קטע לא קצר אבל חשוב ושווה דיוןט'

מובא מפה - http://www.kipa.co.il/family/show.asp?id=33183  (למען ההגינות...)

 

 

המקום שלי

גם אני עסוקה רבות בסוגיית כיסוי הראש. מחפשת וחוקרת - הדס בן ארי לא שותקת

ט"ו סיון ה´תשס"ט - הדס בן ארי

קראתי את המאמר שלך ועד עתה ידי רועדת. נפלאה שכמותך, כל אחד יכול לפעמים להתבלבל.

גם אני מדי יום נזכרת בשיער שלי, לשעבר. איך הוא היה ארוך וגולש. התהדרתי בו, כנערה. לא פעם שאלתי את עצמי האם ראוי וכיצד. אני נזכרת בחיוך רחב בשאלות הילדותיות שלי, שהיו מאוד חשובות להתפתחות הרוחנית-אמונית שלי; למה רק הגברים עושים את זה ואת זה, וכולנו יכולות להיות הבנות של רש"י.. כמובן שלאחר מרד הנעורים אף אני השתייכתי לזרם ההתחרדות בתנועות הנוער.

כה מצחיק, הדרך בה העולם מסתובב. מגיע אדם עם חזון, מציגו לעיני כל ופתאום כל אלו שהיו אנשי החזון מוצאים את עצמם כלא רלוונטים, כאילו הם ידיעה חדשותית מרעישה של יום חמישי בערב. אפילו שורה הם לא יקבלו בעיתון של יום ראשון.

אז כיצד נתקומם? נגיד שהם משוגעים, נטען לאי-שפיות. שלהם כמובן. "הפלג החרדי בציונות הדתית", חרד"לי משהו. אם יש מישהו שמחפש קיצורי דרך וראשי תיבות וכינויים שונים, אנחנו נקבל אותו באהבה, אבל שיכריז על עצמו שהוא זה שנמצא כרגע במצב של מקף, של ביניים. גם דתי וגם לאומי. וגם עושה קידוש וגם אנין טעם, כזה שהולך לקאמרי אחת לחודש ואחר כך אוכל במסעדה כשרה לחלוטין, וגם בשבת היא עובדת. וגם.

ובאשר לכיסוי הראש.

מרים הנביאה קוראת לי מתוך פרשת השבוע, מזכירה לי מהי נשיות, דורשת ממני להכיל ולהרגיש. מזכירה לי שאני לא מחויבת בהרבה מצוות, אבל שבדיוק כמו הגבר אני מחויבת לברך 100 ברכות ביום. כמה רחב הוא המקום שיש לי להרגיש וליצור ולחפש בתור אישה, כמה זכויות יש לי- להתקדש בטבעת, לקבל בגדים ותכשיטים לכבוד הרגלים, ובזמן שהגברים מעמידים מניינים בבוקרו של שבת, אני חפצה לישון, בכדי שאוכל להיות רעיה טובה ושמחה.

גם אני עסוקה רבות בסוגיית כיסוי הראש. מבקשת לדעת מהיכן ההיתר המוכר של "שתי אצבעות". מחפשת וחוקרת מערב יום חתונתי ועד היום, בין ראשונים ואחרונים, בין מקלים ומחמירים, מה ההלכה תובעת ממני? כי היא לא תובעת הרבה, אבל כשהיא תובעת, אני רוצה להיות קשובה. בדיוק כפי שהיא תובעת ממני להיות קשובה לגופי ולרגשותיי הדינאמיים.

 
"מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי". כמה היא יקרה, כמה מתוקה. איזה עוז והדר ופאר היא מביאה לחיים שלנו! סבתי ע"ה לא זכתה ללכת בגאון עם כיסוי ראש אי שם בגלות, לא זכתה ללפף ליפופים, לשזור פרחים. והנה אני כאן, זוכה להלך בין שלל כיסוי ראש באוניברסיטת בר-אילן, צבעים שונים, היתרים שונים, חומרות שונות. אשרינו, מה טוב חלקנו. חשוב שנזכור שהמצוות הן לא פלוקלור. הן טבעת האירוסין שלנו שקיבלנו במעמד הר סיני מאת בורא העולם. את ואני היינו שם ביחד, שתינו יודעות מה באמת קיבלנו שם- נאמנות עטופה בזוהר. כמו בחופה שלי ושלך, שם הבטחת להיות נאמנה לבעלך, להיות רעיה מסורה. זה לא מגוחך להיות נשואה ולישון כל ערב אצל חברה אחרת? לאכול ארוחת צהריים עם חברים של בעלך במקום איתו? נאמנות זה דבר מוחלט. לא בערך ולא כאילו. ומי שמגיע לברית הזאת בשמחה, זוכה לשלום בית, שלום נפשי ושלום על ישראל.

באשר לקריאתך הדלה לגבי מערכת החינוך, איני רואה צורך להתייחס מעבר למילים ספורות- צאו וראו את ביה"ס הממלכתיים דתיים. מורה ללא כיסוי ראש שצועקת על תלמידיה בכדי ללמד אותם שיעור בתנ"ך, דינה להעלם בשביל שסימנה הציונות החילונית. ואידך זיל גמור.

איפה תמצאי כאן כר רחב לדיון?יעקב רובין

לדעתי יש מקום אחר שיקבל את הקישורים למאמר סוחף,

אני טועה?

אולי. ואולי לא.ט'
כי אם באישי יוצא לי להתדיין על הנושא הזה למה שפה לא?
 
ולענ"ד זה בהחלט שווה דיון ב'לקראת נישואין וזוגיות' אם הבנתי אותך נכון.
 
לא תוכלי להפריד סוגיית כיסוי ראש לגברים...א.ביש
מסוגיית כיסוי ראש לנשים.
 
כמובן שלא נדון ביחס לציבור החילוני, שם אין כיסוי ראש לגברים ואין כיסוי ראש לנשים.
 
הלכה היא שבנים מכסים ראשם מגיל שלוש, ובנות מכסות את ראשן משעת חופה. כיסוי ראש ממשיך באשה גם אם היא חלילה מתאלמנת או מתגרשת. יש מי שסוברים שמותר לאשה להסיר את כיסוי הראש שלה בסיטואציה שנישואיה מופסקים והיא עדיין אינה אמא. לשיטתם המקור הוא- בת כהן שהתאלמנה או התגרשה ועדיין אין לה ילדים, היא חוזרת לאכול תרומה בבית אביה. 
 
יש כיפה סרוגה קטנה, ויש יותר גדולה, ויש גדולה מאוד. ויש כיפה שחורה גם היא מסוגים ומגדלים שונים.
 
והוא הדין בכיסוי ראש לנשים, יש מטפחות ויש כובעים בגדלים שונים. בין חכמי האחרונים התנהל פולמוס רציני ונוקב בשאלת כשרותן של פיאות נוכריות לעניין כיסוי ראש לנשים.
 
אשה כשרה עושה רצון בעלה, עם זאת, מנהג אבותינו בידנו שאשה מכסה את ראשה כנהוג בבית אביה.  
לא הבנתי...שרון.
מכל הכאב ראש הזהגון דו
הגעתי למסקנה אחת.
יש כאן שתי גישות מסוכנות:
הגישה הרפורמית והגישה החרדית.
1.הגישה הרפורמית: ההלכה לא נוחה לנו, או לא מוסרית
בעינינו ומקשה לנו על החיים-מסקנה: צריך לשנות את ההלכה.
2. הגישה החרדית: אם אנשים יישאלו שאלות
רחמנא ליצלן, הם יתחילו להבין שהתורה לא תמיד נוחה לנו
או לא תמיד מתאימה למוסר המקובל בחברה.
מסקנה: אסור לשאול שאלות או להתלונן.
 
מה קרה לגישה האמצעית הנורמלית?
יש הלכה והיא מחייבת.במקרה דנן של כיסוי ראש
(בלי להכנס לשאלת דעת הרב משאש שטעונה בדיקה)
ולא יקרה שום דבר אם כמה נשים ייטענו שקשה להם.
אדרבה כל שאלה היא מנוף להתקדמות(הרב קוק,הרב נזיר,הרב סולובייצ'יק)
והמאמין מספק גדול מהמאמין מוודאות(האיזביצה)
די לשנות את ההלכה או להתעלם ממנה
ודי לצעקות גוועאלד על כמה אשים שמעיזים לטעון
שלא הכל בתורה מובן להם או נוח להם.
 
לא ברורא.ביש
הגישה הרפורמית ביטלה את הלכת כיסוי ראש גם לגברים וגם לנשים, אז תוציא אותם מהדיון הזה. יש את הגישה הקונסרבטיבית, שהיא אולי גישת הביניים.
 
אני לא רואה שום הבדל בין מה שנקרא מיזרוחניק לבין מה שנקרא נטורי קרטא, ואני לא מקבל שזה יותר דתי מזה.
לא טענתי שזה יותר דתי מזהגון דו
טענתי שהגישה החרדית היא פחד משאלות.
רחמנא ליצלן אם אנשים יתחילו לשאול הם יהיו כופרים.
אני טוען להפך: רק מי ששואל שאלות יכול להתקדם והאמונה שלו תהיה יותר חזקה
זה לא נכון שאסור לשאול שאלות!אבא שמואל
רק מה.
אסור לקשור ביון קיום החובה להבנת החובה.

תקיים! ואח"כ תשאל או שתבין או שלא.
מצטרפת לאבא שמואל....עם הסתייגות קלהשרבוב
בעינייני אמונה ממש אין להם בעיה שיאלו שאלות....כמה שרוצים, וההפך, שיבררו את האמת.
אבל מצד שני יש דברים שבהם לא שואלים שאלות...
(אחרי שאתה מאמין ואחרי שיש לך אמונת חכמים...)
אז בקשר להלכות או דבריים מעשיים בחיי היומיום,
אתה לא צריך להבין הרבה, פשוט אתה צריך כמה שיותר לשאול את הרב (עדיף את גדול הדור)
עדיף בכל שאלה או בעיה
ומה שהוא אומר לך אתה חייב כמובןם לעשות בלי להבין יותר מידי למה הוא אמר את זה.
הרב יודע כבר....
"אפילו אומר על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל..."
אמונת חכמים זאת אבן יסוד בציבור החרדי
הציטוט שהבאת בסוףגון דו
אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל.
לקוח מהספרי.
אבל לא נפסק להלכה בשום מקום,
לא במשנה,לא בתלמוד הבבלי ולא בירושלמי.
להפך בירושלמי יש ציטוט הפוך בדיוק, שאין לשמוע
לרב אם הוא אומר ששמאל הוא ימין וימין הוא שמאל.
 
לסיכום להלכה אם ברור לך שהרב טועה
אסור להקשיב לו.
 
עוד שתי הערותגון דו
יש דברים בהם לא שואלים שאלות. למה?
ואם יש לי דווקא שאלה על זה? מה לעשות?
להדחיק? לחכות שהיא תתפוצץ בפנים?
 
הערה שנייה:
צריך לשאול את הרב בכל שאלה או בעייה.
אבל לא כל בעייה היא בעייה לרב.
וגם בעייה שהיא בעיה לרב(בעיה רוחנית או הלכתית)
צריך מאוד להיזהר שלא לפתח תלות.
כלומר: קודם תחשוב על זה לבד,תנסה לפתור בכוחות עצמך
ורק אחרי זה תשאל את הרב.
הנה כבר קיבלת כמה הבדלים בין התפיסה החרדית לדתית,
בעיניי לפחות אם כי גם חלק מהציבור "שלנו" מתחיל להדרדר בזה.
(עיין שות אס אמ אס בעולם קטן,לא כולו,חלקו)
 
............שרבוב
הציטוט הוא מהרמב"ן!
(אני ממש זוכרת איך שזה כתוב בחומש....כשהעתקתי לעבודה..;))
ומי אמר שלא צריך לשמוע אם יודעים שהרב טועה?
אני ממש אשמח לשמוע על מקור!
 
דבר שני: אני באמת לא מסכימה שכל דבר צריך לשאול רב לממרות שאני חושבת שבהרבה דברים ראוי להתייעץ
אבל יש דברים שלא.
ובאמת, צריך לשאול שאלות גם בהלכה.
אבל אם הם מסתדרים עם זה שהם תמימים "(לאו דווקא רע) שיערב להם!
חחחחגון דו
כלל בפירוש הראשונים לתורה:
הרבה מדבריהם לקוחים מהמדרשים.
גם הרמב"ן וגם רש"י ציטטו במקרה זה את הספרי:
מדרש הלכה תנאי.
בשאלה זו יש מחלוקת בין הספרי לבין
המשנה במסכת הוריות,
ומשתמע מהגמ' בהוריות, וכתוב במפורש
בתלמוד הירושלמי שאם הרב טועה אסור להקשיב לו.
הירושלמי והבבלי שהם הפוסקים המאוחרים
הכריעו כמוה המשנה נגד הספרי.
וכידוע הלכה כפוסקים האחרונים ולכן הלכה כמותם.
תגובתימשה4
לעניות דעתי, העיסוק והדיון בשאלות מהסוג הזה - הכל כך מתרבה לאחרונה, נובע מהשינוי שיש בתקופה שלנו. אני חושב שאם נחפש מכנה משותף לכל הדיונים מסוג זה - האם בכלל ליצור תערוכה מהסוג שהוצג ב"ליפשיץ", האם להציג אותה כשיש בחורי ישיבת "הסדר", האם באמת נשים "מקריבות" לצורך כיסוי ראש, ועד השאלה הכי קיצונית - האם לשים כיסוי ראש (גם אצל נשים שמגדירות עצמם כדתיות).  כל הנ"ל נובע מבעיה אחת - חוסר הרגשת "ביטול" כלפי הקב"ה. בדורות קודמים היה ציות טבעי יותר לקיום מצוות וגם דברים שהיו קשים ביותר לא עלו בכלל כשאלה וממילא "התגמדו" מאליהם.
 למשל, גם בימינו, בן אדם שתהיה לו שאלה של האם לנסוע בשבת או לא, והוויתור על נסיעה בשבת יעלה לו בקושי פיזי ונפשי רב ביותר, לא יהיה לו אפילו ספק שלא לנסוע בשבת והוא לא ירגיש "הקרבה" בכך שהוא שמר שבת. הוא ירגיש שהוא עשה את הדבר הנכון.
נכון, זה קשה לאשה ללבוש כיסוי ראש, אבל אם היא, מתוך "ביטול לקב"ה", תראה את הדבר כמובן מאליו, הדבר ייעשה כדבר קל הרבה יותר.
אני ח"ו לא רוצה לקטרג, אני יודע שהמציאות היא שיש נשים שממש במסירות נפש מכסות את ראשן. אני רק מנסה לברר מה מקור ה"רוחות" הנושבות בכיוון הזה.
מסכימה איתךבהחלטחשבשבת
ולפמים גם שכבר שמים כיסוי ראש אז "עושים טובה" ושמים רק על חצי מהשער וכו..............
זה לא סתםגון דו
האנשים היום גדולים יותר.
כן מה ששמעת.
ולכן הם לא מסוגלים לקיים מצוות כמו תוכי.
הם צריכים להבין אותם ולהזדהות אתם.
עיין בפוסט בעניין בבלוג שלי...
 
כמובן שהלכה צריך לקיים גם כשלא מבינים,אבל זו הסיבה שזה יותר קשה היום
 
הרשה לי לחלוק עליך.משה4
יש גילויים של גדלות בדור שלנו. כפי שאכן ניתח זאת הרב קוק זצ"ל,
אבל התבטאות כמו שמובאת במאמר המקורי , למשל :
"בחרתי לא לשים כיסוי ראש אלא בשבתות וכאשר אני נמצאת בבית תפילה. בחרתי לא ללכת ביום יום עם כיסוי ראש על מנת לא להיות מקוטלגת, על מנת להישאר כשהייתי, את המחויבות לבן הזוג - שהחברה תשאיר לנו ולטבעות שלנו.
יש בכיסוי הראש התעסקות שלא רציתי ועודני איני רוצה להיות חלק בה. איני רוצה למצוא את עצמי מתאימה מידי יום במשך שעות ארוכות את המטפחת הנכונה למה שלבשתי, איני רוצה למצוא את עצמי מגנה על מה שאיני כיוון שמבחינה חיצונית אני נכנסת למשבצת ויותר מהכול - אני אוהבת את השיער שלי ואיני מוכנה לכבול אותו מידי יום תחת מטפחת שתגרום לו לאבד מיופיו. אגואיסטי משהו... "


התבטאות כזאת נראית לי מתאימה יותר למה שכתבתי לעיל, מאשר לגדלות שאתה מציין.

תקרא טוב בין השורותגון דו
הרצון לקשר ייחודי עם הבעל, קשר אמיתי על פי רצונה שלה
ולא על פי קטלוג חברתי.
זה חלק מהרצון לחופש ולזהות שמוביל לרצון:"להתחבר".
לעומת זאת לגבי הסיפא של דברייה לגבי זה שהיא אוהבת את השיער שלה,
אני בהחלט מסכים אתך.
כנראה שאנשים הם יצורים מורכבים
הכל ענין של היכן אתה ממקם עצמך ביחס לחילוניםא.ביש
קבענו לעצמנו נקודות, של חרדים קיצונים מצד אחד וחילונים בקצה השני, והציונות הדתית כיחידים, צפים בכל נקודה שהיא בין שני הקצוות.
 
לעניין כיסוי ראש ולכל עניין אחר.
 
כבר מזמן היה צריך לקחת כלי מדידה ולסמן מרחקים רציונאליים. זה יקרה אי פעם, אבל מתי? 
ממש לא - הסיבה שונה בתכליתמשה
בדורות קודמים (והכוונה לשניים שלושה שלפני האחרונים) ציבורים גדולים מאוד לא נהגו בכלל ללכת בכיסוי ראש, וגם נורמות צניעות שהיום נחשבות מינימליות לא היו מקובלות אפילו ב"בית יעקב" וצדיקי הדור <צ> שם.
 
זה נכון שבעשרים השנה האחרונות ההלכה הפשוטה חזרה (לשמחתינו) להיות נורמה, אבל צריך להבין את מי שראתה את אמו/סבתו ללא כיסוי ראש, ומגלה שאצלה זה לא יקרה, או שלוחצים שזה לא יקרה.
 
זה נכוןא.ביש
ידוע שאשתו של אחד מגדולי הרבנים של הציבור הליטאי נהגה לצאת מביתה בלא כיסוי ראש, עד שהשתנתה הנורמה. למיטב ידיעתי אין בימינו שום רב שתומך באי כיסוי ראש לנשים.
 
כיסוי ראש אשר סביבו התנהל פולמוס רציני הוא הפאה הנכרית שנפוצה בציבור החרדי. הפולמוס התנהל על תכליתה של ההלכה, אם לכסות את הראש או שמא רק את השיער הטבעי. הפאות האיכותיות ניראות כשיער טיבעי לכל דבר, ויש מי שאוסרים אותן.
 
עדיין לא הצלחנו להפנים שלא ראוי שכל איש ואשה יעשו כרצונם, ועל פי נורמות שהיו יפות לשעתן.
משפט יפה במיוחד שתפס אותי מהקטע----מאמע צאדיקה
"סבתי ע"ה לא זכתה ללכת בגאון עם כיסוי ראש אי שם בגלות, לא זכתה ללפף ליפופים, לשזור פרחים."
 
סבתותינו הקדושות לא זכו לקיים את המצוה היפה, האופנתית, הכייפית של כיסוי ראש.
 
אגב- שאלה על ה"שתי אצבעות"- זה נובע במקור מהדין של פחות מטפח.
השאלה- האם היית מחילה את העיניין הזהה גם על לבוש אחר? למשל ולהדגמה- האם היית לובשת חולצה פתוחה שתי אצבעות?
מענין.. גם אני אהבתי את המשפט הזה.ט'
 
נהנתי לקרא תגובה זואבא שמואל
"עדינו העצני"!
שתיהן קיצוניותעמית-טליה
היא מעודדת התחרדלות-התנתקות-גאווה
היא מעודדת חפיפינקיות-לעשות מה שבא לנו
 
יש אמצע,לא אמצע עם פשרות,לא אמצע בהלכה ובאידיאלים הנשגבים
אלא קריאה לענווה עם עוצמה.
לאנשים עם תורה באמת אבל שלא צועקים ומתנתקים,ההפך הם דווקא סוחפים ולוקחים איתם הרבה אחרים.
 
אלה שמתנתקים ומקימים דברים ודוגלים לא לשנות ולהקים עוד ועוד
זה המציאות שנוצרה בפ"ת כל קבוצת הורים שהילדים שלהם טיפה יותר דוסים מקימים בית ספר חדש,יש נועם יש מוריה יש פוריה ועוד מיליון שטויות.
היה את בנ"ע החליטו שזה לא דוס הקימו את עזרא לא מספיק דוס הקימו את אריאל עוד 10 שנים יקימו את תנועת הנוער החדשה לדוסים באמת רבה ואביי.

הבעיה הגדולה מתחילה בגאווה,בחוסר רצון להכנס ולשנות
בחוסר הבנה שיש גדולי עולם שפסקו שמותר 2 אצבעות מקדימה.

בנתיים זאת סתם מריבה של אגו,לא של תורה ורצון ה'.
פשוט גאווה.

עדיף להתרחק מזה,אדם שחפץ לעשות את רצון ה' באמת יעבוד קשה.

פלא בעינייאבא שמואל
איך הגעת למסקנה זו. לא ראיתי היכן בדבריה ראית עידוד להתנתקות או גאווה.

להפך, היא הטיבה להביע הזדהות וההשתתפות ברגשותיה, ואף על פי כן, שללה כניעה לעמדתה ברגישות ואצילות ראויה לשבח!

"והנה אני כאן, זוכה להלך בין שלל כיסוי ראש באוניברסיטת בר-אילן, צבעים שונים, היתרים שונים, חומרות שונות. אשרינו, מה טוב חלקנו."

ואני עוד התלבטתי אם זה לא סלחני מדי...

במילה אחת פשוטהעמית-טליה
אבל מלאה גאווה והתנתקות
 
חרד"לי.
בפתח תקוה ובערים מעורבות אחרותא.ביש
הציבור נקרע בין שני ערכים, אהבת ישראל מכאן, ומסורת אבותינו בידינו מכאן. אהבת ישראל מתפרשת בקרב רבים מאיתנו כפזילה אל עבר המגזר החילוני, ויישור קו בנושאים ערכיים ומהותיים. מנגד מתגבשים ציבורים לא קטנים שאינם מוכנים לתת יד ל"אהבת ישראל" של 2009. בין המתנגדים מתגבשים דוסים ויותר דוסים, וכל התגבשות והמוסד החינוכי שלה, וכל התגבשות וכיסוי הראש שלה.
 
יש לזכור שבזמן כהונת הרב קוק כרב ראשי, אף בית קולנוע לא היה פתוח בשבת, ועכשו אף בית קולנוע אינו סגור בשבת. לא הרי פערים של אז כהרי פערים של ימינו.
שני ערכים?עמית-טליה
אז שיהיו שני בתי ספר
בית ספר שמאמין בא'
בית ספר שמאמין בב'

זה בכלל לא עיניין כזה
גם בעירי יש בית ספר ממלכתי דתי ויש בית ספר יותר דתי ומקפיד
וזה בהחלט לגיטימי
כדי שגם המסורתיים והחילוניים שמאמינים בחינוך דתי יוכלו להשתלב בחינוך ומאידך שיילדים שמגיעים מבתים חזקים יוכלו להתמיד ולהתחזק גם מהבית ספר.

אבל עיר שמקימה כמה בתי ספר בלי גבול וכל בית ספר חורט על דגלו יתר דוסיות,זה כבר לא מתבטא ביראת שמיים,זה לא מתבטא באהבת ישראל
זה מתבטא בגאווה.
 
ההערכה שהיתה לרב קוק לא קיימת במדינה היום.
אין הרבה רבנים היום שכ"כ מוסרים את נפשם למען עמ"י
שמסתובבים וצועקים מהי תורת ה' בכל הארץ לא רק בירושלים
שמוחלים על כבודם שנפגע פעם אחר פעם
אפילו הערבים בזמנו העריכו אותו,כשחיללו את הקברים בהר הזיתים בקברו הם לא נגעו.
לצערי אין הרבה רבנים כאלה היום,ומאידך הדור גם יותר עז ומלא חוצפה יותר מברר ובודק ב"ה.
לענ"ד השני רבנים שבאמת קרובים לרב זצ"ל זה הרב שמואל אליהו שעושה מסירות נפש עצומה למען עמ"י והרב אלישע וישלצקי שחי ונושם ומדביק אנשים בענווה שלו,באהבת ישראל.

 
אחמ.. |משתעלת|שוברת גלים
בע"ה
 
עמית טליה יקרה!
אני חושבת שאת הדיון על תנועות הנוער צריך להוציא מכאן,שכן גם עזרא וגם אריאל לא הוקמו מתוך גאווה אלא מתוך כך שלא היתה אפשרות להפריד את בני עקיבא. כאן הדיון סובב סביב הפרדה ולא סביב גאווה.
נכון, אני מסכימה איתך שיש דוסים גאוותנים במיוחד ואני מאוד מאוד כואבת על כך, אבל זה שהקימו את אריאל (או עזרא, לא משנה) זה לא כי היו אלו חבורה של חרד"לניקים גאוותנים כפי שעולה מתגובתך..
 
אגב, הרב שמואל אליהו שבהחלט מוסר נפשו למען עמ"י [באמת שאין כמוהו! אדם מדהים!] תומך בתנועת אריאל(!) וכמובן שהרב קוק יצא כנגד עירבוב בין בנים ובנות בצורה חריפה ביותר,עד שהשווה זאת ממש למיסיון..
 
אז במחילה, תנועות הנוער לא קשורות כאן לסיפור,לגביבתי ספר שהלימודים בהם נפרדים ובכ"ז מקימים בית ספר 'דוס' יותר- זה כבר סיפור אחר..
 
בטח ובטח שקשורותעמית-טליה
אם חשוב לך חינוך ילדייך זה דבר מבורך,ולכן אולי מן הראוי שלא תשלחי אותם לבנ"ע ולכן יש את עזרא
תנועה תורנית מאוד שמקפידה על הפרדה בצורה נאותה.
 
למה לנו אריאל?

ודאי שהרב שמואל יהיה בעד אריאל,יש דבר תורני שהרב שמואל נגדו?
אבל כשאני שאלתיו היכן להיות קומונרית בלי היסוס הוא אמר בנ"ע.
 
אין רע בלדאוג לחינוך ילדייך אבל יש רע לדאוג לחנך לפרט בלי המשך לכלל.
בבנ"ע נמצא רוב הנוער,תתנתקי ממנו-תתנתקי מעמ"י.
 
זה אותו דבר לכן ודאי שיש קשר לתנועות נוער
ולמעשה אפשר רק להסתכל על רוב חניכי ומדריכי אריאל
ולהבין כמה זה מתוך גאווה ולא מתוך יראת שמיים.
ובקשר לרב קוקעמית-טליה
אפשר לראות את האגרת ששלח לבנ"ע דאז
שהיה שמה הרבה יותר ממעורב
 
אפשר לראות איך הוא בירך את הרב נריה על פועלו בתנועה.
 
ולהבין מהי דעתו האמיתית.
ברור שהרב אליהו והרב שרלוא.ביש
לו היו להם ילדים בגיל בית ספר יסודי, הם לא היו יכולים ללמוד באותו מוסד, בגלל הבדלי ההשקפות של ההורים. מוזר מאוד שעדיין לא נכנסנו לחשבון נפש נוקב, מה קרה לזרם המרכזי של החינוך הממלכתי דתי, ומדוע בורחים ממנו קבוצות אידיאולוגיות. מכל מקום, לגיטימי ודמוקרטי לחלוטין להקים מוסדות חינוך הומוגניים, שיעסקו בחינוך נטו, ולא יבזבזו זמן על סלט של דעות, ומטפחות ראש. אין בזה שמץ של גאווה.
 
אלה שפרשו מהזרם המרכזי והקימו מוסדות חינוך דוסיים, עשו זאת משום שלדעתם טושטשו ההבדלים המהותיים והעקרוניים מול החינוך הממלכתי חילוני. מנגד לא חסרו כאלה שטשטוש ההבדלים הביאם למסקנה שאין צורך בממלכתי דתי, ומוטב לחבור למקור החילוני, ויפה שעה אחת קודם. בתוצאה הסופית יצא החינוך הממלכתי דתי קרח מכאן ומכאן.
 
לעניין הרב קוק, הוא חי בתקופה שהיה צורך ללקט את ההריסות והשברים שהותירה השואה. ההוראות שנתן בדבר אהבת ישראל גורפת אשר כוללת בתוכה את הציבור החילוני, היו יפות לשעתן ולא לימינו אנו. 
שטויותעמית-טליה
זה בדיוק העיניין שלא יודעים להבחין בין עמ"י לחינוך הפרטי בבית.
הילדים של הרב שרלו לומדים במוסד התורני בעיר ולא בממלכתי.

אם יש מוצא אחר ממלכתי שום רב שפוי לא יישלח לשם את ילדיו.
אחרת אתה כמעט ומוותר עליהם.
ושוב יש עיניין להקים בית ספר א' ובית ספר ב'
אבל לא בית ספר ג,ד,ה,ו,ז.
אחרת אין לזה סוף,וזה ממש לא מגיע מיראת שמיים.


החינוך הממלכתי דתי שונה מאוד מהחינוך החילוני.
אומנם החינוך הממלכתי מקבל חבר'ה חילונים -אבל בכללים שלהם.
עם תפילות,עם ציצית,עם כבוד למורה,עם יחס נכון ללימוד תנ"ך.
דברים שלא קיימים בחילוני.
חלילה לנו מלוותר על החינוך הממלכתי רוב מי שמסיים אותו גם החילונים הולכים אחרי זה לאולפניות ולישיבות תיכוניות וממילא לבנ"ע
מה שלא קורה בחילוני שכולם הולכים לתיכון חילוני ובמקרה הטוב לתנועת נוער חילונית.
הרב זצ"ל נפטר מספר שנים לפני השואה
בתקופה של תקומת הכפירה הגדולה,תקומת ההשכלה שלא השתלבה כ"כ עם התורה הגלותית של אז,בתקופה שהחברותא שלו פרקה עול מצוות לחלוטין,בתקופה שהיתה התבוללות איומה.
בתקופה שהיו קבוצת מיעוטים שפעלו למען א"י,לא כמו היום שרוב בינינו מתגייסים ועוזרים לתשועת ישראל.
ועדין הרב כתב את כל זה,לא מתוך לאסוף שברים
אלא מתוך לימוד מעמיק ורחב.
ולכן זה מתאים לכל תקופה.
חוזרת בי מהכותרת..עמית-טליה
 
קו פרשת המיםא.ביש
לפני כל דיון עלינו לסמן את הקו שלא חוצים אותו, כלומר כן אהבת ישראל ומכבדי אכבד, אבל לא מתערבבים עם הציבור החילוני. משום מה אנו שוכחים או מנסים להעלים עובדה שמדובר בשתי תרבויות שונות ומערכות ערכים שונה בתכלית.
 
אין שום הבדל מהותי בין הצרפתי לפלמי בבלגיה, ובין היווני והטורקי בקפריסין, ובין האנגלי לצרפתי בקנדה, ובכל זאת כל אחד משמר את הזהות העצמית והפוליטית שלו. מנגד הציבור החילוני עומד בנקודה קוטבית ביחס לציבור הדתי, והיה מי שכינה את הציבור החילוני גויים דוברי עברית. המטבח שלנו שונה, השבת שלנו שונה, וגם החגים, ועוד, ועוד, ועוד, ותקצר היריעה.
 
בתוך הציבור הדתי יש לנו את נוסח אשכנז, ונוסח ספרד, וסדר ספרדי, והסידור התימני... וכולם יחד קדושה לך ישלשו, ויחד שבטי ישראל, ובני איש אחד אנחנו. לכן למה רק חינוך א' ו-ב', ולא ג',ד',ה',ו',ז', יתרה מכך, אם יש דרישה- אז גם ח',ט', עד ת' ועד בכלל. זה היופי שלנו!!! 
 
הרבה קולמוסים נשתברו בשאלה אם החינוך הממלכתי דתי צריך לקלוט לשורותיו תלמידים שאורח חייהם בביתם מנוגד למגמה שהם מתחנכים בה. אני מכיר משפחה ששלחו את שני בניהם לבית ספר דתי, בכל ימות השבוע הלכו הילדים לבית הספר עם כיפה וציצית, וכשחזרו הביתה הם הסירו אותם. בשבת הם נסעו לים עם הוריהם, וביום ראשון בבוקר סיפרו לחברים שלהם.
 
ככה לא בונים חינוך, נקודה. ילד שלא נחשף לתכנים שליליים באינטרנט, לא אמור להחשף ל"חוויותיהם" של חבריו לספסל הלימודים. אני לא אמנע ממך לשלוח את בנך למוסד מעורב- דתיים מבית וללא דתיים מבית. אני את הבן שלי לא אשלח לשם, כי לא מתאים לי.
 
הרב קוק חי בתקופה אחרת, ולא צריך לחזור על זה שוב ושוב.   
גויים דוברי עברית?עמית-טליה
רחמנא לצלן על האנשים שאמרו זאת.
ויחד עם זאת,הדבר שמשותף אלינו ואל החילונים זה בחירת הקב"ה
וכמו שהוא בחר בדוס עם פיאות הוא בחר בחילוני שהולך לים בשבת.
לאדם הזה ולך יש את אותה סגולה פנימית שמקשרת את שניכם באופן זהה לעם הנצח.
אז ב"ה הדוס זכה לחדד את הסגולה ע"י הבחירה והחלוני לא זכה
אבל אין זה מוריד ולו משהו קטן אחד משייכותו לעם היהודי ולהוויה היהודית.
גם אם יתנצר הוא יהודי.
 
נכון זה הסיכון שלוקחים הורים בכך ששולחים את ילדיהם לבתי ספר שכאלה
אבל מי ששולח את ילדיו לחבר'ה כאלה זה הורים שיש להם אינטרנט וטלויזיה בבית והם גם ככה חושפים את ילדיהם,לכן לא ישנה להם שחבר שלהם הולך לים ומספר על זה.
ואין צורך בכ"כ הרבה בתי ספר,זה בכלל לא היופי שלנו
אין שום דבר יפה שיש מיליון סוגי בד"ץ ושרבנים מנחים את האברכים שלהם לקנות רק סוג בד"ץ אחד.
כי רק הרב עובדיה יודע הלכות כשרות?רק הרב מחפוד?
מזה השטויות האלה?
זאת הגלות בא"י!!
מזה כל הסוגי חצרות שהקימו?ושאסור להתחתן מהחצר הזה ומהחצר הזה?
אין רע ובאמת יש יופי לדבוק ברב שלך
אבל אם אתה עושה זאת ומזלזל באחרים וחושב שאתה יותר מהם
זה גאווה.
אין צורך ב30 מוסדות בעיר אחת.
יש צורך בכמה רמות,אבל בגבול הנכון.
כן ממש כך, גויים דוברי עברית!א.ביש
דין אחד ליהודי שמקיים תרי"ג מצוות, וללא יהודי שמקיים שבע מצוות בני נח, ולפי הרמב"ם, לזה ולזה יש אותו חלק בעולם הבא. 
 
ידוע שאין ברשימת שבע מצוות בני נח כל איסור שהוא לשאוף להעיף אותנו מכברת ארצנו הקטנטונת, ו/או להעיף אותנו בכח הזרוע (היל"ת). לשון אחר, יהודי שמחלל שבת, פועל בניגוד לרצונו של הקדוש ברוך הוא, ואילו ערבי שרוצה להעיף אותנו מכאן, אינו פועל בניגוד לרצונו של הקדוש ברוך הוא. אמנם מובטח לנו: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", אך הערבי אינו צד להבטחה, והיא אינה מחייבת אותו לשום דבר ולשום ענין. כמובן שיש צד שני למטבע, אבל לאחר שהכנסת את הקדוש ברוך הוא לכאן, לא נותר לי אלא להציג את הצד הראשון, ההלכתי-משפטי.
 
בעיני הקדוש ברוך הוא, את לא יותר טובה מהדוס שהולך עם פאות, והדוס שהולך עם פאות לא יותר טוב ממך. אבל שניכם, גם את וגם הדוס שהולך עם פאות, טובים יותר מזה שמחלל שבת והוא מזרע ישראל. כך לעניות דעתי הקלושה.
 
"החילונים זה בחירת הקב"ה, ו...הוא בחר בחילוני שהולך לים בשבת". לא הבנתי את הקטע הזה, ובמשתמע מדבריך שתורה צוה לנו משה, ותרי"ג מצוות, לא ניתנו לנו אלא כהמלצה בלבד. חחה. 
 
בהגדרת יהודי נופל כל מי שנולד לאם יהודיה או התגייר כהלכה. ההלכה היהודית אינה מכירה בהמרת דת של יהודי, וגם אם חלילה השתמד לא תהיה עילה לחברה קדישא או כל מאן דהו למנוע את קבורתו בבית עלמין יהודי. למען הסר ספק, יהודי שהשתמד והצטרף לשונאי ישראל, וכמוהו יהודי שמחלל שבת (מחלליה מות יומת), אינם בחירתו של הקדוש ברוך הוא.
 
לגבי הקביעה שילדים שרואים בביתם אינטרנט וטלביזיה, ולא נורא אם ישבו באותה כיתה עם ילדים מבתים חילוניים. עם כל הכבוד אנחנו במדינה דמוקרטית, וזכותם של הורים לברור את ערכיהם ללא הפרעה וללא התערבות של האח הגדול. ובין יתר זכויותיהם, להקים בתי ספר על טהרת הדוסיות. כן על הדרך ובין יתר זכויותיהם, גם להוציא מהבית את הטלביזיה, ולחסום את האינטרנט באמצעות מערכת רימון והדומים לה. 
 
אם את רוצה ללכת לים לחוף מעורב, אז לכי לחוף מעורב. לא מובן לי מדוע מפריע לך שיש חופים נפרדים לציבור שדורש אותם, ולמה הם מטרידים את מנוחתך, ולמה את נלחמת בהם. הוא הדין בבד"צים למיניהם, מה איכפת לך אם מספרם הגיע ל- 99, ועוד היד נטויה, הרי אף אחד מהם אינו מפריע לך באמת, ואת הרי תמשיכי לצרוך את מוצרי המזון שהורגלת אליהם. למה לערכים של זולתך את קוראת גאווה ושטויות. למה... 
 
ולמה את מתערבת בחייו הפרטיים של חסיד שרוצה להתחתן עם בחורה מהחוג שלו, ולא מוכן אפילו לשמוע על חתונה איתך. ולמה את לא חושבת סימטרית, ולא אוסרת על עצמך להנשא לבחיר ליבך לפני שקיבלת אישור מאותו חסיד שנוא נפשך.
 
 
לפי דברייךעמית-טליה
ניתן להבין שאתה משתייך לזרם החרדי.
גם אם כיפתך היא סרוגה,אתה עדיין משתייך לזרם הזה
עדיין לא הצלחת להתנתק מדורות אבותינו
וחבל כי הגיע הזמן.
 
רק המלצה אחת ועשה איתה מה שבא לך
קרא את הספר "סנגוריה לפי משנת הרב זצ"ל"

אהבת ישראל נקנית בלימוד עמוק.
בלי לימוד יש אהבה שתלויה בדבר
תלויה במצוות,תלויה במעשים.

לא זאת אהבת ישראל.
עמית-טליהא.ביש
יש הבדל בין גברים לנשים, אני מתפלל בבית כנסת שמחצית מהמתפללים בו הם אנשי כיפות סרוגות, ומחצית- אנשי כיפות שחורות, מה שנקרא חרדים. הם לא יותר דתיים ממני ואני לא יותר דתי מהם. בשיעורי תורה יושבים יחד אלו ואלו ומחכימים זה את זה. במסיבות שלום זכר כולם הולכים לבתי כולם, ומדברים בדברי תורה ועל דא ועל הא. יש שבנותיהם הולכים לשרות לאומי, ויש שבנותיהם מצהירות על דתיותן והולכות ללימודים או מתחתנות בגיל צעיר. בשבוע שעבר השתתפתי בחתונה "מעורבת", הבחור מישיבה חרדית ובחורה שסיימה שרות לאומי, השמחה הרקיעה לשמים, אח איזה יופי!
 
תכניסי לכל המערכת הנ"ל אדם חילוני, והוא לא ימצא את ידיו ואת רגליו, או שיתחיל לטרוף כמו זאב בתוך עדר של כבשים.
 
מי שמקלקל את השורות, הם אותם פוליטיקאים עלובי נפש, כן- עלובי נפש, חסרי מצפון ולב. קחי לדוגמא את מפלגת הבית היהודי שבסופו של יום רצה לכנסת בשני ראשים, וכל זאת על רקע פרסונאלי.
 
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאם דתי וחילוני הם בחירה זהה של הקדוש ברוך הוא- כשיטתך, אז חילוני עדיף. כל אחד יעשה מה שבא לו ומתי שבא לו, ולמה לשבור את הראש בסוגיות הלכתיות שעולות לסדר היום.
מה טובו אהליך יעקבא.בישאחרונה
מצידי שיהיו לנו מאתיים ארבעים ושמונה תנועות נוער, כמניין "אהליך יעקב", וכמניין רמ"ח איברים, וכמניין מצוות עשה בתורה. 
 
בשורות טובות.
אז אני מבינה שכבודה חולקת על הרב שמואלשוברת גלים
בע"ה
 
אם את כותבת: "למה לנו אריאל?"
תשאלי את הרב שמואל למה לנו אריאל, עזרא היא תנועה מבולבלת, שאין לה כיוון מסוים למרות שהיא נקראת "תנועת הנוער החרדי לאומי בישראל" וכמובן שאת מתנגדת למושג "המלא גאווה" הזה.. נכון?
 
כשאת שאלת אותו הוא ענה בלי היסוס מה שהוא ענה, אני בטוחה שלא לכל אחת הוא עונה כך, זה כמובן תלוי בנסיבות.. אין ספק שאם את בחורה תורנית שמרגישה שאת מספיק חזקה בשביל להיות קומונרית בבני עקיבא הוא יתן לכך הסכמתו, אבל עם הרבה סייגים וחומרות שעליך להקפיד במהלך הקומונה..
 
תאמיני לי שכשאני חושבת על חינוך ילידי שיהיו בעז"ה, אני חושבת גם על הכלל.. הפרט משפיע על הכלל, ולכן חשוב מאוד שהפרט יהיה חזק מאוד. [ולא אמרתי שאני אשלח אותם לבית ספר של דוסים או תלמודי תורה, כשאגיע לגשר..]
 
ואני ממש לא מתנתקת מהנוער של בני עקיבא, אני לא מבינה מאיפה הבאת את זה.. זה שאני הולכת ובונה את עצמי במקום אחר זה ממש לא אומר שהתנתקתי..
 
לגבי הרב קוק, מעניין שאת מבינה אותו ככה.
כי יש לו מאמרים שלמים שהוא יוצא כנגד כל ערבוב בין בנים לבנות בחריפות רבה, ואין ספק שהוא יתמוך ברב נריה, [אני גם כל כך כל כך מעריכה אותו ואת אישיותו המיוחדת..] אבל זה בכלל בכלל לא קשור..
חבל שהרב קוק לא חי היום
 
 
 וזה: "ולמעשה אפשר רק להסתכל על רוב חניכי ומדריכי אריאל
ולהבין כמה זה מתוך גאווה ולא מתוך יראת שמיים" --- הכי כואב לי עמית. את מדברת כ"כ הרבה על אהבת ישראל והרב קוק, אבל שזה מגיע לתנועת אריאל, הם כבר מחוץ לתחום, אה?
באמת מעניין אותי כמה מדריכים, חניכים ואנשי הנהלה את מכירה מהתנועה..[רוב חניכי ומדריכי תנועת אריאל??? האם את מכירה רבע מהם בכלל????] 
הגאווה שאת מדברת עליה נמצאת, אבל בהחלט אי אפשר להשליך ממנה על הכלל, וזה ממש ממש מכאיב לי מה שאת אומרת. באמת.
 
 
אוהבת וכואבת,
             הודי'ה.
 
 
 
 
 
אני יכולה לשאול אותועמית-טליה
וספק אם הוא יאמר שזה מיותר,שוב כי זה הרב שמואל
החריפות שלו מלאה בעדינות ולכן הוא ימנע מזה.
אבל לדוג' משיחות רבות של הרב וישלצקי אפשר לשמוע כמה הוא יוצא נגד כל ההקמות החדשות של הדוסים החדשים.
בדיוק הפרט צריך להיות חזק ולכן מן הראוי שתשלחי אותם לתלמודי תורה וכדומה,אבל אחרי הרבה שנים צריך לכוונם לכלל
לא רק בצבא,אלא עוד לפני.
דוסים רציניים עשו פלאים בבנ"ע.
(אני בטוחה שהשמועות הגיעו לישוב שלך מה קרה לסניף שלנו..)
ולשמה צריך לכוון.

עזרא חרטה על דגלה משהו שבאמת לא כלבבי
אבל שוב,זה חינוך ילדיי,זה חינוך הפרט שצריך להיות חזק
לכן צריך לשלוח אותם.
אני לא רואה בילבול בעזרא,יש אצלהם הרבה הרחקות
והדברים העיקריים נפרדים,וזה מה שחשוב.
ואם חבר'ה היו רוצים להפריד אותה,אז אולי בבנ"ע שמו להם רגל,בעזרא לא.
ולכן שוב נשאלת השאלה,למה לנו אריאל?

האם אנחנו כציבור שדוגל בלהכנס לשנות ולהשפיע?
או ציבור שדוגל בלהקים עוד ועוד ועוד ושהם ישארו בבוץ שלהם?
אם אנחנו מאמינים בלהכנס ולהשפיע צריך להפוך את זה מקלישאה לחיי המעשה באמת.
ולכן צריך לקרוא בקול גדול שהגיע הזמן להפסיק להקים דברים יותר דוסים
חינוך בעזרא הוא טוב ומעודד את החינוך בבית
לכן אין צורך בעוד תנועה (אני לא אומרת עכשיו לסגור אותה כי זה מסוכן ממש,אני מדברת על לכתחילה כמובן),יש בתי ספר מספיק תורניים ולכן צריך להפסיק להקים עוד בתי ספר,אותו דבר גם בכשרויות (למרות שזה קשור לחרדים יותר).
 
בנית את עצמך במקום אחר,אשרייך ומה טוב חלקייך.
אחרי זה היית מדריכה בבנ"ע,,היית קומונרית בבנ"ע,מתכננת להיות רכזת?
והודיה,הדיון הוא לא עליי ועלייך.
 
ודאי שהרב זצ"ל יצא נגד הערבוביה,אין שאלה בכלל.
זה טיפשי להסתכל בעיניים חד משמעיות כאלה
התורה כ"כ מורכבת ועמוקה.
כמו שאם תשאלי אותו האם לחלל שבת הוא יזעק שלא
אבל אם תגידי לו שזה מצב של פיקוח נפש,הוא יגיד לך וודאי שכן.
אותו דבר בערבוביה
מלכתחילה כולם יאמרו שלא
אבל במצב של פיקוח נפש,יאמרו לך שכן.
וזה המצב בבנ"ע.
 
את אריאל אני מכירה מהאתר כאן
האדם היחיד שפגשתי מהתנועה זאת רכזת בבנ"ע שהיתה קומונרית שנתיים באריאל.
ומהאתר כאן,יקירה זה מה שמתשמע.
וזה בכלל לא עיניין של גאוות תנועה שזה דבר מבורך
זה גאוה על אחר ולא גאווה במה שיש לך.
הסתכלי מה קורה בפורומים.
שנאה?אני לא רואה שנאה בדבריי.
הרב שמואל זה לא הרב וישלצקישוברת גלים
בע"ה
 
זה בכלל לא קשור,
וודאי שיש הרבה דעות בנושא.
 
את צודקת, כל אחד צריך לפעול במישור שלו.. דוסים רציניים עשו פלאים בבנ"ע, [אגב, על הסניף שלך שמעתי רק בשבת האחרונה..באמת מדהים.] יש כאלה שזה מתאים להם ויש כאלה שלא.את צריכה להבין ששום דבר לא חד משמעי, וכל מקרה לגופו, בדיוק כמו שלך אמרו ללכת להיות קומונרית בבני עקיבא, ולאחרים יגידו להזהר כמו מאש מכל עירבוביה.
וכמובן, שזה בכלל שונה בין בנים לבנות..
 
כשהשורש 'רקוב' מראש עמית, לא תמיד אפשר להשפיע. אם זה בתקשורת (מה לעשות, נושא קרוב לליבי..) ואם זה בכל מקום אחר.
['רקוב'- לא הכוונה לכך שהאנשים היושבים בראש הם אנשים רקובים, אלא כאשר יש להם אידיאל מסויים, והם עומדים בראש לא תמיד אתה יכול להשפיע, גם אם אתה מאוד רוצה.. וכדי להגיע לתפקידי מפתח [בכל מקום, בנ"ע או תקשורת או צבא] אתה צריך להתווכח, ולזעוק, ולפעמים אפילו להתלכלך, ולא לכולם זה מתאים.] וזה בכלל דיון עמוק ואחר..
 
אני לא חושבת שבתור מדריך אפשר להשפיע יותר מידי על הכלל, הסניף, העם..אא"כ אתה מאוד מיוחד, גם בגלל שאתה עוד לא סגור על עצמך, וגם כי יש מי שמעליך, ולכן לא הייתי ממליצה לכל אחד ללכת להדריך בבנ"ע. ויש כאלו שכן. שוב, כל מקרה לגופו..
בתנועת אריאל יהיו כאלו שילכו, יגדלו כבני תורה [לא בגלל התנועה אלא כתוספת לחינוך בבית בישיבה ובכל מקום אחר]
ואח"כ ישמשו כתפקידים נבחרים בצבא, כראשי גרעינים תורניים ועוד.. תאמיני לי עמית שלא חסר כאלו..
בכלל לא..
 
המצב היום בבנ"ע הוא פיקוח נפש, אין ספק.. אבל אני לא רוצה לקחת אחריות על אנשים שיכנסו לשם ובמקום להפיע יושפעו..
כמו שאמרת- הדיון הוא לא עליך ועליי! לא כולם יכוליםם ומסוגלים!
הרוב המוחלט לא יכול להשפיע בגילאים נמוכים בכל אופן..
 
את אריאל את מכירה מכאן,ממש חבל. חבל שאת לא מכירה אנשים אמיתיים מהתנועה..
אחותי.. יש כאן אולי עשרה אנשים קבועים שכותבים שם בפורום שבכלל, אבל בכלל לא משקף את התנועה,
ובואי ואגלה לך סוד- הם ממש ממש לא מייצגים אותה.
חבל שהכללת תנועה שלימה בגלל כמה ניקים לא מזוהים..
 
וגם אותה רכזת לא משקפת את התנועה, היא אדם בודד מול תנועה שלימה..
 
 
מצטערת אם יצא קצת מבולגן ולא ברור, אני פשוט באמצע שיעור וממהרת לחזור לכתה..
 
 
 
 
ילדונתעמית-טליה
את צודקת בהכל,באמת.
אבל שוב כמו שכמעט בכל פיסקה כתבת שיש כאלה שלא מתאים להם
יש הרבה כאלה שנורא מתאים להם,גם בתור מדריכים
המהפכה שלנו היתה מצוות ההדרכה ולא מהקומונרית..
ובאמת ב"ה זכיתי לגדול בשכבה נורא איכותית ומוסרית
ולכן זה הצליח.
 
אבל צריך לזכור שבאמת המצב בבנ"ע הוא דיני נפשות
ומי שיכול לעזור שירוץ לשמה.
 
והעיניין עם אריאל הוא לא אישי
אני מדברת על העיקרון שלפעמים אנו כציבור יצאנו ממנו
שיש לנו אידיאל להכנס ולשנות
והיה את עזרא שיכלה לעודד מאוד את החינוך לצניעות.
ומלכתחילה לענ"ד לא היה צורך באריאל
היום כשהוא קם אני לא חושבת שבריא ונכון לסגור
אבל אני רק באמת מקווה שלא תקום עוד תנועה עוד כמה שנים ושנחזור לאידיאלים הראשונים שלנו.
אני גם מקווה שלא תקום עוד תנועה,שוברת גלים
בע"ה
 
[ומה אלו האידיאלים הראשונים שלנו?]
 
ואת צודקת. בסך הכל הכללי הכללי אני מסכימה איתך, ויש נקודות קטנות שבהן אני חולקת על כבודה.
[כמו עניין הגאווה בתנועת אריאל..]
 
ואני לא ילדונת.
 
על תנועת עזראא.ביש
תנועת הנוער עזרא היא מיסודה של מפלגת פועלי אגודת ישראל, אחותה ההיסטורית של אגודת ישראל החרדית. לימים עבר חתול שחור בין שתי האחיות ההיסטוריות, ברקע שחבר הכנסת בנימין מינץ ז"ל הצטרף לממשלה כנציג פועלי אגודת ישראל, חרף התנגדותה העקרונית של אגודת ישראל. בחכמה שלאחר מעשה התברר שפועלי אגודת ישראל עשתה את טעות חייה הפוליטיים, המפלגה הלכה מדחי אל דחי עד שהפכה לגוויה. תנועת עזרא הצטרפה למחנה הלאומי, ומאז הצטרפותה היא נחשבת לסרח עודף, ולא בשר מבשרה של הציונות הדתית. מנגד היחס המתנשא והמזלזל בתנועת עזרא, הוכיח שדוקטרינת "אהבת ישראל" אינה אלא מטבע עובר לסוחר, לצרכים זולים. הציונות הדתית מסרבת ללמוד משגיאותיה, ובמקום ללכת בדרך של "ומלאה הארץ דעה", מנסים להכות בהם בכל דרך.
 
הישוב יד בנימין נקרא על שמו של חבר הכנסת בנימין מינץ ז"ל. 
"עזרא" הוקמה כ-10 שנים לפני אחותה הצעירה בנ&qמשה
 
זה כואבהפי

להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..

למרות שממש התכוונתי  אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.


ואז

לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר

ואולי זה הולך לשם ?


גאולה כללית ופרטית

חג שמח

לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..


אמן ואמןadvfb
בעז"ה ישועה קרובה ממשית!חסדי הים

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

נכון ממשהפי
ממש בעז"ה אמן ואמן
😶זיויק
אמן שתהיה ישועת ה' כהרף עין
ליבי איתך, כואבארץ השוקולד
נכון , יש גם טובהפי

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

כואב ואמן!! מחזקת ממש.פצלשי"תאחרונה
המהירות של שוק השידוכיםadvfb

ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.

לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,

מה דעתכם על זה?

למה אתה מתכוון ב"לחכות להצעה"?לגיטימי?
מישהי כתבה ליadvfb

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

 

 

אני לא בטוחה שזו הפלטפורמהלגיטימי?

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

 

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

 

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

 

 

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

 

אין נוהל רישמי, יש נורמותadvfb

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

 

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

 

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

 

 

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

 

לגבי וואצאפ וטלפון צודק.מוקי_2020

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אין עליךadvfb

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

נדמה לי שהבנתי.מוקי_2020

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

כןadvfb

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

תודהלגיטימי?

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

 

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

מסתבר שאני מאוד רגיל לאיך זה הולךadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ד בכסלו תשפ"ו 11:16

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

 

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

 

אתה מתכווןהפי

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

האופציה הראשונה חחחadvfb

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

וואו. מעניין.פצלשי"ת

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אתה חושב שכמה ימים זה בגלל הווטסאפ?ארץ השוקולד

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

התכוונתי לטענה ההפוכה ממה שהבנת מדבריadvfb

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

כמה אתה מכיר שהלינו על תשובה אחרי יום?ארץ השוקולד
לא ראיתי שרשור מלין בנושא, גם פה דיברת על ימים 
לא תשובה כפרהadvfb

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

 

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

אתה חושב שלפני הפלאפונים זה לא הפריע?ארץ השוקולד
אתה מרגיש שזה מיידי?
הוואטסאפ יצר אפשרות להעברת מסרים בצורה מאוד מהירהadvfbאחרונה

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הדברים הקטנים שהיה נחמד מאוד אם הצד השני היה מעדיףמוקי_2020

אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע, 
אבל אם כן קיימים, אז  זה בונוס נחמד מאוד.

אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.

אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח. 
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.

לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא  חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס. 

היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )

ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ  עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס. 
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.

הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות)  כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל. 
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה 
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה  באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.

יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד  אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.

נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
 ימי חנוכה שמחים לכולם.

 

מה עם מי שלא אוהבת סופגניות?מבולבלת מאדדדד
זה גם בונוסShandy

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

לגבי ימי החנוכה זה נכון. זוכרת שלמדתי את זה לפנייעל מהדרום
חחחחח חזק. מזדהה מאוד עם הסופגניותפצלשי"תאחרונה

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מצאתי בכתב ישן נושן את השיר הזה לחיזוק בחנוכה:חסדי הים

"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.

חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.

האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?

הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?

יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.

אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.

הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.

בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.

יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.

הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.

נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.

לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.

לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.

עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.

השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."


התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.

😂😂😂

מדהים!חרמון

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

תודה! חג שמח לך ולכולם!חסדי היםאחרונה
תפילה על כולם.
מה בעצם נשאר מהאמירה "העיקר זה לב טוב/מידות"?צע

מניח שיצא לכם להתקל ולשמוע את המשפט הזה לא פעם..

והרהרתי בשאלה  האם נכון שרוב העולם , כולל אני, לא חי ככה?!

כאילו, מניח של90 אחוז מהרווקים יש לב טוב, ואיזה קטע הם עדיין רווקים, וכנראה למרות טוב ליבם נפרדו מהם.

לכל תגובה בנושא אשמח, חנוכה שמח חברים!!! 

שזה הבסיס.מוקי_2020

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

..שפלות רוח

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

זה העיקר, אבל לא הדבר היחידי שצריךadvfbאחרונה
להתחיל קשר חדשראובן255

שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי

אני מעוניין לחזור לדייטים

מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?

אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?

תודה לכולם תזכו למצוות

מה הסגנון שלך?ברוקולי
דתי לאומי כיפה סרוגה בראש פתוח אבל מתייעץ רבניםראובן255
בהצלחה רבהארץ השוקולדאחרונה

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?


מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?


 

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות


 

המון בהצלחה

לא.לגיטימי?

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

סוף סוף הרגשתי שהפורום נתן לי משהו.מוקי_2020

נסעתי באוטובוס ציבורי,
ואוטובוס טיולים חסם את כל התנועה כי הבנות, המון בנות, המון המון בנות פרקו מלא דברים, חוץ ממקרר, הוציא מתוכו הכל. 
זה היה נראה כמו מופע קסמים.

ואז נהג האוטובוס אמר משהו, "עוד פעם החרדים האלה...אבל למה ככה לחסום את התנועה ? אני לא מבין את זה..."
עכשיו בעיקרון, אני בדברים כאלה לא מתערב, אבל כאן לא יכלתי לשתוק.

אמרתי לו ברוגע, בנחת , "אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)".

שבת שלום 

מי יתן, שאחרי השבת הזו יחל השינוי הגדול שכל אחד מצפה לו.
עכשיו ברור לכם, שכאשר קורה שינוי גדול בחיים,  לפניו יש שבת אולי מיוחדת אולי שגרתית, שפשוט מבחינת זמנים מגיע לפני אותו שינוי.
אני מאחל לכולם, לכל אחת ואחד בפורום הטהור הזהו, שהשבת הזו היא השבת לפני השינוי הגדול.

..שפלות רוח

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

הוא צוחקאני:)))))
למה לקחת כל דבר רע?
אני לא יודעת מה מוזרהפיאחרונה

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אולי עכשיו היא כבר החזירה תשובה?חרמון

 

עדיין לא.

טוב מן הסתם היא עסוקה, 

בטח בערב היא תברר ותחזיר תשובה.

מבאס, אבל עדיין היא לא החזירה. 

בטח מחר.

משום מה גם מחר היא לא החזירה.

'תגיד, יצרו איתך קשר לברר עלי',

אני שואל את החבר שלי אחרי שלושה ימים.

'האמת שלא..'.

התסריט הזה חזר אצלי לא פעם ולא פעמיים, לצערי זה חזר שוב ושוב. כל פעם מחדש אני אומר לעצמי 'אולי הפעם היא תחזיר תשובה מהר. אולי יקרה נס, והיא תחזיר תשובה אפילו היום..'. אני לא יודע מאיפה זה מגיע, אולי אין מספיק מודעות שיש מישהו שמחכה בצד השני. 

אז בנות, כשאתן מקבלות הצעה שימו לב שיש מישהו שיושב ומחכה בצפייה ממש לתשובה שלכן. יתכן מאוד שזה מעסיק לו את המחשבה כל היום, וכל כמה דקות הוא מציץ בטלפון בתקוה שהיא כבר החזירה תשובה. זה אלף בית של בין אדם לחברו. 

אני מרגיש ככה עם השכינה הקדושה.חסדי הים

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.


אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

...advfb

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

 

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

 

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

האמת לדעתי מי שמציע צריך להיות על זהתפוחית 1

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

גם, לא רקadvfb
....אילת השחר

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.


ברשותך, פונה לצד השני:


דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.


ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.


הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.


^^צעאחרונה
בין אדם לחברו זה בהחלט חשובלגיטימי?

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

 

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

 

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.

אולי יעניין אותך