בתורה כתוב:
"אֵ֣לֶּה ׀ תֹּֽלְד֣וֹת יַֽעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם:" (בראשית ל"ז, ב')
אמנם, זו הפרשה שעברה, ויש המון מה לכתוב, על הפרשה הזאת, אבל אני רוצה להתמקד בקטע אחד. משפט אחד "יוסף בן שבע עשרה שנה"!!
להזכירכם- שבע עשרה שנה זה נער. מבחינה חוקית, הוא לא יכול להצביע בבחירות. כיתה יא כזה.
ובכל זאת- כמה אנשים לומדים ממנו?
מהדמות שלו? מהניסיונות שהוא עבר?
ובמיוחד מכל מה שקרה כשהוא היה *בן שבע עשרה*- המכירה, אשת פוטיפר, המאסר שלו...
(עבר זמן בינתיים, אז אולי הוא היה בן 18, ובכל זאת! ).
עד היום, אנשים מכל הגילאים לומדים ממנו, קוראים עליו כל שנה בתורה!
אז מה המסר?
בני נוער, אנחנו יכולים לשנות את העולם!
כןכן, אנחנו, שאומרים ש"כל היום תקועים בפלאפון" ו"אין לנו כבוד למבוגרים" (למרות שיש המון שזה לא נכון לגביהם, אבל זה מה שאומרים...).
יש לנו הרבה יותר כוח ממה שאנחנו חושבים.
לתרום לחברה, להוביל, להשפיע, ללמוד תורה ולעבוד את ה' "בכל לבבך ובכל נפשך"- זה לא רק למי שכבר גידל זקן. זה לכל אחד ואחד מאיתנו.
אז בואו נראה לעולם כמה אנחנו שווים!
שבוע מבורך, חודש טוב וחג שמח!







