הי!>>>טל_טול
בס"ד=]
 
תצ'מעו.. ניסיתי היום להסביר לחברה שלי מה שלילי בחולצה קצרה.
ת'כלס- זה לא כ"כ עבד לי.. הסברתי לה שדבר ראשון- זה מה שה' רוצה שניהיה צנועות וכו', דבר שני, אמרתי לה על הקטע שזה יכול להחטיא בנים.. פה היא ממש התעצבנה ולא הבינה מה הקטע- סנטימטר פחות או במקרה שלנו משהו כמו 10-20 סנטימטרים, ובכלל- מה מחטיא בזרוע? קיצור.. ניסיתי להסביר לה.. לא עבד.. ובדיוק התחיל שיעור.. ולא הספקתי כל היום.. הבטחתי לה תשובה כמו שצריך
אני רוצה מישהו או מישהי שיסביר ת'עיניין כמו שצריך.. אני יודעת שאם אני מביאה הסברים כמו שצריך היא משתכנעת והולכת תמיד עם שלושת-רבעי (במיוחד עכשיו קיץ.. אזזזז..)
אה, ואם אפשר בלי הקטע של "כבוד של האישה". לדעתה זה מכובד ללכת כך.
אני מקווה שלא חפרתי
אם אפשר במסר אישי.. תזכו למצוות צדיקים!
יפה לך על הרצון לעזור.. =]Michal1
Iמקפיץ באלגנטיותIטל_טול
היא ביקשה במסר אישי.אוסנת
אבל אם מישהו גם רוצה לקרוא,
אפשר להעלות.
אוסנת, להעלות ת'תשובות שנתת לי?טל_טול
בשמחה.אוסנת
רק תערכי את מה שצריך.
יש דברים שלא מתאימים לפורום...
 
עזבי,
אני אעשה את זה.
טוב?
 
לילה מוצלח!
אה, מעולה איך שבא לך=]טל_טול
בבקשה -אוסנתאחרונה
*נכתב בצורת מסרים, כי אין לי סבלנות לשלב הכל ביחד.
*יש קטעים מצונזרים. אני נגד צנזור כשאפשר, אבל פה אי אפשר. אז אם מישהי רוצה - בשמחה, תפני באישי...
 
קודם כל, ישר כח על הנסיון לענות!
 
בלי להתנשא או להאשים אותך... רק מתוך רצון להבין ביחד למה זה לא ממש הצליח, ואיך עושים את זה פעם הבאה (כולנו היינו כמוך, אבל אחרי הרבה נסיונות, עצות, לימוד - למדנו איך לעשות את זה יותר טוב) -
א. רוב האנשים לא נהנים לשמוע תירוץ - "ככה ה' רוצה". בוודאי שככה ה' רוצה, אבל למה שאני אעשה את מה שהוא מבקש ממני?
לכן צריך להסביר בעזרת טיעונים שכליים - דברים הגיוניים שמתיישבים על הלב.
ב. ולכן היית מעולה שאמרת לה שזה מכשיל בנים.
הבעיה פה היא, שבנושא הספציפי הזה בנות לא אוהבות לשמוע את זה.
אם בגלל שהן רוצות למשוך, אם בגלל שהן לא מבינות מה זה אומר "להכשיל בנים", ואם בגלל שזה מעצבן לעשות משהו בשביל שמישהו אחר לא יחטא... שיעבוד על עצמו!
ג. אז התשובה החשובה ביותר היא, שאנחנו שומרות על צניעות כי זה משפיע על הנפש שלנו.
במקום לחיות את חיינו, אנחנו עסוקות בלמשוך צומי (בין במודע ובין לא במודע), באיך שאנחנו נראות, במה שבנים יחשבו עלינו... במקום להשקיע בנפש ובאישיות שלנו, אנחנו מתעסקות בשפתון ובפן.
אנחנו צריכות ללמוד לאהוב את האישיות שלנו, גם אם הגוף שלנו לא מדהים ופצצה. ואין הכוונה להזניח את הגוף... רק לשמור את הפלוס הצדדי הזה, למישהו שיראה בנו את העיקר.
אני, באופן אישי, לא מ ס ו ג ל ת ללכת עם שיער פזור. לא מתוך צדיקות - פשוט ברגע שהתרגלתי, אני כבר מרגישה איך ששיער פזור הופך אותי לגאוותנית ו'רודפת תאוות' (לא יודעת איך לקרוא לזה). אותו כנ"ל עם שרוול מעל למרפק.
אז אולי נתכסה כמו האלה מבית שמש? או כמו ערביות באירן?
לא. לשם כך באה ההלכה ואומרת לנו בדיוק מהם המקומות שצריך לכסות, מקומות שכשנכסה אותם - נהיה עסוקים באישיות שלנו לא בגוף שלנו.
ואנחנו לא מכסים את כל הגוף - כי עדיין יש כבוד לגוף, יש לו מקום וחשיבות.
 
מאוד קשה להפנים את הרעיונות האלו, בעיקר כשלא רוצים. וגם כי הם קצת מורכבים ויצר העריות חזק ממנו...
אז אל תתיאשי אם לחברה שלך זה כרגע לא מתישב על הלב.
יום אחד היא תבין את זה.
 
ועוד נקודה שהיא לא ממש טיעון טוב... אני גרה בדרום, ומסתדרת מצוין עם שרוולים ארוכים. כמו שנוהגים לומר - "מה ההבדל של 10 ס"מ? מה זה כבר משנה?" - זה באמת לא משנה לחום.
יהיה חם בין אם תהיי עם שרוול 3/4, ובין אם תקצרי אותו לקצר...
 
 
רציתי לברר יותר לעומק ת'עיניין של ההחטאה כי תכל'ס- זה לא היתה רק החברה שלי בספיציפיות, ישבנו כמה חברות ו-כן.. כולן היו עליי.. הקטע שהן לא הבינו מה מחטיא בזרוע? זה כאילו--- יד סה"כ! אני עניתי להן- שמאיפה לדעת ושאנחנו צריכות לעשות השתדלות שהם לא יחטאו כי אז זה יכול להיות בגללנו וכו'.. אבל, אני רוצה משהו יותר מדויק..
[יודעים אצלנו מה זאת אומרת להחטיא (למה זה גורם..) השאלה היא מה מחטיא בזרוע..]
*ודבר שני.. אני יודעת כבר מה תיהיה התשובה מראש (לֶמה שכתבת כ"כ יפה ב-ג'.. לדעתי): "אני אוהבת את עצמי כך! עם הקצר! אני לא מרגישה שזה פוגע לי בכבוד! (בגלל זה לא אמרתי להן את זה.. ידעתי שתיהיה התנפלות..) "
מה לזה ^ את יכולה לענות?
 
לנו כבנות קשה להבין את הקטנוניות הזאת באורך השרוול.
לפעמים שומעים בנות שאומרות - "אם מישהו חוטא בגלל היד שלי, אז הוא עם בעיה נפשית".
אז ככה:
ראש של בנים עובד אחרת. אני פעם הצלחתי להבין מה בדיוק עובר להם במוח.
אבל אני לא בטוחה שכולן יכולות להצליח.
(...) --> אם מישהי רוצה, אפשר לבקש במסר...
זה תלוי באדם, עד כמה הוא עבד על עצמו או מה המצברוח שלו עכשיו.
יש בנים שרוצים לאבד את הראש, וזאת בעיה שלהם. לא בגלל זה תכסי את האצבעות.
אבל רוב הבנים שומרים על עצמם, ולא רוצים ליפול. וכשהם רואים בת בצורה לא צנועה בעליל, זה מאוד קשה להם לשמור על עצמם. לפעמים אפילו כמעט בלתי אפשרי.
את יכולה לומר - טוב, תשמרו על עצמכם. בעיה שלכם.
אבל גם יש לנו ערבות הדדית, וגם היצר הזה חזק ממנו. מכולנו. אז נשתדל להפחית כמה שיותר את עוצמתו...
 
ב-ג' לא כתבתי שזה פוגע בכבוד. אולי רק בסוגריים...
הנקודה העיקרית היא, שהליכה בצורה מושכת (ולא צנועה) גורמת לנו להחשיב רק את החיצוניות שלנו. גם אם נשנן ש"מאוד חשוב האישיות", עדיין אנחנו מתעסקים כל הזמן בחיצוניות. באיך נראה ואת מי נמשוך...
את מוזמנת לשאול את חברות שלך, אם זה מה שהם רוצות שיראו בהן - בחורה יפה. וזהו.
אם נראה להם נחמד, שחיילים קונים חוברות מלאות בדוגמניות, שתווית המחיר שכתובה בצד היא רק לקישוט, להסתיר את המטרה האמיתית - לגרום לבנים לחטוא. מה הדוגמניות האלה שוות? אף אחד לא א ו  ה ב אותן. אוהבים לראות את הגוף שלהן, והאישיות שלהן, הרצונות, האידיאלים - לא מזיזים לאף אחד.
ומה אנחנו רוצות בחיים?
למשוך, שיאהבו את הגוף שלנו וינצלו אותו?
או שמישהו יאהב אותנו, עמוק עמוק בנפש. אהבה לנצח. שיבין אותנו ויאהב אותנו בגלל מה שאנחנו...
אהבה כזאת, כדי שתחזיק מעמד - צריכה להיות בגיל יותר מבוגר, ועם כמה שפחות "אקסים" שיעוררו אכזבה, אי אמון בגברים, והשוואות...
 
לעניין הכבוד:
באמת קשה להסביר את זה, לבנות שרוצות להמשך ולא רוצות לשמוע.
אותי, הנקודה הזאת שכנעה, (...)
אני לא יכולה להרגיש מכובדת כשנועצים בי מבטים רק כי החולצה שלי קצת צמודה.
הכבוד לא נובע מהצד שלנו - אנחנו מכובדות. אבל אנחנו גורמות ליחס זול ולא מכובד. זה איבוד הכבוד על ידי לבוש לא צנוע.
על הכבוד, תשקלי אם לדבר.
כי זה באמת קשה להבנה.
לפעמים בנות נהנות מתשומת הלב שניתנת להן, גם אם היא זולה ודוחה.
 
בכל מקרה,
אחרי שתדברי איתן עוד פעם אחת - אל תנקצי להן.
שילכו איך שהן רוצות. את את שלך אמרת.
רק אם מישהי תפנה אליך כדי לדבר על זה שוב - תדברי איתה.
אבל שלא יבוא מצידך, כי זה רק מעיק ויגרום להם להתרחק ממך.
בעז"ה, עוד כמה שנים הן תגלנה את האמת בעצמן. ואני מקווה שלא בדרך המרה של ניצול מיני.
 
 
 
מהבחינה ההלכתית כתוב "זרוע באשה ערווה"חילא דמשכנא
ז"א אסור לגבר לראות זרוע של אשה,ולדעת רוב הפוסקים החלק שביד מהכתף ועד למרפק הוא זרוע ולכן הוא צריך להיות מכוסה.
מעבר לזה,מבחינה פנימית שרוול קצר הוא רק סמל למשהו שקורה אצל הבת-מישהי שהולכת עם קצר מלבד זה שאולי פחות חם לה,היא מסמלת שהיא לא כ"כ מקפידה על ההלכה ולא כ"כ מעניין אותה מהקפדה על הלכות "קטנות" לכאורה.
שרוול קצר זה גם בא הרבה פעמים כהתחלת תהליך של התרחקות מההלכה בהקשר של צניעות זה מתחיל בזה ונגמר רחוק יותר...
כל ההסתכלות הזו על העניין לא נכונה לעניות דעתי-צניעות זה לא סתם הלכות-זה מסר מה'.
ה' אוהב אותנו ורוצה שנשמור על עצמנו.ואנחנו צריכים להיות צנועים כי ה' הוא אבאב שלנו והוא אוהב אותנו ואנחנו עושים מה שהוא מבקש ובטוחים ב100% שזה לטובתנו.
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך