חוץ מזה שהפעם זה כבר נמשך שבועיים, זה קצת יותר ארוך מכרגיל והערב יש גם החמרה. אבל לא עד כדי כך שאני אטריח את עצמי ללכת לקופת חולים, אז כנראה שזה לא נורא בכלל.

והנפשי תמיד קיים, אני מניחה. השאלה כמה הוא מוצף. היה איזה טריגר קטן היום שמילא אותי בשנאה עצמית כמו שהרבה זמן לא חוויתי. אני מקווה שהזמן יעבור מהר ותגיע השעה שתים עשרה. יחזור האינטרנט, נבדוק ווצאפ ואני פשוט אלך לישון.

מה איתך?

אני נחה הרבה יחסית לאנשים אחרים, אז לא הרשיתי לעצמי לנוח יותר מכרגיל. ואני אל מכירה עוד משהו שאפשר לעשות

תודה

אוף יש איזה משהו ספציפי שיכול לעזור לעכשיו? סתם כדי ללכת לישון בהרגשה טובה?

אני בעד סוכר, אבל מעדיפה לבזבז את הכמות היומית על דברים חשובים יותר כמו פחמימות

אני מכירה... לגמרי מבינה על מה את מדברת זה כואב וזה אפילו יותר מכואב. זה הסוף ואנשים לא מבינים את זה אז אין ברירה אלא להתעורר בבוקר. ולא יעזור שום דבר שאני אגיד, מן הסתם. 

(רק אני יודעת מהפעם האחרונה שזה היה לי ככה, שהגעתי לאיזשהו שיא עוצמתי של כאב שהוביל לכל מיני דברים טכניים שקרו, דברים לא טובים, וזה לא שהחוויה הזו גרמה לי לתפוס את עצמי בידיים, בכלל לא, אבל זה היה להגיע לשיא, ומפה אין גרוע יותר, אז פשוט עשיתי מה שהייתי חייבת לעשות כדי להשקיט קצת את הכאב- פרשתי מהלימודים, ביטלתי את החוזה עם המו"ל והפסקתי להיכנס לפייסבוק. זה לא שטוב יותר עכשיו, זה פשוט שאין טריגרים חיצוניים ואני יכולה להיות בבית כל היום. ומה אני אומרת בזה? שזה לא חייב להיות השיא של הכאב. אולי אפשר כן למצוא מה יכול להפחית אותו, אפילו אם זה אומר הפסקה מהחיים. שום דבר לא שווה את הכאב הזה, שהוא בלתי נסבל. אנשים אומרים בלתי נסבל על כל דבר היום, אבל זה הבלתי נסבל האמיתי. אני לא יודעת אם יש דבר ספציפי שמכאיב לך עכשיו. לימודים, קשרים עם כל מיני אנשים, אפילו קבוצות ווצאפ. אבל אולי כן יש משהו שאפשר לכבות לתקופה מסויימת, רק כדי לנשום כמה ימים או שבועות בלי שזה ישרוף עד כדי כך, ואחר כך לחזור לזה לאט לאט, אני לא יודעת. כתבתי פה המון ברבורים ואני לא בטוחה שהצלחתי לומר מה שניסיתי. בכל אופן)

https://www.facebook.com/photo?fbid=10239873363265984&set=gm.1951613102181781&idorvanity=140293843313725&locale=he_IL