המדוייטת שלך חושבת שתמשיך איתה עד הקבר ומעבר לזה ואתה מראש יוצר קשר למטרות קטנות יותר, להתפתחות חברתית למקרה הטוב ולסיפוק צרכיך הפיזיולוגים במקרה הפחות טוב.

או לנישואי בוסר ל"ע, לא חבל לשחק עם הלב?

דבר שני גם אם זה הגבולות ההלכה תצטרכו ליווי רבני עמוק ומעיק כהקשר יתפתח, אחרי 8 חודשים בערך.

כלומר כמעט תמיד יביא לפרידה זה לשקר לפרטנרית שלך שחולמת על קשר עד הקבר ומעבר.

יסתכם בלתת כיף אחד לשניה.

על כל פנים, גם אם נקבל את דבריך אתה לא מפחד שכשתהיה מועמד למשרת שופט בית המשפט העליון היא תעשה לך שיימינג?

ודי לחכימא.

כמה זוגות אתה מכיר שיוצאים כמה חודשים בלי מטרה להתחתן בזמן הקרוב ומצליחים לשמור נגיעה?

הרבה יותר קשה לשמור נגיעה בקשר ארוך.

אם יוצאים שבועיים ומחליטים להפרד הכל בסדר (לא הכל, אבל זה פחות נורא),

אבל אם יהיה בניהם קשר טוב הם לא ירצו להפרד גם לא אחרי שנה ושנתיים, נכון?

ואז ככל שהזמן מתקדם הם גם מרגישים יותר קרובים אחד לשני, ואז הרבה יותר קשה לשמור נגיעה (או להנצל מהרהורים רעים).

חוץ מזה שיש הבדל בין שני תיכוניסטים בגיל ההתבגרות שההורמונים בשיאם, לבין שני אנשים בוגרים.

למרות שכמובן גם בגיל מבוגר קשר ארוך מידי הוא לא טוב, מהסיבה שכתבתי בהתחלה.

בסופו של דבר גם אם אתה לא מבין את הסיבות,

יש את ההוראה של חז"ל להתרחק מנשים מאוד מאוד.

כל מה שכותבים לך פה זה הסברים של האיסור הזה.

בס"ד

ההסבר בעיניי הוא שכשיודעים שעומדים להתחתן אז אומרים "יאללה, עוד קצת וכבר יהיה אפשר לגעת בקדושה וטהרה" [גם זה לא תמיד עובד אבל זה יותר קל בעקרון. בעיניי לפחות]. בקשר ארוך, כשאין חתונה באופק ואין שום תאריך שאפשר לשאת אליו עיניים, הרבה יותר קשה לעמוד בזה.

אני לא אפסול אוטומטית את האפשרות רק בגלל זה אבל אני כן מסכימה שקשה להאמין שזוג ישמור נגיעה במשך יותר משנה ואפילו פחות, במיוחד אם אין לו אופק לחתונה.

חז"ל אומרים שקשר זוגי בשנות הנעורים הוא כאש בנסורת (נעורת)

לרוב המוחלט לא גיל שבשלים מספיק לקשר (יש מיעוט שיתכן שכן) וזה מזיק לקשר אמיתי שאמור להיות בזמנו.

ואפשרי לשאול כל רב וכל איש חינוך את המציאות המרה של מי שמנסה..

(נ.ב.בקשר למציאות יש מציאות שמשתנה, כך שלדבר על זה בגיל תיכון תיאורטית יתכן וזה נכון, לא מעשית)

להגיע לידי עבירה

זה פשוט גדר

כמו שבאיסורי שבת יש גדרות

נראה לי שגם החברות עצמה זה איסור

זה לא שחור לבן - מותר אסור

תלוי כמה חזק אתה וכמה אתה מקפיד על כללי הצניעות

כמו שיש כאלו שלא מדברים עם אישה סתם שיחת חולין ויש כאלו שאצלם זה ברגיל

בדייטים זה למטרת נישואין ואין דרך אחרת להתחתן מבלי להתחבר אלא אם כן זה איזו חסידות שנפגשים פעם אחת פעמיים וזהו

מי יקבע מה מזיק ומה מועיל?

אדם לא נכשל עד שהוא נכשל

יש הרבה דברים שהם לא אסורים מדאורייתא אבל חכמים אסרו אותם

ובעקרון זה "אביזרי דעריות"

בס"ד

ואני מדברת כמישהי שמגיל 14.5 לא הייתה לבד למעט חצי שנה הפסקה ברצף וגם זה בקושי.

עזוב רגע הלכתית, יש הרבה מקום להקל בעיניי מבחינה הלכתית, אבל מבחינה נפשית גיל ההתבגרות נועד כדי שהנוער ימצא את עצמו, שיגלה את העמדות שלו. בעיניי זוגיות בגיל הזה מפריעה לזה להתבצע בצורה טובה. 

יש תיאוריה פסיכולוגית של ג'יימס מרסיה שמדברת על חקירת זהות והתחייבות לזהות. זה כולל ארבעה מצבים, אני לא רוצה לפרט. בכל מקרה, בעיניי זוגיות עלולה להפריע לחקירת הזהות וכפועל יוצא מזה ההתחייבות לא תהיה בריאה ונכונה. בעיניי זוגיות זה דבר שדורש יותר השקעה נפשית ממה שנער או נערה צריכים ויכולים לתת בגיל הזה. האנרגיות הנפשיות צריכות להיות מופנות יותר לחברים, לחקירות, לעולם ולא לבן או בת זוג. 

אני יודעת שיש תיאוריות פסיכולוגיות [סתם חיפשתי לשנייה בגוגל ועלה לי אתר שנראה לי דווקא יעודד קשר בגיל הזה כדי למנוע בדידות אבל זה היה די פסיכולוגיה בגרוש] שיסברו שקשר דווקא יכול להועיל כי זה ימנע בדידות, זה ייתן תחושת ערך עצמי [לפחות לחלק מהאנשים], אישית אני חושבת שהנזק הפסיכולוגי של זה גובר על התועלת. 

לא יודעת אם זה ישכנע אותך ויש הרבה מה לחקור ולנבור בנושא, אבל מהניסיון שלי ומדעתי על הפסיכולוגיה של המתבגר [דעה לא מבוססת דיה כי עוד לא התעמקתי בנושאים האלה. אולי אחקור את זה ביום מן הימים] אני חושבת שזה מזיק והתועלת לא שווה את זה.

בס"ד

זה כתוב כמדומני גם בשו"ע.

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי