מהרהורי ליבי ביום גשום..אמון מחדש
שכנה אמרה לי שקרובת משפחה שלה מתחתנת,
והם חושבים מבחינה כלכלית, שאם היא מתחתנת עכשו אז עוד שנה יהיה ילד וצריך לתכנן כלכלית הוצאות ילד.
וחשבתי על זה.. למה כל כך ברור לה שמתחתנים ושנה אחרי זה יש ילד?!
לי קרה דבר הפוך, שלחברה היה יום נישואין ראשון והיא בדיוק ילדה והיה נראה לי הזוי שכבר יש לה ילד והיא חוגגת רק שנה לנישואין.
בחברה הדתית יש דרך "לפי הספר"... מתחתנים, אופס הריון, אופס גיל 26 את אמורה להיות עם 3 ילדים.
ומה קורה כשלמישי לא מתאים המסלול הזה?

@חותמת+ בת 24, כתבה שאמרו לה שהיא התחתנתה מאוחר.
למה כולם צריכים להיות בתלם של להתחתן בגיל 20 ויומיים וישר ללדת וברצף?
וזה לא משנה אם התחתנת בגיל 24 כי עד אז לא רצית, או כי מאד רצית ולא הלך.
ובגיל 24 וחצי כבר להיות מחנכת במשרד בחינוך, כי ישר אחרי השירות לאומי צריך ללמוד כי צריך להתחתן מוקדם ולהביא פרנסה הביתה?

למה?? זה אכזרי...
יש כאלה שרוצות להתחיל לצאת לדייטים רק בגיל 24
ויש כאלה שלא רוצות ילד ישר אחרי
ולא רוצות רצוף
או רוצות !!
רוצות מאד
אבל פשוט לא בנויות לזה
זה מהיר להן
זה מוקדם להן

אז למה יש תכתיב??
כל מילה!קרן-הפוך
רוצה להוסיף שמה שאת מתארת הוא תלוי מגזר, ואיפה את על סרגל ה-״דוסימטר״, וסביבת מגורים וקהילה.

תודה קרןאמון מחדש
כמו שאני רואה את זה...שמחה
זה לא שיש תכתיב, יש נורמה. וזה נורמלי שמתחתנים מוקדם, ונורמלי שיש ילדים מוקדם. זו דרך הטבע. בדרך כלל אם רוצים אחרת- צריך למנוע.
ומי שלא הולך לו להיות בנורמה הזאת- בדרך כלל מאוד כואב לו. כואב להיות לבד, וכואב להיות בלי ילדים.
הבעיה בעיני היא לא הנורמה.
הבעיה היא חוסר רגישות כלפי מי שלא בנורמה. כי הוא לא רוצה, או כי הוא לא יכול.
וזה נכון גם לגבי דברים אחרים, לא רק נישואין והריון.
אנחנו צריכים להיות סופר רגישים.
לקבל את האחר, לא לשפוט, לא להתערב.
זה לא תפקידנו.
תפקידנו לאהוב ולהכיל, ואם צריך לעזור.
וזה נכון בכל תחום:
איך מגיבים למישהי מסודרת מדי? או מבולגנת מדי? לשמנים מדי או רזים מדי? למישהי עם שיער מאוד מאוד ארוך, או למישהי שבחרה לעשות קצוץ קצוץ? בכל תחום אם חורגים מהנורמה, ממה שהחברה רגילה- יש הערות והבנאדם מרגיש שנכנסים לו לחיים.
בחברה הדתית קשה לנו לקבל מי שלא כמונו. אבל גם בחברה לא דתית זה ככה, פשוט הפוך.
איך יסתכלו שם על מי שמתחתן מוקדם? ועל מי שמביא יותר מחמישה ילדים (גם חמישה נחשב כבר המון)? הוא מסכן לא פחות.
זו העבודה הגדולה שלנו בעולם הזה.
ואם אנחנו נהיה רגישים כלפי אחרים, בכל תחום שהוא, זה יקדם את העולם שלנו המון.
מסכימהאורי8
בכל חברה יש את מה שמקובל, ומסתכלים עקום על מי שלא הולך לפי המקובל. גם בחברה החילונית( מכירה ממש מקרוב, נשים חילוניות שהעירו להן שילדו ברווחים קטנים מידי, וילדו יותר מידי ילדים) בחברה הדתית שאני מכירה הטווח שתארת קצת יותר רחב, מבחינת גיל נישואין, כמות ילדים ועוד... אבל זה טבע האדם , לקטלג, להסתכל עקום על מי שלא הולך בדיוק לפי הסטנדרטים של החברה. מסכימה שצריך לעבד על עצמנו לאפשר לכל אדם להיות הוא ( במיוחד לילדים שלנו) ולא ללחוץ על הליכה לפי נורמות חברתיות . וגם להיות רגישים ולא להכנס לאנשים לחיים. לאפשר את השונות.
יפה כתבתאמון מחדש
בדיוקדבורית
ואני משתגעת מהבלחיותאימוש ל3
למה בחורות צעירות מתות להתחתן עוד בזמן האולפנה?? מה הלחץ?? תעשי שירות לאומי בנחת.. תעשי מדרשה.. תטיילי.. תעבדי..תעשי דברים עצמך!! זה שנים כל כך מעטות שאין לך אחריות בכלל לפני שמגיע הבעל והבית שתבנו יחד. חייבים להוציא להם את זה מהראש!! לדעתי מדברים איתן על זה יותר מדי.. הלחץ באויר עוד מכיתה יב'
אף אחת לא אמרה שזו כבילה. זה שלב.בעזרת ה
יש שלבים בחיים. כל דבר בעיתו.
כל מילה בסלעפי5


בקשר לגיל הנישואין זה באמת תלוי אם היא בקהילה מסויימתבתי 123

או שזה סתם לחץ מהסביבה בטח לא צריך להתחתן בכוח רק בגלל שהגיע לגיל מסויים

 

בקשר לילדים אני לא מסכימה איתך כ"כ רק הקב"ה יודע מתי הזמן המתאים ומתי זה יהיה אם יש איזושהי בעיה או רצון למנוע צריך להתייעץ עם רב

 

יש נשים שמשתמשות באמצעי מניעה כדי לא להיות בהריון בתחילת הנישואין אבל אף אחד לא מבטיח להן שברגע שירצו זה יגיע מהר

ויש כאלה שלא נקלטות מהר! כי ככה הקב''ה החליט. ואז בחברה שהכלאמון מחדש

מוכתב הן מרגישות אאוטסיידריות.

זה עניין אחר אם זה מרצון ובחירה או לא.. צריך לעשות אתבתי 123

ההשתדלות שלנו ולהתפלל

 

 

 

אין תכתיבים...

למה את רואה תכתיב?

את מרגישה שאין. ואני מרגישה שיש. וזה בסדר אמון מחדש
את מרגישה את מה שבוחרת להרגישים...


לדעתי זה מחמאה לחברה שהיא מעודדת נישואים וילדיםיפעת 177

לעומת למשל חברה שמועדדת השגת תארים

קריירה

נסיעות לחו"ל

להיות כמה שיותר רזה

לצבור כמה שיותר כסף

להתלבש רק מותגים

 

וכן הלאה

 

לפחות אנחנו חיות בחברה ערכית, שמעודדת ערכים חיוביים מאד, שבונים את העולם.

 

אכן ^דבורית
תסלחי לי אבל גם חברה שמעודדתאורי$

השגת תארים,

קריירה,

חו"ל

להיות רזה,

כסף

ומותגים 

 

גם להם יש ערכים מאוד חיוביים ודרך ארץ..

איש לא סותר את העובדה שיש להם ערכיםדיליה

אבל מה שהיא ציינה כאן שהעידוד הייעודי אצלם זה השגת תארים

ואצלינו נישואין וילודה 

 

ללא קשר לערכים האחרים עליהם מושתתים החיים ולהם מחנכים 

אם הן הולכות לפי התכתיבסדר נשים

אז כנראה שהן רוצות את זה, ומי שלא רוצה צריכה לדעת שמותר לה

לא ללכת לפי התכתיב בלי להתנצל ולהצטדק בפני אף אחד וגם לא בפני עצמה,

הבעיה מתחילה כשלא חושבים על אפשרות אחרת והולכים לפי התכתיב גם אם לא רוצים

 

אני מכירה נשים שלא חשבו על האפשרות של מניעה, לא שהן חשבו והחליטו שלא, אלא

פשוט לא עלה בדעתן האפשרות הזאת, רק אחרי 6 ילדים פתאום נופל להן האסימון שיש דבר כזה

אין מצב...הן לא ביקרו אצל רופא/ת נשים אחרי לידה?בתאל1


ויש כאלה שרוצות ולא מצליחות..מאמינה ומחכה
אני איתך. מסכימה עם כל מילה
את צודקת,אבל אני חושבת שאצל החרדים למשל אוסרים למנוע בהתחלהלמה לא123

בגלל "פרו ורבו"

זה ברור שלא מונעים

ואף אחת לא חושבת אם מתאים לה או לא,זה פשוט ברור לכולן

לא אומרת אם זה טוב או רע,פשוט עובדה

רק לחרדים יש מצוות פרו ורבובריאות ונחת
חח,לא הבנת,הם לוקחים את זה לקצהלמה לא123

שברגע שאפשר,קרי התחתנתם.אין אפשרות למנוע את המצווה

ככה אמור להיות אצל כולםבריאות ונחת
אבל במקרה זה לא נכון גם אצל החרדים
לא נכון?למה לא123


לא גורף כמו שניסחתבריאות ונחת
גורף,תאמיני לי שגורףלמה לא123

בתוך עמי אנוכי יושבת

הכי לא גורף בעולם!!ממצולות
בלי קשר לזה שהרבה מפחדות לקחת מניעה,
מהסיבה הפשוטה שאת לא יכולה לדעת אם בכלל הכל תקין או שיש בעיה,
מכירה כמה מקרים על נשים שמנעו בהתחלה,
ואחכ שהפסיקו גילו שיש בעיה,
ולקח הרבה זמן עד שהצליחו להיקלט.
אני לא אתווכח איתך,בקהילה ובמשפחה שלי זו לא אפשרות בכלללמה לא123


ממתי המשפחה שלך זה גורף?בריאות ונחת
גם אנחנו חרדיות ואנחנו אומרות לך שזה לא נכון
אני מניחה שגם את יודעת רק מהמשפחה שלךלמה לא123

אלא אם כן את רבנית שנשים באות להתייעץ איתה

כשהלכת להדרכת כלות היא המליצה לך על מניעה? מי המליץ לך על זה?

אני התכוונתי שאף רב חרדי כפי שאני יודעת לא מציע מניעה עם תחילת הנישואין,אולי אני טועה?!

נכון, כי לפי ההלכה זה בעייתי. אז למה שימליצו?בתאל1

ממליצים למי שיש בעיה... לא למי שאין...

אם יש בעיה, את אמורה לחשוב על זה בעצמך...או לומר: יש לי בעיה כך וכך, מה ההמלצה....

אז עכשיו תקראי מה כתבתי בתחילהלמה לא123

שאצל החרדים לא מונעים ולזה התכוונתי,שלא מציעים לך מניעה מלכתחילה

כי זה ברור שלא מונעים

מי ששואלת זה דבר אחר

אני לא רבניתבריאות ונחת
וזה לא רק המשפחה
ונניח שזה רק המשפחה זה כבר לא "גורף" כלשונך.
כי מספיק שרק המשפחה שלי לא אז זה לא גורף. ואם יש אחד יש הרבה.
ניראה לי שיש במה שאת אומרתכלה נאה
יש הבדל בין החסידים לספרדים
החסידים לא ניראה לי יחשבו או יתירו למנוע מיד אחרי החתונה
והספרדים יותר פתוחים בנושא. וגם הרבנים יותר מקלים
למה את חושבת ככה?יפית8

ממה שאני רואה מסביב אצל ספרדים כל הנושא של המניעה הרבה יותר קשה

אצל אשכנזים ליטאים זה הרבה יותר קל לקבל היתר למנוע

 

מדברת על מניעה באופן כללי, לא דוקא מיד אחרי החתונה

לפי המצב בשטח לחסידים יש הכי הרבהכלה נאה
ילדים. וגם צפופים בלי הרבה הפסקה בין הריון להריון.
מכירה כמה מכמה חסידויות שיש בעיה למנוע
שאלתי אותך לגבי ספרדים לעומת אשכנזיםיפית8

לא לגבי חסידים

ממה שאני יודעת אצל ספרדים זה הרבה יותר קשה מאשר אצל אשכנזים

גם רב דתי לאומי לא יציעאורי8
מניעה לפני שיש לזוג ילדים תהיה מותרת רק ביעוץ פרטני ואישי עם רב. גם בציבור דתי לאומי לא יציעו לכל סוג מניעה בתחילת נישואין באופן גורף, אלא רק אם הזוג יפנה בעצמו ויבקש התר, גם אז הרב ינסה להבין את הסיבה.
אני חושבת ששום ציבור תורני לא יציע את זה באופן גורף ומיידיחותמת+

ללא נתונים אישיים וסיבה לדון בזה.

לא לקחת מניעה זה נקרא לקחת את המצוה לקצה???יפעת 177

זה נקרא לרצות לקיים פרו ורבו, והקב"ה נותן את זה בזמן שהוא מחליט.

 

לדעתי.במיוחד כשמתחתנים כ"כ צעירים כדאי לחכות כמה חודשיםלמה לא123

שיתבשלו קצת

במיוחד בחוגים שהבחור והבחורה בקושי מתראים לפני החתונה,הם בכלל לא מכירים,ותוך חודש האישה כבר מעל השירותים מקיאה

את יודעת-חותמת+

אני התחתנתי בגיל 24 ושבועיים אחרי החתונה כבר לא הצלחתי לאכול ואיזה להקיא בשירותים? הייתי מקיאה את הנשמה במקום שישבתי, אפילו להסתובב לא הספקתי.
אחרי עוד כמה שבועות החלטנו לבדוק הריון ואני הייתי בעננים שאני כבר בהריון ובעלי חטף שוק כי הוא לא תכנן את זה בכלל, והיה בטוח שנכנס להריון רק איזה חצי שנה לפחות אחרי החתונה וקודם נטייל בכל העולם.
ואנחנו כבר ברוך ה' בשליש בשלישי להריון ואנחנו בונים את הזוגיות שלנו עם ההריון ומתוך כך ההתמודדויות של זה. (וההריון שלי לא קל) וגם בעלי כבר כ"כ שמח עם זה וחושב שזה נתן לנו המון לזוגיות ולבניה שלנו.
ואנחנו לא מתכוונים למנוע אחרי ההריון הזה.
כשה' יחליט שעכשיו מתאים- אפשרי-כדאי שנרחיב את המשפחה נשמח ונודה לו. 
 

מה שהיה נכון לך. לא בהכרח נכון לאחרתבעזרת ה
מה גם שבדיעבד כשאת כבר בהריון ברור שתראי את הטוב שבמצב הקיים. זה לא אומר שבדיעבד לא הכי טוב יותר לזוגיות משו אחר.

מכירה כמה אחרות שההריון גרם לקשיים בזוגיות, כי הגבר חשב שהוא התחתן עם אישה אחרת משחשב.. כשאשתך שהיא יותר הכלה שלך מאשר אשתך בשלב הזה של הנישואים, לא מעוניינת שתתקרב אליה כי כשאתה מתקרב היא מקיאה - אני לא בטוחה כמה זה מפחית מתח בנישואים טריים!
ברור שמה שנכון לי לא בהכרח נכון לאחרות.חותמת+

אבל אני חושבת שאם מתחתנים צעירים או אפילו סתם ככה, להחליט למנוע מיד בתחילת הנישואין כי אולי יכנסו להריון זה לא נכון.
הרי ה' מביא לנו את הילד ואת ההתמודדות ואת הכוחות להתמודדות הזו. וזה שהריון גרם לקשיים בנישואין לא אומר שלא יהיו קשיים אחרים אם לא היו בהריון, פשוט פה יש טריגר שנח להאשים.
אבל מכירה מספיק זוגות שהיה להם כל מיני קשיים גם בלי הריון, (חוסר פרנסה, חוסר במיניות, קשיים בפוריות וכו'...) וכאלה שהיה להם טוב ביחד עם הקשיים האלה, וכאלה שההריון עשה להם רע וכאלה שההריון עשה להם טוב.
לא בגלל שזה ספציפית עשה טוב, אלא ההתמודדות הזו. וכן צריך להודות לה' שההתמודדות היא עם הריון שזה מתנה ענקית ולא עם דברים אחרים שהמתנה יכולה להיות מאוד נסתרת.

 

וגם לנו בהתחלה היה יותר קושי- כי כן, לא יכולתי להריח כלום, לא לבשל, מקיאה כל הזמן , בקושי אוכלת, מאושפזת פעמיים, מעקב אתל רופאים פעם בשבוע וחצי מקסימום, לא נסיעות, וגם עכשיו אני בחצי שמירה.

הלם של בעלי מההריון, הוא לא תכנן את זה, זה היה נראה לו לא מציאותי, וכו' וכו'...
הרבה זמן שלא היה לנו כמעט הכנסות והיה לנו בלי עין הרע הוצאות. ברוך ה' שיהיה רק למטרות שמחות.
אבל-- זה היה ברור לנו שאנחנו ביחד. ואנחנו בונים את הנישואין שלנו מתוך זה. ושמהתמודדויות לא בורחים, מקסימום מחליפים. (ולא ברור בכלל שההתמודדות האחרת תהיה קלה יותר) 

 

זה מאד אינדוודואליבעזרת ה
באופן אישי יכולה להגיד לך שלא רציתי ילד ישר אחרי החתונה, זה לא נבע מחששות או פחד מהתמודדות עם הריון / ילד. אבל לא היה לי את הדחף בכלל, וזה מה שהיה לי טוב. והרגשתי גן עדן בזמן איכות שהיה לי עם בעלי לבד. רק שנינו.
ברור שזה יכול להיות.חותמת+

אני לא אומרת שלכולן יש דחף.
השאלה היא האם לחשוב/להחליט למנוע מיד אחרי הנישואין רק בגלל שאולי נכנס להריון.

הרי לא באמת אנחנו קובעים מתי כן נכנס. אז למה להליט מיד שעכשיו לא??

תסלחי לי,אבל עדיין לא גידלת ילדים,אין לך שום מושג מה זה דורשלמה לא123

ובמיוחד ילדים קשים ובכיינים,לפעמים נשים נכנסות לדיכאון ,זה קיים הרבה יותר ממה שנדמה לך

נכון.חותמת+

אבל לא הבנתי מה הקשר?

נכנסים לדיכאון בלי לדעת קודם שאת הולכת להכנס לדיכאון. בגלל זה למנוע ילדים על תחילת הנישואין?
כאילו שאת יודעת לפני שתתחתני איזה קשיים יהיו לך. אם זה בהריון, אם זה בפרנסה, אם זה בזוגיות.
אנשים נכנסים לדיכאון ממלא דברים.
ואני לא שופטת אף אחד שנכנס לדיכאון, אבל זה שעלולים להכנס מילדים לדיכאון לא אומר שתמנעי ישר בהתחלה.
כשאת נמצאת בסיטואציה אז יש מה לדון, אבל מלכתחילה למנוע כי אולי זה יגרום לי לקשיים בנישואין ואולי זה יכניס אותי לדיכאון??
הרי על כורחך אתה חי ועל כורחך אתה מת. גם חז"ל אומרים שמוטב לאדם לו לא היה נולד, אבל מאז שהוא נולד? כבר על כורחך אתה מת. ויש לך מה לעשות וה' משגיח עליך והוא אוהב אותך.

את מזכירה לי את עצמילמה לא123

דיברתי כך לפני שנולדו לי הילדים,גדלתי ובגרתי ונולדו הילדים שאחד היפראקטיבי והשני עם הבעיות שלו והתחלתי לזמזם אחרת

אפשר לדבר גבוהה גבוהה לפני שמתנסים במשהו,קודם תלדי ילד ותטפלי בו ואז תביני למה נשים שמגדלות ילדים יכולות להבין מדוע צריך למנוע

ואני באמת מאחלת לך ילדים טובים וקלים קלים. את נושא הדיכאון הכנסתי,בגלל שאני מכירה נשים שאמרו שהכל משמים וגם אם קשה אסור למנוע,ונכנסו לדיכאון ממש קשה.ולא מביאות כרגע ילדים כי אסור להן.

צריך לחשוב בהיגיון,ה' נתן לנו רחם וגם שכל בשביל להשתמש בו

ואני מצטערת,אני לא מאלה שאומרות כשתגדלי תביני,או עוד לא התנסית .אבל פה זה פשוט המצב.

 

גם מי שעוד לא התנסתה יכולה להחזיק בדעה<מריומה>

וזה לא אומר שהיא בהכרח תחליף דעה כשתגדל...

אני, בכל אופן, עדיין בדעה שלה, ועברו כבר די הרבה שנים מאז שחגגתי יום נישואין ראשון עם תינוק מתוק בידיים.

 

חותמת, כתבת יפה ובהיגיון.

אוקיי,מתנצלתלמה לא123


אני פשוט חושבת אחרתלמה לא123

בהצלחה

נכון שעדיין לא התנסתי בגידול ילדיםחותמת+

אבל אני עדיין חושבת שמלכתחילה אין סיבה למנוע רק בגלל החשש שאולי יהיה דיכאון. 
הרי אנשים נכנסים לדכאונות ממלא סיבות.

וכבר כתוב שעל כורחך אתה חי...
כמובן שאם יש לחשש על מה להסתמך אז יש מה לדון בנושא, אבל למנוע על תחילת הנישואין כי אולי אני אכנס להריון ואולי זה יהיה לי קשה ויפגע בנישואין ואולי אני אכנס לדיכאון?
למה???
 

וכמו שעכשיו אני יודעת שיש הריונות מאוד מסובכים עם סיכונים ליולדת ואני יודעת שיש גם יותר מסובך משלי.
ואני מקווה שבע"ה הכל יהיה כשורה ואני אגדל את ילדי בשמחה ובבריאות ורק בנחת, לא נראה לי שאני אשנה את הגישה שלי.
 

ורוב הילדות (עד אחרי גיל 12) אמא שלי לא ממש יכלה לתפקד וגדלנו די לבד.

מקווה בשבילך גם כן,שגידול הילדים ילך לך בקלותלמה לא123


את צודקת מאדיפית8

גם אני חושבת שמלכתחילה אין סיבה למנוע רק בגלל החשש שאולי יהיה דיכאון. 

(ואני כבר נשואה עם ילדים ועם אתגרים מאתגרים שונים)

 

ויש כאלה שילדו ילדים והן שמחות ומאושרות...בתאל1

עם כל הקשיים של גידול ילדים....

זה נשמע פשוט שקשה לך ואת משליכה את זה על כל הנשים בעולם...

או שלא יכולה להכיר בזה שיש מציאות שנשים רוצות ילדים ורוצות את העמל והטורח הזה.

 

ילדים זה ברכה. גם אם הם היפרים, דורשים תשומת לב, לוקחים לנו את כל הזמן, כסף, עצבים וכו'...

 

 

ילדים זה ברכה,הם כל עולמילמה לא123

זה לא סותר את "בצער תלדי בנים"-את הקושי בגידולם

וזה גם לא סותר את הרצון לקחת מניעה ולנשום בין ילד לילד,בסה"כ אמא רגועה זה לטובתם

אני מסכימה איתך.חותמת+

ואם תשימי לב הדיון היה האם לקחת מניע על תחילת הנישואין כי אולי ייכנסו להריון.
וזה אני חושב שלא נכון לעשות.
אלא אם כן יש סיבה משמעותית לחשוב על זה.

אני מסכימה מאוד עם חותמת+דבורית
ועברתי כבר דרך וגם ילדים ... ב"ה
לא חושבת שזו תמימות
זו השקפת עולם
אני גם בעד למנוע שנה ראשונהכלה נאה
מאוד חשוב לבנות הקשר טוב ויציב.
לא אוסרים. המצב הרגיל הוא לא למנוע, ולא רק אצל חרדיםפרח חדש
במקרה הצורך ואחרי שאלת רב אפשר ורצוי למנוע.
המצב הרגיל הוא לא למנוע בגלל עניין הלכתי בעיקרבעזרת ה
מכירה כמה זוגות שאם היה מותר היו מונעים, הרבה לא רוצים ילד ישר אחרי החתונה. אבל בגלל העניין ההלכתי לא מונעים.
לא בדיוק...כלה נאה
כשחיתנתי את הבת שלי. היא פחדה מאוד להכנס להריון כבר בתחילת נישואים
שאלתי רב והוא חרדי. והוא התיר לחצי שנה ואחר כך ליראות איך היא מרגישה.
אם נפשית זה קשה מתיחסים היום יותר.
מה שקרה היא הפסיקה אחרי החצי שנה ועוד חצי שנה לא ניכנסה להריון ואז התחילו הדימיונות.
האם הכל בסדר?
ואולי זה מהכדורים?
ב"ה היא כבר צריכה ללדת.
יש כאלה שבטוחים שאסור למנוע כי צריך שיהיה בן ובת ולכן הם לא שואלים
בכל חברה יש תכתיבים. ואנחנו בוחרים את החברה שלנוכמיואשת******
גם אני פעם הרגשתי כמוך וכעסתי
אבל
זה המהות של חברה, שיש בה קודים ותכתיבים
בחברה החילונית יש תכתיב של להתחתן מאוחר וללדת בו ובת. ומי שמתחתנת מוקדם ויולדת יותר משלוש ילדים היא עוף מוזר ומקבל הערות עד השמים

להיות בחורה שמנה זה נגד התכתיב העולמי (לא אשה, בחורה)
יש חוגים בהם להיות מורה זה עלוב, יש חוגים בהם אשה שהיא לא מורה ועודה קריירה זה הזוי
יש חברות שאם אין לך בגדי מותג את אומללה
ויש קהילה שאם קנית בה עגלה חדשה ולא יד שניה את בזבזנית
ויש עוד הרבה

אז כן, זה התכתיב/ נורמה/ לחץ חברתי בחברה שלנו
וחלק מהשתייכות לחברה הזו זה הלחץ הזה
אבל אם היית שייכת לחברה אחרת היה לך לחץ אחר כלשהו כי אף אחד מאיתנו לא מתאים בול לחברה מסוימת, אנחנו פרטים שמרכיבים חברה וכל אחד בולט החוצה בנושא מסוים
אז באת חשוב לדעת איך להיות שונה ורצוי להיות מסוגל להיות שונה כשזה משהו חשוב ולא ללכת בעיוורון
חשוב מאד להיות רגישים כלפי אנשים שמכל סיבה שהיא החליטו הגד הזרם או שכל יצא להם לא מבחירה
טבת צריך לזכור שאנחנו בוחרים לאיזה חברה להשתייך ומקבלים גם מעלות וגם חסרונות של החברה הזן. בחירה שלנו . אבל אין שום חברה שתתאימי אליה כמו כפפה
כתבת יפה ונכון.+mp8
מאוד מסכימה איתך.לא כרגע
ניסחת מעולה!
אף אחד לא מכתיב לך כלוםחילזון 123

מי שלא רוצה וכו' יכולה לעשות מה שנראה לה
אבל זה נכון שיש נורמה מסויימת (כמו בעוד אלף ואחד דברים אחרים, ונורמות זה דברים שיש בכל חברה)

לדעתי בגדול זה גם דרך העולם, שכשבני זוג מתחתנים התוצאה היא ילד
(נכון שיש יוצאי דופן, ויש בעיות רפואיות, יוש קשיים נפשיים ועוד אלף ואחת סיבות)
לעומת זה מניעה זה משהו שצריך להשקיע בישבילו מחשבה\פעולות מסויימות\תרופות וכו'

לכן לשכנה הזאת זה ברור כ"כ שאם אין משהו מיוחד זה מה שיהיה

אני לא חושבת שזה תכתיבבתאל1

לכל גיל יש את הדבר שמתאים לו.

את לא תוכלי ללדת לנצח...בערך בגיל 40 וקצת זה כבר מסובך ולא כל ההריונות שורדים... קיצור- יש לך פחות או יותר עד גיל 40 ללדת.

אם את לא רוצה ילדים זה משהו אחר...אבל רוב הנשים בעולם דווקא כן רוצות ילדים, וזה לא נובע מתכתיב מסויים.

אז אם את רוצה להספיק להביא ילדים לעולם, וגם לגדל אותם בנחת...כדאי שתתחתני כבר בגילאי 20-30...

 

אם היית יודעת שבדיוק ביום שתרצי להתחיל לחפש את החצי השני שלך את כבר תמצאי אותו- אז מצוין! אבל העולם לא עובד ככה...

אז את יכולה להתחיל לחפש כבר בגיל 20...ובסוף אולי בגיל 25 או אולי 30... אף אחד לא מבטיח לך כלום. (כמובן שאם בגיל 20 את לא בכיוון אז אין עניין... אבל זה להמחיש את זה שאת לא מכתיבה לעצמך את החיים...יש מישהו מעלייך שמחליט).

 

יש עניין שכשמתחתנים אז לא מונעים, ככה זה בהלכה... אלא אם כן יש לזוג איזה סיבה מיוחדת והם שואלים רב. אבל אם אין סיבה מיוחדת, והסיבה שלך היא "זה תכתיב של הציבור..." אז את לא יכולה למנוע, אני מניחה.. 

ואז, ע"פ תכתיבי הטבע, בערך שנה או שנתיים או שלוש אחרי החתונה- את ב"ה עם ילד.

 

מאז הילד הראשון ובהתחשב בגיל שהתחתנת ובמס' הילדים שפחות או יותר אתם רוצים כזוג - ועד גיל 40 או קצת יותר... 

כל זוג יחליט מתי מתאים לו להכנס להריון... אם הקב"ה גם רוצה בדיוק כמוכם.

 

אז איפה תכתיב של החברה?

 

 

אני פתחתי את הפוסט כאחת שרצה הגורל ואני נשואהאמון מחדש
יותר משנה ללא ילדים.
לא כאחת שרוצה למנוע
ועדיין החברה עושה פרצופים.
ואני לא רוצה ילד? אני רוצה!
וכמה שאלו אותי.. נו יש משהו? כאילו בנימה של... למה אתם מחכים..
אנחנו מחכים שהקבה יחליט שהגיע העת..
ומתוך זה כתבתי את הפוסט
שאם החברה היתה מקבלת מצבים שונים, כמו מישי שבוחרת למנוע כי ככה נכון לה ולא נכנסת לה לרחם. אז לחברה היתה גם הכלה למעוכבות.
ואני חוזרת, אני רוצה להיקלט להריון.. מדברת מתוך המקום הכואב שלא מצליחה.
יש המון אנשים בלי טקט בכל חברהמיואשת******
תחפשי את השרשור פה של הערות שנאמרו בהריון ובכלל לפני איזה שבועיים
תראי שמלא קיבלו הערוך מנשים חילוניות בעבודה וכאלו. בכלל לא קשור למגזר או דת. פשוט אנשים שנכנסים לרחם. נראה לי זה משהו ישראלי אבל לא בטוחה
תעני מה שמתאים לך ותהיי בוטה אם זה מה שעוזר, זה מה שאני עשיתי במצב שלך..
זה לא קל והעיקר שבסוף זה יגיע וה ימלא את ידיייך!!
רק שתדעי שחודש אחרי הלידה בע״ה יגידו לך- מה עם אח? לא טוב לגדול לבד...
תמיד יש הערות. תמיד
מעצבן ולא בסדר אבל זה מה יש.
בהצלחה!!
חחחחחחותמת+

זה כ"כ נכון.
אפילו עכשיו כבר שאלו אותי מתי אני מתכננת ילד הבא ושאני אדע שהכי קל לגדל אותם כשהם צפופים...

 

רק תקחי בחשבון שאם הם יהיו צפופים ישאלו אותך-למה כ"כ מהרבתאל1

לא יכלת לחכות קצת?

אני לא חושבת שהחברה לא מכילה או לא מקבלת זוגותבתאל1

שמחכים או בכללי אנשים שמחכים...

אי אפשר לדחוק זוג שלא זכה עדיין בילדים- שיהיו לו ילדים...זה קצת אבסורדי... 

גם באמת קשה ובלתי אפשרי לדעתי, לדחוק ברווק מתקדם להתחתן כשאין לו הצעה רלוונטית על הפרק (וגם כשיש זה די בלתי אפשרי, אבל נניח לאלה שחושבים שאפשר...)

 

אנשים ששואלים ומתערבים- הם חסרי טאקט ! וצריך להתייחס אליהם ככאלה- ולא כמי שמייצגים את ה"חברה".

 

בעז"ה שתתברכו בכל טוב!!

אצלנו זה ממש לא ככההריונית חדשה

אין לי אף חברה שהיה לה ילד שנה אחרי הנישואים ..

ההפך, יש לי חברות שנשואות 3-4 שנים ועדיין אין להם ילדים או שהן עכשיו בהריון ראשון.

לא יודעת באיזה סביבה את מתגוררת , אבל לא כולם חיים בלחץ הזה .

(וכולנו דתיות למען הסר ספק..) 

את צריכה להוסיף עוד 2 נתונים משמעותיים כדי להשוות:קרן-הפוך
- באיזה גיל התחתנו?
- באיזה שלב של רכישת המקצוע האישה נישאה?

כי ברור וטבעי שמי שנישאת בגיל 19-20, ורק מתחילה את התואר, כנראה שתרצה להמתין עם ההריון (תלוי בתואר כמובן. תואר קל לעומת תואר תובעני) - לעומת בת 22-23 שמתחתנת אחרי שסיימה תואר והתחילה לעבוד, ומתכננת להיכנס מייד להריון.
זה כברלא כרגע
להתחיל להיכנס לשיקולים/סיבות/אפשרויות של זוגות אחרים.
וזה לדעתי, אחת הסיבות שגורמות לפקיחת עיניים על כל מי שלא כמונו..
הכי כדאי לתת לאנשים שקט .
(קראי ברוח טובה)..
לגמרי ברוח טובה 🙂קרן-הפוך
הגבתי לפוסט מעלי, שאמרה ״אין לי אף חברה שהיה לה ילד שנה אחרי הנישואים ..״
3-4 שנים ללא בעיות רפואיות? זה מעניין לשמוע!אמון מחדש
מעניין, באיזו חברה את נמצאתאורי8
מכירה הרבה נשים דתיות, על כל הרצף הדתי, ולהרבה היה ילד אחרי שנה-שנתיים של נישואין. אחרי שנה , זה מצוי מאוד. 3-4 שנים זה לרוב כשלא הולך. גם מי שמונעת בהתחלה, מונעת כשנה. זה מה שאני מכירה וממש לא חיה בחברה סגורה.
אני מכירה כמה וכמה זוגות דתיים שמנעו ארבע שנים ויותרשבשבת
לפני הריון ראשון, לאו דווקא כאלה שהתחתנו מוקדם, ובלי בעיה רפואית. לאנשים יש שיקולים שונים, וצריך להזהר לא להסיק מסקנות שגויות ולהניח שלא הולך.
עניין שלהםאורי8
לא נכנסת לאף אחד לשיקולים. ואף פעם לא שואלת. אבל הגיוני שזה מה שאנשים חושבים. טקט=לדעת מה לא לומר/ מה כן לומר ואיך. הטקט לא כולל את המחשבות שעוברות לאנשים בראש.
ניסוח מעולה מיואשת******
כל עוד מצליחים לשמור על הטקט - אני בעד!שבשבתאחרונה
הבעיה היא שלפעמים מה שאנחנו חושבים מטפטף החוצה ועלול לפגוע. מדברת עכשיו על דוגמאות אחרות שהן לא דווקא הריון. רק מזכירה (בעיקר לעצמי) להשתדל לא להניח הנחות.
דווקא אם את אומרת שיש כאלה שמונעים כשנה אזאמון מחדש
הגיוני שיהיה ילד רק אחרי 3 שנות נישואין.
נגיד אם מנעו כשנה וחצי ואז לקח חצי שנה להיקלט ואז תשעה חודשי הריון והגעת לשלוש שנים בקלות...
ואני מכירה ממש הרבה חרדים שמנעו חצי שנהמיואשת******
ופשוט נקלטו ממש מהר אחרי זה, אז בתכלס היה להם ילד בזמן סביר ואף אחד לא יודע שמנעו. אבל בשיחות אישיות סיפרו לי מספר לא מבוטל של נשים צעירות חרדיות שמניעה של 3-6 חודשים נפוצה יותר ממה שחושבים
כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

יפה הבנתי,דיאט ספרייט

התנהלות בריאה וחכמה.

אנסה לאמץ

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידהאחרונה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקוריתאחרונה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^אחרונה

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגוןאחרונה

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..