כי היתי אדם בגוף לא יתום,
וחיפשתי דרכי,
כרדוף אמת אחר תום.
ובמבואה באתי חדרים,
ורוחי נכתבת הלוך בשירים,
ידיעה לא ברורה -
הלכה,
התחברה.
מחשבתי בין הבלי אמיתות ועיונים,
שוטטה.
ועיני הפקוחה לאור מתגנז,
לחשה לה תעוז,
שיחד נעז.
ובא הוא היום,
של גילוי וקישור,
ומצאתי החן והנחת;
מול צור,
ושהיתי שנה,
ברוב מחשבה.
וקבלתי שרירה,
וקיימא,
וארבעה כחדשים מסכתי נתגברה,
ועלו מניעין,
ונפשי נפחדה,
אך עלתה רוחי לבל אתייאש,
ושרו שפתיי כי בי יש עוד אש.
ומחר הוא היום,
של קיום החלטה,
כי מחר אבוא להיכנס בעבודה.
רק חזק וחזק,
ואתחזק,
תודה.

