היי אני לא אדם מפחיד
לפחות לא נראלי שאני ממש מפחידה
לפעמים אני לא מבינה סיטואציות חברתיות
לפעמים אני מבינה יותר מדי וקשה לי לא לחשוב עליהם ולנתח אותם לעומק
קשה לי ליצור אינטרקציה חברתית עם אנשים מסביבי
קשה לי לנהל שיחה זורמת עם רוב מוחלט של האנשים לצערי זה בעיקר אנשים שהייתי מאוד רוצה לזרום לידם
אני שונאת לדבר פנים מול פנים ושונאת לדבר בפלאפון אפשר לומר שווצאפ הציל אותי ממש
אני לא אדם פחדן יש לי חרדה אחת והיא הכי קשה בעולם, חרדה חברתית כשלא מכירים אותי באמת קשה לעלות על זה עד... שרואים אותי במקום שבו ההצפה עולה ועולה ואז מגיע התקף
לא תמיד רואים את זה לפעמים אני סתם נראית קצת נוירוטית ואז אני מצליחה להגיע למקום שקט להתכנס בתוך עצמי ולהתפרק
עד להתקף הבא

מה גרם לכם לדתל"ש? וכשהחלטתם לדתל"ש, מה עשיתם? מה הייתה 'שבירת הקערה' שלכם?