למה אני עייפה? מיואשת******
הלכתי לבדיקות דם
יש לי יופי של ברזל
בי12 מעל!!! הנורמה ( כי מרב עייפות לקחתי באדיקות פעמיים ביום מתוך מחשבה שזה בטח זה. זה לא)
וכל שאר הבדיקות שלי נראות תקינות (גם אלי שאני לא מסינה מה הן )
הרופא בדק בלוטת התריס גם
אני נורא עייפה
כמובן אי אפשר לומר שאני ישנה המון
תינוקת וכו
אבל גם כשאני ישנה חמש שעות בלילה אני אחרי כמה שעות נופלת מעייפות יישנה שעתיים כמו מת ואחר כל בערב עייפה שוב
מה שבעיקר מטריד אותי זה שלפני שבועיים שלוש הייתי מלאה ערנות וחיוניות ועכשיו אני מרגישה שכבד לי כזה בראש ואין לי כוחות , כשאני חושבת על לבקשת ארוחת ערב אין לי כח לזה ובא לי רק לרבוץ בספה
אני בעיקר מפחדת מדיכאון
למרות שאני די שמחה , אבל קשה לי מאד עם זה שבעלי לא נמצא הרבה בבית ואני מפחדת שהלחץ הנפשי הוא זה שגורם לי לעייפות הזו ומפחדת מדיכאון מאד

את ממש גיבורהבתי 123

גם אחרי לידה וגם כל הלחץ שבעלך לא נמצא ברור שזה גורם לעייפות נוראית

אולי בכל זאת תראו איך הוא יכול להיות בבית חלק מהזמן להיות איתך ולעזור לך

זהו שאני לא מרגישה שהבעיה היא העזרה הפיזיתמיואשת******
אפשר לומר שאני די מסתדרת והוא משתדל לעזור והגדולות עוזרות וסהכ פיזית זה די בסדר
אני מרגישה שקשה לי מאד נפשית שהוא כמעט לא פה ואין לנו חיי זוגיות נורמליים, זמן לשבת בנחת לדבר, תמיכה נפשית לפעמים, שהוא יחזיק את התינוקת ויהיה איתה. שאני אקום בבוקר והוא יהיה פה
לא יודעת
אני פשוט מוצאת את עצמי בוכה מדי פעם בלי סיבה ומרגישה בדידות איומה ושבקושי יש לי בעל מעבר לדברים טכניים דחופים
הוא ישן איתה? אולי פעם פעמיים בשבוע תקחו משהיבתי 123

בתשלום להיות שם 

ברור שמאוד חשוב שהוא יהיה שם כמה שיותר אבל גם את צריכה אותו יותר מתמיד אתם חייבים לחשוב איך אפשר לשלב

את נורמלית לגמרימחי
ומאוד הגיוני שהעייפות היא נפשית, ביחד עם האתגר הפיזי של להיות אמא לתינוקת.
את לא נשמעת בדיכאון, אבל כן נשמע שאם זה ימשיך ככה זה יכול להגיע לשם. אז מצטרפת לכל העצות שנתנו לך כבר, ומקווה שתמצאו בקרוב את הפתרון המתאים. חיבוק!
מצטרפת למחישלומצ'
אם חלילה תגיעי לדיכאון הקושי שלך ושל בעלך יהיה כפול ומכופל ויהיה הרבה יותר בעייתי להגיע לאמא שלו ולסייע.
אני חושבת שזו בהחלט סיטואציה שבה את צריכה לשים את עצמך במקום הראשון, אבל לפעמים עוזר לדעת שכשאת עושה את זה את בעצם מועילה מאוד מאוד גם לכל שאר המעורבים (זוגיות, ילדים, בית, בעלך, חמותך והאחים שלו)- כולם יצאו נשכרים מזה שתתחזקי ויפסידו הרבה מאוד אם תחלשי יותר.
תודה לשתיכן. אכן דיברנו אתמולמיואשת******
והוא יוריד הרבה משמרות, נקפיד לצאת ובעיקר להיות עם יד על הדופק כל הזמן איך אני מרגישה
ואני אפסיק להיות גיבורה ואלמד שלהיות ולהודות בחולשה זה מותר וחשוב
שוב תןדה לכולן על כל העצות ובחיזוקים! מאד הועלתן
וואי וואיאמאשוני
איזה מציאות לא פשוטה!!
עוד לפני שהגעתי לסוף עברה בי מחשבה שאולי זה זה.
די הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.
את אחרי לידה, אחרי הריון לא פשוט, לא ייתכן המצב הזה לאורך זמן.
הלוואי והייתי יכולה לכנס את האחים של בעלך ולהציב להם מראה מול הפנים.
לא ייתכן להמשיך ככה, לא ייתכן
עם כל הצער על המצב של חמותך, אי אפשר לעצור את החיים ולהתעסק רק בזה.
כמו שיש עבודה שחייבים להתייצב בה, ככה יש אשה וילדים שזקוקים למעט שגרה, נחת, יחס...

אל תתני למצב הזה להימשך. תגידי לבעלך שאם הוא לא רוצה לראות בקריסתך שיהיה גיבור ויגיד עד כאן.

שינסו למצות זכויות לעזרה בתשלום לאמא או נופשונית או משהו כזה ושישחררו אותו לפחות פעמיים בשבוע וגם שיממנו עזרה בשבילך.

ואת מהצד שלך תנסי לצאת בבקרים קבוע תצאי להליכה, לראות עולם...
תראי אם יש מישהי בסביבתך בפנסיה/ חופשת לידה שאפשר לתאם איתה מידי פעם להיפגש לכוס קפה.

תקפידי בנוסף על פעילות גופנית לאכילה בריאה.

שולחת מפה חיבוקים חמים,
מבינה אותך ממש!!
את ממש צודקתמיואשת******
אהבתי את הרעיון של לצאת
באמת זה חשוב ואני אנסה יותר
אולי גם אנסה לקבוע עם בעלי שפעמייים בשבוע יוצאים להליכה וככה גם יהיה לנו קצת זמן זוגי לנשום
אני בעיקר מרגישה בדידות ועצב, פחות קושי פיזי אוביקטיבי (כלומר כביסות וכאלו אני. מסתדרת)
ובאמת גם הוא אמר שיציב גבול לאחים שלו. רק שאני מרגישה קצת רעה כי ״על הניר״ אני מסתדרת ויכולה לעמוד בזה שהוא יהיה שם , אבל מעשית, אני מרגישה קצת בדיכאון ואין לי כאילו סיבה לומר, זה לא שאני קורסת פיזית, אבל תכלס אני בןכה ועייפה, זה המציאות
זה לא נחשבושוב אתכם
ש"על הנייר" את מסתדרת. כי להסתדר זה גם נפשית ורגשית.
ואיך אישה אחרי לידה יכולה להסתדר נפשית בלי בעלה?
את כל כך נורמלית, וגם אם אחים של בעלך חושבים אחרת, את צריכה את בעלך איתך, לפחות כמה שאפשר אם לא כל הזמן.
התמיכה הנפשית אחרי הלידה חשובה לא פחות מהעזרה הפיזית, וברור שזה מתכון טוב להידרדר לדכאון. ודכאון אחרי לידה זה לא כיף, מניסיון (היה לי בקטנה, ועדיין. לא נהנתי..)

את כל כך גיבורה שאת ככה בלעדיו, אבל זה כנראה הגיע לגבול שלא טוב לך יותר. הלוואי שתצליחי לדרוש אותו ושגם הסביבה תבין. וגם אם לא, שיסתדרו הם.
בהצלחה. מחזיקה לך אצבעות ❤
תודה. אתם ממש מחזקותמיואשת******
טוב לקבל לגיטימציה למה שאני מרגישה ולהבין שאני לא מוזרה או חלשה ושזה טבעי. תודה
אל תרגישי רע עם עצמךאמאשוני
את סוחבת הריון, יולדות, מתמודדת עם שינויים הורמונליים, לא ישנה ברצף, ללא שגרה נורמלית.
הוא תפקידו זה לתמוך.
פשוטו כמשמעו.
כמו שלא ייתכן שאת תעזבי את הבית והילדים כך גם הוא לא יכול לעזוב ולהפקיר את הצורך הרגשי, הנפשי.
צריך למצוא את האיזון הנכון.
אל תחכי להתמוטטות. תקחי יוזמה ותשני דברים לפני שהם יצאו משליטה.
מי אמר שהצורך הפיזי יותר חשוב מהצורך הנפשי?
מה זאת אומרת שאם את לא קורסת פיזית את לא צריכה את בעלך בבית?
את אחרי לידה ואת צריכה אותו נוכח בחייך.
זה לא אומר הכל או כלום.
אבל זה כן אומר לשים לו ברקסים. עדיף מאוד כל עוד אתם מתפקדים לא כדאי למתוח את החבל יותר מדי...
תודה. ממש הייתי צריכה לשמוע את זה. הוא מאד מביןמיואשת******
וגם הוא מנסה לשים ברקסים
היום בלילה נדבר על זה יותר לעומק. ב״ה הוא יודע לעשות סדר עדיפויות נכון רק באמת צריך לדבר על זה והרגשתי לא נעים עד עכשיו לומר די אני לא יכולה. יותר
אבל אני מבינה מכן כמה שאני חייבת לעשות את זה ואין לי ספק שהוא יבין מיד
אוי ואוי! את ממש לא צריכה להרגיש רעהכלה נאה
הצורך שלך מובן גם אם הוא לא צריך לעזור פיזית בבית.
הנפש שלך חלשה וזה משפיע גם על הגוף.
את מרגישה שאת צריכה את בעלך שזה נותן לך תמיכה הקשבה והבנה.
ואישה אחרת צריכה את בעלה שיעזור בבית.
כל אחת והצרכים שלה. ואל תזלזלי במה שאת מרגישה. כי זה יכול להתנקם בך. וברור שזה ישפיע גם עליו ועל הילדים.
אז עכשיו הוא חיב להבין שאי אפשר להמשיך כך לפחות בתקופה הקרובה. עד שתתחזקי נפשית יותר
הרבה ציפיות יש לך מעצמך...דבורית
נשמה את אחרי לידה
בקושי 3 חודשים לא?
ועוד אחרי ניתוח...
ובעלך בקושי בבית
ברור שאת עייפה!!
נכון אבל עד חודשיים הרגשתי מצויןמיואשת******
הייתי ממש בעננים והיה לי מלא כח ללכת לצאת ולהנות
ומאז שכל הסיפור התחיל אני מרגישה יותר ויותר עייפה ומדוכדכת. זה נורא מתסכל כי אני רוצה לאפשר לו ללכת ולהיות אבל אני מוצאת את עצמי יושבת על הספה ובוכה
דבורית צודקתאמא ל6 מקסימים
היית ב high אחרי הלידה, וחשבת שחזרת לעצמך ולכוחות שלך, ושכחת (או לא היתה לך אפשרות) לנוח ולהתאושש, ועכשיו זה פתאום מגיע ב"בום".
זה נורמלי. תרשי לעצמך לנוח ולא לתפקד קצת...
כנראה שאתן צודקות וה-הי נופל עכשיו...מיואשת******
חמודה. גם אני היתי בעננים חודשים טחרי לידהכלה נאה
ואז חטפתי את הדיכאון. מיום ליום עיפות ומצב רוח רע...עד להתקפי חרדה.
שלא תדעי!
לכן עכשיו תדאגי שזה לא יקרה. שיהיה איתך שיתן לך לישון. תצאו לאכול משהו טעים ביחד בערב. לא יזיק אפילו פעמים בשבוע.
את צריכה את זה.
דיכאון אחרי לידה יכול להתפתח עד שנה מהלידה.
תודה! חשוב מאד לדעת את זה . צודקתמיואשת******
רוצה לחזק את הכרה שבצורך ריגשיאמא בניסים
בלידה קודמת עברתי משבר ריגשי קשה. וגם פיזית הייתי לא משהו.
הדבר היחיד שאני זוכרת מכל התקןפה ההיא זה את התמיכה הריגשית של בעלי. ולפעמים זה הסתכם בלשבת לידי. בשקט. בלי לומר מילה. פשוט להיותם נוכח.
מדברייך אני שומעת בין השורות הערצה גדולה לבעלך ולפועלו עם אמא שלו. נראה לי שקשה לך לבד וכשהוא מגיע, את שוכחת מהעצב והקושי והוא פתאום נעשה קטן ולכן גם אם אתם מדברים על זה זה לא בעוצמה שבה את חווה את זה. כי הוא כבר לידך ועצם הנוכחות מרגיעה.
הייתי מציעה דווקא בזמן של קושי ועצבות להרים אליו טלפון. לספר לו שאת מרגישה נורא לבד ועצובה. הרגשות יעברו בעוצמה האמיתית שלהם ובטוחני שזה ישקף לו את המציאות. כדאי אפילו שכשאתם משוחחים בבית תגידי לו מראש שהיית רוצה בפעם הבאה כשאת בדאון להתקשר אליו. תכיני אותו לזה. ותספרי לו מה הציפיה שלך מאותה שיחה.
אני מאד בעד הידברות ושיקוף הרגשות. אצלינו זה עבד טוב. מאחלת לך שגם אצלכם.
תודה. זה עצה מעולהמיואשת******
העייפות והבכי הבלתי מוסברים לכאורה הן נורמלייםמק"ר
לכל אישה אחרי לידה, בטח!
ובטח ובטח כשאתם מתמודדים בעוד זירה.

יקרה, לא צריך לחכות שיקרה משהו ח"ו בשביל לעשות שינוי, צריך לעשות אותו קודם.
וטובים שאת מודעת, טוב שאתם מודעים.

בטוחה שתמצאו את דרך המלך, בהצלחה רבה!
והרבה כוחות
תודה מיואשת******אחרונה
מה עושים אם צריך לחזור לעבודה ואין, פשוט אין מסגרתאנונימית בהו"ל

אין מקום במעון

אין מטפלת פרטית.

יש רשימת המתנה של 22 ילדים באזור!!!!

מוכנה לשלם כפול אבל גם בזה יש תור ארוך

ואין למי.

לשים מדי רחוק לא רלוונטי כי יש ימים שאוספים בלי רכב (כי הרכב אצל בעלי וחוזר מאוחר) והתחבצ פה על הפנים.

מה עושים??

להציע לבוא איתה, זה אופציה?

עבודה משרדית ניהולית

נשמע שהפתרון הוא לשים רחוק יותררק שואלת שאלה

ושבעתך ימצא פתרון לרכב באותם ימים או שאת תמצאי רכב משכנה או משהו כדי להחזיר

מבינה שמורכב אבל לא נשמע שיש ברירה אחרת


להביא איתך זה תלוי בבוס ובסוג העבודה ובכל מקרה מוגבל לזמן קצוב ומה אחר כך


בהצלחה רבה!שיפור

אני מכירה נשים שעבדו עם תינוק בעבודה משרדית בתיאום עם האחראיים. תלוי מאוד בסגנון של המשרד.


חוץ מזה, אפשר לחפש בקבוצות וואטסאפ באיזור שלך אם יש אמא בחל"ד שתרצה לשמור על התינוק שלך בתשלום.

לחפש מסגרת קרובה לעבודה שלך.

למצוא פיתרון איך להביא ולהחזיר ממסגרת רחוקה.

אני אסביר קצתאנונימית בהו"ל

אני מנהלת עובדים בכמה סניפים.

ככה שאין לי מקום אחד שעובדת בו. ולא לוז קבוע.

לפעמים נוסעת 3 שעות.. לא הכי סביר לעשות את זה עם תינוקת.

ויש ימים שאני בפגישות עם גורמים מבחוץ שאז באמת לא לענין להביא אותה- אולי ליום פה ושם נמצא סידור או שבעלי ישאר אז, כי זה לא רב הימים.

אין אמא בחלד, כאמור, יש כבר יותר מ20 אמהות במצבי

אז הרעיונות די מוצו.

זה מתסכל

גם לשנה הבאה אינלי מסגרת..

למה אין פה מספיק מטפלות??

הייתי במצבך לפני כמה שניםכורסא ירוקה

כמה עשרות נשים (יותר מכפול מאצלכם) באזור שלנו התפטרו מהעבודה כי לא היתה מסגרת, אני הייתי ביניהן. זה לא היה קל ואין לי איך לעודד, רק להציע אחת מ2 אפשרויות שלא יושמו אצלנו בזמנו:

1. כמה מתוך 22 הנשים אצלכן תפתחנה משפחתונים עבור כל השאר. החיסרון הוא שזה ממש לא מתאים לכל אחת, ורוב הנשים רוצות לחזור לעבודה המקורית שלהן ולא להיתקע מאחור בשביל שאחרות תחזורנה לעבודה

2. לעשות "קייטנת אמהות" - מארגנים מתוך 20 המשפחות קבוצה של 5 או 10 אמהות שבכל יום אמא אחת או שתיים (בהתאם לכמות הילדים) נשארות עם כולם וכלל האמהות פנויות לעבוד 4 ימים בשבוע. היתרון פה הוא שכולן יכולות לכאורה לחזור לעבוד, אבל החסרונות גם לא קטנים כי את צריכה לסמוך על האחרות, זה קשוח לוגיסטית לארגן, יש כאלה שלא יכולות לחזור רק ל4 ימים וזה 5 או כלום וכו. אגב, היתרון של להרכיב קבוצה של 10 תינוקות ולא 5 הוא שלשתי אמהות יהיה קל ונעים יותר להתמודד עם קבוצה מאשר לאחת, ובעיניי גם יותר קל לסמוך על 2 מאשר על מטפלת אחת.


אם יש לך אופציה לעבוד בחלק מהימים ואת רוצה פתרון פרטני רק לך ברוח האופציות האלה אז לעשות כמו אופציה 2 אבל עם 2-3 אמהות שאת מכירה וסומכת. הקושי בכל האפשרויות הוא כמובן שגם את תצטרכי להיות יום שלם לפחות עם כמה תינוקות בבית... 

אחותי גרה בבית שמש ועשו את הרעיון השנישושנושי

התארגנו כמה נשים

וכל יום הגן עבר לבית אחר.

בשלב מסוים אחרי מספר שבועות אחותי הסכימה שהגן יהיה אצלה בבית, לא יודעת מה היה השיקול אבל זה התאים לה (בעיקר היה את העניין של העברת המשחקים, משטח פעילות בקבוקים וכו ממקום למקום.

בכל יום הגיעה אמא אחרת להיות עם הילדים.

היה מדובר בסהכ ב 4 תינוקות, אף אחת לא שילמה על זה, ככה שאיכשהו כולן הרוויחו וכולן גם הפסידו יום עבודה.

משחקים כל אמא דאגה להביא, אוכל כנל.

אני דווקא אהבתי את הרעיון.

 

היה להן גם מאין הסכם כזה שאפשר לעבוד במקביל (לאלה שיכולות להעלות עמדה מהבית), היו גם שיתופי פעולה ביניהן, אם לאחת יש שבוע עמוס אז תביא יומיים בשבוע שלאחר מכן.

זה פשוט הסתדר להן איכשהו.

 

אני רק אגיד שאם יש לך ותק אז החוק מגן עליךמקרמה

מפיטורין עד שנה

אבל זה לא יעזור לך אם זה יהיה באווירה לא טובה מול הבוסים...

מנצלשת- אם רוצים להאריך מעבר לחצי שנהיעל מהדרום
לק"י


מי אמור לאשר?

תסתכלי בכל זכותמקרמה

בעיקרון מותר לצאת לחלת לאחר חופשת לידה עד רבע מהזמן של תקופת העסקה

ולא יותר משנה

וחייבים לקבל אותך לעבודה בחזרה אחכ


 

בכל מקרה בעיני זה לא משנה אם זה חייב להיות באישור המעסיק או לא

כי החוק לא מגן על השם הטוב שלך....

ואם זה נכפה על המעסיק - בסוף זה יתגלגל אליך בחזרה...

 

חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה

תודה!יעל מהדרום
לק"י


הלוואי ויהיה לי אומץ לבקש את זה בכלל (אני אמורה לחזור לחודשיים וחצי בערך עד סוף השנה. ולא בטוחה שאמצא סידור לקטן).

אני פשוט עידכנתי את ביה"ס שלא חוזרת עדייןהשקט הזה
אבל לא ככ אכפת לי מה הם חושבים כי לא חושבת להשאר שם
אז אני כן מתכוונת להמשיך שםיעל מהדרום

לק"י


ואני לא מהמעיזים לבקש כל דבר🙊


(למרות שבפועל הכי הגיוני להעלות את זה, ולראות אם זה מסתדר. כי יש לי מחליפה, מה שלא מובן מאליו, אבל יש עוד מורות שצריכות ללדת, והגיוני שבונים עליה שתחליף מישהי אחרת....

הייתי רוצה לפחות להוריד חלק מהמשרה עד לשנה הבאה).


(וגם כלכלית זה יהיה קצת כבד, אבל כנראה שנסתדר).


וסליחה פותחת שניצלשתי קצת לפריקה משלי.

אני ממש מבינה אותך❤️

אם תבחרי להוריד במשרהלפניו ברננה!
הם לא יהיו מחויבים להעלות לך את האחוזים שנה הבאה
חח...אין סיכוי שלא יעלו לי. זה לא שיש עודף מוריםיעל מהדרום
לק"י


אם אני ארצה להוסיף מעל למשרה, בטוח יתנו לי גם את זה בשמחה.


אבל חשוב לדעת. תודה!!

אם יש לך את הזכות את לא מבקשת את מעדכנתכורסא ירוקה
את צודקת, אבל אני לא אעשה את זה...יעל מהדרום
זה כבר החלטה שלך כורסא ירוקה
אינלי וותקאנונימית בהו"ל

נורא לא נעים

כי גם ככה קבלו אותי בהריון

והיו סופר נחמדים איתי.

גם כלכלית מורכב לי להאריך...

כמה מתסכל.ממתקיתאחרונה

אם תאריכי לחצי שנה? ואז אולי בזמן הזה תבוא הישועה?
אני בשלב כמוך עזבתי את העבודה והייתי עם הילד בבית. לא היה שום ברירה אחרת.
הם היו השנים היפות בחיי אגב כי אחר כך שוב ילדתי ושוב הייתי עם הקטן החדש, פתר לי הרבה בעיות טכניות להיות איתם בבית.

לא נראה שיש לך אופציה אחרת

רטלין לילד בכיתה אסרגל כלים

מתייעצת...

ילד מתוק מאווווד מלא שמחת חיים, חברותי שמח, משתף

שנה שעברה הכל היה נראה חלק בהקנית הקריאה עם הגננת

לא היו תלונות בכלל

כן ראיתי שהוא קורא מעט לאט אבל לא חשבתי שיש בעיה בתור התחלה

ועם הזמן זה ישתפר

השנה עשו בדיקה לכל הילדים

והמורה שבדקה אמרה שיש לו קשיים רבים בהקנית הקריאה, לרבות הקריאה האיטית והוא צריך הוראה מתקנת אצלה

ברור שזרמנו ורצינו ומיד התחלנו שיעורים

הילד מילא את כל המשימות בשמחה ובהתמדה והיה נראה שהוא מתקדם

אחרי כמה שיעורים התקשרתי לשאול איך מתקדם

אז היא ככה נאנחה ואמרה שהוא מפטפט המון ומאוד אסוציאטיבי ונראה לה שצריך אבחון כי זה תוקע את ההתקדמות בקריאה

לדעתה יצטרך רק לזמן מועט עד שיעלה על המסלול

כמו ילדים טובים לקחנו לאבחון אצל אחד המומחים בארץ בתשלום של כמה אלפים טובים

והמומחה אמר שהוא נוטה להבין למה המורה מתכוונת וממליץ על תקופה  להקנית הקריאהה לטיפול תרופתי ואז נשקול אם להפסיק

הדגיש גם שבגלל שמדובר בילד שופע בחן הוא לא מעונין לכבות אותו ולכן מתחיל ממינון של 10 מג ולדעתו זה בהחלט יספיק

התחלנו לתת לו,  התחיל להרדם מאוווווד מאוחר

לפעמים בוכה

אבל בסהכ תופעות שהתמודדנו איתם הכל למען ביסוס הקריאה

אני ובעלי עובדים איתו והוא משתף פעולה והיה נראה לשתינו שהוא התקדם מאוד

עכשיו המורה שולחת לנו דוח סיכום אחרי רצף שיעורים עם העתק ששלחה גם למורה שבכיתה שלו

עם דוח נכון למצב הילד בו היא כותבת בשורתץ סיכום שהילד משתף פעולה ומתקדם אבל נוטה לדבר הרבה ולאסוציאטיביות מרובה

והיא ממליצה לשקול להעלות מינון תרופתי

האמת נשברתי ממש עומדות לי דמעות מאז שקראתי את הדוח בגלל השורה הזו

גם ככה היה לי מאווווד קשה לתת לו את זה בגלל שלדעתי הוא ככ קטן ובכלל 

ועכשיו היא בכלל מעונינת לכבות אותו סופית??

כן הוא ילד דברן...

אני מנסה להבין  ממי שמכירה ,האם ילדים בכיתה א אמורים לשבת שיעור שלם אחד על אחד לעשות הוראות ולא לדבר בכלל?? או עד כמה אפשר לדבר ומתי זה נחשב למוגזם?

אולי היא לא מאוד מענינת אז הוא מתחיל לדבר? 

אין לי באמת ניסיון אבל נשמע תקין שזו ההמללצה אחרי שאנחנו רואים התקדמות והיא גם ציינה ?

 

 

 

איך מספרים לבעל על ההריון בצורה מפתיעהאנונימית בהו"ל

אנחנו אחרי IVF, כך שבעלי ממש מצפה להריון, ורוב הסימנים מראים שזה כך בעזרת ה'.

הוא לא יודע את היום המדויק שאני צריכה לבצע את הבדיקה.

תנו רעיון איך לספר לו בצורה נעימה ופשוטה אבל עדיין מפתיעה.

 

וגם להורים.... 

לקנות איזה בגד מתוק של ניו בורןרקאני

או כוס שכתוב עליה לאבא הכי טוב בעולם

(אם זה הריון ראשון)

 

שיהיה בשעה טובה!

בקלות ובבריאות!

 

בשעה טובה!!מחכה להריון
להשים את הבדיקת הריון עם שתי פסים בקופסת מתנה להגיד קניתי לך משהו ואז זה מפתיע ומרגש הכי פשוט הכי יפה
תמיד תוההירושלמית במקור
כשצצה שאלה כזו - האם הוא לא לידך בעת הבדיקה ויודע שהלכת לבדוק? זה הרי שתן ראשון של בוקר...


אין סיכוי שאצליח להפתיע...

בעלירקאני

הרבה פעמים קם ויוצא לפני שאני קמה...

ואני את ההריון הנוכחי גיליתי בכלל בחופשה בלעדיו

אה אז אצלנו לא יוצא לפניירושלמית במקור
ואם היתה חופשה כזו על ימי בדיקת היריון הוא ישר היה כותב לי נו מה יצא בבדיקה חחח
האמתרקאני

לא סיפרתי לו שאני בודקת

ולא האמנתי בכלל שזה זה

זה היה ביום האיחור ורק רציתי לדעת אם להתכונן לקבל מחזור באמצע החופשה חחח

הופתעתי ממש

מגניב איזה כיףירושלמית במקור
זה לא חייב להיות בבוקרoo

אני תמיד עשיתי באמצע היום

קניתי ובדקתי

פעם אחת זה קרה בשירותים של קניון

אבוד לי הוא תמיד שואל מתי בודקים ומאיץ בי לבדוקירושלמית במקור
יפה שהוא עוקבoo
נראה לי לרוב האישה עוקבת אחרי התאריכים יותר מהגבר
למרותoo

שאף פעם לא עשיתי הפתעה כלשהי

לא ראיתי טעם בזה

שיחה רגילה לגמרי

גם אניייי אין לי כוח ונראלי שאני גם לא טובה בזהירושלמית במקור
אניoo

לא אוהבת הפתעות

לא לעשות ולא לקבל

במיוחד לא מאנשים קרובים 

איך הוא לא יודע שיש פרישה?זוית חדשה
לא לכולןoo

יש מחזור קבוע

ואז אין תאריכים מדויקים 

היא אומרת לו...יעל מהדרום
נו, ואז הוא יודע אם אכן יש מחזור בסוף או לאזוית חדשה
ואם אין, זה לא תמיד הריון. לפעמים המחזור מאחריעל מהדרום
לק"י


או שהוא לא מסודר.

אם המחזור לא קבועהשם שלי
הפרישה לא קשורה לדימום בפועל.
אצלי כמעט אף פעםרקאני

הדימום לא הגיע עם הפרישה

המחזור שלי לא סדיר

נכון גם אנימחכה להריון
בצהריים לפני שחזר מהעבודה וכבר קניתי קופסא ידעתי שזה זה היתה לי הרגשה חחחח
אני אף פעם לא בודקת בבוקרהשם שלי

דווקא כי זה בזמן שבעלי לא בבית.

בדרך כלל זה בערב-לילה, כששנינו בבית והילדים ישנים.


אבל תמיד אני בודקת כשהוא יודע, ומחכה לתשובה. אין מצב שאני אפתיע אותו.


והוא גם עוקב אחרי התאריכים ויודע מתי זה אמור להיות.


בivf זה כבר השלב של הבדיקות דםשירה_11

אין אמון בבדיקה ביתית

היא אפפם לא הייתה לטובתי 😂

האמת שבכל הפעמים שבדקתי בדקתי בלעדיוהשקט הזה

סתם כי לא רציתי לאכזב אותו אם יצא שלילי

אבל תמיד סיפרתי לו שניה אחרי.. או שהתקשרתי לספר או שהוא היה בבית.


אני אעשה בטא, ולא אעדכןאנונימית בהו"ל

מחכים לזה שנים וכן רוצה קצת דרך מיוחדת, למרות שהבשורה עצמה תהיה הכי בעולם אבל עדיין

וואי נשמה רוב הסימנים זה ממש יכול להיות מתמיכהאורוש3

מניסיון כן? הכי לא באתי לבאס.

אמן אמן! בהצלחה!

אחרי המתנה ובמיוחד אחרי ivfשושנושי
עבר עריכה על ידי שושנושי בתאריך כ"ג בשבט תשפ"ו 8:44

אני אישית לא חושבת שפייר לעכב את הבעל מלקבל את הבשורה הזאת.

הוא מחכה לזה בדיוק כמוך, את היית רוצה שהאחות במחלקה תספר לו ולא לך ותחכי עוד כמה שעות בשביל שיפתיע? כנראה שלא. אני לא הייתי רוצה. 

 

הייתי אומרת לך שתעשו בדיקה ביתית ביחד בבוקר נגיד של הבדיקות דם (אני עשיתי בדיקה ביתית שבוע אחרי החזרת עובר בן 5 וכבר יצאה תשובה חיובית ברורה). 

אני ככה סיפרתי: פשוט ונעים ומפתיע מאודממתקיתאחרונה

לבעלי אני מביאה לעיתים ערמות מכתבים למיון, חשבונות, חשמל כל מיני כאלה...

אז הבאתי לו למיין בשיא הטבעיות
בתוך אחת המעטפות חיכה המקלון עם שני פסים.
הוא מממש שמח

בנות עם רף ניקיון יחסית גבוה לכאן👇Seven

אז בא לי לחדש בשטיח חדש לסלון הוא ימוקם בדיוק לפני היציאה לחצר כי שם זה פינת הישיבה בבית שלנו

אממה לאורך ההיסטוריה בבית היה לי כמה שטיחים (ביניהם שאגי מקורי/ שטיח ארוג ועוד)

כולם בסוף נזרקו או נמסרו כי אני חייבת שיהיה נקי ושטיח בסוף צובר הרבה ליכלוך ולנקות קשה...

עכשיו חשבתי על שטיח בסגנון הזה (שמתי תמונה)

בנות שחשוב להן ניקיון וניסו האם באמת אפשר לשרוד בית נקי ומסודר עם ילדים+שטיל בסלון

מצד אחד זה ממש משדרג מצד שני כל פעם אני שופכת יאמבה כסף ובסוף הרצון לנקי גובר

אם זה משנה לרוב אני מעבירה שאיבה עם שוטף שואב ופעם ב גורפת

בלת"ק. יש שטיחי פי וי סי שנראים ממש כמו שטיח רגילעכבר בלוטוס

בנראות

ומרגישים פי וי סי

אפשר לעשות עליהם שואב שוטף וכו וכו

היה לחברה טובה שלי אחד כזה בדוגמא יפה ממש

מתלבטת איך לפעול מול הבן שלי בן 13.5אנונימית בהו"ל

השבוע החליט שהוא לא רוצה יותר לקחת את אחיו לגן (זו המשימה שלו 3 פעמים בשבוע)

חשבתי שהוא סתם מדבר ובסוף כן יעשה.

לפעמים כשהוא כועס הוא מאיים ובסוף יורד מהעץ. ככה קרה כבר כמה פעמים. שבוע שעבר לקחתי אותו ליום כיף ואמרתי לו שאיתי לא מדברים באיומים, ושאם קשה לו המשימה הזו אז הוא יכול להחליף משימה ונתתי לו אפשרויות למשימות אחרות

הבוקר הוא לא לקח את אחיו לגן וגם אמר "אני לא אבחר בשום משימה אחרת" "אני לא משרת שלכם"

חשוב לי שכן תהיה לו משימה, ושילמד לקחת אחריות ולהיות חלק
 

איך הייתן מגיבות?

לדעתי זה לא משימה שלוהמקורית

רוצה לתת לו משימה,תני לו משהו אחר לעשות

ושלא קשור בטיפול באחים שלו לדעתי



מסכימה עם מקוריתSeven

שאנחנו מביאים ילדים התיפעול שלהם זה שלנו ולא של האחים (ואני אומרת את זה בתור אחת שגדלה במשפחה בורכה ועדיין ככה זה היה )

אז המשימה הזו זה באמת בעיני לא משהו שהייתי נותת לו לעשות 3 פעמים כי בסוף זה באמת לא קשור לתחום האחריות שלו

לעומת זאת שטיפת כלים/סדר וניקיון בחדר/ לקנות משהו מהמכולת שצריך כן נשמע לי יותר כיוון 

מצטרפת לקודמות, זו באמת לא המשימה שלוכורסא ירוקה

אם הוא מסכים מעולה, אבל טיפול בילדים זה עליכם.

משימות שלו זה להיות אחראי על דברים שקשורים אליו

 

עורכת- 

זה ממש מובן שיש לכם צורך בעזרה הזאת, פשוט באחריותכם למצוא פתרון.

אפשר להןדות לו על זה שעשה את זה עד עכשיו (כבר פתר לכם חצי שנה וזה לא מעט), ולשתף שזה אתגר עבורכם ויעזור מאד אם יהיה מוכן להתגייס אפילו לחלק מהימים. אבל לא בקטע מניפולטיבי, לתת לו בחירה אמיתית ולמצוא לכם מראש אפשרויות אחרות כפתרון שהוא יהיה מודע להם וידע שהוא יכול לבחור. 

תשובה תלויה בהרבה דבריםפילה

1. דינמיקה בבית. למה הוא מאיים ? על מה המתח? האם אחים שלו עוזרים?

2. האם אתם באמת צריכים עזרה שלו או שזה נטו חינוכי? לדעתי ילד צריך להרגיש שעזרה שלו באמת משמעותית למשפחה ומעריכים את העזרה שלו.

3. מה עומס שלו בכללי ? תפילה, לימודים , סניף , חוג , חברים?

4. האם יש לו זמן לעצמו

5. מה מצב רגשי שלו? מה מקובל בשכונה שלך מבחינת עזרה בבית?

6. מה אבא חושב? חייבים אותו בתמונה

להרגשתי -מתואמת

אמרת לו שאיתך לא מדברים באיומים, אבל קצת נשמע שאת גם דיברת איתו באיומים...

סליחה על הישירות❤

כדי שאדם כלשהו ירצה לשתף פעולה, כדאי לפנות אליו בכבוד ובצורה של בקשה, לא בדרישה.

אמנם כן, יחסי הכוחות ביניכם לא שווים, כי את אמא והוא הבן שלך, אבל כרגע את זו שבעיקר מחויבת לו ולטובתו, ופחות הוא לך.

אז בהחלט אפשר לבקש ממנו! והוא בגיל בוגר, שאפשר להסביר לו למה את זקוקה מאוד לעזרה הזו ולמה את סומכת דווקא עליו בעזרה הזו.

אבל לדרוש בצורה תקיפה - זה רק יביא אותו להתנגדות.

ובאמת - הוא לא חייב לעזור עם אחיו. הוא אמנם אח שלו, אבל הוא בעיקר הבן שלכם, ואתם אלה שמחויבים לדאוג לו.

מקווה שתמצאו את הדרך לבקש את עזרתו של הבן הגדול מתוך נתינת תחושה שאתם רואים אותו ואת צרכיו, וגם שבשורה התחתונה תקבלו אתם את העזרה שאתם זקוקים לה...

אני חושבת שכדאי להסביר לו שבית זה מערכתתוהה לעצמי

כמו שאת לא מכבסת רק את הכביסה שלך ומבשלת רק לעצמך, ככה גם הוא לא יכול לחיות רק לעצמו.

אולי באמת כדאי לדבר ולברר איתו איזה משימות הוא מעדיף לעשות, אולי יש דברים שהוא יותר טוב בהם או יקבל עליהם יותר פידבק, ואולי מסיבות מסויימות קשה לו המשימה הזו, אבל לא לעשות כלום בבית זו לא אופציה. ולהוציא מהלקסיקון את המושג של משרת, אנחנו כולנו במשפחה חלק מהמערכת הזו.

אני נגד משימות חובהooאחרונה

ילדים אכן אינם משרתים


מבוגרים יכולים לבחור מה לעשות

אף אחד לא מכריח אותם

זה לא פייר להכריח ילד רק בגלל שאתה הורה שלו


וגם זה הורס את התהליך הטבעי של בנית שיתוף פעולה עם הילד

שזה החלק הכי חשוב ביחסים של הורה - ילד 

כוורת של איקאהיעל מהדרום

לק"י


אז בשעה טובה לפני כמעט שבוע קניתי כוורת (3*4), ונשאר "רק" להרכיב אותה.


תעזרו לי רגע עם כמה שאלות בבקשה🙏🏽

1. ההרכבה דורשת מברגה?

2. הקיבוע לקיר הוא פשוט?

3. מי שלא שמה רגליים- המים הורסים אותה?

4. מי שקנתה רגליים (לא מסגרת עם רגליים, אלא 4 רגליים בודדות)- האם זה קל להבריג אותם?


תצילו אותי מלהתקע עם 2 ארגזים גדולים, ובלי הסדר בסלון, שאני מייחלת לו😂

אני הרכבתי ב2 ידיי השמאליותאנונימית בהו"ל

קיבוע לקיר דורש קדיחה, לצערי וצערך.

אצלי המים לא הורסים ולא שמתי רגליים אבל אני שוטפת בסמרטוט, לא שופכת.

אם את שופכת זה ייהרס.

תודה! זה מעודד מאודיעל מהדרום

לק"י

 

אז כדאי שנשים רגליים. לא ניקח סיכון על הפעמים שאנחנו כן שוטפים😅

ונחפש מקדחה משכנים בהשאלה.

לא יודעת לגבי הרכבה, אבל לגבי המיםאמא לאוצר❤

יש אצלינו 2, בלי רגליים, לא נהרס מהמים..

אני כן יגיד שאנחנו לא שופכים מים הרבה אבל מה שכן לא ראיתי שנהרס וזה עוד יד שניה ומאיפה שהגיע יודעת שכן היו שופכים מים בתדירות גבוהה 

תודה! עכשיו מתלבטת אם לחסוך לעצמי עבודה נוספתיעל מהדרום
לק"י


האמת שנראה לי שהכי פשוט לוותר על הרגליים כרגע. ואם נראה שמתחיל להיהרס או שאנחנו שוטפים עם כמויות של מים, אז נחבר אותן.

בדיוק, גם לדעתי... נשמע הגיוניאמא לאוצר❤
להרכבה לא צריך מקדחה או מברגהחילזון 123

יש בפנים מפתח אלן כזה שאיתו מבריגים.

לקיר כן צריך אבל אני לא קיבעתי.

לרגליים לדעתי מספיק מברג ידני.

אפשר עם ידני אבל זו עבודה יחסית קשהooאחרונה
צריך להפעיל כוח
לא טוב לי עם זהרק רוצה לדעת

ילדתי בה כבר לפני חודש

תינוק יפה ומתוק

ילד לא ראשון..

בריא ב"ה!! ככ חששתי והתםללנו שהכל יהיה טוב (ההריון היה תקין ב"ה) סתם היה לי לחץ גדול אולי בגלל שאני כבר לא בת עשרים....

אני אסירת תודה על הבריאות ככ לא מובן מאליו !


אמהמה התינוק לא קל....בעיקר ביום (שוב תודה תודה תודה שבלילות הוא ישן טוב)

ההנקה לא הולכת בקלות מההתחלה הוא גם על הנקה וגם על תוספות.

לא רגוע

לא לוקח מוצץ

נרדם לי רק על הידיים (ובהליכה)


לא אשקר אני מרגישה שהתהפכו לי החיים (כבר שנים אין פה תינוק בבית)

אני מאוהבת בו הוא מתנה ענקית!!

אבל לא קל הגידול שלו

ולא זכור לי כזה קושי אצל אפחד מהילדים

אולי אצל הבכור

לפעמים אני מתוסכלת מאוד לא יודעת מה הוא רוצה

גם הילדים לא ממש יכולים לעזור כי הוא לא ממש הרגע אצל כל אחד

ובכלל לפעמים האווירה בבית קצת עכורה בגלל זה

התחלתי לשמוע מהילדים  משפטים כמו

שישן כבר ויהיה לנו שקט

איזה תינוק סיוט

בעצם היה יותר כיף בלעדיו

ועוד כל מיני

בקיצור כל משפט כזה זה צביטה ענקית בלב שלי.


איזה עצות יש לכם בשבילי ?

מה עושים כדי לא להגיע לכאלו משפטים תובנות

ושכולם כולם ישמחו ים המתנה הענקית הזו....

באמת לא קל.. וחודש אחרי זה עדיין כלוםםםםאוהבת את השבת

תנוחי הרבה וכמה שיותר

בע"ה יעבור לו עם הזמן.. יש תינוקות כאלה ויש מצב שממש אוטוטו ישתפר


אפשר להיעזר במנשא שמותאם לגיל לידה מדי פעם ויש גם ערסל ניענוח


לגבי האחים לא להיבהל

תגובות אחרי לידה זה ממש הגיוני

בטח אם הוא כרגע לא רגוע

אפשר לדבר הרבה לא בהטפה על הנס הזה

ואיזה יופי שזכינו באח משמח למשפחה

ואיזה יופי שהוא בריא

ואיזה כיף שיש להן עוד מתנה מדהימה כמו שאתם מתנות מדהימות

להכניס לשיח...

ובע"ה לאטלאט יחלחל אליהם

וזה לא לעכשיו כי עכשיו את רק צריכה לנוח זה נשמע כמו בקשה לצומי

וזה בהמשך... לנסות לתת לכל אחד זמן שלך איצו לבד

את בשכיבה /ישיבה ונמצאת רק איתו ומקשיבה רק לו

אפשר גם שוקו ועוגיה


בהצלחהההה

השישית שלי הייתה ילדה סיוטמתיכון ועד מעון

חזרתי לעבודה כעבור חצי שנה רק כי כבר לא יכולתי לשאת את הצרחות שלה. בעלי לא רצה יותר ילדים בגלל הסבל שזה היה, אבל אמרתי לו שאני חייבת תיקון.

עם הזמן החל מגיל שנתיים זה התמתן.

היום ב"ה היא כבר בת 9, ילדה מהממת רגישה ברמות, כנראה שהצרחות היו חלק מהרגישות הזו.

השנייה שלי הייתה כזו, עד גיל חצי שנההדרים
רק צרחות ורק עליי על הידיים לא היה לי לא יום ולא לילה כבר הגעתי לכדי דיכאון . היום היא בת כמעט 3 ואני מאוד מתחברת לנושא הרגישות היא עמוקה חכמה רגישה ומתוקה ברמות , ילדה עוצמתית שמגיל לידה מורגש שפשוט הייתה חייבת לבטא את עצמה
חיבוק!ואני שר
עבר עריכה על ידי ואני שר בתאריך כ"ג בשבט תשפ"ו 0:07

אני עוד בתחילת הדרך שלי

אז לא יודעת כמה הניסיון שלי יתרום


 

אבל מעבר לסבלנות

אולי לבדוק אם יש קושי ספציפי שאפשר לתת לו מענה ולהקל

שפת התינוקות דנסטן כדי להבין את הצרכים שלו יותר

אוסטיאופתיה לגרעפסים/גזים

יועצת הנקה שתעשה סדר


 

יודעת שאני גיליתי שיש דברים כאלה שיכולים ממש להקל! ולא הכל זה רק לחכות שיגדל...


 

וכמובן חיבוק גדול לך! 

להגיד לתינוק הרבה במשך היום, חמוד שלי, לא קל לך,כתבתנו

זה לא נעים לך בבטן/ קשה לך להירדם כי אין לך מוצץ/ היית רוצה להצליח לינוק יותר טוב ופחות לקבל תחליפים- לגלות אמפתיה לקושי שלו כשהוא בוכה. מאמינה שעם הזמן גם הילדים יתפסו את נק' המבט הזו.

בנוסף, אפשר להגיד להם אם שומעים אותם אומרים משפט צובט כזה, נכון, היום לא קל לו, אבל כשתעבור התקופה הקשה שלו ואולי אפילו רק עוד 10 שנים, אתם פתאום תראו איזה כיף לנו שיש לנו אותו. ובלי להילחץ. זו דרך ישירה ונורמלית של ילדים שלא רוצים להתמודד עם אתגר, וזה בכלל לא אומר שהם לא אוהבים אותו ושמחים בו, אפילו אם הם עדיין *באמת* לא מרגישים אליו אהבה ואחוה.

חיבוק, נשמע מעייף ומתסכל בהחלט גם בשבילך 🤍

אוליoo

להתחיל עם הבנה

שתינוק זה לפעמים סיוט

ולגיטימי להרגיש שיותר טוב בלעדיו


כנות והכלת רגשות

זה הצעד הראשון לחיים טובים

אחרי זה אפשר לחשוב על הקלה/ פתרונות 

נשמע באמת קשה מאוד!!! זה הגיוני שקשה לך ולהם!שיפור

וזה גם טוב שהם מדברים את זה שקשה להם. זה בסדר שיהיו משפטים כאלו.

הייתי ממליצה דווקא להיות אמפטית כלפי משפטים כאלו- "וואי זה באמת קשה שהוא בוכה הרבה" אפשר לשתף אותם שגם לך קשה.


ומצד שני בזמנים רגועים כשהם לא עצבניים עליו. אפשר לשתף אותם שזאת תקופה קשה עכשיו ועם הזמן הוא יגדל ויחייך, ויהיה מתוק וחמוד.

וגם לשים דגש על המתיקות שלו גם עכשיו. איך הוא תופס עם האצבעות הקטנות שלו. והחיוך הרפלקסיבי החמוד. וכשהוא ישן אפשר להראות להם כמה הוא מתוק.


אני מכירה את התחושה הזאת שהחיים התהפכו. חוויתי את זה אחרי הלידה הראשונה וזה ממש ממש לא קל. תני מקום לקושי הזה. תחמלי על עצמך בתוך הסיטואציה המורכבת. זאת לא כפיות טובה שקשה לך עם תינוק מאתגר, גם אם ברוך ה' הוא בריא והכל בסדר. ובעזרת ה' עם הזמן הוא יסתגל לעולם והכל יתייצב מחדש. אבל זה יכול לקחת חודשים.


וטיפ קטן פרקטי שמאוד עזר לי- להשתמש הרבה במנשא. אצלי זה ממש הרגיע והרדים בגילאים הפיצים.

וחוץ מזה- להקל על עצמך בכללי איפה שאפשר. זה הגיוני להוריד סטנדרטים במשך תקופה משמעותית אחרי הלידה. אחרי אחת הלידות שלי השתמשנו בעיקר בחד"פ במשך 5 חודשים עד שהרגשתי שאני פנויה לחזור לשטיפת כלים.


בהצלחה רבה!!! בעזרת ה' שישתפר בקרוב!

לא פשוט בכלל!יום שני

דווקא כשזה לא ילד ראשון, יש עוד ילדים שצריכים אותך והבית לא יכול להתנהל לפי הקצב של הבייבי.

לפעמים זה מאתגר יותר


 

אני מציעה ללכת לרופא ילדים מנוסה שאת סומכת עליו, לספר לו הכל ולשמוע מה הוא אומר.

לפעמים יש משהו שמציק או כואב ואנחנו לא יודעים (ריפלוקס, דלקות אוזניים, מערכת עיכול לא בשלה ועוד ועוד). רופאי ילדים רואים המון תינוקות ובגלל זה אני אוהבת להתייעץ איתם (אפילו על קשיי התנהגות או הצבת גבולות אני מתייעצת לפעמים).

לפחות תדעי שמבחינה פיזית בדקת הכל.


 

עוד נקודה שכדאי לבדוק זה הטונוס שרירים, ילדים עם טונוס גבוה הם בכיינים, לא רגועים ומגיבים לכל שינוי קטן.

את יכולה לקרוא על זה  כאן

הכול על טונוס השרירים בתינוקות – היפוטוניה והיפרטוניה


 

 

 

מבינה את ההרגשה עם תינוק לא רגועסרגל כלים

ההרגשה שהתהפכו החיים הגיונית אם לא היו תינוקות בבית הרבה שנים

זה כמו ילד ראשון בעצם

עם התוספת של האחים בבית שגם דורשים תשל

אז קודם כל לא להרגיש רע בגלל ההרגשה

תינוק זה לא דבר קל בדרכ

יש תינוקות רגועים יותר ויש כאלו שפחות ויש כאלו שהרבה פחות

אני כן חושבת שלפעמים יש משהו פסיכולוגי שהתינוק מרגיש

למשל לי יש ילד שבתור  תינוק נולד בתקופה משפחתית רגישה מאוד בגלל התעסקות עם משבר אצל קרוב משפחה

מעליו יד 2 גדולים שכמובן גם דרשו את שלהם

והוא בכה כללללל הזמן

ביום וגם בלילה 

במנוחה או בנסיעה (אז בכלל הצרחותץ הגיעו עד לב השמיים)

זה היה ממש מסתכל

בכיתי איתו

הילדים היו בשוק 

והם קטנים סהכ

התרגלו לראות אותי מסתובבת איתו ובוכה

הרופא טען שאולי יש משהו כמו ריפלוקס ואולי לכן

אבל לדעתי  חוץ מזה הוא הרגיש את המתח עוד בבטן

ונולד לתוך תקופה רגישה

והוא הרגיש...

ברור שזה לא קל לשמוע בכלללל

אבל אחרי שאני עברתי את זה 

התובנה שלי הייתה להיות יותר רגישה כלפיו

תנטרלי רעשי רקע ותהיי שלמה איתו

להראות לילדים כמה שיותר שהלוואי להרבה כאלו "קשיים"

ושאת אוהבת ושלמה איתו (למרות שבפנים אולי גם לך קשה)

תנסי כמה שיותר לשחרר מהמתח סביבו

הוא יגדל והאחים שלו  יאהבו אותו מאווווד

 

וטכנית מנשא או כל דבר שיכול לעזור...

 

תשובה אחרת - המלצה על ספרכובע שמשאחרונה

לי מאוד עזר הספר: התינוק הכי שמח בשכונה.

אמנם בהקדמה וגם מידי פעם כתובים הבלי אבולוציה וכו' שאפשר למחוק.

הספר מתאר למה לתינוק קשה מחוץ לרחם ונותן 5 צעדים להרגעת התינוק ומסביר טוב על העיטוף - הצעד הראשון (הייתי נגד זה בהתחלה).

בעיני זה ספר חשוב, אבל ממליצה לקחת משם את מה שמתאים  ולא לפחד לנסות.

הצעתי לבנות משפחה וחברות יולדות את הספר, וזה סייע בהרגעת הצרחות לרובן באופן משמעותי.

 

זמן רנה, מי מצטרפת?זמן רנה

מוזמנות לכתוב כאן זמנים שאתן לוקחות לעצמכן, להתנתק מהמסכים, להיות נוכחות בכאן ועכשיו.

ומוזמנות לעודד, לפרגן ולתמוך אחת בשניה ❤️

תיוגיםזמן רנה

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 

@שושנושי 
 

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה

תודה שפתחת!לפניו ברננה!
אחשוב תכף מתי לוקחת
בע"ה במשך שעההתלבטות טובה
מקווה להצליח
אני בעזרת ה' ממשיכה להתנתק כשהתינוק לא עלישמש בשמיים

מתחברת בהנקות ומתנתקת כשהוא ישן או משחק כדי לנצל את הזמן.

 

בצהריים עם הילדים בעזרת ה' אני אקח שעתיים או שלוש הרמטי יותר

הצלחתי שעה וחצי לסגור ממש, רציתי יותר אבל לא נוראשמש בשמיים
וואו כל הכבוד!!!אוהבת את השבת
אני מעכשיו עד 15:00רקאני

בלי נדר

תודה על התיוג!

בהצלחה!שמש בשמיים
לוקחת שוברקאני

מעכשיו עד 19:00

אוי שכחתי שלקחתירקאני

שוב, עד 19:30

איך היה? כל הכבוד שניסית שוב ושובאוהבת את השבת
היה אחלהרקאני

זה עוזר לי להתנתק כמו שצריך וללמוד למבחן....

איזה יופי!! ובהצלחה!!!אוהבת את השבת
מעכשיו עד 22:00רקאני

בעזרת ה' בלי נדר

פשש!! מחכות לעדכוןאוהבת את השבת
מעכשיו עד 17:00השם שלי
סחתיין! איך הלך?אוהבת את השבת
הייתי עד 17:30 בערךהשם שלי
חוץ מווטסאפ.
סחתיין!!! 👏👏👏אוהבת את השבתאחרונה
לא זמן מוגדר בנתייםפצלשהריון
אבל בה בימים האחרונים אני כמעט לא בטל ובמחשב
וואו תותחית!!אוהבת את השבת

אולי יעניין אותך