שלום לכולם, ערב טוב.
על סדר היום: התפטרותו של שר הבטחון ליברמן על רקע הפסקת האש שנכפתה על ישראל בידי החמאס.
ליברמן צודק. זו לגמרי כניעה לטרור. אנחנו יוצאים עם הזנב בין הרגליים, ובחמאס?! בעזה חוגגים!!
גם על ההתפטרות שלו וגם על הפסקת האש.
למה לנו לרדוף אחרי הזנב של עצמנו?!
כאילו אתם קולטים מה קורה פה? איך זה שאנחנו ודמנו נעשים הפקר גמור בעיני אויבינו?! איזה חילול השם.
אני כותב במילותיו של סמ"ר גד עזרא הי"ד שנהרג במבצע "חומת מגן" (תשס"ב, 2002) שכתב במכתב לארוסתו גלית לפני נפילתו:
"אבל מצד שני אין דבר שאני רוצה יותר מלצאת למבצע הזה ולהכות את הנבלים האלה מכה כזו גדולה,
כדי שלא יחשבו אפילו לעשות עוד פיגוע או אירוע חבלני ויקחו בחשבון שכל פעם שיעשו זאת נכה אותם במקום הכי כואב שיכול להיות, ונהיה מוכנים לשלם את המחיר".
למה אנחנו לא מבינים את זה?! למה תושבי הדרום צריכים להוות את מטרת החיצים של מדינת ישראל כולה?!
כולנו יודעים יפה מאוד איזו תגובה היתה אם הטילים והרקטות היו נופלים בתל אביב.. נקודה צינית מאוד למחשבה.
מאז הגירוש מגוש קטיף (ובכוונה אני קורא לזה ככה ולא התנתקות, כי כשאתה מתנתק אתה מתנתק מרצון, אבל אותנו גירשו בכוח).
על הריסות הגוש היום, חוגגים החמאס ותושבי הרצועה במעוזי האמל"ח שלהם.
מתי נתעורר כבר? למה ההסתר פנים כ"כ גדול? התשובה היחידה שיש לי זה שהגאולה מתקרבת, אבל קצת קשה לראות את זה.
מצד שני, יש ניסים גלויים גם בתוך "ההסלמה" הזאת. הנס באוטובוס שעד דקה לפני שנפגע מהטיל ונשרף כליל היה מלא בחיילים.
כ-500 רקטות וטילי נ"ט שנוחתים בשטחי מדינת ישראל, הרבה מאוד מתוכם בשטחים מאוכלסים. ומה התוצאות? רק הרוג אחד שהוא בכלל איזה שב"ח ערבי מחורא? איך ה' אוהב אותנו!!
קיצור, אנחנו חייבים להתעורר מהחלום שלא יתגשם על שלום עם החמאס, איסמעיל הנייה ואבו מאזן. זה פשוט לא יילך.
שילמנו מספיק מחירים כואבים. במיוחד מאז היציאה מרצועת עזה אחרי הגירוש מגוש קטיף.
הגיע הזמן להבהיר לממשלת ישראל ולהנהגה המדינית והצבאית: דם יהודי אינו הפקר!
שנזכה לגאולה שלמה ברחמים בקרוב. אמן.
