התחלתי היום שבוע 38 וכל כך רוצה ללדת כבר. מוכנה ומזומנה לגמרי, מתקשה לסחוב, הכל כואב, על שינה בלילה אין מה לדבר, עייפה כל היום, ועוד צריכה להיסחב לבית ספר ללמד. כל ערב צירים, מקווה שבבוקר הבא כבר לא אצטרך להגיע לבית הספר, ואופס מגיע הבוקר ואין שום צירים ויאללה לעבודה...
להגיד שהבית מוכן? לא לגמרי, הייתי שמחה להקפיא עוד כמה דברים טובים, לקפל כביסה, לסדר עוד קצת פה ושם, אבל כבר אין כח לשום דבר, אז זה לא שעוד שבועיים ישנו הרבה.
אז איך אתן משחררות את הציפייה הזו ללדת כמה שיותר מהר?
הצלחתי לעבור כמה ימים רגועים יותר מתוך מחשבה של "לא חושבת על מחר ולא מתכננת שום דבר, עוברת רק את היום" וזה עזר, ככה עברו להם כמה ימים שבסיומם אמרתי ב"ה התקרבנו ללידה בעוד יום, אבל זהו הסבלנות כבר נגמרת גם עם השיטה הזו.

)
