אולי באמת תקחי חופשה מהבית, אבל אל תעלמי כמו באגדות...

אוהבים אותך, אני בטוחה - ולא רוצים שתעלמי!

 

עוד מעט חופש גדול.

סעי עם חברות לכנרת או לכל מקום אחר.

ואל תשכחי לחזור הביתה...

אולי ל5 עשר דקות וזהו...אבל לא יותר מזה.!!

את תצטרכי להתמודד באיזשהוא שלב בחיים וכדאי לך עכשיו ושלא תעמיסי בעיה על ביעה..

ואני אומר באלך רע לך ואת לא יכולה להתמודד כרגע סבבה לכי לדודים חברים אבל שההורים ידעו קחי ברייק קצת מהבית אבל תחזרי עם כוחות רעננים ותתמודדי ככה וגם ההורים שתעזבי שלבוע שבועיים שלושה יעריכו ויתהגו אלייך שןנה מבינה אבל בל תברחיח ואל תשארי מכתב וכלום זה אסור זה מסוכן ואת עוד בת וכלום אל תעשי משו שתחרטי עליו אח"כ...והכי חשוב שתחזרי אלינו אופטימית יותר....

זה ממש אבל ממש לא עוזר, רק מגביר את המתח מכל הכיוונים ולא כדאי מראש. אני אישית פשוט משתדלת למלא לי את החיים בדברים אחרים כמו התנדבות וחברות ושופינג ואז יוצא שאני בקושי בבית..

אשמח לדבר איתך במסר"ש

אבל זה נותן כח לחפש את הפתרון.

 

זאת לא בריחה ללכת לטייל, להתרענן, לחשוב קצת...

ולחזור עם יותר כוחות.

כשבורחים , צריך באיזהשהוא שלב לחזור ,  כן?

אוקיי , ההורים שלך מצאו אותך ..... מי אמר לך שזה לא יחמיר את המצב יותר?

 

עצה שלי , אם את מאד עצבנית או מתוסכלת , תקחי כדורסל ותכדררי בכל הכח.....זה עוזר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נראלי שזה יותר עובד, אם תסתגרי, ולא תתני לאפחד ל'היכנס' אלייך ותהיי אדישה, אולי זה יעורר את שאר האנשים שבחוץ.. לברוח יכול לפעמים רק להרוס כי אולי אח"כ ההורים שלך יכעסו עלייך ועוד יותר ההרגשה תתקלקל...

זה לא פיתרון לברוח, זו בריחה!!

בס"ד

 

לא אני מרגישה צורך ענק להעלם...ושידאגו לי וחפשו אותי!!

 

מגיע להם!!

 

אני מחכה לשעת כושר...

אבל זה לא בטוח יצא בסוף טוב... תחשבי על כל האפשרויות ועל כל התוצאות שיכולות להיות...

בס"ד

 

לא!!!

 

מותק..את פשוט לא עושה את זה שלא תעיזי!!!

אני אומרת לך חבל לך ..

 

את לא בת יענה שמכניסה את הראש לחול בריחה מהבית זה לא פיתרון..הבית זה הבית שלך זה המשפחה שלך והם היו שלך כול החיים!!

את פשוט צריכה לדעת ללמוד להתמודד איתם..

 

תחשבי כמה צעדים קדימה..

אוקייי..

 

ברחת! סבבה..נו ומה אח"כ..מחפשים אותך דאוגים לך! יופי מרוצה?

ו..

מה אח"כ..?!!

אח"כ את שוב חוזרת לאותו סרט...

את פשוט עושה טעות..ועד כמה שהספקתי להכיר אותך את רצינית בהחלטות שלך וזה ממש מדאיג אותי..

ההורים שלך יבואו יחבקו אותך יבכו ויבינו כמה הם טעו?

מנסיון ממש רע שלי זה לא עבד.

 

אני חושב שעדיף לך להגיד להם שאת הולכת לכמה זמן מחוץ לבית כי לא טוב לך, לא חייבים לברוח בשביל להלחיץ הורים.

בס"ד

 

אוף!

 

אני חייבת לברוח...ח-י-י-בת!!

קחי בחשבון את זה^^.

(אלא אם להורים שלך יש אופי שונה, זה תלוי באופיים).

גמאני חשבתי כך..

שיבואו ויחבקו אותי וידאגו לי וכל זה..

אבל לא ניראלי שזה יהיה כך..

עוד יותר יהיה לך קשה..

ואם יש בעיות, צריך להתמודד..

אני באמת מבינה את הרצון לברוח. את התחושה המדכאת הזו שאין יותר תקווה. שעדיף כבר לברוח, לעזוב הכל והעיקר לא להישאר יותר במקום הזה.

אני חושבת שאם את מרגישה צורך כה גדול, באמת קחי לעצמך הפסקה קטנה. תסעי לעיר ותחזרי מאוחר, תלכי יום לישון אצל חברה, תישארי בפנימיה באולפנה וכדו'. תנסי לשמור מרחק מהבית, לפעמים כשעושים הפסקה קטנה זה נותן הרבה כוחות בשביל להצליח להתמודד עם הקשיים.

הבריחה מהבית מראה שיש לנו כוח בידיים, אם משהו מפריע לנו- אנחנו יכולים לעזוב, יש לנו את היכולת הזו.

אבל יש לנו גם את היכולת לדבר, לשוחח עם מי שמפריע לנו, לשוחח על מה שמפריע לנו. ובאמת לנסות לפתור את העניין. זה ממש לא דבר קל לדבר. לא תמיד תדע איך להסביר, לא תמיד יצליחו להבין אותך.

חביבתי זה בידיים שלך, הדבר הקל זה לברוח. זה הכי מביע, זה הכי פורק וזה הפיתרון שהכי ניראה לעין- אבל הוא זמני... אם לא באמת תסדרי את העניין שמפריע לך כל כך הרבה- מה ישתנה אם לא תהיי בבית כמה ימים? הבית לא ישתנה, אכן כולם ידאגו לך מאוד, ינסו להבין למה עשית את זה. אבל עד מהרה הכל ישוב על מקומו בשלום. ואת אשכרה תיוותרי עם אכזבה יותר גדולה, כי ניסית- עשית את מה שיכולת ובכל זאת זה לא עזר.

עד כמה שזה קשה לדבר, ועד כמה שזה מתסכל לטחון את הכל שוב ושוב, ועד כמה שאת מרגישה שלא משנה כמה תדברי- זה לא יעזור. אני באה להגיד שזה בעז''ה כן יעזור. אל תתייאשי, תאמיני.
הפעם- תקחי הפסקה! לכי תנוחי קצת. אבל אל תבחרי בדרך שלא תשפיע בטווח הארוך. תבחרי בדרך שתפתור את העניין. תאמיני שיש בידיים שלך כוח אדיר בבית, ושהבית כן זקוק לך מאוד. אבל גם את יודעת מה מפריע לך שם, ואת צריכה לפתור את זה! תנסי, תאזרי את כל כוחותייך ונסי הכל כדי לפתור את הבעיה, אני מאמינה בך ובקב''ה שהדבר שהוא הכי לטובה יקרה. ושאת תצליחי לעשות את הדבר הטוב ביותר. אך היי שקולה, חשבי! האמיני!.

ב''הצלחה חביבתי.

 

אבל זה תלוי בעוד גורמים למשל: גילך וכו'...

למה בעצם את רוצה לברוח ?

ונניח שאת תברחי, מה יקרה ? תחשבי על כל הדרכים האפשריות! אל תברחי ישר!

זה לא יעזור לך... ואולי מחר או מחרתיים או בעוד שבוע תגיעי להחלטה אחרת ?!

תחשבי על זה לעומק... אל תברחי !!!! זה לא יעזור לך ;)

ובריחה לתוך עצמך רק תזיק לך יותר לעניות דעתי וניסיוני...