תקראו, לפעמים, כשאני קורא פה תגובות/שירשוריםשפמנון
אז אני חושב: השם המתאים יותר לפורום הזה הוא: "נוער וגיל ההיתפגרות".
עכשיו תגיבו- זה לא נכון?
כולם מתלוננים! די! אנחנו לא זקנים- יש עוד לפחות איזה מאה שנה לפנינו, אם לא יותר בע"ה, אז למה להיתלונן כל הזמן כמו זקנים?
תשמחו, תצחקו אבל אל תתלוננו!- הקב"ה הביא אותנו לעולם כדי שנהיה שמחים ולא עצובים ורוטנים כל הזמן.
 
סליחה אם זה היה קצת חריף, אבל לא יכולתי להיתאפק...
וסליחה אם נעלבתם, תודהעל סליחתכם (למי שסלח).
יום טוב!
בדיוק בשביל שנהיה שמחיםאורושקוש
אנחנו מבקשים עזרה פה ושופכים הכל. רק בשביל שנרגיש שמחים ומרוצים אחרת למה עוד יש לנו להתלונן?!
^אוסנת
ודי כבר להטיף מוסר בנושא.
 
מיצינו.
נו, אבל למרות שה' הביא אותנו להיות שמחיםשרון.
הוא גם שם לנו בדרך קטעים קשים, ופה אנחנו פורקים, כדי לקבל עצות טובות ולא לשקוע בדיכאון או להתאבד....
יופי שאנחנו מתלוננים, גם לנו קשה בחיים, לא רק לזקנים!!!
מסכימה עם שרון ואורשקוש :]יושי=]
נממ..יורבית
בד"כ עצם זה שאתה חושב כל היום על כמה שרע לך ורע לך ורע לך, אז באמת רע לך.
אם אתה חושב על דברים משמחים ולא מתלונן [או "פורק" כמו שאתם קוראים לזה..] אלא מודה על מה שיש, אז אתה באמת שמח...
תפסו פרופורציות, מה שנראה לכם לפעמים קשה הוא ממש לא...
כן,הסנה-בוער
לה"ו
בטוח בגלל שרשמת את זה ^^ ייפסקו כל מקרי הדיכאון בעולם. הממ.
דחילק, אנשים רוצים להתפרק. מה אכפת לכם? אתם מבינים שכל אחד שמספר על הצרות שלו ועונים לו פה בזלזול הוא אדם שלם? עולם ומלואו?
יורבית-יושי=]
אנחנולא חושבים שרק רע לנו, אבל פע פורקים את הכל.. כל מה שעובר עליך..
אנחנו מודים על מה שיש- אבל עדיין לא הכל קל- אז 'פורקים' פע- ואנשים מעודדים.. בשביל זה יש חברים,לא?! ;)
אם באת למתוח ביקורת אל תבוא- אם לא מוצאחן בעינך מהרוצה להבין
שכתוב כאן- אל תיכנס, אבל אין לך שום זכות להעיר לאנשים על מה שהם כותבים כאן!!!
פעם באיזה שבועיים מישו מעלה את זה.הודי'ה
חאלס!
יש אנשים שצריכים עזרה והם צריכים לפרוק.
לך יש חיים טובים זה לא אומר שלכולם.(לא שאני מתלוננת..)
אני לא חושבת ש...אוסנת
רק אנשים מסוימים עוברים את מה שכולם מדברים עליו כאן.
אני מניחה ש-99 אחוז מהעולם עובר את זה.
 
אבל יש אנשים שמדחיקים, ולכן לפעמים הם מתרגז\ים כשאחרים מעלים את זה על פני השטח.
[ולא בהכרח ששפמנון הוא כזה, דיברתי בכללי]
אני בעד לשנות את השם ל"נוער וגיל ההתאבדות"צח ואדום
כן, מוכר.אוסנת
למה לרדת על זה?
די.
מותר. מותר לרצות להתאבד.
וצריך לדבר על זה.
ואם כל הזמן אנשים יכנסו כדי לרדת על - "כמה שאתם מזרוחניקים", "מחפשים צומי", "חסרי חיים" או כל פנינה אחרת - אנשים יפסיקו לדבר.
ואז באמת מישהו יתאבד.
 
חבר'ה, זה באמת לא מצחיק.
אני מכירה פורום אחד שדבר כזה קרה.
אני גם מכירה!ואחת עם חצאית
אולי אנחנו מדברות על אותו אחד?
ודי,אנשים.תתעסקו בחיים שלכם אם אתם לא רוצים לעזור לאחרים.
יתכן. אבל יש הרבה מקרים כאלה...אוסנת
אז הגיוני שגם לא.
אני אישית מכירה במקום אחד.
כל החיים אנחנו רק מתחפשים אז רק להיות אמיתי...שלבוקית
צדקתם ממני... לא חשבתי כמוכם.שפמנון
ואם מישהו נעלב- סליחה
היום משהיא אמרה לי משו כזה בערך:שלבוקיתאחרונה
למה פה את לא אמיתי ולא חמודה כמו שאת באולפנא?
ות'אמת כאילו דווקא פה אני אמיתית ובאולפנא אני פשוט הילדה שאת רוצה שאני יהיה!
אז פליז מי שזאת אל תגיבי כאן את יכולה באישי...
ושתדעו שאי אפשר להגיד לבנאדם איפה הוא אמיתי ואיפה לא...
הוא מכיר את עצמו הכי טוב....
יומטוב=]
ושבת שלום!!
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך