את רוצה לסרב
ומשהו משתיק אותך בפנים
את מתה מפחד
ומקללת את עצמך בשקט
מעדיפה זה ייגמר כמה שיותר מהר
לא באמת שמה לב מה קורה
רק כואב לך
וידיים קרות לוחצות אותך
ואת רועדת
מכבה נתונים בראש
מתחננת שמישהו יעיר אותך
לוחשת בקול לא נשמע
די
בבקשה
והוא נהנה יותר כשאת מתנגדת
אז את שותקת
זה מזעזע נכון?
חכה. זה החלק הקל
ולא נפרט רק הדבר היחיד שחרוט לה בראש
זה יד שעירה
וריח רע מהפה
לחישות של קול נמוך
חותכות לך את עור התוף
את מתעוררת מהם בלילה
כל מגע מקפיץ אותך
את מרגישה בגוף לא שלך
בא לך להקיא את עצמך מעצמך
את מתגעגעת לכאב הזה
שלא בשליטתך
את פוחדת
מחושך
מאור
מלילה
מבוקר
וסיוט
כל חלום
את חווה את זה שוב
רועדת מקור בלילות קיץ
מתחת לפוך
ואין חיבוקים שיכולים לעזור
כל חיבוק יכול פתאום להרגיש ככה
חונק
ואת חייבת לעוף
לעוף מעצמך
וזה לא שאיי פעם מישהו יוכל לרפא אותך
את פצועה
נכה כל החיים
וגם אם עבר הזמן
והלכת לטיפול שגמר להורים שלך על החיים ועל הבית שהם רצו לקנות
וגם אם את יכולה לחבק
ולצחוק בלי שזה יכאב
יש עוד צלקת ברורה ומכוערת
כמו מספר על היד
ככה זה מרגיש
בערך



