מילי דשטותאיעל
ואז עושים עם זה משו בפסיפס?מילי דשטותאאו שזה לעכשיו כזה?
אם יהיה לי זמן(:מילי דשטותאלסמוך עלי זה לא כדאי.
יש לי תמונה חמודה, אבל השאלתי לאח שלי את המצלמה והוא שכח אותה בבית שלו. אולי אני אשיג אותה. וחשבתי על רעיון חמוד של סיפור קצר, למרות שאף פעם לא כתבתי סיפור אז לא נראה לי יצא משהו.
לצלם תכריכה?פיצוחית@כישוף כושל נורמן זה חמוד, אבל הוא לא אוהב חיקויים!
עריכה: עכשיו ראיתי את זה נורמן בחמישה בלונים - נסיונות פעילים |ידפרצוף|
אחלה נורמן!
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
