אולי אני פשוט ילדה בנאלית.
כזאת רגילה, לא מיוחדת, בלי איזה סיפור חיים סוחף. בנאלית.
אף פעם לא הייתי מלכת הכיתה ואף פעם לא הייתי הילדה הדחויה שעושים עליה חרם.
אף פעם לא התבלטתי באיזשהו כישרון מיוחד ואף פעם לא הוגדרתי כחסרת תועלת ולא מוכשרת בכלום.
אף פעם לא עברתי איזה משבר גדול, מהסוג של כל העולם מדבר עליו ואף פעם לא הייתי בראש הכותרות של חוויה משמחת.
לפעמים אני משלה את עצמי שהחיים שלי כל כך גרועים רק בשביל שיהיה לי מה לכתוב עליהם.
מעולם לא תפסתי מקום כל כך גדול בכל מעגל שהוא. כי.. כי מה אני בעצם?! אני כלום. אין בי כלום. ריקה, משעממת, ממוצעת, עצובה כמו כולם, שמחה כמו כולם, רגילה. פשוט בנאלית.










