כאשר אשתו והילדה היו איתו ברכב. אם הוא רוצה שבסוף יקרה משהו איום כמו זה?

הכביש הוא לא תחרות, הכביש הוא מסלול מכשולים מסוכן!

תנסי לפתוח איתו את הנושא בצורה נעימה על איזה כוס קפה בזמן נוח.

תגידי לו שזה מאוד מפחיד אותך והוא נוהג בצורה שמסכנת אותו, אתכם ואחרים בכביש.
אני חושבת שאולי גם תתנצלי על כך שאת מרבה להעיר לו ולהסביר שזה לא נובע מביקורת אלא מפחד אמיתי, ואם הוא לא מתכוון לשנות את הרגלי הנהיגה שלו את תצטרכי למצוא דרך חלופית לך ולילדה. כי יותר חשוב מהאגו שלו- חשובים השפיות הנפשית והבריאות שלכם.

לנסות לא לבוא בנימה תוקפנית אלא בגישה שיש פה בעיה- בוא נראה איך פותרים אותה ביחד.

הייתה לי בדיוק את אותה הבעיה לפני כמה שנים. אני כ"כ מבינה את ההרגשה שלך. זה חוסר אונים ותיסכול גדול. התפללתי לקב"ה שיעזור לי, ובחסדי ה' יתברך גנבו לנו את האוטו.. לא היה לנו ביטוח על זה, ולא הייתה לנו אפשרות לקנות רכב עד היום ב"ה.. אמנם ממש לא התפללתי שיגנבו לנו את הרכב, פשוט ביקשתי מה' שיעזור לי ושאני והילדים ממש בסכנת חיים כל פעם שבעלי נוהג - ואלו לא היו דימיונות, הסתכלתי כל פעם על מד המהירות וחשכו עיניי, ופשוט התפללתי שנזכה להגיע הביתה בריאים ושלמים, והקב"ה ראה את הפחדים שלי ואיך שבעלי מתרגז כל פעם שאני מבקשת ממנו להרגיע, וה' החליט שהכי טוב שפשוט לא יהיה לנו רכב.. ותאמיני לי שכמה שקשה לנו להסתדר עם אוטובוסים עם הילדים הקטנים, לפחות אני לא צריכה להיות על סף התקף לב כל פעם שעולים לרכב עם או בלי הילדים..

בכל אופן.. תנסי להמשיך להשפיע עליו שיסע יותר בזהירות, ואם הוא באמת לא מבין, אולי תנסי לנסוע יותר בתחבורה הציבורית, או במצבים של לחץ ואין ברירה אז אולי במונית. בהצלחה רבה, ושה' ישמור עליכם.

כמהר.

אם הוא נוסע במהירות המותרת, תעבדי על עצמך לסמוך עליו יותר. כשנוסעים עם אדם שסומכים עליו לא מרגישים נסיעה מהירה (בדומה, נניח, לטיסה במטוס).

אם הוא באמת נוסע מעל המהירות המותרת או בצורה פראית את יכולה להגיד לו שיש פוסקים בני זמננו שאמרו שלאדם כזה יש דין רודף ומותר להרוג אותו כי הוא מסכן אנשים אחרים... אולי זה ישפיע.

הילדים שלי תמיד נסעו ללא חגורות והייתי משתגעת-

פעם עצר אותי שוטר ואמרתי לו שיביא לי קנס וסבבה והכול אבל שיסביר לילדים הוא היה חמוד ממש ודבר איתם בנחרצות ומאז אין מצב ללא חגורה והם גם מלמדם את הקטן והכול בא על מקומו בשלום...

אחותי אומרת שמאז הנהיגה המונעת היא נוסעת זהיר כי היא לא מסוגלת את השעמום הזה עוד פעם...

אז משהו בכיוון הזה

אחרי שפעם אחת הוא לקח סיבוב מהיר וכמעט עשינו "צלחת" (ב"ה זה היה בשטח חקלאי שומם) כעסתי עליו והוא נעלב אבל זה פתח שיח שבסיומו בכיתי והסברתי לו שבתור יתומה מגיל צעיר, מוות אצלי זה דבר מאוד מוחשי, זו לא מילה או כותרת בעיתון, זו הוויה שלמה של אובדן.

הבהרתי באמת בדמעות שאני לא רוצה להיות בכותרות ביום המחרת ושאני באמת מסוגלת לדמיין את הכותרות האלו באופן ממשי...

ורק אז הוא הפשיר...וקיבל...ושינה... 

בהריונות הייתי מבקשת שיאט כי זה עושה לי בחילות...זה גם עזר לפני השיחה הזו...

שזה מה שנשמע שרוב הנשים פה מפחדות ממנו.

בנוסף, ביו"ש הוא עשוי להיות מציק אם אתה יורד המון לשוליים.

(ספציפית - יש לי מובילאיי, אוהב אותו)

אצלי המובילאיי לא מזהה תמרורים/רמזורים וכד'.

ומתסכלת מאוד!!!

פחות בגלל הנסיעה האיטית, יותר בגלל נסיונות עקיפה מסוכנים של מי שנוסע מאחוריכם ומתחרפן.

אם אני נוסע לאט, זה מפתה נהגים מולי לצאת לעקיפות מסוכנות כשיש משאית או רכב איטי בצד שלהם.

כשאני נוסע קצת יותר מהר, הם לא מעיזים.

ממש צחקתי, תודה. (כתוב בצורה מוצלחת)

את יכולה להגיד לו שאם הוא יסע מהר תתקשרי למשטרה שתחכה לו צומת הבאה וישללו לו את הרשיון.

ואם זה מעניין אותו- אז מבחינה הלכתית יש לו דין רודף לכל דבר ועניין..

בהצלחה!!

מה כן הורג: חוסר ריכוז בכביש, עקיפות מסוכנות בכביש לא פנוי, צמיגים/בלמים לא תקינים.

נסיעה לאט שגורמת לנהגים מאחוריך לעקוף בצורה מסוכנת, זה למשל הורג.

אם יש לכם רכב מ-5 השנים האחרונות, אפשר להיות רגועים גם עם נהג קצת יותר זריז. ABS, ESP ומערכות שונות ברכב דואגים שלא יקרה לכם משהו מסוכן מדי.

ברכבים קצת יותר ישנים או פחות בטיחותיים (ע"ע רנו לוגאן שהתפרסמה לאחרונה), הסיכוי למות בתאונה חזיתית עולה בהרבה.

האם הבלמים שלכם תקינים? האם הרכב מתוחזק תקין?

האם הנהג מרוכז בכביש או מתחיל לרחף?

המשטרה בישראל בעיקר אוהבת לעשות את מה שקל. דו"ח מהירות בכביש פנוי באמצע הלילה למשל. נראה אותם מוצאים את העוקפים בפס לבן בכבישי השומרון, או את אלו שנוסעים על 60 בכביש מהיר בצד שמאל - עבירת תנועה לכל דבר ועניין ובכך מכשילים את מי שנוסע סביבם בלעקוף אותם מימין.

מה זה נקרא אצלך קצת מהר? תדייק

במקום 90 -110? או במקום 90 -150?

מדינת ישראל משקיעה מליארדים בכבישים ישרים ואיכותיים יחסית (6, 471, 5,  חלקים מ-1 המחודש ועוד) ואז שמה עליהם תמרור של 90, או של 110.

אין שום סיבה לא ליסוע מהר בכביש כזה בשעות הלילה כשהוא ריק.

למעט כמובן המצלמות, שהן מחוללות תאונות-חזית אחור בעיקר של אנשים שרואים אותן ובולמים בפאניקה.

תזכורת: הילדה בת השלוש שנהרגה מזריקת אבנים בכביש 5, נהרגה למעשה בתאונת חזית-אחור עם משאית, שבלמה כתגובה ליידוי אבנים. אפקט דומה בדיוק לנהג שפתאום מגלה שיש לימינו מצלמה.

גם 150 קמ"ש זה סבבה לרכב מודרני שאינו מיני ועם בלמים תקינים וצמיגים שאינם סיניים. מתאונה במקרה כזה תצאי עם נזק פח וצליפת שוט, ולא מעבר לזה.

זה לא נעים, אבל לא נורא. בשביל זה יש לאוטו שלך "כלוב" ברזל וציוד נוסף.

(גם זה מנסיון, אמנם לא כנהג אבל הייתי ברכב בקרות התאונה).

אבל ברכב ממול יכולים להיות הרוגים-כמו שראינו עם המשפחה,תושבי הזיפ נשארו בחיים והמשפחה ממול נמחקה

אז לא חכמה לחשוב רק על החיים של עצמך שאתה מוגן, כשאפשר למחוק חיים לאנשים אחרים.

גם לי שנים בעלי אומר שאין בעיה שהוא נוהג ב150. לפני כמה ימים עצר אותנו שוטר על המהירות הזאת, לא לדבר על שלילה וקנס וכ. השוטר  הוציא אותי מפגרת ותמימה שאני לא מבינה את הבעיה ב150.

אומר לי מה את ילדה קטנה את לא מבינה שזה נהיגה מופרזת????????????????????????

אחרי ששנים בעלי עושה ממני סתם חרדתית ואין בעיה.תאמין לי בעלי יצא כל כך מושפל מכך ששנים הוא מאכיל אותי שהמהירות הזאת מעולה על אף פחדי המיותרים. ופתאום שוטר מסביר בפנים עד כמה אני צודקת

המהירות המותרת היא סתם קשקוש של פקיד על נייר. נתחיל מזה.

בטח כשמדובר בכבישים מודרניים וחדשים יחסית. 

רוב התאונות לא נגרמות ממהירות מופרזת. רמזור אדום לא קשור למהירות מופרזת אלא לרמזור אדום. גם אלכוהול לא קשור למהירות מופרזת אלא לעייפות.

"קורס נהיגה מונעת" (עברתי) הוא קשקוש שנועד לספק פרנסה לשוטרים בגימלאות. בסדר, שיהיה.
לא נתקלתי בשום דבר מעניין באמת שם. כולל לא באיך רכב מתנהג לפני התהפכות או איך מונעים "זריקת ת..ת" כשזו מתחילה.

הולכי רגל לא קשורים בכלל. הולכי רגל יש בדרכים עירוניות ושם לפעמים גם 50 קמ"ש זה יותר מדי. אין הולכי רגל על כביש בין עירוני, אני מקווה לפחות.

"רוב תאונות הדרים נגרמות על ידי גברים". אמת. גם רוב הגננות המתעללות הן נשים.  עניין של ק"מ על הכביש, לא מעבר לזה.

פרקטית, אם התשתית תהיה סלחנית, גם נהגים אשמים לא יגרמו לתאונות.

מי שנוהג לאט מדי אשם. הוא נוהג מתחת למהירות המותרת או נוהג בשמאל ולגמרי אפשר להעמיד אותו לדין.

בוודאי שמי שאשם בזה שיש גמל על הכביש  הוא בעליו של הגמל. גמל לא צריך להיות על הכביש.

רמזור  אדום לא קשור למהירות גבוהה בכבישים מהירים, שם כידוע אין רמזורים בכלל.

סטטיסטיקות של מוקדי סיכון

גורמים שהמטרה שלהם זה להרוויח יותר כסף על ידי זה שיש פחות תאונות.

וספציפית כביש 90 -

כביש דו נתיבי מפותל מהסוג הזה הוא מסוכן גם במהירות 80 קמ"ש. עדיף שלא יהיו כאלה.

המצלמות הם בפרוש גורמות לתאונות -אנשים נוסעים מהר לפניהן ואחריהן ובולמים באמצע.
 

אלכהול ועייפות הם באמת גורמי תאונות ומי שלא ישן בלילה עדיף שלא ינהג.

מהירות *מחמירה* תאונות, אבל לא בהכרח *גורמת* לתאונות.

לגבי האלה שהמכונית שלהם פחות חזקה משלי- יש בלימה אוטונומית (שוב, מחשב שמחליף נהג), וכמובן בכל כביש לא מופרד אסור לנסוע מהר מהסיבה שציינת. בכביש מופרד- אם שמרת מרחק, אתה היחיד שאחראי לחיים שלך ובמרבית המקרים אתה זה שתמות או תינזק בתאונה.

התנהלות פרטית - תחמיר על עצמך, תנהג יותר טוב.

התנהגות כללית - לא כל הנהגים משתמשים בוויז (למשל, בצבא אסור), ולא כולם רואים את המצלמה בזמן = המצלמה בשורה התחתונה מסכנת ולא מועילה לציבור בכלל, גם אם יש כאלה שהיא גורמת להם להאט (ליד המצלמה בלבד כמובן...).

לגבי הרענון נהיגה- מי שעושה את הרענון הנהיגה הוא בדיוק אותם פקידים שאומרים לשים את המצלמות. אם רוצים להתווכח על מה נכון ומה לא נכון יש מחקרים בשביל זה, וממש לא פקידים במשרד התחבורה הם אלה שצריכים לחנך את הציבור לעניין.

מי שאמור לקבוע כמה מסוכן לנסוע או לא זה חברות הביטוח, הן משלמות בסוף והן בעלות האינטרס הגדול ביותר להפחתת תאונות הדרכים (בארה"ב יש להם איגוד שבודק את בטיחות המכוניות - הIIHS, וגם מנהל כמה מחקרים מעניינים על הדרכים והתחבורה בכלל).

יש גם מחיר לנסיעה איטית: הירדמות.

אחד הכבישים עם הכי הרבה תאונות דרכים הוא כביש 90 בדרך לאילת. הבעיה העיקרית שם היא כביש ארוך ומונוטוני שפשוט "מרדים" נהגים שנוסעים לאט מדי.

סיבת התאונה היא סטיה מנתיב. תקראי את התוכן ולא רק את הכותרת.

אם הבחור היה נוסע 20 קמ"ש יותר אבל לא סוטה מנתיב (למעשה, נרדם כנראה), הכל היה בסדר.

היא פשוט לקחה תמונות שלה ושל הילדים כתבה עליהם "מחכים לך בבית בריא ושלם" ותלתה את זה ברכב ככה שהוא אמור לראות את זה ממש טוב כל פעם שהוא קצת מזיז עיניים. זה היה הזוי לגמרי אבל עבד!

קצת תהיי עייפה אבל תצליחי לאכול וזה הכי חשוב

החיסרון שזה די יקר

וגם אומרים שזה גורם לעייפות, תכלס לא יודעת אם העייפות שיש לי זה מההריון או מהבונגסטה אבל עייפות זה לא נורא ביחס לבחילות.

ניתן לקנות כמות מועטה של כדורים ולנסןת. לוקחים בערב לפני השינה.

לא לכולם זה מאה אחוז אפקטיבי, אבל להרבה כן

מה שכן זה גורם לעייפות ויש הנחיה למי שזה מעייף אותה שלא תנהג

כבר אין את התחושה המגעילה הזאת של בחילות כל היום?? כל ריח קטן מגביר בחילה?

או שזה רק טכני עוזר להקאות?

אפשר גם לקחת רק אחד לפני השינה נגיד

אבל לא תוך יום, זה לקח כמה ימים

ומוסיפה שבאזור חודש רביעי כן היה לי קצת בחילות אבל עד אז ממש לא היה לי

גם b קומפלקס מפחית את הבחילות משמעותית, אבל לא גורם לעייפות מטורפת כמו הבונגסטה

הרופאה שלי אמרה שזה בסדר להחליף זמנית במקום פרנטל על סוף השליש הראשון

לא יודעת איך אפשר לקחת אותו עם בחילות..

(לא אשת מקצוע, מהניסיון שלי)

• אכילה חברתית. להושיב אותו לאכול יחד אתכם, בשבת וגם כל השבוע אם אפשר. שלא ירגיש שנותנים לו אוכל במיוחד אלא שהוא חלק מ"ארוע משפחתי"

• יש ילדים שאוכלים יותר טוב בעצמם, הייתה לי אחת כזו שכתינוקת אכלה לאט לאט, שעות, בקצב שלה... ואם לא אז היא לא אכלה. אי אפשר היה להאיץ בה.

  לעומת זאת יש ילדים שאם מאכילים אותם הם אוכלים יותר, תנסי ככה וככה או לשלב (לטווח הארוך ההרגל היותר טוב לאכול לבד, אבל כרגע את צריכה שבעיקר ייכנס יותר אוכל).

• להפתח לטעמים חדשים - אם את מתבלת את האוכל תנסי לתת לו אוכל עם מלח בלבד, אם נתת בלי תבלינים תנסי לתת פיקנטי. יש לי ילד שכתינוק הסכים לאכול רק מתובל!! ממש בשלב של הטעימות ראו שהוא נהנה מאוכל מתובל. מרק עם חוואייג', חומוס עם בשר טחון עם הרבה שום וכאלה... עד היום הווא זה שפחות אוהב מתוק אצלי.

• אם צריך נותנים מטרנה, גרבר, תוספי מזון- מה שהרופא ילדים ממליץ. ולא להרתע מזה, לי היה קשה בהתחלה והיה ילד שממש היה צריך את זה... עד שגדל ועבר את השלב. פשוט למצוא דמות מקצועית שאת סומכת עליה כמו רופא ילדים מנוסה או דיאטנית שאת מרגישה שהיא טובה, ולזרום איתם ובעז"ה הוא יגדל ותעברו את זה

• ויש משהו פחות בריא... אני נתתי לבררנית שלי וופלים וביסקוויטים כדי לעודד אותה לאכול מוצק. הרגשתי שהיא צריכה לעבור מחסום ואם היא תאכל בעצמה, כשהיא מחזיקה, זה יעודד אותה לאכול בהמשך יותר. אבל אם את מתחילה ייעוץ תזונתי אולי לא טוב לתת ג'אנק, תתייעצי איתם

היא יכולה לשמוע ממך מה הוא אוכל, ולנסות לבנות תפריט שיעשיר את התזונה שלו.

בדרך כלל ממליצים להוסיף לתזונה מאכלים עם שומנים בריאים, כמו טחינה, חמאת בוטנים, אבוקדו.

עושים מעקב של המשקל, בודקים באיזה קצב הוא עולה ובאיזה אחוזונים הוא נמצא.

יש לי ילד ממש כזה, בררן ממש משהיה תינוק. שלחו אותי לדיאטנית וזה לא עזר כלום. הציעה לי לשים למשל בדייסה חלב במקום מים, אז הוא לא אכל את זה... ועוד כל מיני עצות שלא היו ראליות. אבל תלכי בכל זאת כדי שיהיה במעקב. היום הוא בן חמש ואוכל ממש דברים ספציפיים.

אבל זו לא אשמתך בכלל. זה שלו. אני ממש ראיתי את זה שהצעתי לו אותם דברים כמו כל האחרים. הוא היה זה ששונה

ואני האמת הייתי מורידה בקבוק לגמרי, לא. דללת. גם מים סותם את התיאבון.

בהצלחה!

פגשת איש מקצוע לא טוב, אין זה מעיד על המקצוע או על ההתאמה לתחום.

יש גם רופאים ממש לא טובים ואני אישית נתקלתי בקלינאית תקשורת אחת הגרועות שיש.

בתחילה חשבתי שהתחום לא מתאים לילד עד שפגשתי מקצועית יותר.

אני מכירה משפחה שקיבלו סיוע מדיאטנית למקרה של בררנות והשתפר פלאים. אגב, היה מדובר בבעיה של וויסות חושי, כל שלדעתי ממש ממש שווה לבדוק.

של אי עליה במשקל וחוסר תיאבון אובחן צליאק, מציעה לך לבדוק.

יכול להיות גם טעויות בשקילה עצמה וגם אם הילד היה חולה בשבועות שלפני השקילה האחרונה אז הוא יכול להוריד במשקל מהמחלה.

אם עד גיל שנה הוא עלה ממש יפה ופתאום עכשיו הוא לא עלה אז שווה לבדוק את העניין הטכני של השקילה עצמה.

(הבן שלי בן עשרה חודשים, עלה ממש יפה עד גיל חצי שנה ובארבעה חודשים בין גיל חצי שנה לעשרה חודשים הוא ירד מלא באחוזונים ועלה סך הכל 80 גרם... אז גם אני (והאחות בטיפת חלב) מפקפקת בדיוק של השקילה הקודמת ומפקפקת בדיוק של השקילה הנוכחית ונוסיף על זה שבועיים של ילד משלשל וחולה שבטוח לא עזרו לו לעלות במשקל אז גם אני וגם האחות לא יותר מדי דאגנו)

אל תאשימי את עצמך, זה ממש לא קשור אלייך. יש ילדים בעייתיים באוכל, מכירה ילד בן 4 שממש לא אוכל כלום, הוא נראה בן שנתיים בגודל, זה ממש מפחיד.

אותנו הלחיצו יותר...

הלכנו לדיאטניות בקופה, שכל חודשיים בערך התחלפו (לא ברור למה), וההוראות שלהן היו להוסיף לה שמן לכל מאכל שהיא מוכנה לאכול ולתת לה לאכול הרבה ופלים, כי את זה היא אוהבת. לא הייתה שום התייחסות לבריאות של האוכל

במקומכם הייתי הולכת לדיאטנית פרטית עם המלצות.

בכל אופן, יכולה להרגיע אותך שלמרות כל ההפחדות ("היא רגע לפני נזק מוחי", ככה אמרו לנו בטפ"ח) היא גדלה והתפתחה מצוין, והיא כיום בחורה מוצלחת מאוד. עדיין בררנית, אבל עם השנים למדה לאכול דברים נוספים ומגוונים יחסית. (יש לי עוד ילד בררן, הרבה יותר גרוע ממנה, וגם עליו אנחנו לא נלחצים, כי אנחנו רואים שהוא מתפתח וגדל מצוין...)

הרבה הצלחה!

גם אצלינו התחלפו כמה דיאטניות, אבל אף אחת מהן לא עודדה מאכלים לא בריאים.

כן הציעו להוסיף שמן זית למאכלים, ובעיקר לתת שומנים בריאים.

מוסיפה שגם אף פעם לא אמרו לי להפסיק הנקה או לתת תמ"ל.

אצלינו לא מדובר בילד בררן, אלא בילד שלא אוכל הרבה ולא מצליח לעלות טוב במשקל.

אמא שלי מספרת על אחד מהאחים שלי שהיה קטן, שאז כן אמרו לה לתת לו פודינג וכד'.

אבל זה היה לפני יותר מ 20 שנה.

אצלנו היא כבר הייתה אז בעיקר על תמ"ל, אז לא היה דיבור על ההנקה.

מקווה מאוד שהמצב היום אצל הדיאטניות בקופה אחר!

רציניות עם עצות טובות והגיוניות

בקופת חולים כללית, הייתה לנו גם דיאטנית טובה בעבר, לפני מעל 17 שנה בשניידר במרפאה להפרעות אכילה.

ב"ה לא זוכרת שפגשתי המלצות הזויות כגון לתת וופלים במקום אוכל, שמעתי הרבה על העשרה קלורית איכותית

כאלה? זה היה בכללית, לפני כ-18 שנה.

אוף...

לפחות היה לנו השכל לא להקשיב להן עד הסוף... (אף שהיינו הורים טריים)

והיא גם די הגיונית האמת

לא משפיע על הטעם

אבל הבת שלי אהבה למשל גרבר, ואמרו לנו לערבב בזה דייסה ושמן... זה כבר מגעיל

אולי חסר לו ברזל, יכול להיות קשור לתיאבון. אולי כדאי לבקש בדיקת דם מרופא משפחה ולראות

יש לי כמה ילדים שהיו, מידת העזרה הייתה אצל חלק יותר ואצל חלק פחות.

אני ממליצה להגיע לפחות פעם אחת לבנות אחלה ביחד תפריט, לחשוב איך נכון לארגן את הארוחות.

חשוב לדעת שאכילה עלולה להשפיע לא רק על המשקל אלא גם על הגובה אז כדאי לעודד אכילה נכונה.

בשולי הדברים אכתוב שהאנדוקרינולוג שלנו אומר שהוא לא מעודד דיאטת השמנה, אם ילד אוכל סביר ולא משמין (כל עוד הוא ממשיך לגבוה) הוא לא לחוץ, בעיני זה לא סותר את ההמלצה לנסות להתייעץ ולבנות תפריט מותאם לצד ההמלצה לא להתרגש מדי

אנחנו היינו בליווי אצל דיאטנית בטיפת חלב

וזה עזר לנו מאד מאד!

שזו לא הנאה זוגית

זו הנאה אישית שעושים אותה ביחד

צריך להגיע להבנה

מה בסיטואציה הזו יכול להיות הנאה עצמית ואז לתקשר אותה

אבל יש בזה גם הנאה זוגית בעיניי

בסוף זו פעולה זוגית שנותנת הנאה וקרבה

אבל זה קורה רק אם כל אחד חווה הנאה בפני עצמו

שבשקט בשקט יש הרבה כמונו.

גם אני מנסה להבין מה העניין הגדול שעושים מיחסי מין ולא מצליחה...

ברור

כי הרבה פעמים נשים עסוקות בלהיות בהריון ולטפל בילדים

ולא פנויות להקשיב לגוף שלהן

גם באופן כללי

זה בגילאים צעירים

ואז בגילאי 40+ הרבה נשים מגלות את העולם הזה

והוא לגמרי צועק אל תגעו בי

את מונעת הורמונלית? זה תמיד היה ככה?

וכן תמיד היה ככה

נראה לי יש אנשים שבאמת זה פחות כיף להם, זה הגיוני סך הכל

כי הן לא מצאו מה הן אוהבות

אולי גם לא חיפשו

אולי אין מקום בכלל בחיים שלהם לתת לזה מחשבה והתבוננות

אולי הן חוות את זה בצורה שלילית

גם באוכל כל אחד אוהב/ לא אוהב משהו אחר

אפשרות להנות מיחסים בכלל, אלא שאולי לא גילינו איך

או לא פתרנו את המחסומים בדרך לשם

מקווה שבכל אופן תמצאי את הדרך שכן ואם טוב לך להשלים עם זה אז גם טוב♥️

אבל זה בר שינוי

קודם להבין למה לא רוצים

אחכ להבין מה יכול לעשות טוב בסיטואציה מתאימה

אחכ לרצות ולתקשר את זה

לא רק בזוגיות, גם ברמה האישית, זה אנרגיה, כוח, עונג וחיבור.

חיבוק על זה.

נראה לי שבשלב כזה את צריכה למצוא מיניות עם עצמך, איך תוכלי לדעת מה חסר לך ומה לבקש ממנו כשאפילו את לא יודעת מה זה.

אפשר לקנות עזרים, והריון זה זמן בסדר להתחיל עם זה, למרות שיש כאלה שפחות מגורות.

בכל זאת, תנסי עם עזרים (יש אפילו בסופר פארם או באנונימיות דרך אתר ואהבתם למשל).

לאחר מכן אפשר להשתמש בעזרים גם בצורה זוגית.

בצורה פרטית יש סיכוי גבוה יותר שתסכימי להרפות ולהיפתח.

לפעמים בצורה זוגית נאטמים, במיוחד כשיש חוויות עבר לא מוצלחות ברמה האינטימית הזאת, הגוף זוכר ונאטם.

ואל תעשי את זה בשבילו, בשביל עצמך.

זה כמעט כמו לגלות שלאוכל יש טעם כשעד עכשיו הכל היה תפל ומריר. (לדעתי יותר מזה)

הייתי הולכת לייעוץ אישי. שיעזרו לך להבין מה נעים לך ואיך להביא את זה למרחב הזוגי.

וקצת אולי לנסות לשנות את התפיסה בכלל על מיניות כי מן הסתם זה גם הרבה על זה

אני גם במשך הרבה שנים לא נהנתי

וזה באמת הופך את את יחסית האישיות למטלה לא משהו

וניסינו גם טיפול וזה לא עזר

ועוד טיפול קורסים אונליין

וזה באמת מתסכל

ואני מבינה אותך מאוד

אבל זה השתנה

מעדיפה לא להרחיב פה

אבל רק רוצה להגיד שזה יכול להשתנות, שיכול להתחיל להיות טוב

ולעודד לא להתייאש

ולהמשיך לחפש וללמוד ולחקור

א. כמו שציינתי- אני מאוד אוהבת מגע, חיבוק, נישוק. ב"ה בפן הזה טוב לנו. אני התכוונתי ספציפית לחיבור. שבשבילי זה דורש מאמץ כי אין לי שום הנאה מזה.. במיוחד בהריון שעוד יותר לא בא לי.

ב. אני כן מחוברת לגוף שלי מאוד. כבר מהנערות גיליתי מגע שנעים לי. אבל אני לא צריכה אותו בשביל זה. הפוך... במידה מסויימת אני סתם מתוסכלת כשהוא נוגע (וכן, לא תמיד זה עוזר להדריך שוב ושוב) אז מעדיפה לבד. ומה שמקרב זה המגע המשותף כמו שציינתי בהתחלה.

1. לא להיכנס לזה אם את לא רוצה. זה יוצר אנטי בגוף. לטווח הארוך יכול ליצור גם נזק

2. אם יש מגע שנעים לך וכשבעלך נוגע לא נעים לך - אולי את לא מספיק מגורה? יש משחק מקדים? אולי הוא לא מספיק קשוב לך?

האמת, לא הייתי פותרת את הבעיה בהריון.

זה עלול ליצור תסכול אצל שניכם אם אצלך בהריון יש פחות סיכוי.

לפעמים גם יש פחות חשק וגם התחושה העצבית יורדת משמעותית.

הייתי מניחה לזה עכשיו, לא מרצה כי בטווח הארוך (גם הקצר) זה נזק לשניכם,

ובתקופה הזאת מניחה לעניין,

ואחרי הלידה מנסה לחזור לזה בהדרגה.

(אם את יודעת איזה מגע עוזר לך, והוא לא מצליח, תעשי בעצמך תוך כדי או עם עזרים)

שזה שציינת שיש לו שפיכה מוקדמת זה משהו שהוא לדעתי מאודדדד משמעותי.

אני חושבת שלך זה כביכול לא מפריע אבל זה כי את לא יודעת איך זה כשזה אחרת.

לכן ממש כדאי למצוא פתרון לזה. (ויש פתרונות)

וגם אל תתיאשי מלהדריך את בעלך בעניין המגע שטוב לך זה ממש ללמוד את זה .

זה לגמרי בר שינוי

זה תלוי גם ממה הקושי.

בשביל יולדת לגעת בשביל להקל עד שהראש יוצא...

ואם מחללים שבת על יולדת אז זה לא סתם...

הוא יכול עד פתיחה מלאה או דימום מסיבי

שזה ממש מקל

אבל בכל זאת לפעמים הלידה ארוכה וטוב שיש עם מי להתחלף

הגעתי אליהם מהאתר שלהם

הדבר היחיד שהסכים זה עם קליפ בפלאפון או סיפור

זה משהו שהוא מאוד אוהב

אולי יש משהו שהוא אוהב ויכול להסיח את דעתו?

בגלל הקיץ היה הפסקה קצת וחזרנו לא מזמן, פתאום השבוע הוא לא רוצה

הוא גדול ומבין ומביע את עצמו ואומר שזה לא טעים ועם ריח לא טוב, בכללי הוא מאוד אסטניסט ונקי אז עוד יותר מכביד עליו

שוקולד/סרט/ פתק/סוכריה לא עזר לשכנע

יצא שככה הלך בבוקר בלי כלום וברור לי שההתקף מתקרב הוא משתעל חזק וחייב טיפול לפי החמרה

הזמן, אבל אולי יעזור לך לחלק מהזמן

קניתי לו משהו הוא ממש רוצה ועטפנו במלא עטיפות (בין העטיפות היו הפתעות מהכל בשקל)

וכל פעם אחרי שעשינו אנהילציה הוא פתח עטיפה

באנהילציה עצמה לא היה בא לו לראות/לעשות כלום, רק לשבת עם אמא...

עשינו טיפול מונע עי אינהלציות

הפכנו את זה להרגל נעים

תוך כדי פעילות משותפת

הבעיה זה לא רק בטיפול מונע,היום הוא מקבל 4 פעמים ביום- אמור לקבל כי השיעול החזק כבר התחיל ולחומר של האנהלציה - ארבונט הוא גם עם ריח לא טוב

בעצם לא ממש עשיתי פה כלום, ואם משאף זה 2 דק אנהלציה זה לפחות 10 דק איך עשוים את זה בלחץ של הבוקר? הילד בעצמו על קוצים וחסר סבלנות

מקדישים לזה זמן ואנרגיות

המניעה במחלות האלה מאד חשובה

כי אלה מחלות מתגלגלות

עוד ישן. את של הבוקר לפני שמתעורר ואת של הערב אחרי שנרדם.

את של אמצע היום אפשר לתת עם סרטונים בטלפון או עם טלוויזיה.

מאיפה קנית?

שזה קצת קר.

אני שמה בצד וחוזרת אחרי כמה דקות.

בשינה עמוקה לא התקבלו תלונות. קניתי בקופת חולים, אני רואה עכשיו שיש גם בסופר פארם.

לבן שלי עד לא מזמן הצלחתי לעשות כשהוא ישן (לא מיד אחרי שנרדם, אלא כשנכנס לשינה קצת יותר עמוקה).

לאחרונה איכשהו הוא מרגיש גם מתוך שינה ומהיר את הראש ברגע שאני נוגעת בו. אז אני גם לא כל כך מצליחה לעשות...

אבל אולי אצלכם זה כן יעבוד?

שיש שוקולד-וניל

עוגת שמרים (פס)

יפה לערוך אותם במנז'טים במגש מתאים לאורך, כך :

טור א - שליש מגולגלות תמרים

(ניתן לפזר על השטרודל אבקת סוכר לפני שמעבירים את החתיכות למנז'טים)

טור ב- שליש שיש

טור ג- שליש עוגת שמרים

מיני קרמשניט - בצק עלים מופשר, חוצכים לקןביוצ בלי לרדד. מכינים קצפת טעימה, מפרידים כל חציכה לחצי וממלאים. באירוע האחרון שעשיתי זה נחטף.

ג'לי בכוסות - 2 צבעים, אפשר לעשוצ שכבה אחת, להעמיד כוס באלכסון ואחרי שמצייצב את השכבה השניה.

מגש עוגות שמרים קראנץ' - עשיתי 4 עוגות לבר מצוקים של בערך 100 איש

חיצוכיות חמאת בוטנים .

אבל זה יותר מתאים לי לקינוחים.

חיתוכיות חמאת בוטנים הכנתי.שכתי לכתוב ברשימה.

השמרים זה רעיון מעולה תודה🙏

עוגיות שקדים

לא מתחבר לי כל כך לשבת עוגיות מכונה,אבל זה רעיון טוב לנשנושים

שבקייה, נשיקות מרנג, עוגיות גרנולה, חיתוכיות תפוחים, חיתוכיות לוטוס

וטיגון ואז סירופ ושומשום

ממש לא ממליצה בנוסף לכל העבודה שיש לה

הכנתי לפני כיפור אצל אמא שלי (יוצא לי להכין גם לבד) ואם לא היא איתי ביחד היה לוקח לי הרבה זמן רק על נגלה שהסספיקה לכ20 אנשים

יש לך מתכון לחיתוכיות לוטוס?

שבקייה פחות גם תופס מלא מקום וגם חתיכת התעסקות ולכלוך....

עוגיות גרנולה זה מעולה למבוגרים

מישהו כבר המציא כזה, ועשיתי חיפוש וזה נראה מוצלח.

https://www.instagram.com/reel/DaAmc5nIRnO/?cplk=MzFsMGtyOXo0aGti

עוגת תפוחים פירורים מטריפה פרווה | חן במטבח

אני ממש אוהבת את העוגת לימון של אפרת ליכטנשטט.

פרווה וקל הכנה, זה לא הדברים הכי מרשימים, אבל צריך גם דברים לא מרשימים בקידוש

נכון הכי פשוט הכי טעים

יוצא מושלם. מעולם לא הכנתי חלבי אז אני לא יודעת מה ההבדל אבל הפרווה ממש מוצלח

לקידוש אולי אפשר חלבי ואז להכין עוגת גבינה פרורים בכוסות או פס שמרים גבינה

יש לך מתכון מסוים?

אני די מאלתרת, אסל בעיקרון שמנת מתוקה, גבינה, שמנת חמוצה, פודינג.

שמה ביסקיוויט מפורר עם חמאה בתחתית הכוס, חצי כפית מלית אוכמניות, את הגבינה ושוב פרורים.

הכי נח בכוסות עם המכסה- גם לאחסון וגם להגשה.

מוסיפה כפיות קטנות ליד

שמעלות סרטונים עם מתכונים. זה נקרא "מתכונים של חרדים" ויש שם מתכונים ממש מוצלחים

זה סרטונים למתכונים קלים ממוצרים פשוטים שיש בבית. וזה פרווה.

הן מסבירות שיש הרבה קידושים ואירועים וצריך כאלה מתכונים

ממש קל להכנה

1.5 כוסות קמח

0.5 כוס סוכר

0.5 כוס שמן

ביצה

2 סוכר וניל

לשטח בתבנית חד"פ רגילה

לפזר חצי חבילת שוקולד צ'יפס

כוס קמח

3/4 כוס שמן

4 ביצים

1 1/3 כוסות סוכר

3 כפות נס קפה

לשפוך מעל

א. סוכר אחרי האפיה

לחתוך לריבועים ולהקפיא

להקציף ריץ' להמיס שוקולד עם קצת ריץ' ולערבב

לשים בכוסיות ואולי איזה שוקולד ציפס קטן מלמעלה

מאוד קל להכין ונראה מאוד טוב

באותו סגנון הכנתי פעם

ריץ' עם אוראו טחון ושבר של אוראו מעל

ריץ' עם תותים טחונים מעורבב ומלמעלה רק תותים טחונים

פחות קידוש לבוקר.

אבל תודה🙏

קל וממש טעים

סליחה שזה לא כ"כ קריא... ואת יכולה למרוח כל ריבה במקום השוקולד.

הבאסה שהיא מתפוררת בטרוף.

אבל טעימה ממש

פירות זה משדרג ממש (גם קטנים שאפשר לנשנש כמו ענבים, וגם אבטיח ומלון חתוך וכו)

טראפלס- יש מתכון של שוקולד עם ממרח לוטוס ואז עוטפים בקקאו. זה כן עם שוקולד

בחושות- הכי כיף בעולם. נשמר נהדר בהקפאה. אפשר גם לגוון עם בחושה גזר, דבש וכאלה. אם עושים את זה קאפקייקס זה ממש נוח לקידוש. אם עושים פס זה אחלה לנשנוש של אחרי.

עוד דבר, אפשר עוגיות שוקולד צ'יפס לעשות כחיתוכיות. זה יוצא יותר רך כזה, וזה ממש קל להכנה (משטחת על תבנית של תנור, אחרי האפיה חותכת לריבועים, זהו). נשמר טוב בהקפאה.

עוד דבר שאפשר לנשנושים של אחרי- קרקרים תוצרת בית, או חיתוכיות גרנולה. גם זה נשמר טוב בהקפאה

שתהיי בריאה, כמה מקפיאים יש לך? הלוואי עליי כל המקום הזה…

פיניתי מקפיא של 6 מגרות.

לאימא שלי עוד שש.

אבל זה מתחלק גם לפשטידות,ומנות אחרונות.

כל השאר הזמנו קייטרינג.

האח הכי קטן במשפחה אז היא מתרגשת ומנחיתה עליי את כל העבודה😂

לא נורא הכנה מנטלית לבן שלי (אין הרבה הפרש בינהם)

בעייתי בפורום הריון ולידההההה

יאבלההההה באלי הכללללל

תכנסי אולי תמצאי רעיונות

לא חשבתי על זה🤦‍♀️

לקחתי לא מזמן

סובלת בטירוף

עם עצירות

הלחצת אותי שאולי זה בגלל זה

אבל הוא בן 5 חודשים

שלך בת שנתיים

הייתי לוקחת ולא מניקה כמה שעות אחרי

בלי אחריות כמובן

אולי אפילו שואבת וזורקת

ההשפעה היא ממש לאותן שעות

ולהרבה ילדים יש עצירות עכשיו בעונת מעבר

חלב חם עם סילאן ממש פותח

תודה

התכוונת חלב אם?

כשהרופאה נתנה לי קולטל היא אמרה לא לקחת אם יש איחור במחזור. ברמה כזאת.

ממליצה לברר אצל רופא.

לא זוכרת אם לקחתי פעם בהנקה או לא.

תנסי פרטביוטיקה, בגדול עוזר מרוד לשלשולים, אבל נשמע שאצלך זה מעבר. אבל גם יעזור קצת מניחה שזה יקל עליך.

גם פרכיות אורז וקולה עוזרים.