באלי לפעמים( זה כבר לא לפעמים,זה יותר מיזה) לא לעשות שום דבר.פשוט כלום.בלי שאף אחד יצטרך , בלי לסדר את הבית ואת החדר המבולגן שאני חולקת עם אחותי המבולגנת.פשוט לנוח מהכל.אומנם אני לא עברתי 2 עשורים בחיי, אבל אני מרגישה שהגוף רוצה לנוח כמו שהנשמה רוצה לחזור לשלמותה.כי הגוף כובל אותה.אמאלה לא מאמינה שאני על זה. אבל הרצון לחיות הוא גדול מהכל אני יודעת את זה.אני רוצה לעשות כל כך הרבה בחיים.אבל אנשים דיי,עולם דיי, אל תגיבלו אותי בזמן.אני מתכוונת על דברים שאני עושה עם אנשים/ בשביל אנשים,ולא דברים בשביל עצמי.כשזה דברים לעצמי,אני אגשים בעתיד כשאהיה עצמאית ואגור בבית שלי בעז'ה.דברים שהם קשורים לאנשים, עזבו אותי בחייאת תנו לי לחיות ולעשות הכל בזמן שלי.! למה להיות בלחץ תמידי.באלי שלוות נפש.הלוואי שאנשים הקרובים אליי היו מכירים אותי כמו שהפורום הזה מכיר אותי -והוא מכיר אותי טוב מאוד.

כעעען כען