צניעות מראה המון על רמה רוחנית.

אישה משקפת בכללי על הפנימיות שלה ע"י הלבוש...

וסתם ככה- כל אדם משקף בד"כ ע"י מראהו החיצוני אודות הוא עצמו הפנימי...

בס"ד

אני מכיר אנשים עם כיפה קטנה, בלי ציציות (או לפחות לא בחוץ), ג'ינס שתכלס הם ממש דוסים. יותר מרוב האנשים שאני בגילם.

ויש אנשים שבדיוק הפוך- גוזמבות, כיפה גדולה והכול-ומתלבטים על לצאת בשאלה.

אנשים שהרבה מהזמן בלי כיפה כי היא בכיס או ביד-זה גם אומר משהו.

צריך לבדוק עם חברים שלו מה קורה איתו באמת.

לא מוחלט שלא אומר כלום וגם לא שאומר הכול.

פשוט לבדוק.

מי שמאמין באלוקים הולך לפי תורתו עד הסוף ולא נכנע לחולשות ולצווי האופנה... כמו שאמרת בעצמך זה גם מחטיא אחרים...

בס"ד

מצד אחד חז"ל הדריכו אותנו "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" (אבות, פ"ד, מ"כ).

מצד שני א"א להתעלם בכלל ממראהו החיצוני של האדם ולומר שוודאי אין קשר בין החיצוניות לפנימיות שלו. למשל א"א לראות מישהו עם תספורת מוזרה, עגילים, וג'ינס קרוע, ולומר שאין בכלל קשר בין החיצוניות לרמה הדתית והאמונית שלו ולחיות בדמיונות שאולי הוא איזה צדיק נסתר.

כל אדם מבטא הרבה דברים על הפנימיות שלו ע"י החיצוניות (בין במודע ובין אם לא), ולכן כאשר גבר או אישה שהולכים בלבוש לא צנוע וכד', זה בהחלט מראה על רמת דתית מסוימת ופגם אמוני בקב"ה. אך יחד עם זאת חשוב לזכור שאין זה עיקרו של יהודי מה שרואים עליו מבחוץ, אלא העיקר הוא מה שהוא מבפנים. כי ודאי שכל יהודי יש לו נשמה גבוהה, רק הנפש הבהמית נמשכת לקליפות. לכן גם לא עלינו המלאכה לשפוט את האנשים, אלא ה' יתברך. 

אולי צריך לבחור חברה אחרת?

לפותחת- אני חושבת שהרבה פעמים זה מראה על המקום שרוצים להיות בו מבחינה דתית, אבל הרבה פעמים זה מאבק מאוד רציני ואי אפשר לקבוע בלי לברר איתה.
יש גם פעמים שזה לא מראה כלום חוץ מחוסר רצון לשנות מכל מיני סיבות כמו פחד ממה הסביבה תגיד,
אבל לדעתי זה מורה שעדיין רוצים להישאר בסביבה הזו.
וגם יש את העניין של אחרי המעשים/פעולות נמשכים הלבבות.

ומי זה שקבע

שהמעשה עיקר הוא?

מי הוא שהחליט

שללב המקום אינו?

מדוע כך פועל 

שקבורה תהיה לרגש ולרצון?

וכך התנהלנו

והתרגלנו...

ואיה האחד שיעצר,

יבקש לנער, 

להסיר מסיכת הקבר?

ודגש ישים

במקומות נכונים,

עצמיים.

שהרי היא, היא אמת

אף שעיתים נעטפת.

אני מכירה בנות שניראות "דוסיות" אמיתיות מבחוץ ומבפנים? רק אלוקים יודע מה הולך...

ויש שניראות דתיות או חילוניות ויש להן אמונה ואהבת ה' ברמה מדהימה

"אל תסתכל בקנקן..."

ולהיפך.. "האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב".

הדיון החשוב שהתעורר פה הוא על המראה אם הוא משקף את הפנימיות של הזולת או שלא, ועד כמה האדם עצמו מושפע מלבושו הוא.

אבל כדאי לציין כי חלק ממה שקרוי "מראה" זה ממש גופי תורה, לדוגמה, אורך החצאית, נזמים לגבר, קעקועים, ובוודאי זה משקף את הפנימיות.

אין סתירה לזה שכל יהודי בפנימיותו הוא מאמין כי זכותו וחובתו לגלות את פנימיותו ולנהוג בהתאם אליה.

מראה חיצוני יכול לשקף אולי אופי, אולי השתייכות למזגר מסוים,

אבל פחות רמה אמונית.

מצד אחד- כמו שחלק כתבו פה, מישהי שבאמת מאמינה תלך עפי ההלכה, אבל לא תמיד זה ככה.

לא תמיד זה מתאפשר, ולא תמיד הסביבה תומכת, ואצל הרבה זה לא קל לבוא ולהתחיל להתלבש בצורה מסוימת גם אם הם ממש מאמינים בזה... 

וגם מי שהולכת עפי ההלכה- לא בטוח בכלל שהיא באמת מאמינה. יכול להיות שהיא גדלה לתוך חברה שמתלבשת ככה, והיא לא תשנה את עצמה גם אם היא לא מאמינה בדרך הזאת.

בקיצור לדעתי זה לא אומר, וחיצוניות זה רק חלק קטן מהבן אדם כולו, אז חבל לשפוט על פי זה..

כי יש המון אנשים (ונשים) שאומרים שאני מאמין בה'. בלב. עובד אותו בלב.

אבל בפועל. לא מתלבש צנוע וכלום

העיקר הפנימיות מה שנקרא

אם בעל היה בוגד באשתו, ואומר לה שבלב שלו הוא איתה. והוא הכי אוהב אותה.

אבל רק בלב. והוא בגד בה. ובוגד.

כולנו היינו אומרים ביחד במקהלה שהאדם הזה פסיכי על כל הראש.

אהבה שאתה לא נותן בה כלום, לא משקיע בעצמך, לא נותן למענה משהו

היא לא אהבה

היא לא אמונה.

אפשר להבין מכאן שזה משקף מאוד

אבל, לא אכנס לדיון כי אני רואה פה המון תגובות ואין לי כח לקרוא.

משל קצר ופשוט

אבל יש פה מסר ענק.

אבל יש מקרים יוצאי דופן ויש לזה עוגן בדברי האר"י ז"ל.

גם לגבי הכן יש לזה הסבר רוחני. צריך לזכור שלכל דבר, גם הלבוש, גם התסרוקת - יש שורש רוחני.

זה מעיד על משהו ברמת הנשמה.

כי אי אפשר להיתרשם רק מהרושם החיצוני.

זתומרת, ברור שמישי עם מקסי וגרביים היא יותר דוסה ממישי עם שורט..

אבל בתוך המגזר הדתילאומי- אי אפשר לדעת

ואולי ישנו לך את הדעה..

מציע לעיןן

יעני בנות עיקר העבודת ה' שלהם זה הצניעות ופחות האיסור לראות מראות אסורים לכן כשבחורה צנועה זה משקף על העבודת ה' שלה. אבל בנים זה שונה לגמרי כי העבודת ה' שלנו זה פחות הלבוש אלא יותר הראייה האסורה וזה ממש לא אומר כלום איך אדם נראה. זה אולי כן מראה קצת על השאיפות שלו ולא יותר. 

לדעתי בנאדם טוב ינסה לתקן בו את הכל, ולא יתמקד במטרה אחת..

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות