שלום. אני חדשה ו...עולם אכזר

רק רוצה לשתף.

אני עוד מעט יוצאת מכאן,, לא יודעת מתי אחזור, אם בכלל....

 

אני יתומה, מאבא.

כבר שנתיים.

אמא שלי ממש חמודה ואני וכל האחים ממש אוהבים אותה.

אנחנו תשעה ילדים.

קשה לנו, אבל חמים.

אמא משרה אווירה טובה...

היום שמעתי אותה מדברת עם אחותה על איזה משהו....

אני כמעט בטוחה שהם נפגשו.

לא באלי שהיא תתחתן.

לא רוצה שיהיה תחליף לאבא.

כי לא יהיה.

לא רוצה שיחליט עלינו משהו אחר.

הוא לא מכיר אותנו בכלל.

לא רוצה שאמא תאהב אותו.

לא רוצה כלום.

אני מסוגלת לברוח מהבית אם הוא יבוא....

 

אשמח לתגובות... אבל אני לא מסכנה אז אל תשלחו תנחומים.

אם יש לכם שאלות שדרכם תוכלו יותר לעזור לי....

בשמחה אענה...

 

ואני אהיה כאן רק פעם ב... אז.... זהו.

היימשקפת

אני לא מבין אותך באמת אבל אני יכול לדמיין לעצמי את אותו מצב [חס וחלילה]

והמחשבות שלך לגמרי נורמאליות והגיונית אני לא יודע כול כך איך לעזור אבל אני מאחל לך המון בהצלחה 

ושמה שיקרה שהיה הכי טוב בשבילכם

תודה רבהההעולם אכזר

אני אוהבת את זה שאתה כנה ואמיתי

תפתחיציונייי

דבר ראשון גם אני חדשהחיוך גדול

אני לא יכולה כ"כ להבין אותך בעניין הזה אבל לצערי עם האובדן אני יכולה ממש להבין אותך...

תודה גם לךעולם אכזר

נשיקה

מכירה את התחושות לצערי... ומזדהה ..ילדה קטנה

ההרגשה שלך היא הכי טבעית ונורמלית, תהיי חזקהנשיקה

תודה רבה...עולם אכזר

אשתדל.

ברוכה הבאה עברי אנכי

טוב.. אז נעים להכיר, אני החתיך של הפורום

סתםסתם

 

לשאלתך:

 

אני לא חוויתי אבדן, אבל אני מנסה להזדהות עם התחושות וזה מה שעולה לי לראש:

 

אני מבין, בערך. וזה די לגיטימי. כי אפשר למצוא תחליף. אי אפשר.

אבל,

את צריכה להבין שאת לא היחידה במשוואה. תחשבי על אמא שלך - שבעלה שהיא בחרה להתחתן איתו שהיא ככ אהבה אותו נפטר. ואני בטוח (לא חושב. בטוח.) שהיא מרגישה את האבדן יותר מכם.

הגמרא אומרת "אין איש מת אלא לאשתו". היא הכי מרגישה בעצב.

לכן, עכשיו, היא התגברה. בנתה את עצמה ומנסה להמשיך את החיים.

נכון זה פסיכי. זה קשה.

אבל היא רוצה להתחתן!!!

ותביני שהיא גם מפרנסת, מוציאה את הילדים מפה לשם, משם לפה. משלת מגהצת ומתישהו גם צריכה להיות עם הילדים כי היא אמא (וכמו שאת כתבת, אפילו אמא מדהימה)

זה קשה. היא לא סופרמן.

עוד אדם זה עוד עזרה. זה עוד הכנסה. זה עוד בוגר שעוזר ומבין.

 

ברור לי שאת תוכלי להתחבר אליו, אוקי.

הוא מבין את זה שזה קשה. ברור שהוא מבין. הוא ינסה להיות הכי נחמד, וברור לי גם שהוא יאהב אתכם

 

זה קשה,

אני מבין.

אבל תביני שיש אילוצים.

חוץ מזה שאני בטוח שגם אתם תאהבי אותו. אני בטוח.

 

יהיה בסדר.

ברור שיהיה בסדר.

אתם תהיו מאושרים. איך שה' יגלגל את זה.

 

שיהיה בהצלחה

אני אוהבת אותך!!ומבטיחה לך שהק'בה אוהב אותךאור שמחה
ורוצה בטובתך. זה קשה להבין אתזה.והשכל שלנו כבני אדם נורא מוגבל בכדי להבין משהו אין סופי אבל תדעי בוודאות שד'אוהב אותך
וואוו, חיזקת אותי.עולם אכזר

תודה רבה לך, באמת.

 

ו...אני מאמינה לך שאתה הכי חתיך בפורום... 

בטוח היופי שלך הוא יופי שנובע מפנימיות טהורה...!!!

צדיק.

 

 

יאן למה אתה בתלהיכי עזיבה?אור שמחה
אל תלךךך אתה מחזק פה אנשים
וואוברוך השם
ממש כל הכבוד על השיתוף.
בתכלס, הכי חשוב זה לא להשאיר דברים ככה בלב, הוא לא המחסן של כל המחשבות שלא בא לנו לחשוב.

תשמעי,ההורים שלי גרושים, ואני הרבה פעמים מתמודדת עם המחשבות האלה- לשני ההורים שלי יש כבר בני זוג חדשים, ככה שדי בבת אחת נכנסו לי למשפחה (ליתר דיוק, לבית....) לא מעט אנשים.
וזה לא שממש לא שאלו אותי, אבל כאילו מה אני אגיד "לא, אני רוצה שתישארו לבד לנצח"?....


אז קודם כל, תדעי- זה נורמלי לגמרי.
ובעזרת השם- אני מקווה שבעלה של אמא שלך יהיה נחמד ויתחשב בך ויאהב אותך המון. יש הרבה כאלה.

ובכל מקרה- זה מה שאני יכולה להציע לך:
א. תמיד לשתף! פה או בבית הספר.... או אפילו את אמא שלך או אחים שלך.
תתפלאי כמה תמיכה עוזרת...
אני ממש מציעה לדבר על זה עם אמא שלך.
ב. להחליט שאת עושה מה שאת יכולה כדי לשמור שיהיה שלום בבית, ולשמח את אמא שלך-
נגיד, אני באיזשהו שלב, אחרי שדי התעצבנתי, הגעתי למסקנה שאני מוכנה להירגע, אפילו להתפשר מדי פעם ולשתוק כשמעצבנים אותי, פשוט כי בסדר העדיפויות שלי- השלום, והשמחה של ההורים שלי יותר חשובים.
ג. תמיד לזכור שה' אוהב אותך ושומר עלייך!
לפעמים, ה' מנהל את העולם- ואת החיים שלנו- לא בדיוק כמה שאנחנו רוצים.
אבל ה' יודע יותר טוב מאיתנו, ובסוף- בעז"ה נצא יותר טובים, שמחים וחזקים.
ה'לא נותן לבן אדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו.


המון בהצלחה בהכל, אנחנו פה בשבילך💓
תודה.עולם אכזראחרונה

מאוד עזרת לי...

שלום לך,,,,,,,,
אני יכולה להבין אותך, בחיי. אשמח לדבר איתך ולעזור.
למרות שאני כנראה רק יחמיר את מצב...
דברי איתי בשיחות אישיות...
תודה לך...עולם אכזר

אני ממש אשמח לדבר איתך....

בהזדמנות...

היייבולי
תאמיני לי שאני לא באמת מבינה אותך, לא יודעת איך זה לחיות ככה וגם לא רוצה לדעת (אנחנו גם 9 אחים אז אני כן קצת יכולה לדמיין אבל מיד אני מתחרפנת רק מהמחשבה..), רק רוצה לומר שתזכרי שהכל משמים, זה שאבא שלך ז"ל נפטר, זה שאמא שלך פגשה מישהו, וגם הדברים הטובים באו ממנו, זה שיש אווירה טובה בבית, ואת גם בטח מוכשרת בטירוף, ואני בטוחה שהלב שלך ענקי!!! אז גם אם קשה, תדברי איתו.. תגידי לו מה בדיוק את חושבת, נכון שהוא יודע, אבל אני בטוחה שהוא ישמח אם תדברי איתו, גם אם תצעקי עליו ותכעסי עליו..
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, שתהיה ברכת הנרות עלייך, ושתחיי תמיד בשמחה אמיתית!!!
אוהבת המון חום ושלוחת חיבוק ענקי 🤗
תודה רבה....עולם אכזר


אחותי!להיות בשמחה!!!

לא, אני בהחלט לא מבינה ואני לא מצליחה להעמיד אותי במקומך אבל ממש יכולה להבין את התחושה ואת המניע לתחושה!!

ככ מבינה! את מדהימה. נקודה.

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGiniאחרונה
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך