איך שכחתי עד כמה זה כואב?! הלידות שלי כ"כ ארוכות,שפעם ביקשתי שיחתכו אותי מכל כיוון וגם בלי הרדמה,רק שיצא כבר
דבוריתמק"רבדיוק.
זו תהיה לידה שישית, ותכל'ס אני כבר לא זוכרת מה בדיוק חשבתי בלידות הקודמות... (זוכרת שבלידה הראשונה היה שלב שבו הסתכלתי על הזריחה דרך החלון, ואמרתי לעצמי: "אז זה היום שבו ייוולד המתוק שלנו. זה התאריך שלו..." נראה לי שבלידות אח"כ כבר היה לי פחות זמן/פנאי לחשוב...)
בכל אופן, כשדמיינתי לעצמי את הלידה הקרובה (שאני מאוד מקווה שתתחיל בצירים, ובצירים ברורים שברור שהם מובילים ללידה) - נראה לי שהיו כל התחושות הנ"ל שפירטת... וגם: "רגע, הבית מסודר מספיק? אני יכולה לעזוב אותו בלב שקט לפני שאפנה את מקומי לזרים ש'יפלשו' אליו כדי לעזור עם הילדים?"...
כשהכאב מתחיל להיות כואב ממש אני בד"כ די מטושטשת, ולא כ"כ חושבת מחשבות ברורות...
שרשור מעניין!
️ 
ומאיך שאחווה אותם...
נכנסת לחדר ניתוח, הקור המזעזע הזה
וחושבת "למה עשיתי את זה לעצמי שוב??????"
שוכבת על שולחן הניתוחים ומתפללת שרק אצא מזה בשלום אני רוצה לחיות....
שאני בהתאוששות אני כל הזמן צובטת את עצמי לראות שזה אני ואני בסדר
ואצלי זה לא עובר כ"כ מהר
בדיוק! הראש נהיה למטה כבר מההתחלהמק"ראיך לעזאזל אתן עושות את זה שוב??? 
(אני לפני לידה ראשונה, עוד תוהה איך עושים את זה בכלל...)
זה איכשהו שווה הכול, למרות שגם לגדל תינוק (וגם כשהוא גדל לילד) זה לא תמיד פשוט...
אשתו שלורגע אחרי לידה רוב הנשים יגידו שזו פעם אחרונה שהן עושות את זה,
תשאלי אחרי שבוע-חודש-שנה, התשובה לרוב תשתנה.
זה כואב, אף אחד לא יגיד לך שלא,
אבל זה כאב ששווה את זה.
ולומדים דרכים גם להקל מעט על הכאב ולהתמודד איתו.
זה שוב לעצמי..
ממש זוכרת בבירור.
זה היה השלב שלפני האפידורל שכבר ממש בלתי נסבל. פתיחה 6 בערך לידה ראשונה.
בהתחלה שמחה והתרגשות
אח"כ כאבים והתכווננות נפשית ללידה ולפגוש את המתוקי תפילות להשם שיהיה בסדר
אח"כ כבר שלב של התכנסות והתמקדות בכאב בכל ציר
אח"כ שלב של צעקות וצרחות בכל ציר
ואז היה השלב שחבתי - אני לא עושה את זה שוב
אח"כ 0 אפידורל - וואי איזה עייפות. התרכזות בגוף ובמה שעובר עליו ועלי
אח"כ שלב הלחיצות - התרגשות, מאמץ גדול מאוד, בכי שאני לא מסוגלת, תפילה בקשה, וכו' - היו שם הרבה רגשות
כשיצא סופסןף - הלם, שמחה גדולה!
בהתחלה - שמחה, התרגשות,
(חיבוקים, כי עוד רגע אסור)
למה שזה יקרה היום, אם עד עכשיו זה לא קרה?
זה באמת זה? תמיד לוקח לי זמן לזהות, אני יותר מרגישה שצריכה לשירותים שוב ושוב.
אז הברית תצא ביום זה וזה....
אחרי, כשיש כאבים מטורפים, זה בעיקר:
מה לעזאזל חשבתי לעצמי כשנכנסתי להריון????
אין דרך חזרה!!!
רוצה האפידורל הרגע!!!
לוחשת שוב ושוב את שיר המעלות מאין יבוא עזרי, לא מצליחה להיזכר בשום תפילה, ושום שם שרציתי להתפלל עליו, רק מאין יבוא עזרי
תצא כבר!!!
נוווווווווווווווווו, תצא כבר!!!!
בסוף - אושר עילאי, תחושה של נס עצום, ואפיסת כוחות.
שלומצ', כמה שזה קשה וכואב זה גם חויה רוחנית מדהימה,
ותחושה של שותפות למעשה בראשית,
וגם - ישוכחים את הכאבים, לא זוכרים בדיוק את העוצמה של זה.
היי חברות יקרות
נראה לכן תקין שמישהי יוצאת מהחדר ונוזפים בה למה זה לקח לה כל כך הרבה זמן ושכולן מחכות בחוץ?
לא הבנתי בשביל מה יש אמבטיה מאובזרת אם לא כדי לאפשר הכנות?
ואם היא איטית ומסורבלת יותר, לא מרגישה טוב?
למה לנזוף מול כולם בחדר הקבלה?
נראה לכן תקין?
הייתי אומרת מזעזעת אפילו
וגם אני הרגשתי מאד מאד לא נעים להעיר
התקשרתי למישהי מהאתר "מקווה. נט" ובעידודה העליתי את התלונה שלי
ובאמת אמרו לי שידברו עם הבלניות ויחדדו נהלים.
באופן אישי מאז שזה קרה
אני הולכת למקוואות לא דתיים בהגדרה
כי שם אני מרגישה שלא לוחצים ולא מכריחים
וככה לדעתי, הרבה יותר נעים.
זכותה של כל אישה לטבול במקום שנעים לה
אישה צריכה לראות את הטהרה ותהליך הטבילה כחוויה חיובית, אם זה לא קורה - צריך להבין/ לעשות חושבים למה.
ומותר להעיר כשצריך.
לא סותר שיש צד להבין את הבלנית.
אני מתייחסת רק לעניין ה"שירות"- שבעיניי צריך להיות מכבד, קליל ומשאיר חוויה נעימה.
א. ניובורן מתוק בן שבועיים והעונה עכשיו סופר הפכפכה. איך מלבישים?? מלבישה אותו כרגע בגד גוף ארוך, מכנסון ואוברול דק.
זה מספיק? זה יותר מידי? מרגיש לי שהוא מזיע לפעמים..
ב. המתוקי מתעטש ועכשיו גם היה לו מעט נזלת. מה עושים?? זה אמור להדאיג?
ובאופן כללי אמאלה אני חרדה לו בטירוףףףף וכל דבר מלחיץ ומדאיג אותי…
חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי
לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן
כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב
לק"י
2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.
אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.
ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...
תודה לך ❤️
מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים
הייתי דואגת להגיד לו בנועם שפחות לשתף דיונים פנימיים.
גם אצלינו זה קורה לפעמיןם ולא תמיד מתאים לי לתת דין וחשבון על השיקולים שלי
לק"י
מסויימים ליד אנשים מסויימים.
חוץ מזה, שלחזור עכשיו זה לא כזה רעיון מצויין, כי קשה למצוא סידור לתינוק בכמעט סוף שנה.
הלוואי ואני הייתי יכולה לחזור רק בשנה הבאה לעבודה.
הייתי מדברת איתו על זה שאת לא אוהבת שפותחים דיונים אישיים מול כולם.
נשמע שיש מצב שהוא בכלל לא חשב על מה שהוא עונה
הייתי מתחרפנת
ממש לא לפתוח כאלה דברים ליד אנשים כל עוד לא החלטנו
ובטח לא ליד המשפחה שלו
חיפשתי משהו אחר, ופתאום רואה..
איך יודעים איזה מידה להזמין?
לא צריך ללכת למדוד?
המכשיר יושב ומעלה אבק-וחבל.
אשמח לדעת אם מישהי יכולה להסביר לי איך לעבוד איתו?
כל דבר שהיית עושה על מחבת (בלי רוטב) - פשוט תשימי על המגש פסים הזה.
בסלסלה אני משתמשת בשביל דברים שיותר צריכים אפיה (נניח ירקות "בתנור") או טיגון (צ'יפס, שניצלים וכו)
נניח פרגיות- עושה להן מרינדה כרגיל, ועושה על גריל על הפסים. כנ"ל חזה עוף.
קבבים, קציצות מתובלות וכו- על הפסים, גריל.
טיגון- מצב אייר פריי. בתוך הסלסלה.
ונגיד בא לי אנטי פסטי- פשוט זורקת מה שיש בתוך הסלסלה, קצת ספריי שמן, קצת תבלינים מה שבא לי וזהו. לא מתכון ולא כלום. ואז מצב אפיה או גריל.
כן כדאי לשים לב למעלות כי נניח משהו שצריך יותר להתבשל מבפנים לא כדאי גבוה מדי כדי שלא יהיה שרוף מבחוץ וחי מבפנים. אבל זה עקרון שנכון גם בתנור ומחבת.
כדי לא להעביר חודשים ארוכים באומללות החלטתי ללקט עצות טובות מנסיונכן.
מה אוכלים? איך מתפנקים?
איך שומרים על מורל סביר גם כשהבדיקות לא יפות?
איך מוצאים אוכל שהוא גם מתאים וגם טעים?
מה יכול להרים ברגעים קשים?
תודה אהובות.
קודם כל חיבוק זה קשה ממש.
דבר שני- מה שלי הכי עזר:
1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.
2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.
לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.
חלבונים שאוהבת.
להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.
3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.
לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.
לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.
במקום סוכר אני שמתי בננה.
וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.
תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.
ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה.
מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.
וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.
לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.
זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.
בונוס נוסף ולא פחות שווה
סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.
הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).
והאמת זה היה כיף ברמות.
בהצלחה רבה וחיבוק.
בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.
דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.
ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.
ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.
לי זה ממש עזר.
חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.
יש פחמימות כמו פירות וכדומה.
אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.
אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי.
לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.
ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.
בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.
עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..
דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..
כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)
ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..
בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!
אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין
שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת
אמהלה איזה מבאס
איך אתן שורדות?????
זה באחוזים גבוהים יחזור
באמת מבאס ברמות
בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...
אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור
דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר
מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר
דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.
עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.
בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.
ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה
הבן שלי בן שנתיים וארבע.
קטנצ'יק בגודל.
עד עכשיו היה במידה 6-12, עכשיו התחלתי להלביש לו בגדי קיץ במידה 12-18.
אני מתכננת לגמול אותו מטיטול בזמן הקרוב, ומחפשת תחתונים שיתאימו לו בגודל.
מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו תחתונים יותר קטנים מהרגיל?
בנקסט ראיתי במידה 1.5-2. היה גם משהו אחד יותר קטן, אבל יקר.
למישהי יש ניסיון עם תחתונים במידות קטנות?
חשבתי אולי לקנות לו תחתונים של בנות. אולי זה יהיה יותר קטן.
נראה לכן שזה באמת ככה? והאם תחתונים של בנות יתאימו גם לבנים?
יש לך קישורים לדברים ספציפיים?
כדי להביש מעל הטיטול.
או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).
אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...
גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.
לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.
השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.
לי זכור שזה היה איכותי.
בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...
אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.
אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.
וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה
בת 4.5 עם תחתונים מידה 2-4
בן 6.5 עם תחתונים מידה 4-6
בת 8.5 עם תחתונים מידה 6-8
כולם יחסית קטנים בגודל, אבל לא פיציים.
אולי זה תלוי חברה, או תלוי במבנה גוף ספציפי.
ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל
ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.
קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.
עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...
אולי בחורף אני אלביש לו חולצה דקה מתחת לעבה.
בדרך כלל אני מלבישה לבנים גופיה גם בקיץ, מתחת לציצית. נצטרך למצוא גם לזה פיתרון.
הוא יהיה בן שלוש רק בכסלו, אבל יתחיל ללכת עם ציצית כשהוא יתחיל את הגן.
גם הציות גדולות עליו. בינתיים אני מלבישה לו רק כשהוא מתפלל בבית, בימים של חופש.
תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,
ותבדקי מה הכי מתאים.
מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט
שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.
אולי בבזאר שטראוס?
הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.
תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות.
זה נתפס עם המכנסיים.
יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.
תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.
לא הייתי קונה את של הבנות.
ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.
אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.
אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).
גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.
בהצלחה
נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.
@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.
ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.
אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.
התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.
הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).
באמת מחברות שונות הגודל ממש שונה, אבל נראה לי שגם הקטנים אצלנו יהיו קצת גדולים עליו. החברות הקטנות שיש לנו זה שרייבר ורדבק (עוד חצי שנה לדעתי הם כבר יהיו קטנים מדי לבן שנתיים וחצי שלנו)
הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.
לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.
ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה.
שאני אזמין מנקסט מידה 1.5-2.
וכשאני אגיע לחנות, אני אנסה לחפש תחתונים של שרייבר/ רדבק, או בגרביים עד הבית.
מקסימום, מה שיהיה גדול אני אשמור להמשך.
יש מידה 2
שני ב50%
חמישיה מחיר מלא 55
היה נראה טוב
הקטנים מסרב להנקה הרבה וגם ישן פחות כי הכל מעניין אותו
ונראה שירד במשקל,
צריכה לשקול אותו מסודר
אבל בינתיים אשמח לעצותיכן...❤️
הנקה במנשא
הנקה בשכיבה בחדר חשוך
מלא מלא הנקות קצרות (ממש להציע כל רגע שעה)
כל הכבוד שאת "על זה", זה עובר אוטוטו בעזרת השם...
שלי בן כמעט חצי שנה, וכשמענין מסביב, קשה לו לינוק.
