למה אונן לא פשוט לקח את תמר ואז לקח עוד אישה...

והקדשה זה וודאי לא לקחת שני נשים. במקרה הכי טוב זה אולי פילגש...

עם שלה

 "כִּי רָאֲתָה, כִּי-גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא, לֹא-נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה"

 וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית-אָבִיךְ, עַד-יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי--כִּי אָמַר, פֶּן-יָמוּת גַּם-הוּא כְּאֶחָיו; וַתֵּלֶךְ תָּמָר, וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ. (מחכה לבנתיים לשלה...) יב וַיִּרְבּוּ, הַיָּמִים, וַתָּמָת, בַּת-שׁוּעַ אֵשֶׁת-יְהוּדָה(לא כתוב כלום על תמר) וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה, וַיַּעַל עַל-גֹּזְזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי--תִּמְנָתָה.  יג וַיֻּגַּד לְתָמָר, לֵאמֹר:  הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה, לָגֹז צֹאנוֹ.(רק אחרי שהוגד לה שיהודה עולה אז היא מתחילה לפעול, לא אחרי שמתה בת שוע)  יד וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ, וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף, וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, אֲשֶׁר עַל-דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה:  כִּי רָאֲתָה, כִּי-גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא, לֹא-נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה.(ואז גם מסביר הפסוק למה היא עשתה את כל זה. כי לא ניתנה לשלה.)

אבל זה במובן של לא לבגוד.

אבל להתחתן עם שתי נשים זה לא מובן מדבריך...

יכול להיות ואין לי כוח להמשיך לברר. אז שכוייח!

הפוליגמיה בתורה היא לא משהו חיובי. אברהם, יעקב ושמעון נשאו אשה נוספת, רק בגלל הכרח/הסכמה של האשה הקודמת.

לאה היא האשה השנייה.

זלפה היא לבקשת לאה, והיא גם לא ממש אשה.

לא, א"א. כי גם שמעון נשא שתי נשים.

מלבד דוד ואלקנה, איזה גיבורים חיוביים נשאו שתי נשים, לא בתנאים שציינתי?

הפוליגמיה לא מומלצת (לכן היה אפשר לאסור אותה בחרד"ג). הדוגמאות רק מחזקות את הטענה.

מובן שלא ברגעי הקרע הראשונים מהכנסייה הקתולית, אבל תוך זמן מסויים ובפומבי. כך שלא ברורה לי התיאוריה שלך בעניין.

כידוע, התורה כולה, ויותר בסיפורי המעשים שבה, היא דבר ה' ממש. לא רק בעבר אלא גם בהווה...

מובן מאוד למה לא אוהבים אותו.

(לפחות מי שאיכפת לו מהאבות ומהשבטים ולא מצליח לקבל את העובדה שהם נפלו בדברים כאלה...)

מתוקף היותו דבר ה', אין לנו אלא לאהוב אותו ולשמוח בו

אז חבל על המאמץ.

ב. שלך תלוי בכפירה שבא. אז כנ"ל

אבל זה לא "סיפור", אלא דבר ה' בתורתו.

צריך להעמיק ולהבין למה בא..

לקריאה.

גם מכירת יוסף ע"י אחיו - פרשה "כואבת".

יש בזה עומקים גדולים - ובכ"ז צריך גם לא לאבד את ההרגשה הפשוטה והלקח ממנה ("על מכרם בכסף צדיק - ואביון בעבור נעליים", כדברי הנביא עמוס שקוראים בהפטרת פרשה זו).

אגב זה, בבדיחותא - מספרים על זקנה אחת, ששמעה בבית הכנסת פרשת יוסף ואחיו, ובכתה מאד על מכירתו.

שנה אח"כ, הגיעה שוב לבית הכנסת - ושמעה שוב.

הפעם היא כבר לא בכתה. אמרה: הרי הוא ראה בשנה שעברה מה קרה לו - למה הוא עשה את זה שוב.....

מה בדיוק אמרת?

אותו מישור שכאן.

וגם הציטוט (הנלעג למדי), מצביע על הרצינות...

הרי בתורה כתוב "תמחה את זכר עמלק" - לקחת את השיר כמו ששרים במנגינה... אותה שטחיות של הטיעונים.

אמרתי שהציטוט הוא משיר של פורים - ולא מה שכתוב.

שגיאה בהבנת הנקרא.

אני כמובן כתבתי שהיתה לך בעיה בהבנת הנקרא של מה שאני כתבתי, בהודעה הקודמת, לגבי ה"מחה תמחה", שזה בכלל לא ציטוט הפסוק.

כעת שוב לא הבנת את הנקרא, ו"הבנת" שאני מדבר על אי הבנת הכתוב בפסוק.

זה מה שקורה למי ש"קורא" מתוך הבלבול של הראש של עצמו.

לגבי "ציוניך" לתורה - כבר אמרתי, עם מי שמתייחס כך לאבותיו (וכעת גם לתורה בעצמה..), אין "משא ומתן". אם מישהו היה שואל בצורה נורמלית - היה מקבל תשובה. אבל מי שמדבר כך - אתה יכול להיקבר עם שטויותיך... לתורה לא יקרה כלום בגלל נער כמותך, גם לא לאברהם אבינו..

פעם חשבתי שלהיות כופר זה להיות משוחרר...

מסתבר שזה ממש קשה ולא נעים...

כדי להשתיק את המצפון- צריך כל הזמן להתווכח

ומכיוון שיש תשובות טובות לכל דבר- המצפון רק מתעצם וצריך להתווכח שוב ושוב.

מעגל קסמים איום ונורא

מסכן, אני ממש מרחם עליך.

מלבד שהוא לא "פותח את המחשבה" בכלום.. שהרי ה"שאלות" הללו אין בהן ולא כלום - וכל מי שבאמת טיפה מבוגר יותר, מכיר את הדברים (והמשחק הזה, אם לא תענה אז סימן ש.. עובד אפילו לא על ילדים בגילו) - 

מי שכותב כך על אבותינו, על התורה, גם אם כ"פרובוקטור לצורך שעשוע", על כך נאמר "אין לו רפואה למכתו". אדם שבאמת מאמין  היה חושש מכך. מי שאינו חושש מכך, אז ה"אמונה" שלו באמת לא כ"כ מעניינת אותי..

אבל מלבד זה, כידוע לך, אני קצת מנוסה בבני אדם - ואני אומר, שמי שיכול לכתוב כך - גם לצורך "שעשוע ופרובוקציה", זה רקוב בפנים. לפעמים מרה שחורה שמלבשת בליצנות, לפעמים כל מיני דברים אחרים. אין לי ענין לעסוק בכך.

[ואף אחד לא נכנס ל"מלכודות" טפשיות כאלה. על סגנון ברבים מגיבים - ולמעבר לכך לא מתייחסים. זה כנראה מה שהצליח להרגיז...]

לכת ליצנים אין חלק לעולם הבא.   וכי לפעמים מותר להשתעשע על חשבון הקב"ה?

עכשיו אתה יורד לעם.. אחרי מאה 120 תרד לגיהנום.   (לא בקטע של איום.. זו האמת)

שיהיה בהצלחה שם!! 

אם מישהו היה כותב על הרב עובדיה זצ"ל, נניח, "מכר את אשתו"... כמובן, מיידית היו מוחקים וחוסמים אותו.

אברהם אבינו, הוא "רב" לא פחות גדול.

ואומר, מתי יגיעו מעשי למעשי אברהם יצחק ויעקב... (כולל הרב עובדיה).

הוא אשר אמרתי: שוטה, רשע וגס רוח - ציטוט מרבותינו, מעריצי אברהם אבינו ע"ה.

כשטיפש לא מבין משהו גדול ממנו, משהו שכל גדולי עולם התייחסו בחרדת קדש, אז זה בסדר. יכול לשאול.

אבל כשהוא גם חושב שהוא "חכם".. זה כבר ענין אחר לגמרי.

?

"המוסר של אז"....

בינתיים, "המוסר של היום" הרג ששה מליון יהודים (ע"י "עמלק" שאתה כ"כ "מזדעזע" ממחייתו).

מה שהתורה אומרת כמוסרי, זה מוסרי. מה שהתורה - שבכתב ושבע"פ - אומרת כהוראת שעה, או כדבר שקיומו תלוי בנסיבות, אז הוא כך.

יש כמובן מה להתייחס לנושאים הללו למי שמדבר ברצינות. זה לא סיפור גדול - ולא משהו שהתחדש היום.

אבל עם מי שמוכן לבזות את אבא שלו - וגם שלי ושל כולנו - אין לי שמץ משא ומתן.

את המוסר ה"תלוי מציאות" שלך, תשאיר לעצמך..

היחדי ש"פג תוקף" שלו כאן, זה אתה. מאד תמהני שלא חסמו אותך.

וכמאמר חז"ל: שוטה, רשע וגס רוח..

כל ליצן מגיב כמותך.... אדם שאיבד כל תוכן, וכל הרגשה נורמלית, "צוחק" מהכל... חסר תחושה. ידועה האימרה שהליצנים הם הכי עצובים בעולם... 

ולגבי ה"מתחמק" - אתה בחברה טובה.. גם ה"פתח" אמרו כך כשבמדינת ישראל עוד היתה התנהלות נורמלי בענין - ואמרו שאין מו"מ עם מחבלים, לא מדברים איתם.. ניסו "לסחוב למו"מ, בערך באותה רמת דיבור כמו שלך.

וגם הפטנט הזול, ה"פסאודו-פסיכולוגי" בגרוש, לנסות לסחוף שיגיבו, כי אחרת  תגיד ש"בעצם יש לך שאלות שאתה לא מצליח לפתור".... מתאים לרמה של גן. אל דאגה, ה"שאלות" שלך לא מתחילות - אבל עם מי שמגדף את אבותיו ואת אבות האומה כולה, אין לנו משא ומתן... אין מה לדבר איתך - את "אחיך" תחפש במקום אחר.

נוגע ללב הדאגה שלך ל"הדחקה".. לפעמים מתוך דברים כאלה אפשר להבין מה עבר על האדם, עד שהגיע לביב כזה של חשיבה ודיבור. כנראה שלגביך, באמת חבל שכאשר היית בשלב ה"הדחקה", לא מצאת מישהו או שילמד איתך - או שיתן לך טיפול מתאים..

אבל את צודקת, לגבי אחרים שקוראים, זה כבר הספיק.

בשביל הליצן - ממילא לא יעזור.

אתה מדבר פה על אברהם אבינו!

מה נסגר איתך?

אתה באמת מצפה שמשהו "נסגר איתו". סוג כזה של אנשים, שמדברים באופן כזה, זה כבר רקוב מבפנים.

מנסה לגרור ל"כאילו-דיון", בדיוק בשביל מה שאתה מוחה כעת נגדו... כדי שעצם השיח בצורה נאלחת כזו, יהיה כאילו "לגיטימי".

לכן, כל מה שהיית עונה לאדם שהיה שואל באמת - אין לך מה לעשות את זה כאן. זה כבר לא מישהו שבא באמת "לשאול" משהו.

התמיהה היא רק על מי ש"מנהלים" כאן - שעל כל ניבול פה נגד אחרון שבאחרונים, חוסמים את הכותב (בצדק. כי יש רמה שאיתה לא מדברים. נקודה), ואברהם אבינו, והתורה (דהיינו, הקב"ה..), ממשיך..

התירוץ - לימוד זכות אמיתי כנראה - שהם פשוט עדיין לא ראו את זה. יש להם כמה דברים יותר חשובים בחנוכה מההבלים הללו.  אבל בכ"ז, אם מישהו יפנה שימת לב, זה ראוי. יש גבול מה מעלים על מסך של הערוץ הזה (כמובן, יקפוץ על ההזדמנות - כמו ילד קטן שמקלל ברחוב - אם אתה לא עונה, סימן שאין לך.. בוא נראה.... תת-רמה)

אתה באמת כ"כ טיפש, שלא מבין שאנשים לא מעוניינים להתייחס לרמה כזו של דיבור ותוכן?....

לגבי "הזמנתך" - עי' בהודעה הקודמת. תנסה חזק להבין. לא תזכה כאן להתייחסות מעבר לכך....

[איזה פחד.... הבוחן לא יוכל לראות אם זה "מחזיק מים"... ממש כל דורות ישראל רועדים..]

מה התורה אומרת כמוסרי?

המוסר של היום לא תואם את המוסר האלוקי.
בגלל שהמוסר של היום הוא "מוסר" שנקבע ע"פ הגויים ולא על פי ה' שהוא ברא את העולם והוא היחיד שיכול להגיד לנו איך להתנהג.
ואין כזה דבר משהו שנכתב בתורה ולא רלוונטי לנו להיום. אחרת- התורה היתה צריכה להיות הרבה יותר ארוכה, הרי מה שכתוב זה מידי קצת, אני בטוחה שאם זה רק היה אוסף סיפורים אז היו מכניסים עוד ועוד אפיזודות ואירועים. 
וגם כתוב- שאין מוקדם ומאוחר בתורה אז סימן שמה שיש זה דברים שאנחנו צריכים ללמוד מהם.
 

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.