היה נראה הרבה יותר טוב. עברתי את שבוע 6, ראו דופק..מה שלא היה ב2 ההריונות הקודמים.
הגעתי לשבוע 11. עברתי רבע מהדרך..
ובום.נגמר.אין דופק.ככה סתם,פתאום.
ככ הרבה שאלות..למה?? למה זה מגיע לנו? ולמה פיזית זה קרה? מה עשיתי לא בסדר?אכלתי משהו לא טוב? לא נזהרתי מספיק? לא נחתי מספיק? לא אכלתי ושתיתי מספיק?
ומי אמר שפעם הבאה יהיה אחרת?
אני מסתובבת ברחוב ונושאת בתוך רחמי עובר מת.חיים שנפסקו.דופק שהיה ונדם.
עכשיו אני יכולה לשתות שייק פירות בלי לחשוש. לאכול סופלה.. אבל הכל עם טעם מר.
לעובר בהפלה הראשונה כבר בחרנו שם. רק בשבת דיברנו אם בעלי יהיה לידי בלידה או מאחורי הוילון..
כבר בניתי על החופשת לידה..בשבוע של היומולדת שלי הייתי צריכה ללדת..ועכשיו יש באופק שבועות שלמים של עבודה..
בעוד שעתיים יש ברית לבן של חברה.
לפני חודשיים חברה אחרת ילדה,שבועיים לפני שהייתי אמורה ללדת את ההפלה הראשונה שלי.
צריך זמן לכאוב.לבכות.להספיד את ההריון שנגמר בטרם עת ובידיים ריקות.
ואחכ,אעשה דברים שעושים לי טוב. אשמח במה שיש,במתנות הנפלאות שקיבלתי מהקבה.
ואשתדל לקבל את זה שה' נתן לנו הפלה והמון כאב ביחד איתה, אבל בכך חסך מאיתנו שלא נדע כאבים אחרים גדולים יותר
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 