ובגלל זה אחרי זה מתגרשים

ואני שמעתי על זוגות שהתחתנו מאוחר והתגרשו, אז מה? אז אולי לא כדאי להתחתן בכלל???

לא חושבת שזה עניין של גיל. זה יותר עניין של בשלות והתאמה...

עד גיל 18 היא יכולה להתבגר ולהתבשל ואולי אז כן יהיה מתאים לה להתחתן....

אבל אי אפשר לדעת.

לא סתם אמרו, "בן שמונה עשרה - לחופה" (אבות, פרק ה, משנה כא).

וכן "עד כ' שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר "תיפח עצמותיו" (קידושין כט עמוד ב). בכל אופן, שמעתי מאת הרב אשר קושניר שטוב להתחתן בגיל 18 בתנאי מרגישים אחראים. אם אדם הגיע  לגיל 24 - צריך להשתדל להתחתן גם אם הוא עדיין לא מרגיש אחראי, כי אין סיבה לחשוב שזה ישתנה. 

ורק אז תראי מה את רוצה לעשות בחיים. להתחתן מוקדם זה מתכון לבעיות לדעתי...

( וכמו שאת מכירה אותי, אני לא בדיוק הטיפוס שיתמוך בזה...

שמעתי כבר כל מיני סיפורים.. וזה לא המקום לפרטם כאן.

בעיקרון זה באמת תלוי בכמה את מוכנה, ועד כמה את מודעת למחוייבות הלא נגמרת הזאת שנקראת חתונה. לצד כל זה שזה שיא הכיף ומשמח, זאתאחריות ענקית.. לחיות עם עוד מישהו ולדאוג לו, לפרנס משפחה לגדל ילדים, לעבוד, לנהל את הבית על כל מה שזה אומר.. זה ממש לא פשוט. אז לא כדאי להיות פזיזים מדי ולעשות צעדים שתתחרטו עליהם.. הכל בנחת, בעיתו ובזמנו.

לפעמים העת והזמן זה גיל מוקדם....

וצריך גםלשאול אחרים שקרובים אליך מה דעתם, לא לסמוך רק על עצמך. חבל מאוד להתחתן כשלא מוכנים, הרבה פעמים זה נגמר בגירושין ולפעמים זה כבר עם ילד או שניים.

שונא שאנשים מחליטים לעצמם מה יהיה עוד ארבע שנים

ואם באלך פירוט בכיפ למה לא

אני בן 16 וחצי ואני מבין תצורך והכול

אבל אבא שם אותנו במציאות שלא מתחתנים בגיל הזה, יש לנו כמה שנים להתגבר על היצר, ולהתבגר ואז להתחתן

מצידי להתחתן עוד חצי שנה, אבל אני מבין שאולי יהיה טוב לחכות עם זה עוד שנה למרות הקושי

ובנות ובמיוחד קטנות אפילו אל תגיבו מה אתם מבינות בכלל

את צריכה לראות את הדברים באופן כמה שיותר אמיתי. שזאת אומרת להבין מה חיי נישואים תקינים דורשים ממך, מה הם נותנים לך ובסופו של דבר האם זאת תהיה עסקה משתלמת להתחתן בגיל צעיר.

אנסה לתת לך נקודות למחשבה:

1) כנשואה צעירה (כנראה) חסרת מקצוע מכניס, תצטרכי ללמוד או לעבוד או גם וגם. הייתי אומר שכדי לתחזק את הבית מבחינה כלכלית תצטרכי סדר יום של בערך 12 שעות בשביל להספיק הכל(לימודים, עבודה , משק בית וכו'). וזה עם בעלך עוזר לך.

לא אומר שזה בלתי אפשרי רק קשה. מצד שני זה נותן לך אפשרות להתפתח, כי תהיה לך מוטיבציה.

2) יכול להיות שתגיעי לתובנות חדשות ואת כבר לא תהיי ב"ראש אחד" עם בעלך. מה שעלול לגרום לפירוד ביניכם.

בגיל צעיר בדרך כלל עוברים יותר תהפוכות מה שעשוי לגרום לתובנות כאלו להופיע. 

מצד שני, בעלך יכול להיות שם בשבילך כשתעברי את התהפוכות ולעזור לך להגיע למקום יציב(אם זה מה שאת מחפשת).

3) כנשואה תצטרכי לעבור קשיים בזוגיות. תצטרכי לחלוק באופן תדיר את חייך עם אדם שלא תמיד תחפצי בחברתו.

מצד שני, תקבלי אהבה,קשר, מין, עניין ועוד.

לסיכום : תבחני את היתרונות מול החסרונות באופן כמה שיותר אמיתי וכך תוכלי לעשות צעד נכון.

וגם אם תתחרטי ותרצי להתגרש, לפחות תדעי שעשית את ה100%.

בהצלחה!

ופחות ממקום בוגר.

מי שאמר לך שזה לא בא מבגרות - לדעתי צודק.

תתעסקי בדברים אחרים... את עוד ילדה.

גיל צעיר זה בעיה אפילו אם מסוגלים להתנהג באופן הכי בוגר ואחראי כמו שצריך. נישואין בריאים בנויים קודם כל על התאמה זוגית ויציבות בשכל וברגש. 

אנשים צעירים יכולים לקחת אחריות כבדה על משק בית וגידול ילדים. אבל פחות מסוגלים לנעול את הרגשות והמחשבות שלהם בתוך המסגרת של הנאמנות לחיי הנישואין.

חתונה לא עוצרת את ההתפתחות של השכל והלב.

לא עוצרת את הגיבוש של דעות והשקפות על כל מיני עניינים חשובים יותר או פחות.

לא חוסמת את החשיפה להשפעות מבחוץ. 

לא גורמת לאנשים להפסיק לגלות דברים טובים ורעים על עצמם. 

התפיסות של גיל 18 לא דומות לאלה שבגיל 20 ואלה לא דומות לגיל 22. אחרי גיל 24 הקצב מתחיל לרדת. 

הרבה זוגות שהתחתנו מוקדם, מתגרשים כי הבעל והאישה גילו על עצמם דברים חדשים שאי אפשר היה לדעת קודם. כולל דברים שלא מתאימים להם בכלל ולחיים שהם היו רוצים שיהיו להם. 

אני ממש בעד להתחתן מוקדם ואם את בעד ואת גם רוצה אז זה תלוי בך!

פשוט תחשבי על חיי הנישואין..

מה את רוצה מהם וכו

תשאלי את עצמך שאלות..ותתבגרי יותר מהר מחברות שלך אבל רק אם את בקטע אם לא אז פשוט לא..

קיצור אני ממש חושבת שזה תלוי אך ורק בך!

בעז''ה בעיתו ובזמנו אבל גם בקרובבבבב

בהצלחה

אני נגיד גם שיא הבלחית ובעד להתחתן באזור ה19 ככה...

וניראלי שגם היא- @שמחה260

אני בעד להתחתן ברגע שבשלים לזה.. ואני חושבת שאני בשלה לזה ושאני יעשה אתזה בגיל 18 אבל זה לא אומר שכולם צריכים לעשות את זה.. הבנת תהבדל בין בעד לבין מה שאני חושבת?(:

בתור ברסלבר ביבנאל עיר ברסלב נוהגים להתחתן מגיל 14 אז כן זה ישמע לכם הזוי... ויש לי שכנה שהתחנה בגיל 14 ועכשיו היא סבתא עם משפחה לתפארת, גם ביבנאל הז לפחותיותר טובה מאצל המזרוחניקים... אז לא אמרתי להתחתן בגיל 14 אבל בטח שזה אפשרי במקום למרוח תיים בתיכון להחליט להתבגר כל יום התבודדות וחשבון נפש ויאאלה מזל טובבבבב לא סתם היצר שלנו מתחיל בגיל מוקדם... והעיקר להיות בשמחה תמיד... חשוב שיכנס למודעות צריך להביא לעולם הרבה ילדים בעזרת ה'...

אני ממש אוהבת ברסלב!!!!

זה נשמע לי כעבריינות פלילית שדינה מאסר בבית הסוהר

באמת באמת יכולה לחיות חיים כאלה מבחינת בגרות ואופי ובשלות לזה, אז עופי על זה!! אבל לפני זה תתייעצי עם אנשים שמכירים אותך טוב ושאת מאמינה שהם רוצים שיהיה לך הכי טוב.. חוצמיזה 18 זה גיל ממש ממש סבבה (שוב תלוי בנאדם, אבל זה די נהוג בציבור שלנו)

ואז עובר ה"בעיתו ובזמנו" ומגיעים לרווקות מאוחרת.

לדעתי צריך לשאוף להתחתן מוקדם, כמובן עם בשלות והדרכה נכונה, וכמו שאמרו פה - לקיחת אחריות.

בגרות זו החלטה. זה לא בהכרח קורה מעצמו. אם אדם מתחתן - שייקח את עצמו בידיים.

בגיל כזה עוד לא מספיק בשלים  ואין מספיק שיקול דעת נכון(לפחות בימנו...) ולכן את לא באמת יכולה להחליט ולדעת מה הדברים שהכי עקרוניים לך על מה את לא יכולה לוותר ועלמה דווקא אפשר לוותר ולא חייב להיות מושלם בחתן המיועד ולכן נישואין בגיל צעיר עלולים לקרוס מחוסר התאמה ולכן לעניות דעתי שווה להשקיע עוד קצת בלפתח את האישיות שלך, להבין מהם מה הכי חשוב לך לפני שאת מתאימה את עצמך וחיה עם בן זוג. 

אבל כמובן שזה יכול להשתנות מבת לבת ויכולה להיות מישהי שתיתחתן בגיל 16 ותיהיה שיא הבשלה...

בגיל חמש עשרה אין מה לדבר על זה. גם אני הייתי בוגרת ואחראית בגיל חמש עשרה, טכנית יכולתי לנהל בית. זה לא אומר שהייתי מרגישה טוב להיניק תינוק, לחיות חיים זוגיים, לגור בלי ההורים.

עכשיו לעובדות- המיניות שלנו יכולה להמשיך להשתנות ולבלבל אותנו עד גיל 21. ז"א, בחורה בת עשרים שתגיד לי שהיא לא יודעת מה היא רוצה מהחיים- זה יהיה נורמלי לגמרי והיא לא תצטרך שום עזרה מקצועית. זה לא אומר שאסור לה להתחתן.

יש גישה כזו שאומרת שאנחנו צריכים להתחתן כשאנחנו מרגישים שלמים ובשלים. לפי זה- בואו נתחתן בגיל 120. הרי בגיל חמישים אנחנו נעשה תאונה וזה ישנה את כל ההסתכלות שלנו על החיים, לא? וכשיוולד ילד, לא ישתנה לנו כל הגוף? מערך הרגשות? ישתנה.

אין גיל אחד אחיד לכולם. אנחנו באמת צריכים להיות במודעות לגבי עצמנו, להקשיב לצרכים, אבל גם ליכולת. להתייעץ עם הסובבים אותנו, לבחון את עצמנו בכל מיני מצבים. לא לרוץ לשום סיטואציה. התבגרות משותפת יכולה להיות נפלאה, ואנחנו אף פעם לא נהיה בדיוק בדיוק כמו בן הזוג שלנו. אבל שוב, אנחנו צריכים לוודא שנוסף על הצורך ישנה גם יכולת. אני לא אומרת- וואי, מסכנה, לבחורה שמתארסת בגיל שמונה עשרה. אני אפילו לא אחשוב שאולי צריך לבדוק את זה.

במשפט אחד- אנחנו לא צריכים להיות אדם שלם ובשל כדי להתחתן, אנחנו כן צריכים יכולת טכנית ורגשית לנהל בית. 

(אגב. בית לא אומר משפחה עם שלושה ילדים. גם זוג צעיר שעוד אין לו ילדים זה בית ומשפחה)

בגילאים כ"כ מוקדמים (15-16) לדעתי אין על מה לדבר.

זה פשוט לא שייך. לא משנה עד כמה מישהי בוגרת או כמה היא בלחית.

נערה/נער צריכים לבנות את עצמם בגיל ההתבגרות, לפתח את האישיות שלהם. וזה אומר להיות עם חברות/חברים באולפנה/ישיבה וכו'...

בנוסף הרבה דברים שאת רואה אותם היום ככה ישתנו כשתגיע לגיל 18. זה דבר מאד בולט בגיל ההתבגרות שהדעות והסגנון משתנים.

וגם, בגילאי 15-16 קשה לדעת אם זה בא ממקום של רצון אמיתי להקים בית והבנת האחראיות, או שזה סתם דחף של גיל ההתבגרות בלי מודעות לכמה צריך להיות אחראיים בשביל חתונה ומה זה אומר משפחה. (בדר"כ זה מהסיבה השנייה)

אין בגילאי 15-16 בשלות להתחתן. נקודה.

(לדעתי גם עד סוף שמינית לא שייך.)

ולדעתי אם את שואלת על  גיל 18 אז...

קודם כל זה כבר גיל שהגיוני להתחתן בו. (ממש לא כמו 15-16)

זה מאד תלוי בבן אדם- אם הוא מרגיש מוכן ורוצה. (לא בלחץ גם 20 ומשו זה אחלה גיל להתחתן)

אבל את זה את לא יכולה לדעת מעכשיו. תחכי לגיל 18 ותראי.

זה טוב שאת רוצה להתחתן!!!

אבל עכשיו תתמקדי באולפנה, חברות, וכל מה שנערה צריכה להתעסק.

בהצלוח'ה!!(:

אחים שלי כפרעליכם!! תקשיבו את דעתי החכמה  חחח צוחק.. אבל עכשיו ברצינות הנטייה אומרת לומר צריך להתבשל קודם החתונה למה להתחתן בגיל מוקדם וכו'.. אבל ברצוני לשנות תראש יעני כל האמירות שלפני שמונה עשרה זה לא בשל זה יפה אבל אני אומר אדרבאאא הרי טוב להתחתן כשאתה עוד צעיר וגמיש בדעותייך, ואדרבא עדיף לבנות עצמך ביחד עם בת זוג שככה ננתב יחד את חיינו!!! הסיבה להתחתן מוקדם היא פשוטה, כאשר האיש והאישה מתחתנים "והיו לבשר אחד", יעני יש פה חיבור פנימי ועמוק, עכשיו כאשר אדם מגיע כשהוא באמצע להיבנות עוד והוא בשיא רצונותיו ושאיפותיו, אז "טובים השניים מן האחד" הוא ובת זוגו יבנו בצורה הכי טובה והכי שלימה והכי מאוחדת! כי העיקר זה הרצון!! ועוד אחיימשלי, שכל האלה שאומרים אתה צעיר אינלך נסיון תדעו לכם שעד אחרי החתונה לאפחד אין נסיון אלא אלא אם כן יש לכם חברות חחח סתם ח"ו זה נסיון לא טוב  ועוד שאל תשכחו את מצוות פרו ורבו, ילדים זה שמחה כפערעליכם רוצים לראות נינים? רוצים הרבה ילדים? זה הזמן להתחתן מוקדם! ועוד כל מי שאומר שהנתונים אומרים שמי שמתחתן מוקדם מתגרש קראתי ברב זמיר כהן שזה בדיוק הפוך כי החוויות שבגיל המוקדם עמוקות יותר ואז הקשר נבנה בצורה בסיסית יותר... יאללה מזל טובל לכם....

אני מסכימה איתך....

הנה בוא נספור יחד-

א-ח-ד-----

התחתנתי

ש-ת-יים----

נולד ילד....

עוד מעט אפתח שירשור ותגיב לי...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...