אני כאן מהמחשב. מתגעגעת לווצאפ.
אבאימא חזרו אתמול באחת עשרה וחצי. אימא ואני קיפלנו כביסה ביחד ואז הלכתי לישון. הבוקר ארגנתי את הבלאגן שנוצר במטבח והלכתי לקנות בריסטולים. יש כביסה לקפל וטיפונת כלים בכיורים, אבל אין לי כוח לזה. אחרי שחזרתי עם הבריסטולים התחלתי למדוד ולשרטט ולהכין שבלונות ולקפל ולגזור ולהדביק. אחר כך הלכתי עם אחיה לסופר וקנינו עוף ואטריות למרק. הרכבתי סיר (לקח לי ארבעים וחמש דקות), שזה אומר קילוף, שטיפה וחיתוך של ערימת ירקות, וכמובן חיתוך של העוף. אני כל כך רוצה להיות צמחונית כבר, זה משגע אותי. אבל אי אפשר. עכשיו אני אחכה ארבעים דקות בערך, אבשל אטריות בסיר וקוסקוס משקית בקערה (זה לא קוסקוס. זה קוסקוס משקית. קוסקוס אמיתי זה שעות של הכנה וגם אין סולת). זה לא ארוחת צהריים של יום שלישי! כלומר, זה לא קוסקוס! הכנתי מרק כי קר לי וכואב לי הגרון. אבל כולם יהיו רעבים אז אני מכינה גם קוסקוס משקית. זהו, הבהרנו את הנקודה.
בשלוש ורבע אני יוצאת להביא את צופיה וחנה מהגן ומהמעון. אבא יאסוף אותנו מקצה הקריה וניסע הביתה. בטח הכול יהיה פה בלאגן מהאוכל והדברים וזה.
אסור שאבא ואימא ייכנסו לחדר שלי כי כל הדברים שם על המיטה של יפעת (שתגיע הביתה רק בשני בצהריים, השם ירחם).
עוד מעט חנוכה וייאי נראה לי שיהיה כיף וטוב.
אכלתי השנה סופגניה אחת קנויה ואחת שאני הכנתי.
עדיין כואב לי הגרון ואני חושבת שאין ברירה אלא להפסיק להתכופף כי הגב שלי מתפרק.
אני צריכה לזכור להוריד מהאינטרנט סרטונים של הכנת כרטיסי ברכה כשמיכל תהיה כאן. היא היחידה מבין הילדים שיכולה לפתוח את החסימה במחשב 
אני אוריד את הסרטונים, שיהיה לי למתי שאבאימא לא כאן ויוטיוב לא נפתח.
זהו, מה עוד?
