אנשים עם נוקיהכבתחילה
כפכף פוזלאבל זה לא ככה זה לא ממש גרוע זה נחמד כזה...
מסתדרים איכשהו
כל רגע נכבה
וא"א לכתוב הודעות כי הוא כל הזמו תקוע
הרגל
תזהרו אני מסיונרית שלי C2
סתם, מתרגלים וזה ממש לא מפריע, אפילו יותר כיף
יש לי את זה מהחמישית, בתוכם היו כמה חופשים עם סמאטפון אז טעמתי משניהם וחד משמעית הנוקיה טעים יותר
פלפון
זה אחלה של מכשיר.
במסך גדול, נוקיה 230... אפשר להגדיל את הכתב, ואני רוצה לדעת מי הפראייר שכותב בנוקיה בלי מילון?! אני מקליד מהר עם מילון.
יומנים נשרפיםהיה לי אחד שלא היה בו
רק באחד לא היה
יש לו נטייה לעשות פאדיחות
כבר לא טורח לתקן
אנשים מבינים
כפרת עוונות
כפרת עוונות
יומנים נשרפיםזה באמת מביך במיוחד
יש מילה אחת ששימושית נורא אצל בנות וה' ירחם מה החיזוי נותן בהתחלה
אם הוא לא מוצא לי את המילה שאני צריכה, מה עושים?
סולמית
לוחצים על סולמית כמה פעמיים עד שאת מגיעה למילה שאת רוצה אם אין אז מוסיפים למילון שלו
למספרים וכו'...
ולא מביא לי אופציה למילה אחרת..
וואי זה מידע נחוץ, תודה!
כן, זה באמת נוח מאד
בחדשים יש. היה לי C2 עם מילון.
סתם לידע כללימילי דשטותאאני מקלידה עיוור וחיזוי זה לא נוח בנעלץ
ואין בו את זוללי הזמן של החכמים
משעממים וחסרי תועלת (כולם בערך)
ההקלדה באמת לא מפריעה לי.. אם כבר כשאני כותבת בסמארטפון אז כל שניה נלחץ לי משו אחר וגם המילון כל הזמן משנה מילים!!
ישלי חברה אחרת שהיא לא נוקיה (BLU) ויש במקום טקסט חסר ככה- (......) וזה בד"כ מתעדכן אצלי אחרי כמה שניות, במקסימום מבקשים לשלוח שוב\מתקשרים
אנחנו חברים טובים
מקלידה הקלדה עיוורת
עם הטקסט חסר מסתדרים.
והכי נחמד זה כשהוא נתקע ואני עצבנית עליו אז לזרוק אותו לרצפה ולא קורה לו כלום.
לא כזה קטן המסך, רואים אחלה.
איזה רטט? אחרי כמה זמן מקלידים מהר ואחלה..מקסימום מתקשרים אם אין כוח להקליד : )
הטקסט חסר בדר"כ אחרי רגע מקבלים את ההודעה השלמה (C2ׁׁׁׁׁׂׂׂ)
דווקא יש לי מסך די גדול.. אני מקלידה די מהר ואמא שלי מתחרפנת מזה...וב"ה אין בו כמעט טקסט חסר..
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
