למה אונן לא פשוט לקח את תמר ואז לקח עוד אישה...

והקדשה זה וודאי לא לקחת שני נשים. במקרה הכי טוב זה אולי פילגש...

עם שלה

 "כִּי רָאֲתָה, כִּי-גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא, לֹא-נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה"

 וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית-אָבִיךְ, עַד-יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי--כִּי אָמַר, פֶּן-יָמוּת גַּם-הוּא כְּאֶחָיו; וַתֵּלֶךְ תָּמָר, וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ. (מחכה לבנתיים לשלה...) יב וַיִּרְבּוּ, הַיָּמִים, וַתָּמָת, בַּת-שׁוּעַ אֵשֶׁת-יְהוּדָה(לא כתוב כלום על תמר) וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה, וַיַּעַל עַל-גֹּזְזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי--תִּמְנָתָה.  יג וַיֻּגַּד לְתָמָר, לֵאמֹר:  הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה, לָגֹז צֹאנוֹ.(רק אחרי שהוגד לה שיהודה עולה אז היא מתחילה לפעול, לא אחרי שמתה בת שוע)  יד וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ, וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף, וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, אֲשֶׁר עַל-דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה:  כִּי רָאֲתָה, כִּי-גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא, לֹא-נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה.(ואז גם מסביר הפסוק למה היא עשתה את כל זה. כי לא ניתנה לשלה.)

אבל זה במובן של לא לבגוד.

אבל להתחתן עם שתי נשים זה לא מובן מדבריך...

יכול להיות ואין לי כוח להמשיך לברר. אז שכוייח!

הפוליגמיה בתורה היא לא משהו חיובי. אברהם, יעקב ושמעון נשאו אשה נוספת, רק בגלל הכרח/הסכמה של האשה הקודמת.

לאה היא האשה השנייה.

זלפה היא לבקשת לאה, והיא גם לא ממש אשה.

לא, א"א. כי גם שמעון נשא שתי נשים.

מלבד דוד ואלקנה, איזה גיבורים חיוביים נשאו שתי נשים, לא בתנאים שציינתי?

הפוליגמיה לא מומלצת (לכן היה אפשר לאסור אותה בחרד"ג). הדוגמאות רק מחזקות את הטענה.

מובן שלא ברגעי הקרע הראשונים מהכנסייה הקתולית, אבל תוך זמן מסויים ובפומבי. כך שלא ברורה לי התיאוריה שלך בעניין.

כידוע, התורה כולה, ויותר בסיפורי המעשים שבה, היא דבר ה' ממש. לא רק בעבר אלא גם בהווה...

מובן מאוד למה לא אוהבים אותו.

(לפחות מי שאיכפת לו מהאבות ומהשבטים ולא מצליח לקבל את העובדה שהם נפלו בדברים כאלה...)

מתוקף היותו דבר ה', אין לנו אלא לאהוב אותו ולשמוח בו

אז חבל על המאמץ.

ב. שלך תלוי בכפירה שבא. אז כנ"ל

אבל זה לא "סיפור", אלא דבר ה' בתורתו.

צריך להעמיק ולהבין למה בא..

לקריאה.

גם מכירת יוסף ע"י אחיו - פרשה "כואבת".

יש בזה עומקים גדולים - ובכ"ז צריך גם לא לאבד את ההרגשה הפשוטה והלקח ממנה ("על מכרם בכסף צדיק - ואביון בעבור נעליים", כדברי הנביא עמוס שקוראים בהפטרת פרשה זו).

אגב זה, בבדיחותא - מספרים על זקנה אחת, ששמעה בבית הכנסת פרשת יוסף ואחיו, ובכתה מאד על מכירתו.

שנה אח"כ, הגיעה שוב לבית הכנסת - ושמעה שוב.

הפעם היא כבר לא בכתה. אמרה: הרי הוא ראה בשנה שעברה מה קרה לו - למה הוא עשה את זה שוב.....

מה בדיוק אמרת?

אותו מישור שכאן.

וגם הציטוט (הנלעג למדי), מצביע על הרצינות...

הרי בתורה כתוב "תמחה את זכר עמלק" - לקחת את השיר כמו ששרים במנגינה... אותה שטחיות של הטיעונים.

אמרתי שהציטוט הוא משיר של פורים - ולא מה שכתוב.

שגיאה בהבנת הנקרא.

אני כמובן כתבתי שהיתה לך בעיה בהבנת הנקרא של מה שאני כתבתי, בהודעה הקודמת, לגבי ה"מחה תמחה", שזה בכלל לא ציטוט הפסוק.

כעת שוב לא הבנת את הנקרא, ו"הבנת" שאני מדבר על אי הבנת הכתוב בפסוק.

זה מה שקורה למי ש"קורא" מתוך הבלבול של הראש של עצמו.

לגבי "ציוניך" לתורה - כבר אמרתי, עם מי שמתייחס כך לאבותיו (וכעת גם לתורה בעצמה..), אין "משא ומתן". אם מישהו היה שואל בצורה נורמלית - היה מקבל תשובה. אבל מי שמדבר כך - אתה יכול להיקבר עם שטויותיך... לתורה לא יקרה כלום בגלל נער כמותך, גם לא לאברהם אבינו..

פעם חשבתי שלהיות כופר זה להיות משוחרר...

מסתבר שזה ממש קשה ולא נעים...

כדי להשתיק את המצפון- צריך כל הזמן להתווכח

ומכיוון שיש תשובות טובות לכל דבר- המצפון רק מתעצם וצריך להתווכח שוב ושוב.

מעגל קסמים איום ונורא

מסכן, אני ממש מרחם עליך.

מלבד שהוא לא "פותח את המחשבה" בכלום.. שהרי ה"שאלות" הללו אין בהן ולא כלום - וכל מי שבאמת טיפה מבוגר יותר, מכיר את הדברים (והמשחק הזה, אם לא תענה אז סימן ש.. עובד אפילו לא על ילדים בגילו) - 

מי שכותב כך על אבותינו, על התורה, גם אם כ"פרובוקטור לצורך שעשוע", על כך נאמר "אין לו רפואה למכתו". אדם שבאמת מאמין  היה חושש מכך. מי שאינו חושש מכך, אז ה"אמונה" שלו באמת לא כ"כ מעניינת אותי..

אבל מלבד זה, כידוע לך, אני קצת מנוסה בבני אדם - ואני אומר, שמי שיכול לכתוב כך - גם לצורך "שעשוע ופרובוקציה", זה רקוב בפנים. לפעמים מרה שחורה שמלבשת בליצנות, לפעמים כל מיני דברים אחרים. אין לי ענין לעסוק בכך.

[ואף אחד לא נכנס ל"מלכודות" טפשיות כאלה. על סגנון ברבים מגיבים - ולמעבר לכך לא מתייחסים. זה כנראה מה שהצליח להרגיז...]

לכת ליצנים אין חלק לעולם הבא.   וכי לפעמים מותר להשתעשע על חשבון הקב"ה?

עכשיו אתה יורד לעם.. אחרי מאה 120 תרד לגיהנום.   (לא בקטע של איום.. זו האמת)

שיהיה בהצלחה שם!! 

אם מישהו היה כותב על הרב עובדיה זצ"ל, נניח, "מכר את אשתו"... כמובן, מיידית היו מוחקים וחוסמים אותו.

אברהם אבינו, הוא "רב" לא פחות גדול.

ואומר, מתי יגיעו מעשי למעשי אברהם יצחק ויעקב... (כולל הרב עובדיה).

הוא אשר אמרתי: שוטה, רשע וגס רוח - ציטוט מרבותינו, מעריצי אברהם אבינו ע"ה.

כשטיפש לא מבין משהו גדול ממנו, משהו שכל גדולי עולם התייחסו בחרדת קדש, אז זה בסדר. יכול לשאול.

אבל כשהוא גם חושב שהוא "חכם".. זה כבר ענין אחר לגמרי.

?

"המוסר של אז"....

בינתיים, "המוסר של היום" הרג ששה מליון יהודים (ע"י "עמלק" שאתה כ"כ "מזדעזע" ממחייתו).

מה שהתורה אומרת כמוסרי, זה מוסרי. מה שהתורה - שבכתב ושבע"פ - אומרת כהוראת שעה, או כדבר שקיומו תלוי בנסיבות, אז הוא כך.

יש כמובן מה להתייחס לנושאים הללו למי שמדבר ברצינות. זה לא סיפור גדול - ולא משהו שהתחדש היום.

אבל עם מי שמוכן לבזות את אבא שלו - וגם שלי ושל כולנו - אין לי שמץ משא ומתן.

את המוסר ה"תלוי מציאות" שלך, תשאיר לעצמך..

היחדי ש"פג תוקף" שלו כאן, זה אתה. מאד תמהני שלא חסמו אותך.

וכמאמר חז"ל: שוטה, רשע וגס רוח..

כל ליצן מגיב כמותך.... אדם שאיבד כל תוכן, וכל הרגשה נורמלית, "צוחק" מהכל... חסר תחושה. ידועה האימרה שהליצנים הם הכי עצובים בעולם... 

ולגבי ה"מתחמק" - אתה בחברה טובה.. גם ה"פתח" אמרו כך כשבמדינת ישראל עוד היתה התנהלות נורמלי בענין - ואמרו שאין מו"מ עם מחבלים, לא מדברים איתם.. ניסו "לסחוב למו"מ, בערך באותה רמת דיבור כמו שלך.

וגם הפטנט הזול, ה"פסאודו-פסיכולוגי" בגרוש, לנסות לסחוף שיגיבו, כי אחרת  תגיד ש"בעצם יש לך שאלות שאתה לא מצליח לפתור".... מתאים לרמה של גן. אל דאגה, ה"שאלות" שלך לא מתחילות - אבל עם מי שמגדף את אבותיו ואת אבות האומה כולה, אין לנו משא ומתן... אין מה לדבר איתך - את "אחיך" תחפש במקום אחר.

נוגע ללב הדאגה שלך ל"הדחקה".. לפעמים מתוך דברים כאלה אפשר להבין מה עבר על האדם, עד שהגיע לביב כזה של חשיבה ודיבור. כנראה שלגביך, באמת חבל שכאשר היית בשלב ה"הדחקה", לא מצאת מישהו או שילמד איתך - או שיתן לך טיפול מתאים..

אבל את צודקת, לגבי אחרים שקוראים, זה כבר הספיק.

בשביל הליצן - ממילא לא יעזור.

אתה מדבר פה על אברהם אבינו!

מה נסגר איתך?

אתה באמת מצפה שמשהו "נסגר איתו". סוג כזה של אנשים, שמדברים באופן כזה, זה כבר רקוב מבפנים.

מנסה לגרור ל"כאילו-דיון", בדיוק בשביל מה שאתה מוחה כעת נגדו... כדי שעצם השיח בצורה נאלחת כזו, יהיה כאילו "לגיטימי".

לכן, כל מה שהיית עונה לאדם שהיה שואל באמת - אין לך מה לעשות את זה כאן. זה כבר לא מישהו שבא באמת "לשאול" משהו.

התמיהה היא רק על מי ש"מנהלים" כאן - שעל כל ניבול פה נגד אחרון שבאחרונים, חוסמים את הכותב (בצדק. כי יש רמה שאיתה לא מדברים. נקודה), ואברהם אבינו, והתורה (דהיינו, הקב"ה..), ממשיך..

התירוץ - לימוד זכות אמיתי כנראה - שהם פשוט עדיין לא ראו את זה. יש להם כמה דברים יותר חשובים בחנוכה מההבלים הללו.  אבל בכ"ז, אם מישהו יפנה שימת לב, זה ראוי. יש גבול מה מעלים על מסך של הערוץ הזה (כמובן, יקפוץ על ההזדמנות - כמו ילד קטן שמקלל ברחוב - אם אתה לא עונה, סימן שאין לך.. בוא נראה.... תת-רמה)

אתה באמת כ"כ טיפש, שלא מבין שאנשים לא מעוניינים להתייחס לרמה כזו של דיבור ותוכן?....

לגבי "הזמנתך" - עי' בהודעה הקודמת. תנסה חזק להבין. לא תזכה כאן להתייחסות מעבר לכך....

[איזה פחד.... הבוחן לא יוכל לראות אם זה "מחזיק מים"... ממש כל דורות ישראל רועדים..]

מה התורה אומרת כמוסרי?

המוסר של היום לא תואם את המוסר האלוקי.
בגלל שהמוסר של היום הוא "מוסר" שנקבע ע"פ הגויים ולא על פי ה' שהוא ברא את העולם והוא היחיד שיכול להגיד לנו איך להתנהג.
ואין כזה דבר משהו שנכתב בתורה ולא רלוונטי לנו להיום. אחרת- התורה היתה צריכה להיות הרבה יותר ארוכה, הרי מה שכתוב זה מידי קצת, אני בטוחה שאם זה רק היה אוסף סיפורים אז היו מכניסים עוד ועוד אפיזודות ואירועים. 
וגם כתוב- שאין מוקדם ומאוחר בתורה אז סימן שמה שיש זה דברים שאנחנו צריכים ללמוד מהם.
 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.