ואני עוד שנייה בוכה, כי אני לא מהבנות הדחויות, אני בין המקובלות בכיתה, יש לי המון חברות (או לפחות חשבתי שהן חברות
) אני לא מצפה למשהו, רק לאיזה ברכה, אפילו בהודעה, פשוט קשה לי.בטח חלקכם יחשבו שאני אנוכית, ויכול להיות שזה נכון, אבל לוידעת, ככה אני מרגישה..
סליחה שחפרתי
אבל רק שתדעי בד"כ אנשים לא זוכרים תאריכים של חברים






