@נער מתבגרר מה קורה?
יש איזה ברט עם אמה ווטסון (הרמיוני מהארי פוטר...)
קוראים לו noa (לפחות באנגלית קוראים לו ככה...) מכיר אותו? יפה? יש לך?
תודה רבההההה
@נער מתבגרר מה קורה?
יש איזה ברט עם אמה ווטסון (הרמיוני מהארי פוטר...)
קוראים לו noa (לפחות באנגלית קוראים לו ככה...) מכיר אותו? יפה? יש לך?
תודה רבההההה
המכינה של הקווניקים חטפו אותו!
קופצת רק מידי פעם...
רוצה לעזור אתה?
אבל אם אין לך אינטרנט אתרוג קרוב לודאי שאתה יכול לבדוק לי ברגע...
אם בא לך, כן?... לא היסטרי...
אני מכריחה רק את מי שאני מכירה


בבקשה...
תודה לך בחור חביב!
כן אבל לא מסתכלים על זה בתור תיבת נוח כי אין אפילו סיכוי קלוש קטן מזערי שזה סיפור דומה...
רואים את זה בתור סרט שהעולם בו מוצף, בסרטים יש הכל...
בדיוק אנחנו (המשפחה) רואים אותו.
אבל אני גרוע בלשפוט סרטים, או ספרים, או כל דבר.
אני אוה את (כמעט) הכל.
אנחנו רק השכרנו אותו ליומיים.
וההורים נגד פיראטיות.
ומה הקשר פירטיות?זה סרט ישן שיצא לרשת לפני 3 שנים...
ובנוגע לפירטיות, טוב אני אשאל את אבא, אני לא מבין בזה.
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול