אנחנו אמנם שרפנו אצל רופא עור.

אפשר :

1. כאשר מפרידים את התאנה/עלה תאנה מהעץ יוצא נוזל לבן - אפשר לשים אותו על היבלת, הוא שורף - לשים רק על היבלת.

2. הבננה עליה דיברת.

3. גיליתי דרך האינטרנט משהו שעזר לנו ליבלות נוספות שמצאנו  לוקחים חתיכה של דבק איזולירבנד  (דבק חשמל), מדביקים על היבלת.  חוזרים במשך כמה ימים, לנו העביר את היבלת.

אם היבלת על הרגלים כדאי לשטוף את האמבטיה עם חומר מחטא אחרי השימוש, ושילך עם גרבים בבית, זה מדבק גם לאחרים.

בהצלחה

אחרי ששמת וזה מתייבש מהר, ושכבת היבלת מתקלפת.

שמים שוב לפי הוראת הרופא עד שהיבלת נושרת. לא כאב.

גם אני פחדתי  בגלל העור שמסביב אז שמתי ממש רק באיזור שהוא בטוח לא בריא.

יעיל מאד

לשפשף מיד בהתחלה חומץ על היבלת

מי שמשתמשת בורומאל, אמרה לי הרוקחת שאפשר לשים ולין מסביב ליבלת ואז הורומל נוגע רק ביבלת בעצמה ולא נוזל מסביב.

לא ידעתי שאסור בהריון והנקה. רופא נתן לי גם במצבים כאלו.

בד"כ חומרים לשימוש חיצוני אין איתם בעיה. תשאלו שוב אם זו הנחיה כללית (כי כך כתוב על המשחות...) או באמת יש בעיה

גם אם זה עוזר - "טבעי", לא אומר שזה בטוח. 

יש הרבה מאוד חומרים "טבעיים" שהם רעילים מאוד ויכולים לגרום לנזקים עצומים.

ארסן, למשל, הוא חומר טבעי וגם עלים של אקליפטוס ואפילו ציאניד.

בקיצור, מומלץ לבדוק מאילו חומרים בדיוק עשויה המשחה כיוון שדברים כאלה יכולים להיגמר רע מאוד. (במיוחד כשמדובר באדם פרטי שאין למשחות שלו אישור של משרד הבריאות). 

אבל על המשחה שהרופא המליץ צריכים להיות כתובים הרכיבים והאחוז שלהם בהרכב המשחה ואז אפשר לשאול את הרוקח או הרופא.

כמו כן, בעלון הצרכן אפשר למצוא את כל תופעות הלוואי, התוויות רפואיות ומינונים - ואם ח"ו קורה משהו שמצריך טיפול רפואי, יודעים בדיוק לאילו רכיבים נחשף המטופל. 

במשחות שהן ממקור פרטי, אנשים לעיתים נוטים לחשוב שאם משהו הוא טבעי, אז הוא נטול סיכונים ולא מתעכבים על מה שהם מכניסים לגוף שלהם או מורחים עליו וזה יכול להיות בעייתי. 

עד כמה שאני יודע, לא תמיד מה שאוסרים על נשים בהריון או מניקות, אוסרים גם על ילדים קטנים - אבל באמת שכדאי לשאול רוקח. 

(לגבי ורומאל, בעלון הצרכן נכתב שאין להשתמש בתכשיר על עוללים infants. זה בד"כ אומר מתחת לגיל שנתיים). 

לשים את הרוק הראשון של הבוקר על היבלת

מנסיון של מישהי שסבלה רבות מיבלות ביד

וניסתה את כל סוגי הדברים ורק זה פעל

הרוק מהפה כשקמים בבוקר

קצת מלחיץ אבל שווה לנסות

בעיה רצינית שככה זה כאב

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...