיכאוניות/עצב שלך,
אח"כ תחילטי החלטה. תחליטי שאת רוצה להיות שמחה. פשוט תחליטי את זה.
וזה צריך לבוא ממך. זה צריך לבוא מהרצון שלך. הרצון הוא הכלי.
כמו שהזכרתי להלן יש כאן הרבה מה להרחיב איך לשמוח מכל המובנים.
[וד.א בפורום בראש יהודי יש על טיפים ל"תמיד בשמחה", מעונינת לעיין שם]
שיהיה ב"הצלחה.
אולי תלבשי מסיכה? אנונימי (פותח)
את צריכה לבדוק מאיפה זה נובע.
1) האם את שמחה שמחה אמיתית?
2) אולי זה נובע רק מביישנות?
3) שמא את אינך לא אוהבת את המראה ה''מחוייך'' שלך ומפאת זאת אינך מחייכת?
ו..כמו בערך שאמרה ''אוהבת את אבא''- אם זה נובע מ''אי-שמחה-אמיתית''' את יכולה לטפל בזה
נסי לחשוב- האם ביום חתונתך וכד', הרגעים הכי שמחים בחייך, את כן מחוייכת? אם כן- ולמה זה שונה מיום רגיל? מה יום-מיומים?
שמא אינך אוהבת את חיוכך? שמא את לא נמצאת בחברת אנשים שמחייכים ומפאת זאת אינך מרגישה בנוח לחייך?
ניסית אי פעם להכריח את עצמך לחייך או לצחוק? לדעתי נסי כמה ימים. בהתחלה זה יהיה קשה, אח"כ זה יבוא לבד. פשוט תחריכי את עצמך, תחשבי רק על דברים טובים, תרגישי קלילה, שמחה. ככה לא תרגישי ''מסורבלת'', תהיי חייכנית, ונסי לראות אם עוזר.
שמא את מרגישה שהחיוך ''לא מתאים'' לפנייך (הנוגות;))? אולי את לא מרגישה בנוח עם שיניים הקידמיות וכד'? (כן כן, לפעמים זה כך).
ובקיצור- לבדוק האם זה בעיה שנובעת מ''בפנוכו'' או מ''בחוץ''- האם בעיה של אי-שמחה אמיתי או רק מראה וכד'.
ב"הצלחה! 
אגב מיכל- מה הקטע לאמר לה ''לקחת את זה בתור דבר קל''? כאילו בחייאת, היא פותחת על זה נושא, רוצה ייעוץ.. מה נותנת לה התגובה הזאת? במחילה.. לה זה לא קל, זה מפריע לה בחיים והיא רוצה עצה, ולכן תגובתך לא הועילה לה בגורנישט. זוהי דעתי הדלה.

זה מוכר לי מאוד אבלרוצה להבין
עוד לא כ"כ מצאתי לזה פתרון שבאמת אפשר לומר שהוא תמיד עוזר, זה תלוי בכ"כ הרבה דברים ובעיקר באותו היום ובך, את צריכה לבדוק בתוךך, כי את היחידה שבאמת יכולה לשנות את זה ולדעת ממה זה, אבל הדבר שהכי עוזר במקרים כאלו זה חברות. אז תשמרי אותם קרוב
בשמחה תמיד!!
המממ...זכוכית מגדלת
בקשר למה שכתבת שאנשים אוהבים אנשים שמחים וחברמניים , זה לא תמיד נכון...
אני אישית לא  אוהבת אנשים שמחייכים יותר מדי , אולי זה נשמע מוזר , אבל לפעמים בחיים גם צריך להיות רציניים, ברור שצריך לשמור על פנים שמחות , אבל לא למרוח על הפרצוף חיוך מפגר....
וואואנונימי (פותח)
אולי זה בגלל שקשה לך לוותר על העצב..? חשבת על זה?
תרשי לעצמך להראות שאת שמחה. הכי מעריכים אנשים שמחיםץ
אמממ.... הכול יכול להיות...קוגל ירושלמי
העניין הוא ש...
אולי זה נובע מביישנות..
כי-
בבית אני די שמחה כזאת...
לפחות משתדלת....
ברור שבימים המאושרים בחיי אני מחייכת..
אממ..
אני חושבת ש..
אני לא שמחה הרבה פעמים..
שמחה אמיתית..
כי..
אני בנאדם רגיש..
ואפילו מאוד..
וזאת בעיה 
גדולה מאוד
אני יכולה לבכות שעות על צרות שיש לאנשים אחרים..
ועל כל קשקוש שמישהו אומר..
אני חושבת...
ולפני שאני מוציאה משהו מהפה..
אני חושבת טוב טוב..
ויש לי הרגשה שכולם מסתכלים עלי...
ואני יודעת שזה לא נכון!
אבל ההרגשה הזאת לא עוברת..
אני מרגישה כמו אדם מבוגר...
למרות שאני רק בת 12..
אני מרגישה שהבנות בכיתה שלי תינוקיות..

וואי...שפכתי
אוף..

החיים מסובכים..



חשיבה חיוביתאנונימי (פותח)
מתי שקורה לך משו ואת נהיית דיכאונית בגללו אז אני מציעה לך להיסתכל מה טוב במה שקרה לך ולא ברע {למרות שזה הכי קל..} אבל דוגרי אני לא יכולה להגיד על זה כלום כי זה בדיוק מה שקורה לי וגם אני מנסה להשתנות....
 מקווה שעזרתי כמה שיוכלתי..
אבל תזכרי משפט שכדאי לך לשנן אותו כל הזמן- {אני מקווה שזה לא דוסי מידי}
"תחשוב טוב יהיה טוב"
כאילו מישו מסתכל עלייך בכלל!!חיימשוגעים!!
את יכולה לצאת איך שבא לך..
 
שיא המסכימה עם תותי פרותי!כפ"ד בנשמה
אבל תתחילי בקטן לאט לאט נגיד להסתכל על משהו בצורה חיובית במשהו מסוים ואז את מתרגלת כבר ואת מתייחסת להכול ככה. אצלי זה עבד!
כנסי!!!malichi
זה כיתה ז' ח' זה עובר , רוצים להתאבד ולמות וסתם חיים מסריחים.. אבל כזה
שמגיעים לכיתה ט' זה עובר (מנסיון!)
תתחילי לישמוע שירים שמחים ופשווט תיהיה ילדה שמחה כמבה שאת יכולה!!
אז בהצלחה..
לחשוב חיוביאיציק הג'ינג'י
תתחילי לחשוב חיובי
הכל לטובה! גם אם אפילו את לא מבינה
פשוט תחייכי...Reutotאחרונה
בלי לחשוב על סיבות לחייך...
תרגילי ת'פנים שלך תמיד לחייך... אפילו סתם ככה...(רק שזה לא יראה דבילי...)
כי אחרי המעשים נמשכים הלבבות...
 ואז תהיי שמחה כי תמצאי את החיוך בסביבתך.... [מנסיון...]
 
 וחוץ מזה חיוכים זה מדבק... את מחייכת, אנשים מחייכים בחזרה, אלה שקלטו ת'חיוך שלהם מחייכים... וזה מתגלגל...
 
-יש לי חברה שיא הדכאונית.. בחיים לא תראו אותה עם חיוך...
אז במקום להגיד לה כל הזמן סיבות לחייך ולהיות שמחה... אני פשוט מחייכת אליה
וזה הכי הכי הכי עובד!!!
..גיימס פוטר
הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 
עכשיו בגלל המלחמה הם עוד יחסית פעילים😅הרמוניה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

כבר זמן רב שאין מצטרפים צעירים חדשים לפורומיםפ.א.
והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 
חד משמעית בקורונה היה ה הרבה.סוורוס סנייפאחרונה

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

מי רוצה לחזור ללימודים??ניגון❤️

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

אני כבר שנה וחצי בבית...ההרהמורניקאחרונה
גם פרה זקנה יכולה להניב חלב..😌😌עוד חומייני חי
כעעען כען
למה אתם חיים?מעייןאהבה

מה הסיבות שלכם בחיים?

חתירה מתמדת להגשמה עצמיתפ.א.
כי ככההרשפון הנודד

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

אני חיהניגון♥️
כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף
נהנה מהחיים פשוטההרהמורניק
וואוצאצא

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

אם כבר הגעתי לעולם ואני כאן - נעשה הכל כדי להנותGini
מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן 
אני הגעתי למסקנה שהחיים זהגלגל שבו אני עולה ויורדתתמימלה..?אחרונה

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....

יש אנשים!הרשפון הנודד

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

למישהו יש הדרן?איידן

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

למישו יש את היי סקול מיוזיקל בדרייב?נחט

או סרטים אחרים 

יש פה אנשים ערים?מעייןאהבה
תמיד...אנא בכחאחרונה

אולי יעניין אותך